חצוצרות הכסף
חצוצרות כסף הן זוג כלי תרועה, שנעשו תחילה בידי משה, בעת מסע הנדודים של עם ישראל במדבר. הצו המקראי מורה לצקת את החצוצרות מכסף. החצוצרות שימשו לצרכים שונים המוגדרים בתורה: לאיסוף ופיזור המחנות, להכרזת מלחמה ולציון המועדים.
מבנה החצוצרות
התורה מצווה בפרשת בהעלותך: ”עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף--מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם”. התלמוד מדייק כי החצוצרות של הכהנים צריכות להיעשות מכסף טהור ואף בדיעבד לא ניתן להחליף אותן למתכות אחרות. בכך מובן שסוג החצוצרה שהכהנים השתמשו בה הייתה חצוצרה פשוטה[1]. אולם לעת התקיעה של שנת הקהל, היו הכהנים תוקעים בחצוצרות של זהב.[2]
הכנתן נידונה במדרשים השונים, והיא מוגדרת ”מעשה אומן ומן קשה ומעשה קורנס”[3]. החצוצרות שוות בגודלן. החצוצרות שעשה משה נגנזו לאחר מותו ונעשו חצוצרות חדשות.
זמני השימוש בחצוצרות
ערך מורחב – תקיעת הכהנים בחצוצרות
החצוצרות מוזכרות לראשונה בתורה בפרשת בהעלותך, בציווי מפורט של אופן השימוש בהן:
...וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת-הַמַּחֲנוֹת. וְתָקְעוּ בָּהֵן--וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל-הָעֵדָה אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. וְאִם-בְּאַחַת יִתְקָעוּ--וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל. וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה--וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה. וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית--וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה; תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם. וּבְהַקְהִיל אֶת-הַקָּהָל--תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ.
וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת; וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם.
וְכִי-תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל-הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם--וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת; וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם. וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם--וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם; וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹקֵיכֶם, אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם.
ניתן לחלק את תפקידי החצוצרות לשלוש קבוצות. בין תיאור שתי הקבוצות ישנו פסוק מבדיל העוסק בכוהנים התוקעים (פסוק ח'):
- קבוצה ראשונה: התקיעות בזמן מסע בני ישראל במדבר:
- למקרא העדה: תקיעה בשתי החצוצרות שהיא סימן לכל העדה להיקבץ אל משה לפתח אוהל מועד, ותקיעה בחצוצרה אחת מהווה סימן לוויעוד הנשיאים בלבד.
- למסע המחנות: תרועה בחצוצרה מורה למחנות החונים להתחיל לנסוע. תרועה ראשונה מורה לשבט יהודה, שבט זבולון ושבט יששכר לצאת לדרך. בתרועה שנייה יצאו שבט ראובן, שבט שמעון ושבט גד. כך עוד שתי תרועות וכל השבטים הצטרפו למסע(ספר במדבר, פרק י', פסוקים א'-ז')[4].
- קבוצה שניה: תרועה בעת צרה, ביום תענית או במלחמה (שם, פסוק ט').
- הקבוצה השלישית: תקיעות ותרועות שמטרתן לשמש זיכרון לפני ה' (שם, פסוק י'), במועדים ובראשי חודשים, בהקרבת הקורבנות העולה וזבחי השלמים בבית המקדש.
אירועים יחידאיים
במקרא נמצאו מקרים נוספים שבהם תקעו והריעו בחצוצרות:
- בעת העלאת ארון ברית ה' למקומו בירושלים (דברי הימים א', ט"ו, כ"ד-כ"ח)
- בעת חנוכת המזבח (דברי הימים ב', כ"ט, כ"ז)
- בעת חנוכת הבית (דברי הימים ב', ה', י"ג; דברי הימים ב', ז', ו')
- בעת יסוד היכל ה' (עזרא, ג', י')
- בעת חנוכת חומת ירושלים (נחמיה, י"ב, ל"ה)
- במשיחת המלכים (מלכים ב', י"א, י"ב-י"ד; דברי הימים ב', כ"ג, י"ג)[5]
אופן השימוש
בתלמוד בבלי מובא שאין פוחתין משני כהנים עם בתקיעה ואין מוסיפין על מאה ועשרים כהנים[6].
כל יום בבית המקדש החל בשלוש תקיעות לפתיחת שערי העזרה, לאחר מכן נשמעו עוד תשע תקיעות בחצוצרה בטקס התמיד של שחר ותשע תקיעות בערב, וזאת כהוראת המשנה, שאין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות בכל יום ואין מוסיפין על ארבעים ושמונה. שלושים ושש התקיעות כללו את מניין העשרים ואחת שבכל יום בתוספת תשע תקיעות בימים שיש בהם קרבן נוסף, היינו בשבתות ובחגים, ושש תקיעות של שבת. ארבעים ושמונה תקיעות כללו את השבת שבחג, הוא חג הסוכות.
בהלכות מצוות שופר של ראש השנה כותב הרמב"ם:
ייצוג החצוצרות
עד כה נמצא רק תיעוד אחד שלהן, בתבליט המפורסם בשער טיטוס ברומא[8]. על פי התבליט שעל שער טיטוס, שוחזרו במוזיאון למוזיקה בחיפה שתי חצוצרות הכסף.[9] חצוצרות אלה היו שונות משתי החצוצרות המוטבעות במטבעות בר כוכבא, שהן קצרות ועבות כחצוצרות צבאיות[8].
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חצוצרות הכסף |
- "עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף" / יהונתן טאוב
- החצוצרות / הרב ד"ר בני לאו
- אשר על המשכן – סיכום מאת: רפאל בר אשר חגבי
- אוניברסיטת בר-אילן הפקולטה למדעי היהדות לשכת רב הקמפוס
- פרשת בהעלותך
- כלי נגינה שבהם נגנו בני ישראל בבית המקדש / נעמה שחורי
הערות שוליים
- ^ מה שנקרא "herald trumpet" כלומר ללא שסתומים ומנענעים לשליטה על הטון, משום שכסף נחשב כמתכת "קשה" שלא ניתן ליצור בעזרתה מנגנון מכני מסובך, ובספר "ירושלים עיר המוזיקה" (מ. גשורי) דף קעג מציין לתיאור יוסף הכהן בקדמוניות ג יב ו, גם בציור מקשת הניצחון דטיטוס
- ^ תוספתא, סוכה ז ה
- ^ מדרש ספרי על במדבר, פרק י' פסוק ב'
- ^ עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף" / יהונתן טאוב
- ^ הרב יהודה זולדן, תקיעה ותרועה בחצוצרות לפני ה', אוניברסיטת בר-אילן, המרכז ללימודי יסוד ביהדות, דף שבועי מספר 345
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ג עמוד ב'
- ^ 7.0 7.1 דר. יחיעם שורק, הכהונה כפי שלא היכרתם – פרק י"ד: הכהנים בסי-במול, באתר "הידען", 10 ביולי 2009
- ^ 8.0 8.1 כלי נגינה שבהם נגנו בני ישראל בבית המקדש / נעמה שחורי
- ^ בשנת 1971 ערך משה גורלי, מייסד המוזיאון בחיפה, תערוכה בשם "המוזיקה בעולם העתיק". חלקם חפצי עתיקות משומרים וחלקם משוחזרים בקפדנות ותוך נאמנות למקור. התערוכה הוצגה ב-19 ארצות והקטלוג שלה תורגם ל-11 שפות. המוזיאון למוזיקה נסגר לפני 15 שנים, והאוספים שלו שמורים במרתף בית הרמן שטרוק.
