מעשר ראשון
| מקרא | במדבר, י"ח, כ"א-כ"ד |
|---|---|
| משנה | סדר זרעים, מסכת מעשרות |
| ברייתא | תוספתא, מסכת מעשרות |
| תלמוד ירושלמי | סדר זרעים, מסכת מעשרות |
| משנה תורה | ספר זרעים, הלכות מעשרות |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה קכ"ז ספר החינוך, מצווה שצ"ה |
המעשר הראשון הוא עשירית מיבול החקלאי -כולל ירק ופרי אילנות-[1] ממה שנותר לאחר הפרשת התרומה, ומכאן שמו. מדין תורה המעשר ניתן אל בן שבט לוי ולא אל הכהנים, אך בתקופת עזרא הסופר נקנסו הלוויים והועברה הנתינה אל הכהנים.
מקור הדין
בספר במדבר פרק י"ח, פסוקים כ"א-כ"ד, נאמר:
וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹבְדִים אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד ... כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַ-ה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה ...
הפרשה זו ניתנת ללווים משרתי עבודת הקודש לאחר שהופרשה התרומה לכהן, ושיעורו עשירית מכל התוצרת כל מין בפני עצמו שנאמר: "וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה', הוא קדש לה' " ועוד נאמר: "ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד". וכן: " כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה, נתתי ללווים לנחלה".
קנסו של עזרא
ערך מורחב – קנסו של עזרא
בימי שיבת ציון מגלות בבל קנס עזרא הסופר את הלויים עקב אי-השתתפותם בעלייה לארץ ישראל. ויש מחלוקת האם עזרא קנס שיתנו את המעשר גם לכהנים או רק לכהנים, וכן נחלקו האם עזרא קנס רק את הלווים של דורו, או גם דורות מאוחרים יותר.
וזה לשון הגמרא: ”תנו רבנן תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי דברי רבי עקיבא רבי אלעזר בן עזריה אומר לכהן. לכהן ולא ללוי? אימא אף לכהן. מאי טעמא דר' עקיבא? דכתיב "ואל הלויים". ואידך? כדר' יהושע ב"ל דאמר בעשרים וארבעה מקומות נקראו כהנים לוים” (יבמות פו.). ”תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר: כשם שתרומה חזקה לכהונה כך מעשר ראשון חזקה לכהונה. מעשר ראשון? דלוי הוא!? כרבי אלעזר בן עזריה, דתניא תרומה לכהן מעשר ראשון ללוי דברי ר"ע ר"א בן עזריה אומר מעשר ראשון אף לכהן. אימור דאר"א בן עזריה אף לכהן לכהן ולא ללוי מי אמר אין בתר דקנסינהו עזרא” (כתובות כו.). אם כן, מבואר שנחלקו רבי עקיבא ורבי אלעזר בן עזריה, שלרבי עקיבא מעיקר הדין מעשר ראשון מיועד היה ללוויים בלבד, ועזרא קנס שהוא ינתן גם לכהנים. אולם לדעת רבי אב"ע כבר מעיקר דין התורה מיועד היה המעשר להינתן ללוויים גם כן, ועזרא קנס שהוא ינתן רק לכהנים. ומבואר בגמרא ש"הלכה כרבי עקיבא מחברו".
אמנם להלכה נחלקו הראשונים והפוסקים: יש פוסקים שהמעשר ניתן גם לכהנים, וכדברי רבי עקיבא, וכך דעת הטור והרמ"א. אך יש פוסקים שמעשר ראשון ניתן דווקא ללוויים, וכך דעת הרמב"ם והשולחן ערוך, כי לדעתם עזרא קנס רק את לוויי דורו, ולכן כיום ההלכה היא כדין תורה, וכדעת רבי עקיבא, שהמעשר ניתן רק ללוויים[2].
תרומת מעשר מן המעשר
- ערך מורחב – תרומת מעשר
הלויים נדרשים להרים גם הם מהמעשר שהם מקבלים חלק לכהן, וחלק זה נקרא "תרומת מעשר": ”וְאֶל-הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי-תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן-הַמַּעֲשֵׂר ... כֵּן תָּרִימוּ גַם-אַתֶּם תְּרוּמַת ה' מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת-תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן” (במדבר יח כה) המעשר הראשון אמנם ניתן ללויים אך הוא חולין גמור ומותר לכל אדם לאוכלו ברשות בעליו הלוי, אמנם חלק ה"מעשר מן המעשר" נחשב כ"קודש" ונקראת "תרומה" וכל דיני תרומה חלים עליו.
מעשר ראשון בזמן הזה
המעשר ראשון, אינו בעל קדושה, ולכמה דעות מופרש רק באופן סמלי (הגדרת חלק מסוים של הפירות באמירתו שהוא מעשר -כלומר לקבוע מקומו בעת אמירת "סדר ההפרשה") ואינו ניתן ללוי, ולאחר סיום ההפרשה הוא נאכל עם שאר התוצרת לכל אדם, וזאת על פי הכלל ההלכתי המוציא מחבירו עליו הראיה, כלומר, על הלוי להביא הוכחות לכך שהוא אכן לוי - דבר שאינו מצוי בימינו. אמנם, רבים נוהגים גם כיום לתת מעשר ראשון ללוי על מנת שלא יהיה בדבר "גזל השבט" מבני לוי.
לאחר שהאדם מפריש מעשר ראשון, נטל תרומת המעשר עובר לבעל הפירות והוא רשאי לאכלן לאחר שהופרשו מהן תרומת מעשר (מעשר מתוך המעשר = אחוז אחד מסך הפירות)[דרוש מקור].
יש חולקים באמרם שאין להסתמך על כלל המוציא מחבירו עליו הראייה כי אין הלוי מצווה על לקיחת המעשר אלא בעליו מצווים לתתנו[דרוש מקור]. ובאשר לחזקת ייחוסו של הלוי ישנם מעדיפים את הנתינה אל כהן מוחזק - שחזקתו כבן שבט לוי מבוססת יותר מאשר חזקתו של לוי שאינו כהן[דרוש מקור].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ תקנת בית דין בהסכמת בית דין של מעלה -רש"י לתלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כ"ג עמוד ב'
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"א, סעיף י"ט. וראו עוד בבית יוסף
| תרומות ומעשרות | ||
|---|---|---|
| תנאים לחיוב ההפרשה | חנטה · עונת המעשרות · לקיטה · גמר מלאכה וקביעות למעשר | |
| התרומות והמעשרות | תרומה גדולה · מעשר ראשון · תרומת מעשר · מעשר שני · מעשר עני | |
| סוגי פירות | טבל · דמאי · פירות חולין | |
| שונות | פרוטה חמורה | |
| מצוות התלויות בארץ | ||
|---|---|---|
| מתנות כהונה | ביכורים • תרומה גדולה • תרומת מעשר • חלה • ראשית הגז | 
|
| מתנות לוייה | מעשר ראשון | |
| שמיטה ויובל | שמיטה • שמיטת קרקעות • שמיטת כספים • שנת היובל • בתים ושדות בתקופת היובל | |
| מתנות עניים | לקט • שכחה • פאה • פרט • עוללות • מעשר עני | |
| מצוות הקשורות לקדושה | מעשר שני • כלאיים • כלאי הכרם • כלאי זרעים • ערלה • נטע רבעי • חדש | |
25236304מעשר ראשון