דבקות בתלמידי חכמים
| מקרא | ספר דברים, פרק י', פסוק כ' |
|---|---|
| משנה | מסכת אבות, פרק א', משנה ד' |
| תלמוד בבלי | מסכת כתובות, דף קי"א עמוד ב' |
| משנה תורה | הלכות דעות, פרק ו', הלכות א'-ב' |
| שולחן ערוך | יורה דעה, סימן רמ"ב, סימן רמ"ג |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה ו' ספר החינוך, מצווה תל"ד |
דבקות בתלמידי חכמים היא מצווה בהלכה היהודית שעל פיה נצטווה היהודי להתקרב אל תלמידי חכמים הבקיאים בתורה, ואשר ממנהגם יוכל ללמוד.
מקור המצווה
בני ישראל נצטוו בתורה[1]: "את ה' אלקיך תירא ואותו תעבוד ובו תדבק ובשמו תשבע". וכן במקום נוסף[2]: "לאהבה את ה' אלקיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו". בתלמוד בבלי[3] עלתה השאלה, כיצד דבר זה ייתכן, והלוא אלקים אינו עצם כלל ולכן אין אפשרות להידבק בו פיזית ("וכי אפשר לאדם להידבק בשכינה?"), ועל כך ענתה הגמרא שם: "אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא (= סוחר בכספיהם כדי שירוויחו) לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה".
טעמי המצווה
הרמב"ם הסביר את טעם המצוה, בכך שהאדם נוטה להיות מושפע מסביבתו כמעט בכל תחום בחייו. על כן, מי שיידבק בתלמידי החכמים, ממילא יהיה קרוב יותר לדרך שבה יש ללכת, כפי שנאמר בספר משלי[4]: "הולך את חכמים יחכם"[5].
השתמעויות של המצווה
ציוויים רבים באו כתוצאה מהוראה זו של התורה, כגון: "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע"[6] שכן דרכו של אדם שיהא מושפע מסביבתו - אדם הגר בסביבה שאנשיה רשעים, עליו לעבור למקום אחר שהאנשים בו צדיקים ונוהגים בדרך טובים כדי שינהג כמותם. הרמב"ם מוסיף על כך וכותב שאם אינו יכול לעבור למקום מושב אחר, יהיה עליו לשבת בדד ולא להתערב עם הציבור. יישום המצוה הוא קצת בעייתי, שכן, כל ציבור מורכב מצדיקים בינוניים ורשעים! לכן מעמידים את דברי הרמב"ם כאשר כל הקהילה כולה רשעים ואין לו אפילו מעט צדיקים להתחבר עמהם.
אפילו בענייני החול ציוותה התורה להשתדל שלא להתייעץ באנשים שאינם יראי שמים, כי בנקל ילמד אדם ממעשהו של חברו[7].
השלכה נוספת ממצווה זו, היא שעל אדם לתת את כל ממונו כדי להשיא את בִיתו לתלמיד חכם[8]. עוד סעיפים של מצווה זו: צריך התאמצות 'להתחבר' עמהם, להקשיב להם ואפילו במחיר בזיון מועט, כמו כן, יש לפרנס תלמיד חכם או ישיבה (דבר שהומר היום למעשר כספים)[9], לאכול ולשתות עמהם ולהתחבר עמו בכל מיני חיבור[10].
ספר החינוך מציין כי מצווה זו נוהגת תמיד - ללא תלות במין, מקום או זמן, וחשיבותה רבה מאד, שהרי מי שנוהג כן, יקשה עליו לחטוא, שכן הוא לומד ממעשיהם של צדיקים וחי במחיצתם[11].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ספר דברים, פרק י', פסוק כ'
- ^ ספר דברים, פרק י"א, פסוק כ"ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"א עמוד ב'
- ^ ספר משלי, פרק י"ג, פסוק כ'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות דעות, פרק ו', הלכה א'
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ז'
- ^ ספר תהילים, פרק א', פסוק א'. ועיין פירוש רש"י שם
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף מ"ט עמוד א'
- ^ פסיקתא דרב כהנא פיסקה י
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות דעות, פרק ו', הלכה ב'
- ^ ספר החינוך, מצווה תל"ד
23839917דבקות בתלמידי חכמים