מעקה (הלכה)

מתוך המכלול
(הופנה מהדף מצוות מעקה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעקה
(מקורות עיקריים)
משנה תורה לרמב"ם משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת הנפש, פרק י"א

משנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק י"א, הלכה י"ב

שולחן ערוך שולחן ערוך, חושן משפט, סימן תכ"ז
ספרי מניין המצוות ספר החינוך, מצווה תקמ"ו
ספרות הלכתית נוספת קונטרס הלכות מעקה, הרב חיים קניבסקי,[1]

ספר ועשית מעקה (אברהם זאב רוזנר, בני ברק תשס"א)

ברכת המעקה

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ
כשבונה לעצמו אומר: לַעֲשׂוֹת מַעֲקֶה.
כשבונה לאחרים אומר: עַל עֲשִׂיַּת מַעֲקֶה.

מצוות מעקה היא מצווה מהתורה המופיעה בספר דברים (כב, ח), המחייבת בנית מעקה לגג. בתרי"ג מצוות מחולקת מצווה זו לעשה[2] ולא תעשה[3]. מצוות העשה קובעת שיש לבנות מעקה על הגג, מצוות הלא-תעשה קובעת איסור לאו, על המתרשל בבנית מעקה, או על אי הסרת כל מפגע בטיחותי.

חז"ל הפליגו בחשיבות מצווה זו, ואמרו[4] שהפסיק עמוד אש בהלוויתו של רב חנינא בר פפא בין מטתו, לבין מי שלא עשה מעקה לגגו. כמו כן מובא[5] שרב נחמן עשה בעצמו מעקה לגגו, על אף האיסור[6] לאדם במעמדו לעשות מלאכה בפרהסיא. יש שכתבו שמצווה זו מתקיימת כל רגע ורגע[7].

רקע

בתורה נאמר : "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ, וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ:".

רוב פרטי הלכות מעקה מובאים בספרי:

כי תבנה בית חדש, אין לי אלא בונה לקח ירש ונתן לו במתנה מנין תלמוד לומר בית מכל מקום. לא תשים דמים בביתך, אין לי אלא בית מנין לבונה בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך, יכול אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר בית, מה בית מיוחד שהוא בית דירה יצאו אלו שאינם בית דירה. ועשית מעקה לגגך, אין לי אלא גג מנין לרבות בורות שיחים ומערות חריצים ונעיצים? תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך. אם כן למה נאמר גג פרט לכבש בית לרבות היכל, גג פרט לאולם. חדש, רבי אומר משעת חדשו עשה לו מעקה. כמה הוא מעקה? מעגילו שלשה טפחים בית דורסו עשרה. ועשית מעקה לגגך, מצות עשה. ולא תשים דמים בביתך, מצות לא תעשה. .... בית מיכן אמרו בית שאין בו ארבע על ארבע פטור מן המעקה.

ספרי כי תצא

פרטי המצווה

  • מידות המעקה: גובה המעקה לא פחות מעשרה טפחים (כ80 ס"מ[8]) לדעת הרמב"ם[9]. ולדעת הראב"ד מספיק רק שחלקו של המעקה יהיה עשרה טפחים והשאר שלשה טפחים. מקור למחלוקת זו טמונה בהסבר דברי הספרי "כמה הוא מעקה? מעגילו שלשה טפחים, בית דורסו עשרה". להלכה, נפסק כדעתו של הרמב"ם.
  • על המעקה להיות חזק כך שימנע נפילה של אדם אף אם יישען עליו.
  • שימוש הגג: רק על גג בית המשמש למגורים ששייך ליהודי יש חובה לשים מעקה[10].
  • חובת מעקה היא רק בגג שעולים עליו מדי פעם, אך גג שאין מגיעים אליו אינו חייב במעקה.
  • ברכה: יש לברך על עשיית מעקה שחייבים לבנות[11]. זמן הברכה בתחילת בניית המעקה[12] ובמידה ושכחו לברך יכולים לברך כל עוד לא סיימו את בניית המעקה. אין מברכים על בניית מעקה ברכת "שהחיינו"[13]. בספר שולחן ערוך לא צוין שיש לברך על מעקה, ולכן ישנם פוסקים המורים שלא לברך.
  • אם בעל הבית יודע לבנות את המעקה בעצמו מוטב שיבנה במו ידיו אך כשאינו יודע או כשאינו רוצה יכול לבנות באמצעות פועל יהודי והפועל יברך[14]. אם הפועל אינו יהודי אי אפשר לברך את הברכה, לאחר שיהיה מעקה אין בעל הבית חייב לבנות מעקה אך את המצווה לא קיים[15].
  • בור שעומקו 80 ס"מ ויותר צריך לשים מעקה וכן בכול מקום שניתן להסתכן כמו חצר שבה שני מפלסים וניתן ליפול מהאחד לשני[16]. יש האומרים שגם למדרגות יש חובה לשים מעקה ויש לנהוג כמוהם[17].
  • כאשר יש סכנה להולכים בדרך ציבורית ליפול לתוך רשותו של אדם אין מי שחייב לבנות מעקה ורצוי שיבנו שם מנהיגי המקום מעקה. עם זאת כאשר הסכנה גדולה[18] חובה על מנהיגי המקום להקים שם מחיצה.

סכנות נוספות

לדעת ר' נתן בתלמוד מצוות המעקה היא לא מצטמצמת רק במעקה אלא כל מיפגע בטיחותי העלול לגרום לסכנה יש להסיר. "רבי נתן אומר: מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו, ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו? ת"ל: לא תשים דמים בביתך.[19]" אך יחד עם זאת אין מברכים על כך משום שאין זה גג.

טעם המצווה

ספר החינוך מסביר שעל פי הדרכת התורה יש להיזהר ש"לא נסכן נפשותנו על סמך הנס". וכן בכל דבר יש להתנהג לפי חוקי הטבע[20]

"כי האל ברא עולמו ובנאו על יסודות עמודי הטבע, וגזר שתהיה ... או אם יפול האדם מראש הגג הגבוה לארץ שימות; והוא ברוך הוא חנן גופות בני אדם ויפח בהם נשמת חיים - בעלת דעת לשמור הגוף מכל פגע..." "ואחר שהאל שיעבד גוף האדם לטבע... ציוהו לשמור מן המקרה, כי הטבע שהוא מסור בידו יעשה פעולתו עליו אם לא ישמר ממנו..."

הרב משה רבקש[21] כתב שטעם הלאו, משום שהמזלזל במצווה זו (שמירת הנפש) "כאילו מואס ברצון בוראו (להיטיב) ואינו רוצה לא בעבודתו ולא במתן שכרו, ואין לך זלזול והפקרות יותר מזה".

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בסוף ספר מסכת מזוזה עמוד קל"ז ואילך.
  2. ספר המצוות, עשה קפ"ד
  3. ספר המצוות, לאו רצ"ח
  4. תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ז, עמוד ב'
  5. תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע', עמוד א'
  6. משנה תורה לרמב"ם, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק כ"ה, הלכה ד' שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ח', סעיף ד'
  7. ספר חרדים פרק טז,כב. שערי צדק לרב אברהם דנציג בהקדמה
  8. קיימת שיטה האומרת שעשרה טפחים הם 96 ס"מ (שיטת ה"חזון איש").
  9. משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת הנפש, פרק י"א, הלכה ג'
  10. בית להלכה היהודית מוגדר כמבנה קבע שגדלו 4 אמות על ארבע אמות ובגובה עשרה טפחים (שטח 1.96 מטר על 1.96 מטר ובגובה 0.8 מטר) לפחות.
  11. מיעוט הפוסקים חולקים על כך ואומרים שאין לברך כי עיקר המצווה היא מצוות לא תעשה שלא תהיה סכנה בבית, והנוהגים בשיטה זו במיעוט.
  12. עם זאת יש הסוברים שיש לברך רק לפני סיום מלאכת בניית המעקה ולא בתחילת הבניה (חת"ס או"ח נ"ב)
  13. לדעת הרמב"ם יש לברך ברכת "שהחיינו" ואפשר לברך על דבר אחר המחייב בברכת "שהחיינו" ולהתכוון בעת הברכה גם על מצוות המעקה.
  14. בעל הבית יכול לבקש מהפועל לבנות קצת ואז יכול לברך בעצמו.
  15. ישנן דעות בנושא איך ניתן בכל זאת לברך או לקיים את המצווה.
  16. גם כאן כשהפרש המפלסים לפחות 80 ס"מ.
  17. גם כאן אין מברכים.
  18. דרך צרה, תהום עמוקה ועוד.
  19. תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ט"ו, עמוד ב'
  20. בכך עונה מחבר ספר החינוך לטענה שאדם אינו צריך להיזהר מהטבע כי הכול בידי שמיים.
  21. באר הגולה סןף סימן תכז


P judaism.svg
ערך זה עוסק במצווה אחת מתוך תרי"ג מצוות: מצוות מעקה. להרחבה עליה בתרי"ג מצוות במניין ספר החינוך, לחצו עליה.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0