פרשת בלק

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Arrow r.svg בלק Arrow l.svg
פסוקים: במדבר, כ"ב, ב' - כ"ה, ט'
מס' פסוקים: 104
תוכן: בלק מלך מואב מבקש מבלעם לקלל את עם ישראל, אתונו של בלעם ומלאך ה', בלעם מברך את ישראל במקום לקלל, פנחס הורג אדם שזנה
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
בני כל העדות מיכה, ה', ו' - ו', ח'

פָּרָשַׁת בָּלָק היא הפרשה השביעית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק כ"ב, פסוק ב' ומסתיימת בפרק כ"ה, פסוק ט'. בחוץ לארץ, בשנים שבהן יום טוב שני של שבועות חל בשבת קוראים את פרשת בלק ביחד עם פרשת חוקת.

הפרשה עוסקת בפרשת נבואותיו של בלעם בן בעור שזומן על ידי בלק מלך מואב כדי לקלל את עם ישראל.

נושאים בפרשה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרשת בלעם ובלק

משלחת בלק אל בלעם

בלק מלך מואב מודאג מבואם של בני ישראל לתחום ארצו ושולח שליחים להזמין את בלעם לקלל את ישראל. בלעם מסרב לשליחים בטענה שה' מתנגד ללכתו איתם. בלק שולח שליחים נוספים ובלעם עונה להם: "אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה' אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה." לבסוף יוצא בלעם לארץ מואב לאחר שקיבל את התנאי שהציב לו ה' באותו לילה, לפיו יאמר רק את אשר ישים בפיו.

אתונו של בלעם

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אתונו של בלעם

בדרך למואב נשלח מלאך לעמוד בדרכו של בלעם עם חרב שלופה. בלעם אינו רואה את המלאך, אולם אתונו רואה וסוטה מהדרך, ובלעם מכה אותה על התנהגותה הלא מובנת. המלאך מוסיף וחוסם את הדרך שוב ושוב, ובכל פעם האתון מנסה להתחמק ובלעם מוסיף להכות אותה. ה' פותח את פי האתון, והיא מוכיחה אותו:

וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים. וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ. וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן אֶל בִּלְעָם הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה וַיֹּאמֶר לֹא. וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי בִלְעָם וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלֻפָה בְּיָדוֹ וַיִּקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו. וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ ה' עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי. וַתִּרְאַנִי הָאָתוֹן וַתֵּט לְפָנַי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים אוּלַי נָטְתָה מִפָּנַי כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי.

המלאך שולח את בלעם לדרכו ומזכיר לו לומר רק את דברי ה'.

משלי בלעם

בלעם נפגש עם בלק ומורה לו לבנות שבעה מזבחות ולהקריב עליהם שבעה פרים ושבעה אילים, כדי שרוח הנבואה תשרה עליו. למורת רוחו של בלק ובניגוד לתוכניותיו, בלעם מרעיף על עם ישראל נבואות ברכה ושבח במקום לקלל אותם. לאחר שבלק מביע תרעומת, בלעם מודיע שוב ושוב על כוונתו לומר רק את הדברים שה' שם בפיו. התרחשות זו חוזרת על עצמה שלוש פעמים. לאחר שבלק מצהיר על אכזבתו בפעם השלישית, מוסיף בלעם עוד נבואה שעיקרה תחזיות על עתיד העמים באזור.

חטא בעל פעור

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטא בעל פעור

בסיום הפרשה מתואר חטא בעל פעור: בני ישראל חוטאים בקשרים לא רצויים עם בנות מואב ואף משתחווים לאלוהי מואב. בעקבות כך פורצת מגפה בעם. פינחס דוקר ברומח מנהיג ישראלי שזנה עם מדינית לעיני העם, ובעקבות כך נעצרת המגפה.

הפטרה

ההפטרה היא בספר מיכה, מפרק ה', פסוק ו' עד פרק ו', פסוק ח'. מיכה מזכיר בנבואתו את פרשת בלעם:

עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יְהוָה. בַּמָּה אֲקַדֵּם יְהוָה אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה. הֲיִרְצֶה יְהוָה בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי. הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשנות:


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0