תרומת מעשר

תרומת מעשר
(מקורות עיקריים)

מקרא	במדבר, י"ח, כ"ה-ל"ב
משנה תורה	הלכות תרומות, פרק ג'
ספרי מניין המצוות	ספר המצוות, עשה קכ"ט ספר החינוך, מצווה שצ"ו

תרומת מעשר היא מצוות עשה מהתורה על הלוי להרים עשירית ממעשר ראשון שהוא מקבל ולתת אותה כתרומה לכהן.

המקור בתורה של "תרומת מעשר":

"וְאֶל-הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי-תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן-הַמַּעֲשֵׂר ... כֵּן תָּרִימוּ גַם-אַתֶּם תְּרוּמַת ה' מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת-תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן ...

דיני תרומת מעשר

דינה של תרומת המעשר שווה בפרטים רבים לדין תרומה גדולה. אולם בשלושה דברים שונה דין תרומת מעשר מן התרומה הגדולה:

א. אין מפרישים 'מעשר מן המעשר' באומדן, אלא יש לדקדק בשיעורו, מפני שהשיעור מפורש במקרא

ב. מפרישים תרומת מעשר גם 'שלא מן המוקף', כלומר, אפילו חלק מן המעשר נמצא במקום אחד, וחלקו במקום אחר, מפריש במקום שהוא נמצא על הכל.

ג. מותר לעשר מן תרומת מעשר טהור על תרומת מעשר טמא שיש לו.

אף על פי שמקובל משמו של התנא אבא אלעזר בן גמלא שדרש על הפסוק ”ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב”, ”בשתי תרומות הכתוב מדבר, אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר, כשם שתרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה, כך תרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה ”. כלומר: בתרומה גדולה ישנן מספר דינים הנלמדים משם, האחד היא שאין שיעור מסוים להפרשה אלא ניתן להפריש באומד ללא כל חשבון, שהרי לא נקצב שיעורה בתורה, כך גם תרומת מעשר. לא נפסק ככה להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך אלא שיש להפריש שיעור מדויק כמו שכותב הרמב"ם: ”תרומת מעשר אין מפרישין אותה באומד אלא מדקדק בשיעורה ואפילו בזמן הזה שהרי שיעורה מפורש בתורה. דבר שדרכו למדור מודד ודבר הנשקל שוקל דבר שאפשר למנותו מונה היה אפשר למנותו ולשוקלו ולמודדו המונה משובח והמודד משובח ממנו והשוקל משובח משניהן. ”.    

מהמילה "ונחשב" אנו לומדים שניתן להפריש תרומה במחשבה ללא הפרשה במעשה, על האדם להחליט ברורות על איזה חלק מהערימה יחול קדושת התרומה ויכול הוא לאכול את השאר, ללא איסור טבל. הראשונים נחלקו האם דין זה חל גם על תרומת מעשר: לדעת הרמב"ן והריטב"א לא ניתן להפריש תרומת מעשר במחשבה, והפסוק נאמר רק על תרומה גדולה; ולדעת המרדכי והרדב"ז^{[דרוש מקור מלא]} גם תרומת מעשר אפשר להפריש במחשבה. כדעה זו פסקו ה[[ערוך השולחן]^{[דרוש מקור מלא]} והחזון איש.

כמו כן נלמד מהשוואת דין תרומה מעשר לתרומת גדולה, שכמו שאת התרומה גדולה בעל הבית תורם, כמו כן בעל הבית הישראל המפריש את המעשר ראשון יכול להפריש את תרומת המעשר אף שלא מדעת הלוי.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26206525תרומת מעשר