תכלת
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניתן להעביר לערך זה מעט מהערך כחול.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניתן להעביר לערך זה מעט מהערך כחול. |
 | |
| שלשת הקסא | #007FFF |
|---|---|
| ייצוג RGB | R=0, G=127, B=255 |
| ייצוג HSV | H=210, S=100, V=100 |
| ייצוג CMYK | C=100, M=50, Y=0, K=0 |
צבע תכלת או תכול, הוא גוון של הצבע הכחול. הצבע נוצר מערבוב של הצבעים כחול ולבן.
אטימולוגיה של המילה בשפות שונות
בטבע
- ציפורי השיר ירגזי תכול ועקעק תכול מצוי
- צבע השמיים באור יום והשתקפותם בים.
משמעויות סמליות
- תכלת מתקשר אסוציאטיבית עם שלווה.
- תכלת הוא צבע נפוץ בפריטים המיועדים לתינוקות ממין זכר.
שימושים
- הצבעים הלאומיים של ישראל הם תכלת כהה ולבן.
- הכנסייה הכחולה בברטיסלאבה בירת סלובקיה צבועה בתכלת.
בעת העתיקה
צבע התכלת היה אחד הצבעים ששימשו בעת העתיקה, ונחשב עם הארגמן לצבע מלכותי ויקר ערך.[1] צבע התכלת בעת העתיקה כלל בתוכו מגוון צבעים בין ירוק וכחול ועד לצבע שחור.[2]
ביהדות
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: ערכים מורחבים – תכלת וארגמן בעולם העתיק, מצוות תכלת, הצבעים הלאומיים של ישראל
התכלת בתורה היא צמר שצבוע בצבע כחול[3], ירוק[4] או סגול[5] המופק מחילזון. התכלת מופיעה ביריעות המשכן והמקדש ובבגדי הכהונה, יחד עם הארגמן ותולעת השני. בולט במיוחד תפקידה של התכלת בעשיית מעיל כליל תכלת של הכהן הגדול ובפתילי ציץ הזהב שבראשו. כמו כן, לתכלת תפקיד מרכזי במצוות ציצית - "ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת" (במדבר טו לח).
התכלת הופקה מדם חילזון ימי. בגמרא מוזכר צבע בשם "קלא אילן" ("אינדיקו" על פי ספר הערוך) ששימש תחליף זול לתכלת, אך על פי ההלכה הוא פסול למצוות ציצית. על פי השערתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הפקת התכלת מן החילזון הופסקה בעקבות הכיבוש הערבי של חופי ארץ ישראל בשנת 638, ולפי אחרים הופסקה השימוש בתכלת עקב גזירתו של הקיסר יוסטנטינוס ליחד את הצבע היקר לאנשי ממשל[6]. זאת, משום שהשימוש בה עדיין מוזכר בגמרא, והאיזכור על היעדרה מופיע לראשונה במדרש תנחומא המאוחר, שנחתם בשנת 750.
בהיעדר התכלת, נאלצו היהודים במשך דורות רבים, כאלף וחמש מאות שנה, להסתפק בחוטים לבנים לקיום מצוות ציצית. הניסיון הראשון לשחזר את התכלת נעשה בידי האדמו"ר מראדזין, רבי גרשון העניך ליינר, בשנת ה'תרמ"ח. הוא זיהה את הדיונון (Sepia officinalis) כחילזון התכלת, והצליח לייצר ממנו אלפי ציציות עבור חסידיו. היו כמה רבנים ידועים שתמכו כשיטתו, אך דעתו לא התקבלה על דעת רוב הרבנים. כמה עשרות שנים לאחר מכן, צבע זה נבדק בידי רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג בכמה מעבדות לכימיה, והסתבר שאין זה אלא צבע סינתטי בשם "כחול פרוסי", המתקבל מהרכבה כימית של ברזל עם חומר בשם potash בתוספת חומר אורגני מכל סוג המשמש כמקור לחנקן (המצוי בכל חומר אורגני) בחום הגבוה מ-900 מעלות צלסיוס, וכיון שהאדמו"ר אכן הוסיף לדם הדיונון ברזל ו-potash וחימם את שלושת החומרים ב"תבערה בוערת חוצה ופנימה כאשה של גיהנום"[7], נמצא שאין קשר בין החומר המופק לדיונון, שכן גם עירוב כל חומר אורגני אחר היה מביא לתוצאה דומה[8]. כיום הצביעה מתקיימת בבני ברק, ובתוצריה משתמשים בעיקר חסידי ראדזין, וחלק מחסידי ברסלב[9].
המחקר ההיסטורי שנערך במאות האחרונות[דרוש מקור] הצביע על החילזון הימי ארגמון קהה קוצים (Murex trunculus) כעל מקור להפקת התכלת בעולם העתיק. הרב הרצוג בעבודת הדוקטור שלו, שנערכה באוניברסיטת לונדון ב-1913, סיכם את מסקנות המחקר, אך בסופו נטה ממנו והציע את הסגולית (Janthina), כמקור להפקת התכלת בישראל. הצעתו נשאה אופי תאורטי בלבד, ולא ידוע על ניסיון כל שהוא מצדו להפיק תכלת מחילזון זה. בשנת ה'תשמ"ח, בעקבות מחקריו של פרופ' אוטו אלסנר ממכון שנקר ברמת גן, יוצר לראשונה פתיל תכלת לציצית מן החילזון ארגמון קהה קוצים על ידי הרב אליהו טבגר מירושלים. כמה שנים מאוחר יותר, הוקמה על ידו, אגודת "פתיל תכלת", במטרה להפיץ את מצוות התכלת בעם ישראל ולספק פתילי תכלת לכל המבקש לקיים מצווה זו.
צבע לאומי של ישראל
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: ערך מורחב – הצבעים הלאומיים של ישראל
בשל חשיבותו הרבה של צבע התכלת ביהדות, ובפרט בטלית, נבחר התכלת, לצד הלבן, כאחד משני הצבעים הלאומיים של ישראל. התכלת (בגוון תכלת כהה) היא אחד הצבעים של דגל ישראל, לצד הצבע הלבן. גוון התכלת הכהה של הדגל דומה לכחול ולכן השתרש הביטוי "כחול לבן" כביטוי לישראליות (למשל: "תוצרת כחול לבן" = תוצרת הארץ).
ראו גם
- חידוש מצוות התכלת
- תכלת וארגמן בעולם העתיק
- על התכלת בספר איש על דגלו - מסע אישי בעקבות המורשת ההיסטורית של דגל ישראל, סטימצקי 2017
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: תכלת |
- http://www.tekhelet.info
- https://web.archive.org/web/20190220063202/http://tekheletfoundation.com/
- 'תכלת בזמן הזה' - אתר עם מידע מאמרים ותמונות בנושא התכלת.
- הרב יעקב אפשטין, זיהוי ארגמון קהה קוצים כתכלת מקורית, אתר דעת
- הרב יעקב אפשטיין, תכלת מסופקת - דינה בציצית, באתר "דעת", המעין, תשרי תשנ"ז
- ארבל לוי, טבע הדברים, סוד התכלת, באתר ynet, 21 באוגוסט 2009
- ד"ר ישראל הכהן זיידרמן הגילוי מחדש של חלזון התכלת בימינו, אתר דעת
- דיאנה בחור ניר, חלזונו של משיח, באתר כלכליסט, 16 בינואר 2014
- הרב מרדכי צדיק, "תכלת של תורה", שיעור וידאו באתר קול הלשון
- הרב יהושע עינבל, קוציו של ארגמן
הערות שוליים
- ^ למשל במגילת אסתר: "וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת: תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה." (מגילת אסתר ח טו) ובירמיהו: "כֶּסֶף מְרֻקָּע מִתַּרְשִׁישׁ יוּבָא, וְזָהָב מֵאוּפָז מַעֲשֵׂה חָרָשׁ וִידֵי צוֹרֵף, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁם, מַעֲשֵׂה חֲכָמִים כֻּלָּם." (ספר ירמיהו י ט)
- ^ זהר עמר, גוון תכלת על פי הרמב"ם, המעיין 200, תשע"ב, עמ' 87-77
- ^ פשטות דברי רש"יספר במדבר, פרק ט"ו, פסוק ל"ח "הרקיע המשחיר לעת ערב"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ט' עמוד ב' רש"י דבור המתחיל תכלת
- ^ רבי יאיר חיים בכרך. "מקור חיים" על שו"ע סי' י"ח
- ^ לבוש הארון, מאיר הלמן
- ^ לשון האדמו"ר מראדזין במכתבו לרב הרצוג.
- ^ תכלת.
- ^ הרב שמואל אריאל, התכלת של חסידי ברסלב, באתר ישיבה
| צבעים וייצוגם במחשב | ||
|---|---|---|
| גוני אפור | לבן • כסף • אפור • שחור | 
|
| צבעי היסוד ב-RGB | אדום • ירוק • כחול | |
| צבעים שניוניים | ציאן • צהוב • מג'נטה | |
| צבעים שלישוניים | כתום • תרוג • ירוק אביב • תכלת • סגול • ורוד שושנה | |
| פיגמנטי צביעה | אוכרה • ספיה • כחול פרוסי • וירידיאן • אולטראמרין | |
| שונות | אינדיגו • ענבר • חום • זהב • נחושת • ארגמן • ורוד • שני • בורדו • בורגונדי • בז' • חאקי • טורקיז • ערמון • פנטון 448c • קרדינל • כתום בטיחותי • ירוק זית | |
36218408תכלת