מצוות הלוואה
| מקרא | שמות, כ"ב, כ"ד |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת כתובות, דף ס"ז עמוד ב' |
| משנה תורה | הלכות מלווה ולווה, פרק א' |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה קצ"ז ספר החינוך, מצווה ס"ו |
מצוות הלוואה, או מצוות הלוואה לעני, היא מצווה שמהותה להלוות כסף לעני לפי צורכו ולפי יכולתו של המלווה.
מקור המצווה
המכילתא דורשת מהפסוק "אם כסף תלוה את עמי"[1] שחובה להלוות לעני כסף. המכילתא מביאה לימוד זה על המילה "אם" שבפסוק ומציינת שבמקום זה (ובשני מקומות נוספים בתורה) המילה "אם" באה לציין חובה. מצווה זו חוזרת בצורות שונות פעמים מספר בתורה כגון "לא תקפוץ את ידך מאחיך האביון... העבט תעביטנו די מחסורו"[2]. בגמרא[3] מובאת מחלוקת על הפסוק הנ"ל כאשר דעת רב יהודה היא שמלשון הפסוק לומדים שמצווה להלוות כסף לעני שלא רוצה להתפרנס מצדקה, וחכמים סוברים שמצווה להלוות כסף לעני גם כאשר הוא מוכן לקבל צדקה.
דיני המצווה
המצווה להלוות חלה לא רק על הלוואת כסף אלא מצווה להלוות גם חפצים וכלים השייכים לאדם. כמו כן מצווה להלוות לא רק לעני אלא גם לעשיר, כאשר יש קדימות לעני ואם אינך יכול להלוות לשניהם עדיף שתלווה לעני.
מצוות הלוואה חלה רק כאשר ההלוואה מגובה על ידי עדים או בשטר. כאשר דבר זה לא מתקיים אין חובה ואף אסור להלוות. ללווה אסור לקחת הלוואה למטרה שאינה נצרכת, כגון דברי מותרות, מחשש שמא הוא לא יוכל להחזיר את ההלוואה.
השאלה הקשה ביותר בדיני המצווה היא איזה אחוז מכספו האדם צריך להלוות. דבר זה לא נקבע בבירור וכל אדם צריך לעשות חישוב עם עצמו כמה כסף הוא יכול להרשות לעצמו להלוות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- רבי שלמה גאנצפריד, קיצור שולחן ערוך, סימן קעט
- החפץ חיים, אהבת חסד, אהבת חסד, ה' אלפים תש"ך
- הרב אליעזר מלמד פניני הלכה - ליקוטים ב, מכון הר ברכה, 1993
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: קיצור שולחן ערוך קעט |
- הספר אהבת חסד באתר hebrewbooks
הערות שוליים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
מצוות הלוואה25093894