קטן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף קטן (הלכה))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קטן בהלכה
(מקורות עיקריים)
משנה

משנה, מסכת סנהדרין, פרק ח', משנה א'

משנה, מסכת בבא קמא, פרק ח', משנה ד'
משנה תורה

משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק ב', הלכה י'

משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות חובל ומזיק, פרק ד', הלכה כ'

קטן הוא ילד שטרם נעשה מבחינה הלכתית כגדול[1]. הקטן פטור מקיום המצוות, והושווה לאדם שאין בו דעת ולכן אינו יכול למכור את רכושו או לקדש אישה, כמו כן פטור הקטן מלשלם עבור נזקים שגרם[2].

הגדרה

הגדרת קטן תלויה בגיל ובהתפתחות הגופנית. קטן הוא אדם שלא מלאו לו שלוש עשרה שנים. גם אם הגיע לגיל 13, כל עוד לא הביא שתי שערות נחשב לקטן מהתורה[3], בהלכות מסוימות מסתמכים על חזקה דרבא ומניחים שקטן שהגיע לגיל 13 גם הביא שתי שערות, ומחשיבים אותו לגדול.

אדם שעקב בעיות הורמנליות לא הביא שתי שערות, ייחשב לגדול מבחינה הלכתית כשהגיע לשנתו ה-20 פחות 30 יום, אם יש אינדיקציות נוספות למצבו (סימני סריס, במינוח ההלכתי).[3]

מצוות חינוך

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חינוך (הלכה)

אף שמהתורה הקטן פטור מהמצוות, חכמים חייבו את אביו לחנכו ולהרגילו לקיים מצוה כאשר הוא מסוגל לקיים אותה כפי הבנתו[4], כך למשל כאשר הוא מבין את משמעותה של השבת יש לחנך אותו שלא לעבור על איסורי שבת, כאשר הוא יכול ללבוש ציצית יש לקנות לו ציצית, וכן בכל המצוות. מצוה זו מוטלת לפי רוב הדעות רק על האב ולא על האם.

נוסף על חובת החינוך, מצוה מן התורה על האב ללמד את בנו תורה[5].

מצוות שקטן חייב בהן

חיוב הקטן בשבע מצוות בני נח

חלק ממהאחרונים[6] כתבו שאף שקטן פטור ממצוות, מכל מקום מחויב בשבע מצוות בני נח, טעמם הוא מאחר שישנו כלל תלמודי "ליכא מידי דלישראל שרי ולעכו"ם אסור"[7] הקובע כי לא ייתכן שישראל יהא פטור ממצוה שבן נח מחויב בה, ואם כן, מאחר שגוי קטן מתחייב במצוות משעה שנעשה בר דעת, הוא הדין שיש לחייב קטן ישראל בר דעת במצוות אלו.

מקרי חיוב קטן באיסורים

איסור ספייה הוא איסור הלכתי על אדם לצוות או לגרום לקטן, לעשות פעולה שיש בה איסור.

עונת הפעוטות

חכמים תיקנו כי קטן שהגיע לגיל "עונת הפעוטות", שהוא הגיל בו הילד - כל אחד לפי חריפותו ושכלו - מבין את משמעותו של מקח וממכר, זכאי ויכול להקנות ולמכור לאחרים, תקנה זאת נעשתה כדי שבמקרה ואין מי שיפרנס אותו, הוא יוכל להתפרנס מעצמו.

דיני קטן בקניינים

הקטן יש בכוחו לקנות כאשר ישנה דעת אחרת המקנה לו, אך מהתורה אינו מסוגל להקנות לאחרים. יש שהסבירו זאת בכך שמעשה קניין נעשה על ידי גמירות דעת מצד הקונה והמקנה, וגמירות דעתו של קטן אינה רחבה דיה כדי שיקנה ויוותר על הטובין שקנה לטובת אחרים בלב שלם, אך כדי לקנות לעצמו דבר הוא יכול לקנות שכן דעת המקנה גומרת בדעתו להקנות לו ודי בכך.

לפיכך קטן שמצא מציאה מקנה אותה לאביו. חכמי הגמרא הסבירו זאת בעובדה שקטן כאשר הוא מוצא מציאה הוא מריץ אותה לאביו, ומכאן ההוכחה שהוא הגביה אותה כדי להקנות אותה לאביו.

קטן בארבעת המינים

אחת מהבעיות ההלכתיות בכך שקטן אינו יודע להקנות, נידונה בהלכות ארבעת המינים, שכן ההלכה אומרת שניתן להקנות את ארבעת המינים לאדם אחר בקניין של מתנה על מנת להחזיר, כלומר הקניה עם תנאי שהמקח יהיה תקף רק אם המקבל, לאחר שיצא ידי חובתו במצווה, יקנה חזרה את ארבעת המינים, ולא - יהא המקח בטל. במקרה של קטן, הבעיה היא שאינו יכול להקנות חזרה את ארבעת המינים, ולכן הוא לא יוצא ידי חובתו ב"מתנה על מנת להחזיר", שכן מכיוון שאין לו את הכוח להחזיר, בטלה המתנה למפרע.

מסיבה זו יש להקנות לקטן רק לאחר שיצא ידי חובתו ביום הראשון. בימים האחרים של חג הסוכות אפשר לצאת ידי חובה גם בארבעת מינים שאינם של מי שיוצא בהם ידי חובתו, אלא אף בשאולים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק ב', הלכה י'
  2. ^ משנה, מסכת בבא קמא, פרק ח', משנה ד'
  3. ^ 3.0 3.1 משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק ב', הלכה י"א
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ב עמוד א'
  5. ^ רמב"ם הלכות תלמוד תורה א, א; להרחבה על מקורות החיוב ראו: הרב יצחק מאיר יעבץ, בחירת מוסד חינוך על פי ההלכה, צריך עיון
  6. ^ ספר נחל יצחק סימן ז' ד', ובספר אור שמח על הרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פ"ג, ה"ב
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ח עמוד ב'

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0