ידעוני
יִדְּעֹנִי הוא אדם העושה מעשי פולחן, על מנת לגלות את העתידות באופן מיסטי. האיסור לעשות מעשה ידעוני הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות.
ה'ידעוני' דומה ל'בעל אוב' בכך שעושה מעשי פולחן, וכן דומה לקוסם – שמטרתו היא ניבוי העתידות.
מקור האיסור
בתורה ישנה קבוצת איסורים שנכתבו בפרשייה אחת (דברים, י"ח, ט'-י"א) ועוסקים כולם בענייני כישוף: ”כִּי אַתָּה בָּא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ – לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים”.
איסור ידעוני מופיע בעוד מקומות בתורה וכך נאמר בספר ויקרא: ”אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם.” (ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ל"א)
איסור יידעוני כולל שני איסורים:
- עשיית ידעוני – הוא מהחמורים שמבין איסורי הכישוף למניהם ועונשו סקילה (בבית דין) או כרת (בידי שמים). ישנה מחלוקת האם ידעוני מביא קרבן חטאת על מעשיו (כשעשה את העבירה בשוגג), משום שיש הסוברים שהוא מוגדר לאו שאין בו מעשה.[1]
- שאילת ידעוני – עונשו מלקות אם עשה כדבריו; ומכת מרדות אם רק שאל.
דרך עשייתו
ברמב"ם כתב כך בהגדרת האיסור:
כיצד מעשה הידעוני? מניח עצם עוף ששמו "ידוע" בפיו, ומקטיר, ועושה מעשיות אחרות, עד שייפול כנכפה (=מעין אפילפסיה) וידבר בפיו דברים שעתידין להיות.
עוף ששמו 'ידוע'
ערך מורחב – אדני השדה
ברמב"ם כאמור נזכר ה'ידוע' כעוף. בחינוך[2] כתב שהיא חיה בשם אבני השדה שמוזכרת בספר איוב[3][4]:
וזאת החיה ששמה ידוע ראיתי בספר מן הגאונים שהיא גדלה בחבל גדול שיוצא מן הארץ כעין חבל הקשואין והדלועין, וצורתו כצורת אדם בכל דבר, בפנים וגוף וידיים ורגלים, ומטבורו מחובר לחבל, ואין כל בריה יכולה לקרב אליה כמלא החבל, לפי שהיא רועה סביבותיה כמלוא החבל, וטורפת כל מה שיכולה להשיג, וכשבאין לצודה מורין בחצים אל החבל עד שנפסק, והיא מתה מיד
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ה עמוד א'.
- ^ ספר החינוך, מצווה תקי"ד, במקום אחר (ספר החינוך, מצווה רנ"ו) הביא את לשון הרמב"ם הנ"ל.
- ^ ספר איוב, פרק ה', פסוק כ"ג
- ^ וכך כתב בפירוש רבי שמשון משאנץ על מסכת כלאים ח, ה.
| דיני נפשות | ||
|---|---|---|
| מיתה שלא בידי בית דין | מיתה בידי שמיים • הבא במחתרת • הבא להורגך השכם להורגו • רודף • מוסר • קנאים פוגעים בו • מורידין ולא מעלין • גואל הדם | |
| מרכיבי הדינים | סנהדרין בלשכת הגזית • סנהדרין קטנה וסנהדרין גדולה • עדות • התראה | |
| איסורים ומצוות | רצח במשפט העברי • לא תרצח • ייהרג ואל יעבור • מסירות נפש • קידוש השם • לא תעמוד על דם רעך • עדים זוממים • פיקוח נפש • קדושת החיים • שמירת הנפש • מאבד עצמו לדעת | |
| שונות | כרת • הכנסה לכיפה • קם ליה בדרבה מיניה • עיר מקלט • שינוי הדין • המתת חסד בהלכה • הפלה • שור הנסקל • דיני בני נח | |
| ארבע מיתות בית דין | ||
| חייבי סקילה | עבודה זרה • נערה המאורסה • חילול שבת • מסית • מדיח • ברכת השם • קללת אב ואם • משכב בהמה • משכב זכר • שוכב עם אמו • שוכב עם אשת אביו • שוכב עם כלתו • בן סורר ומורה • מכשף • בעל אוב • ידעוני | |
| חייבי שרפה | בת כהן שזינתה • שוכב עם אישה ובתה או אשה ונכדתה • שוכב עם בתו או נכדתו | |
| חייבי הרג | עיר הנידחת • רוצח | |
| חייבי חנק | אשת איש • הכאת הורים • גונב איש • זקן ממרא • נביא שקר | |
