זקן ממרא
זקן ממרא הוא תלמיד חכם סמוך,[1] שמורה הלכה למעשה בניגוד לפסיקת הלכה של הסנהדרין כשהיא במקום מושבה שבלשכת הגזית,[2] ובהרכבה המלא.[3] הזקן מתחייב במיתה אך ורק אם הורה כך הלכה למעשה, ובתלמוד מובא עקביא בן מהללאל כדוגמה לתנא שחלק על הסנהדרין, אך לא הורה כן הלכה למעשה.[4] ולכן לא דנו אתו כזקן ממרא אלא גזרו עליו נידוי[5].
התורה החמירה בדינו של הזקן, והוא מתחייב מיתה בחנק.[6] הזקן הממרא הוא אחד מתוך ארבעה מקרים ש"צריכים הכרזה", וההלכה רואה חשיבות רבה לפרסום המקרה למען יראו וייראו.[7] כחלק מגישה זו העונש היה מבוצע בירושלים, בחג העלייה לרגל הסמוך לגזר דינו, כדי לפרסם את העניין בקרב כל העולים לרגל.[2] בדומה לכך, נאסר על חכמי הסנהדרין למחול על כבודם ולוותר לזקן הממרא, כדי "שלא ירבו מחלוקות בישראל".[8]
מקור מקראי
”וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל: וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד” (ספר דברים, פרק י"ז)
הזקן הממרא עובר על המצווה לשמוע לדברי חכמים, הכוללת מצוות לא תעשה אחת: ”לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל” (ספר דברים, פרק י"ז, י"א), ומצוות עשה אחת: ”עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה” (ספר דברים,פרק י"ז, י"א).
פרטי הדינים
קיימת מחלוקת תנאים מהו אותו דין עליו מתחייב זקן ממרא מיתה אם חלק על הסנהדרין.[9] לשיטת רבי מאיר מדובר רק בדבר שבמזיד העונש עליו הוא כרת ובשגגה קרבן חטאת. לעומתו סבור רבי יהודה כי הדין עליו נחלקים הזקן והסנהדרין הוא פרשנות חז"ל על דין מדיני התורה, שאינה מתחייבת מהמקרא עצמו. ורבי שמעון אומר שאפילו אם חלק הזקן על הסנהדרין בדין קל מדרבנן, הוא יכול להתחייב מיתה בגין כך. ההלכה למעשה נפסקה כשיטת רבי מאיר.[10]
על פי המשנה, היה צריך הזקן הממרא לעבור דרך שני בתי-הדין בירושלים, זה שהיה יושב בפתח הר הבית וזה שהיה בפתח עזרת ישראל, שבשניהם ישבו 23 דיינים. רק לאחר שלא קיבל את דעתם, היה מגיע הזקן לסנהדרין הגדולה שישבה בלשכת הגזית שבעזרת הכהנים,[3] ומברר את ההלכה עימם. לעומת זאת מופיעה בספרי דעה שונה, לפיה אין הזקן חייב לחלוק על בית הדין הגדול שבירושלים, אלא אף אם הוא מורה נגד דעתם של הסנהדרין כששהתה ביבנה - דינו כזקן ממרא.[11]
קישורים חיצוניים
- זקן ממרא אתר דעת
- זקן ממרא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- חגי בן ארצי, היחיד מול הממסד בחברה הלכתית, אתר דעת; פורסם לראשונה בסיני (צ"ד), התשמ"ד.
הערות שוליים
- ^ משנה תורה, הלכות ממרים, פרק ג', ה'.
- ^ 2.0 2.1 משנה תורה, הלכות ממרים, פרק ג', ח'.
- ^ 3.0 3.1 שכללה 71 דיינים.
- ^ מסכת סנהדרין, דף פ"ח, א'.
- ^ לפי הדעה המרכזית במשנה במסכת עדיות (ה', ו').
- ^ כמו שנכתב בספר דברים: "ומת האיש ההוא". העובדה כי מיתה זו בחנק היא על פי המשנה במסכת סנהדרין המונה את הזקן הממרא בפרק 11 - "אלו הן הנחנקין".
- ^ כמו שנאמר בתורה: "וכל העם ישמעו ויראו".
- ^ על פי מסכת סנהדרין, דף פ"ח, א': "אמר רבי יאשיה, שלשה דברים סח לי זעירא מאנשי ירושלים: בעל שמחל על קינויו - קינויו מחול, בן סורר ומורה שרצו אביו ואמו למחול לו - מוחלין לו, זקן ממרא שרצו בית דינו למחול לו - מוחלין לו. וכשבאתי אצל חברי שבדרום, על שנים הודו לי, על זקן ממרא לא הודו לי; כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל".
- ^ מסכת סנהדרין, דף פ"ז, א'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות ממרים, פרק ג', הלכה ה'
- ^ ספרי, קנ"ד. אולם עדיין נדרש כי בית-בין זה יהיה מקובל על כלל ישראל (חגי בן ארצי, ראה קישורים חיצוניים).
| סנהדרין | ||
|---|---|---|
| מונחים | נשיא • אב בית דין • סנהדרין גדולה • סנהדרין קטנה • בית דין • משפט עברי • שבעים הזקנים • כנסת הגדולה • סמיכת זקנים | |
| נשיאי הסנהדרין | יוסי בן יועזר • יהושע בן פרחיה • שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי • שמעיה • (בני בתירא) • הלל הזקן • רבן שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן יוחנן בן זכאי • רבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא • רבן גמליאל ברבי • רבי יהודה נשיאה • רבן גמליאל הרביעי • רבי יהודה נשיאה השני • רבן גמליאל החמישי • רבי יהודה נשיאה השלישי • הלל נשיאה • רבן גמליאל השישי | |
| מקומות מושב הסנהדרין | לשכת הגזית • חנות • ירושלים • יבנה • אושא • יבנה • אושא • שפרעם • בית שערים • ציפורי • טבריה | |
| שונות | מסכת סנהדרין (ומסכת מכות) • עדות • ארבע מיתות בית דין • זקן ממרא • חידוש הסנהדרין • הסנהדרין של פריז • קברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה • פר העלם דבר של ציבור | |