הרב אליעזר מלמד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אליעזר מלמד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אליעזר מלמד
לידה 28 ביוני 1961 (גיל: 63)
י"ד בתמוז תשכ"א
מדינה ישראל
מקום מגורים הר ברכה
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק הלכה
תפקידים נוספים רב היישוב הר ברכה וראש ישיבת הר ברכה
רבותיו הרב צבי יהודה קוק, אביו הרב זלמן מלמד, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב שלמה גורן, הרב שאול ישראלי, הרב מרדכי אליהו
חיבוריו פניני הלכה, שמחת הבית וברכתו, רביבים, המסורת היהודית
בת זוג הרבנית ענבל מלמד
אב הרב זלמן ברוך מלמד
אם הרבנית שולמית מלמד
פרסים והוקרה פרס כץ לשנת תשע"ט, פרס הרב קוק לשנת תשפ"א, פרס היצירה היהודית

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת הספרים פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה[1], זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט[2] ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א[3].

קורות חייו

נולד בירושלים, לרב זלמן ולשולמית מלמד (בתו של פרופ' יוסף ולק). שמו אליעזר נקשר בחלום של הרב צבי יהודה הכהן קוק[4], בילדותו למד בבית ספר חורב. ולאחר מכן בישיבת ירושלים לצעירים שלוש שנים (כיתות ח,ט,י), ובישיבת מרכז הרב שש שנים. את שירותו הצבאי עשה ברבנות הצבאית במסגרת שלב ב', וכיהן כרב צבאי של חטמ"ר שומרון[5], הוסמך לרבנות בתמוז תשמ"ח על ידי הרב אברהם שפירא וע"י הרב חיים כ"ץ ר"מ בישיבות בית אל ומרכז הרב. לימד שנה אחת בכולל לבעלי תשובה בשכונת מאה שערים ולאחר מכן למד ולימד עוד חמש שנים בישיבת בית אל, כיהן במשך כשני עשורים בראשות ישיבת הר ברכה, ובשנת תשע"ו הודיע על התפטרותו באופן רשמי[1]. בשנת ה'תשע"ט חזר לשמש כראש הישיבה[6].

הקים את סניף בני עקיבא הנפרד הראשון ברובע היהודי בירושלים והדריך בו, לאחר מכן היה מראשי הקבוצה שהקימה את תנועת הנוער אריאל[7], בה ישנה הפרדה בין בנים לבנות, ושימש כמזכ"ל הראשון שלה. בתקופת הסכמי אוסלו שימש כמזכיר ועורך העלון של ועד רבני יש"ע וחבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל.

מלמד פעיל במוסדות ערוץ שבע שבבעלות הוריו, העביר את פינת ההלכה היומית ברדיו של הערוץ. חלק מפינות ההלכה ששודרו עובדו וראו אור בכרכים הראשונים של ספרי 'פניני הלכה'. כותב טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע, בו הוא עוסק בעניינים אקטואליים והלכתיים, חלק מהטורים קובצו לפי נושאים ויצאו בשלושה כרכים.

על סדרת פניני הלכה שכתב קיבל את 'פרס היצירה היהודית' על שם הרב צבי יהודה הכהן קוק מאת 'הקתדרה לתורה ולחכמה' בגבעת שמואל[8]. כן זכה בפרס הרב קוק על הסדרה[3]. ‏ נשוי לענבל[9], בתו של הצייר טוביה כץ, להם 13 ילדים[10].

פסיקותיו

לגבי מניעת הריון מצדד בחשיפת המידע ובהשארת רוב מרחב שיקול דעת לבני הזוג. במאמרו בנושא נמנע מקביעה שיש איסור הלכתי במניעת הריון, וכתב שבלא מעט מקרים דחיית הריון היא האפשרות העדיפה לכתחילה.

בסוגיית הפלות עוברים החולים במחלה קשה כתב כי מותר לבני זוג לבחור לשאול "רב מקל" במקרים אלה[11]. בטורו "רביבים" כתב כי היו רבנים שהתרעמו על שפרסם דעה מקילה בעניין זה בהבלטה והורה שאפשר לסמוך עליה, אך לטענתו בעמדתו זו הוא מסתמך על מה ששמע מהרב אברהם שפירא. בעמדתו זו של מלמד בנושא הפלות נעשה שימוש אף בין כותלי בית המשפט[12].

נשים בהלכה

מתיר לנשים ללמוד גמרא בעיון. אך ממליץ לנשים שאין להן חשק מיוחד להתעמק בתורה, ללמוד ספרי הלכה מעשיים ולהעמיק ביסודות האמונה והמוסר. לדעתו עם התפתחות ההשכלה הכללית וההתמחות המקצועית של נשים בתחומים שונים בזמן המודרני, נשים צריכות ללמוד תורה הרבה יותר מכפי שלמדו בעבר.

אינו שולל אפשרות שאשה תשמש בתפקיד מורת הלכה או אף דיינית, אולם לשם כך דרושה לדעתו הקמת מערך לימודי מתאים להצמחת נשים שתעמודנה בקריטריונים הנדרשים לכך, ובאופן מתון והדרגתי שלא יעורר התנגדות או יסב נזק לתהליך זה[13].

עוד קבע כי ראוי ששלוש נשים שאכלו כאחת יזמנו לפני ברכת המזון אף בנוכחות שני גברים שאינם מבני משפחתן.

עלייה להר הבית

תומך בעלייה להר הבית בטהרה ובמקומות המותרים, בנימוק שיש בכך תועלת לשמירת הריבונות הישראלית במקום[14]. תלמידי הישיבה ותושבי היישוב בראשם הוא עומד עולים בקביעות להר הבית. הוא עצמו עלה להר לראשונה ביום ירושלים ה'תשנ"ז. בדצמבר 2017 עלה שנית להר[15] ומאז ביקר בו מספר פעמים.

דעותיו

יחסו למגזר הדתי לאומי ולמגזר החרדי

מלמד עושה שימוש במונח "תורני" לתיאור הזרם החרדי לאומי. לדבריו זרם זה אינו תת-זרם של הציבור החרדי, מאחר והוא נבדל מהציבור החרדי בחשיבות שהוא מייחס ללימודי חול ולהמנעות כביכול מהתפרנסות מדברי תורה, וכן בחשיבות שהוא מייחס לשירות הבטחוני והלאומי.

מנגד, לדעתו הזרם התורני אף אינו חלק מהציונות הדתית הישנה, היות ולדבריו בסיס המוטיבציה של הציונות הדתית הוא הרצון להשתוות לציבוריות הישראלית החילונית או לקבל מהם לגיטימציה, ואילו המוטיבציה של הזרם התורני, היא המחויבות למצוות השירות בצבא ולמצוות יישוב הארץ, והשאיפה ליטול חלק משמעותי בקביעת סדר היום הלאומי, הפוליטי והציבורי, לרבות הנהגת המדינה.

אחוזים גבוהים מכתיבתו מוקדשים לחידוד ייחודיות הדרך התורנית-לאומית לשיטתו. במדיום הפובליציסטי[16] הוא מרבה להתייחס לסוגיות אקטואליות ולהציג את עמדתו בייחס אליהן.

הייחס למגזר החרדי

במשך השנים הרבה במאמריו בעיתון "בשבע" לתקוף את הציבור החרדי. בין השאר, במאמר שפרסם בעיתון בשבע[17] טען ש"בציבור החרדי קיימת תפיסת עולם שמתעלמת מערך אהבת הבריות וכבוד הבריות", במאמרו האשים את רבי עמרם בלוי ואת הרב מבריסק ב"תרבות הרשע הביזוי והמחלוקת" שמצויה לדעתו בציבור החרדי. את הביטויים הקשים שנקטו גדולי ישראל נגד הרפורמים ("עבודה זרה" ו"עוכרי ישראל") תלה ב'שנאה' ו'שיטת ההחרמה' שהוא מייחס לציבור החרדי, באותו מאמר כינה את נטורי קרתא "חבורת פורעים".

דברים אלו נאמרו על ידו בכדי להאשים את בכירי הרבנים מהציבור הדתי לאומי בכך שהם לומדים מהציבור החרדי את תרבות השנאה שלו, לאחר שמחו בו על מעשיו.[דרוש מקור]

הייחס לרבני צוהר

פרסם מאמר תמיכה במיזם הכשרות של צהר וכתב ש"רבני צהר אינם יראי שמיים פחות מרבנים אחרים" ו"ראוי שגם לחוג רבני צהר תהיה מערכת כשרות".[18]

תורה ומדע

רואה בשילוב תורה ומדע ערך חשוב, ודוגל בהכנסת לימודי החול בבתי הספר ובבחינות הבגרות. הוא תולה, בין השאר, את חשיבות לימודי החול בדברים המיוחסים לגר"א כי "כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה"[19]. שילוב תורה ומדע לדבריו יונק מן השאיפה הכללית להציג את חכמת התורה בכל תחום מתחומי המציאות, ולהפוך אותה ל"תורת חיים" שאיננה מצומצמת בין כותלי בית המדרש בלבד[20]. עם זאת נקט עמדה ביקורתית כלפי השיח האקדמאי הישראלי. כך לדוגמה ביקר את הכפיפות וההתבטלות של מוסדות חינוך לתוכניות לימודים חדשות שמכתיב משרד החינוך בהשפעת האקדמיה.

עמדתו בייחס לרפורמים

כאשר בסיוון התשע"ה ניסתה מועצת הרבנות הראשית להפסיק את כהונתו של שלמה ריסקין, רבה של אפרת, בשל דעותיו, התנגד לכך מלמד. וכתב על כך בטורו:

לעיתים רבנים אחרים, ואף אני בכללם, מעדיפים פתרונות אחרים [...] חילוקי הדעות והמנהגים הם בעיקר בשאלות חינוכיות וחברתיות, ולא בשאלות הלכתיות מובהקות. הזמן ילמד אותנו מה המעלה והיתרון שבכל דרך. בכל אופן, אסור לנו לבטל את דרכו של הרב ריסקין, שהיא אחת מהדרכים החשובות לגילוי התורה בדורנו [...] פגיעה ברבנותו של הרב ריסקין כמוה כעקירת פרשיות שלמות בתורה[21].

בטור נוסף הגיב על טענות בדבר יחס לא ראוי לדבריו של ריסקין לנצרות וקרא לאנשים להזהר מקבלת "טענות לא בדוקות" נגדו[22]. כך גם קרא שלא להחרים את נציגי הרפורמים[23].

בשנת ה'תש"ף ערך פגישת זום עם ה"רבה" הרפורמית דלפין הורווילר[24]. ובעקבות כך ספג ביקורת רבה[25]. בחשון ה'תשפ"א התפרסם מכתב ששלח לו הראשון לציון הרב יצחק יוסף במחאה על הפגישה, בו הוא טוען כי הרב מלמד הינו "פורץ גדר" שגדרו "כל גדולי ישראל לדורותיהם" ומצטט את דברי הרא"ש שהורה לנדות רב שלא שמע לגדולי הדור[26]. מלמד התעלם מכך ומישיבת הר ברכה נטען ש"המכתב לא הגיע אליהם". מספר ימים לאחר מכן חתמו על מכתב האוסר שיתוף פעולה ופגישות עם רפורמים עשרות רבנים וראשי ישיבות מהציבור הדתי לאומי, ובראשם בכירי הרבנים וזקני תלמידי הרצי"ה קוק, בין החותמים - הרב דב ליאור, הרב נחום נריה, הרב אליקים לבנון, הרב דוד חי הכהן, הרב שמואל אליהו, הרב מיכה הלוי, הרב יהושע שפירא, הרב דוד דודקביץ, הרב יצחק שילת, הרב צבי ישראל טאו, הרב מרדכי נגארי, הרב אמנון שוגרמן ועוד[27]. לאחר מכן הצטרפו לחותמים אף ראשי הישיבה יוניברסיטי - ישיבת רבינו יצחק אלחנן - הרב משה דוד טנדלר והרב צבי הרשל שכטר, וכן הרב חיים שטיינר - מבכירי הר"מים בישיבת מרכז הרב ומזקני תלמידי הרצי"ה.

בהמשך התבטא הרב שלמה עמאר על מלמד ואמר שהוא "נפל לבור תחתית, הלך לדבר עם הרפורמים, טיפשות כזו, צריך להתפלל עליו שה' יציל אותו שיקום ויודה בשטות הזו ויתרחק"[28]. גם רב העיר רמת גן וראש ישיבת רמת גן הרב יעקב אריאל הצטרף להתנגדות וכתב מאמר נרחב נגד המעשה. כן הצטרף הרב יעקב שפירא ראש ישיבת מרכז הרב שאמר כי "המפגש איתם בא מגאווה"[29]. ראש ישיבת רמת גן הרב יהושע שפירא הוציא בעקבות הפרשה את החוברת "מנע רגלך מנתיבתם" בה הראה את שיטת הנצי"ב מוולוז'ין והרצי"ה קוק וייחסם החמור למעשים כגון אלו.

להגנתו של מלמד יצאו ארגון רבני צהר, יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה הרב רונן לוביץ, הרב אילעאי עופרן, הרב חיים נבון, הרב אברהם סתיו ותלמידו של הרב אליעזר - צוריאל חלמיש[30], אשר טען שגם אביו של הרב יצחק יוסף, הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, נפגש עם רבאיים רפורמים.[31] על דברים אלו השיב ראש ישיבת מרכז הרב הרב יעקב שפירא כי אין קשר בין פגישה של מנהיגי הדור איתם לפי צורך השעה למען שמירה על היהדות הנאמנה מפניהם, לבין פגישה שבוחר אדם לעשות לצורך קירוב לבבות ונתינת לגיטימציה, כפי שעשה הרב מלמד[32].

בטור שהתפרסם מאוחר יותר האשים את מי שכינה את הרפורמים בכינויים חריפים כדוגמת "עוכר ישראל" ו"עבודה זרה" (בין היתר הרב גרשון אדלשטיין והרב אלישיב) בשנאה ו"תרבות של החרמה". וטען כי רבני הציונות הדתית החולקים עליו "למדו מהציבור החרדי את תרבות המחלוקת שלו".

בשנת 2022 התפרסמו מספר מכתבים של עשרות רבנים בציבור הדתי לאומי כנגד פסיקותיו של מלמד, בעיקר בספרו פניני הלכה על טהרת המשפחה, וכן כנגד דעותיו בייחס לרפורמים ולמתווה הגיור[33]. בין השאר נכתב כי הרב מלמד פוסק פסיקות שאינם לפי מסורת הפסיקה וכנגד רוב גדולי ישראל.

פמיניזם

רואה בפמיניזם תנועה שטרם הבשילה לתפיסת עולם מאוזנת, דבר שלדבריו יוצר עיוותים, כדוגמה הוא מביא את התקנה המחייבת מינוי אישה לדירקטור כאשר כל חברי הדירקטוריון האחרים הם גברים[34]. מצדד בקידום נשים בשוק העבודה על ידי מתן אפשרות הולמת לעבודה בתנאים שיאפשרו להשאיר את המשפחה בראש סולם הערכים, כגון: עבודה במשרה חלקית ובשעות המתאימות לאימהות, וחקיקה תואמת בתחום חופשות לידה.

שירות צבאי

הרב מלמד מעביר שיעור בישיבת הר ברכה

ישיבת הר ברכה שבראשותו היא ישיבת הסדר, והוא רואה בשירות צבאי במסגרת ישיבת הסדר דרך לכתחילה ללא תלות במשימות הצבא ובפיקודו. הוא מנמק זאת בכך שיש מצווה להגן על חייהם ושלומם של יהודים ומשום מצוות יישוב ארץ ישראל. עם זאת יש לו ביקורת רבה על דרגי הצבא הבכירים[35].

לאחר מלחמת לבנון השנייה האשים את הנהגת המדינה ואת ראשי הצבא בשחצנות, בהטעיית הציבור ובהעדפת הקידום האישי, גורמים שהובילו לדבריו למחדל המדיני-צבאי[36]. בטור אחר ציין כי אף על פי שהוא בטוח כי ברמה העקרונית ראש הממשלה ושר הביטחון (נתניהו וברק) חשים מחויבות לביטחון המדינה, יש לחשוש שגם מניעים אישיים מדרבנים אותם לפעול נגד איראן[37].

כתב שהרבנים הצבאיים הראשיים לאחר הרב שלמה גורן אינם בגדר "מרא דאתרא", משום שהם תלויים במפקדיהם ואם יפסקו שלא לפי דעתם הם עלולים להיות מודחים[38].

סירוב פקודה

בעת תוכנית ההתנתקות, לאחר שהרב אברהם אלקנה כהנא שפירא קרא לחיילים לסרב לפקודה של פינוי יישובים, הצטרף לכרוז התומך בכך[39]. לדבריו, סירוב הפקודה ישיב את הצבא לערכיו המקוריים של נאמנות למורשת ישראל והתמקדות במלחמה באויבי ישראל, ולא בניסיון למצוא חן בעיני הגויים[40].

תמך בהתעקשות של חיילים על עמדתם בעניינים שונים, כמו הוצאת הציציות[41], קבלת זמנים ותנאים ראויים לתפילה[42], וכן בניגוד לעמדת הרבנות הצבאית, תמך ביציאת חיילים דתיים מאירועים שבהם מופיעה זמרת, אף אם יקבלו פקודה להישאר[43].

בתגובה לעמדותיו בנושא סירוב פקודה ביטל שר הביטחון אהוד ברק את מסלול ה"הסדר" מישיבת הר ברכה. בתמוז ה'תשע"ג חידש מחליפו של ברק, משה יעלון, את המסלול בישיבה[44].

שירות לאומי

קרא לחשיבה מחודשת בנושא שירות לאומי לבנות, שנפוץ בקרב בנות דתיות כתחליף התנדבותי לשירות צבאי. לדבריו, מול התרומה הציבורית בשירות הלאומי, ישנם גם חסרונות, כגון: פגיעה בבנות למשפחות עניות המתקשות לממן השכלה גבוהה לאחר נישואיהן, הקטנת הסיכויים להשלמת לימודים גבוהים ולמיצוי כישרונות והגשמה עצמית של הבנות וכן דחיית גיל הנישואין ודחיית הולדת ילדים[45]. לדבריו כתוצאה ממשך הזמן של השירות הלאומי, בנות רבות מוותרות על קריירה משמעותית[46].

נוער הגבעות, ותג מחיר

מתנגד לפעולות נקם פרטיות, וסובר שיש לנהל את המלחמות של עם ישראל רק במסגרת צה"ל. בשנת 2015, לאחר הצתת בית משפחת דוואבשה בדומא, שיוחסה לפעילי 'תג מחיר' והרצח במצעד בירושלים, כתב[47]: ”ביממה האחרונה אירעו שני מעשים מזעזעים ומתועבים של רצח וניסיון לרצח. אדם הלך, כביכול, בשם התורה והטהרה והקדושה, לבער את הטומאה, וזאת על ידי מעשה שהוא הנורא מכול, והוא עצמו אבי אבות הטומאה – רצח בזדון”.

עם זאת, במאמר בעיתונו "בשבע" הביע אהדה לנוער הגבעות: "ראשי הצבא שנכשלו בניהול המלחמה נגד האויב הערבי, יחד עם ראשי המשטרה שנכשלו בהשלטת ביטחון ברחבי הארץ, נעשו גיבורים כלפי יהודים יקרים, שמקום מגוריהם לא הוסדר רשמית רק בגלל שיקולים פוליטיים. לכן צריך עתה לדבר בשבחם של נערי הגבעות היקרים, שמוסרים עצמם למען יישוב הארץ והפרחת השממה"[48].

כתבים שחיבר וערך

קובץ:סט פניני הלכה.jpg
סדרת הספרים פניני הלכה שהרב מלמד חיבר

חיבורים

  • סדרה בת תשעה עשר כרכים בשם פניני הלכה בנושאים הלכתיים שונים. מטרת סדרה זו לכלול את כל ההלכות הנצרכות לימינו והסדרה טרם הושלמה. לסדרת זו נספחת סדרה נוספת ששמה 'הרחבות לפניני הלכה', ובה הוספות להלכות, יסודותיהן והטעמים המחשבתיים שלהן. בסדרה זו יצאו שישה ספרים: ברכות, שבת, ימים נוראים, מועדים, סוכות, ושמחת הבית וברכתו.
  • המסורת היהודית - חיבור המציג את היהדות כמכלול אחד - חזון ערכי לתיקון העולם, באמצעות ההשגחה האלוקית על ישראל והעולם, האידיאלים והערכים היהודיים. יצא לאור בשנת תש"פ[49].
  • טור קבוע בשם "רביבים" בעיתון בשבע, שעוסק בעניינים שונים מנקודת מבטו. מסקר שנערך ב-2009 עולה כי מספר הקוראים כ-270,000, הופכים אותו למדור הנקרא ביותר בציבור הדתי[50].
    חלק מן המאמרים נקבצו לאחר עריכה והרחבה בסדרת ספרים בת אותו שם. החלק הראשון עוסק בענייני חינוך, משפחה, נישואין וקריירה; החלק השני בענייני מדינה וצבא; והחלק השלישי מאגד בתוכו מאמרים על גדולי ישראל ודמויות מופת.

עריכה

  • למד כאברך צעיר בכולל עוז והדר שבמסגרתו ההדירו מהדורה חדשה של ספר השל"ה, ירושלים: עוז והדר, תשנ"ג (5 כרכים).
  • ערך את שני הכרכים הראשונים בסדרת ספרי רבי צדוק הכהן מלובלין במהדורה החדשה, וסייע בהשלמת הסדרה כולה, הר ברכה: מכון הר ברכה, תשנ"ח-תשס"ט (8 כרכים).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרב אליעזר מלמד בוויקישיתוף
ויקימילון ציטוטים בנושא הרב אליעזר מלמד בוויקיציטוט

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הרב מלמד חושף: פרשתי מראשות ישיבת הר ברכה, באתר כיפה, ‏2016-01-27
  2. ^ "הרב אליעזר מלמד זכה בפרס מרכוס כץ" - ערוץ 7, י"ח באייר התשע"ט
  3. ^ 3.0 3.1 הרב אליעזר מלמד והרב רא"ם הכהן הם זוכי "פרס הרב קוק" לשנת 2020, באתר ערוץ 7, ‏3 בנובמבר 2020
  4. ^ אביו וכן הרב אליעזר ולדמן מספרים שכאשר נולד אליעזר מלמד הלך אביו, הרב זלמן ברוך מלמד לרב צבי יהודה הכהן קוק על מנת לבשר לו על הולדת בנו הבכור. הרב צבי יהודה אמר לו שהוא בדיוק חלם ש"אליעזר בא" ומשום כך ניתן לו שם זה (הרב חיים אביהוא שוורץ, בדרך התורה הגואלת, עמ' שס-שסא).
  5. ^ שירות בחיל ההתיישבות | רביבים.
  6. ^ החל מ'זמן אלול' לקראת שנת ה'תשע"ט
  7. ^ תנועת הנוער אריאל - היסטוריהשי
  8. ^ הרב מלמד: יש לחצים על מי שעוסק בכתיבת הלכה, באתר ערוץ 7, 12 ביולי 2013., דברי הרב באירוע - לכתוב הלכה לדורנו
  9. ^ חנה פנחסי, "תוכנית ההתנתקות היא נגד התורה, המוסר, העם וזכויות-האדם הכי בסיסיות" - ריאיון עם הרבנית ענבל מלמד, ארץ אחרת, 1 באוקטובר 2004.
  10. ^ מנורה חזני, ‏אישי נשי עם הרבנית ענבל מלמד: "כל ילד זה להכיר מישהו חדש", בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", 10 במרץ 2011 .
  11. ^ עי' שמחת הבית וברכתו פרק ט
  12. ^ ת"א 3198/01 (מחוזי ירושלים), פלוני ואח' נ' עריית ירושלים ואח', תק-מח 2008(2) 8941, אתר משרד המשפטים.
  13. ^ הרב אליעזר מלמד, חזון לימוד התורה לנשים, באתר רביבים, ‏03/09/2020
  14. ^ דעתו של הרב והתייחסות לדעת אביו
  15. ^ הרב אליעזר מלמד עלה להר הבית, באתר ערוץ 7
  16. ^ בעיקר בטורו 'רביבים'.
  17. ^ גליון מכ"ד כסליון עמוד 48
  18. ^ הרב אליעזר מלמד מסביר בטורו השבועי בעיתון "בשבע" מדוע תמך במיזם הכשרות של "צהר", "רבני צהר אינם יראי שמיים פחות מרבנים אחרים"., באתר ערוץ 7, 31 במאי 2018
  19. ^ מצוטט בהקדמה לספר "אקלידוס" (בתרגום לעברית שנעשה על ידי ר' ברוך בן יעקב שיק משקלוב, האג תק"ם - 1780; צוטט בשינויים קלים בהקדמה ל"פאת השולחן". פירוש הדברים: אדם הלומד תורה ולא יודע את חכמות הטבע לא יוכל להבין חלקים נרחבים של התורה, אשר ידיעת חכמות אלו מבהירה.
  20. ^ ראו "פניני הלכה ליקוטים א'"
  21. ^ לא לפסול את ספר התורה, רביבים, בשבע גיליון 646, .
  22. ^ בצדק תשפוט את הרב, רביבים, בשבע גיליון 646, .
  23. ^ ארכיון רפורמים, באתר רביבים
  24. ^ https://www.93fm.co.il/radio/617244/
  25. ^ הרב יהושע וון-דייק, ‏המפגש של הרב מלמד עם רבה רפורמית: 'תמוה וצורב', באתר "סרוגים", 9 ביוני 2020
  26. ^ הראש"ל נגד הרב מלמד: "פרצת גדר, עשית מעשה חמור"
  27. ^ סרוגים: מכתב רבנים נגד הרב מלמד: "לא לתת הכרה לרפורמים
  28. ^ סרוגים: הרב עמאר: הרב מלמד נפל לבור תחתית
  29. ^ כל רגע: ראש ישיבת 'מרכז הרב' תוקף בחריפות: "המפגש איתם בא מגאווה"
  30. ^ מוכפשי הראשון לציון הרב יצחק יוסף
  31. ^ יהונתן גוטליב, גם הרב עובדיה יוסף נפגש עם רפורמים, באתר ערוץ 7, ‏05/11/2020
  32. ^ כל רגע: ראש ישיבת 'מרכז הרב' תוקף בחריפות: "המפגש איתם בא מגאווה"
  33. ^ יאיר כלפה, למעלה מ-70 רבנים נגד ספריו של הרב אליעזר מלמד: "אין לסמוך", באתר כל רגע, 3.2.2022
  34. ^ חוק החברות, התשנ"ט-1999, סימן ה': דירקטור חיצוני, בסעיף 239 (ד) חובת מינוי: "בחברה שבמועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון שלה הם בני מין אחד, יהיה הדירקטור החיצוני הממונה בן המין השני."
  35. ^ הרב אליעזר מלמד, ‏מבית המדרש הצה"לי, באתר בשבע - ערוץ 7, 25 בינואר 2007
  36. ^ הרב אליעזר מלמד, ‏ממחדל לניצחון - רביבים, באתר בשבע - ערוץ 7, 10 באוגוסט 2006
  37. ^ הרב אליעזר מלמד, ‏קשה לסמוך עליהם - רביבים, באתר בשבע - ערוץ 7, 22 במרץ 2012
  38. ^ פקודה נגד ההלכה | רביבים, באתר revivim.yhb.org.il
  39. ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7
  40. ^ אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 322.
  41. ^ אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 274–277.
  42. ^ אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 235–240.
  43. ^ אליעזר מלמד, פקודה נגד ההלכה, "בשבע", 12 בינואר 2012
    אליעזר מלמד, מדירים את היהדות מרשות הרבים, "בשבע", 5 בינואר 2012
  44. ^ ישיבת הר ברכה - חוזרת למסלול ההסדר, באתר ערוץ 7, 8 ביולי 2013.
  45. ^ אליעזר מלמד, שירות לאומי, השכלה ונישואין, "בשבע", 11 במאי 2006
  46. ^ "חשיבה מחודשת על השירות-הלאומי / הרב אליעזר מלמד - תורה ועבודה". תורה ועבודה. נבדק ב-2016-12-12.
  47. ^ הרב מלמד: לייבש את הביצה, באתר ערוץ 7
  48. ^ אליעזר מלמד, לשבח ולא לגנות, "בשבע", 13 בנובמבר 2008
  49. ^ הרב אליעזר מלמד, תהליך כתיבתו ותוכנו של ספר ‘המסורת היהודית’, באתר רביבים, ‏20 באוגוסט 2020
  50. ^ בני משה, "רביבים" - הטור הכי פופולארי בציבור הדתי לאומי, באתר ערוץ 7, 6 בדצמבר 2009
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32367175אליעזר מלמד

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הרב_אליעזר_מלמד&oldid=2721981"