הרב מרדכי גרוס
 | |
| בכניסה לכנס הבוגרים של ישיבת קול תורה תשס"ז | |
| לידה |
10 בנובמבר 1950 (גיל: 74) א' בכסלו ה'תשי"א ירושלים |
|---|---|
| למד ב | ישיבת קול תורה, ישיבת פוניבז' |
| מקום מגורים | בני ברק |
| השתייכות | ליטאי |
| תחומי עיסוק | אב"ד "חניכי הישיבות" ופוסק הלכה |
| תפקידים נוספים | ראש 'ועדת מהדרין' של תנובה |
| חיבוריו | ראו חיבוריו |
| בת זוג | גיטל טובה |
| אב | רבי צדוק |
| אם | מלכה |
הרב מרדכי גרוס (נולד בא' בכסלו ה'תשי"א, 10 בנובמבר 1950) הוא רב, פוסק, דיין, מקובל חרדי ליטאי ומחבר ספרים תורניים. מכהן כגאב"ד "חניכי הישיבות", וכרבן של מספר קהילות בבני ברק, מודיעין עילית ובית שמש.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לרב צדוק ולמלכה גרוס[1]. בוגר ישיבת קול תורה וישיבת פוניבז'. נחשב לתלמיד מובהק של הרב שמואל הלוי וואזנר וכן שימש רבות את רבי נתן גשטטנר. כמו"כ היה מקורב להרב שלמה זלמן אוירבך, הרב אלעזר מנחם שך, ורבי יוסף שלום אלישיב
לאחר נישואיו למד מספר שנים בישיבת רשב"י בבני ברק שבראשות הרב מאיר צבי ברגמן.
הרב גרוס הוא אב בית דין של בית דין "חניכי הישיבות" בבני ברק ועומד בראש רשת בתי הוראה בבני ברק, במודיעין עילית באלעד בירושלים ובלייקווד[2], בהם עונים תלמידיו לשאלות הפונים. הוא מכהן כרב של בתי כנסת רבים בבני ברק ובמודיעין עילית, חלקם של קהילות בוגרי ישיבת פוניבז', בחלקם באופן פעיל ובהשתתפות בתפילות ובבתי הוראה מקומיים ובחלקם כסמכות הלכתית עליונה. רבים מתלמידיו מכהנים כרבני קהילות.
הרב גרוס עונה באופן קבוע לשואליו בבתי ההוראה השונים, מידי יום הוא עונה בשלשה בתי הוראה בבני ברק וכן פעם בשבוע בערים מודיעין עילית אלעד ביתר ובשכונת נווה יעקב.
הרב גרוס מכהן כאב"ד בפריז, לשם נוסע מידי כחודש לקיום דיונים הלכתיים בבית הדין, כמו כן הוא משמש כרב קהילה בפריז.
משנת 2008 עד שנת 2014 כיהן כחבר בד"ץ שארית ישראל. ובנוסף לזה הוקם "בד"ץ חניכי הישיבות" שהוא נשיאו. הוא עומד בראש "ועדת מהדרין" של תנובה.
לרב גרוס כשרות על מכונות גילוח, וכן על פאות, הנמצאים תחת כשרות 'בד"צ חניכי הישיבות'. בתחילת שנת 2019 נשמעו טענות שהכשרות מתעלמת מעובדת היות הפאות עשויות משיער של תקרובת עבודה זרה[3]. הדבר הוכחש נמרצות על ידי הנהלת הכשרות ואף מכתב גלוי של הרב גרוס פורסם בנידון.
הרב גרוס נחשב כידען מופלג בספרות ההלכה והשו"ת וכן חיבר עשרות ספרים וקונטרסים במגוון נושאים הלכתיים, ובהם גם עניינים שהעיסוק בהם אינו נפוץ[4]. הרב נסים קרליץ חלק על שיטת פסיקתו וכן על הוראותיו בעיניני מראות הדמים, ומאידך הרב שמואל הלוי וואזנר גיבה אותו.
הרב גרוס נחשב ייחודי במגזר הליטאי בשל עיסוקו אף בתורת הנסתר. וחלק מהנהגותיו הם ע"פ הקבלה, כך לדוגמה, את מנהג התשליך שנהוג לקיים ביום ראש השנה, מקיים הרב גרוס מדי שנה בימים שלאחר ראש השנה במעמד מיוחד המתקיים על חוף הים בתל אביב יחד עם רבים מתלמידיו[5]. בשנת תש"פ הפסיק הרב גרוס ממנהג התשליך בצורה ציבורית, ונוסע עם קבוצה מצומצמת לקיום התשליך.
נוהג לפקוד את קבר יוסף שבשכם בכל ערב ראש חודש ומכהן כראש ההקדש שבמקום. בנוסף עבד בשיתוף עם רבנים נוספים לתקן ולשפץ את תקרת הקבר ובניית מצבה מרשימה, לאחר שבירתם על ידי פורעים ערבים באינתיפאדה השנייה,[6]. ובשנה האחרונה אף דאג להקמת מקווה טהרה במקום.
באוקטובר 2012 התעוררה סערה סביב קובץ מאמרים הלכתי שיצא על ידי קהילתו (חניכי הישיבות), ובו פסיקה השנויה במחלוקת בהלכות שבת מאחד מתלמידיו שנכתבה ע"פ שיטתו של רבי יוסף שלום אלישיב (בנוגע לשעון מים בשבת). הרב חיים קניבסקי יצא במכתב חריף נגד הקובץ מחמת פסק זה שלשיטתו סתר את שיטת החזון אי"ש. במכתב, שפורסם בעיתון יתד נאמן, קרא הרב קניבסקי להוציא את הקובץ מהבית, בתגובה למכתב החריף מאות מתלמידיו ומעריציו ביטלו את המנוי לעיתון יתד נאמן[7].
בשלהי שנת ה'תש"פ הועמד בראשות מערכת השחיטה שהיתה עד אז של 'עטרה בית יוסף' ובעקבות כך השתנה שמה ל'עטרה בני תורה'.
הרב גרוס ממעט להתערב בפוליטיקה ובפרט במחלוקת בציבור הליטאי, אך למרות זאת רבים מתלמידיו משתייכים לפלג הירושלמי.
משפחתו
אשתו גיטל טובה עוסקת בהדרכת כלות ובייעוץ לשלום בית, ולהם תשעה ילדים.
- בתו הינדא נישאה לרב אברהם יצחק אולמן בנו של הרב שלמה זלמן אולמן רב בקריית ספר ובבית הכנסת חוג חתם סופר בבני ברק ומו"צ בבית ההוראה זכרון מאיר.
- בתו חנה נישאה לרב יחזקאל ליפקוביץ בנו של הרב משה דוד ליפקוביץ, מכהן כראש כולל 'אור המאיר' בבני ברק.
- בנו הרב חיים יצחק, מורה הוראה בבית שמש.
חיבוריו
|
|
|
מתלמידיו
- הרב פנחס ברונפמן, רב קהילת "שם אבותי" במערב בני ברק.
- הרב פנחס שוב, רב קהילת אשי ישראל בני ברק ומשכן אהרן במודיעין עילית.
- הרב משה רוט, רב קהילת "תפארת נחמן" בבני ברק, וקהילת 'יוצאי חברון-גני הדר' בפתח תקווה.
- הרב אהרון מיטלמן, רב "נחלת חפציבה" במודיעין עילית.
- הרב יוסף נח טולנפלד, רב קהילת בני הישיבות בפרדס כץ וראש ישיבת משכן התלמוד במודיעין עילית.
- הרב משה טוביה דינקל, רב קהילת שערי תורה בקריה החרדית בית שמש ומרבני בית שמש.
- הרב יהודה שבדרון רב קהילת מרומי שדה במודיעין עילית.
- הרב משה יוסף ריזל רב קהילת קצות החושן במודיעין עילית.
- הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי רב קהילת בית שמואל בנאות הפסגה מודיעין עילית.
- הרב ישעיהו פרנקל, רב קהילת בני הישיבות בקריית הרצוג.
- הרב יום טוב זנגר, רב בית הכנסת יוצאי ישבת פונבי'ז-צעירים.
- הרב יהודה ליס, רב בית הכנסת 'אהבת תורה' בברכפלד.
- הרב משה שולזינגר, רב קהילת בני התורה באופקים.
- הרב חיים ישראל הורביץ, מורה הוראה בצפת.
- הרב דוד זאב רייך, רב קהילת צאנז בצפת.
- הרב דב רוזין, רב שכונת דרך החיים באלעד.
- הרב ישראל מאיר וייל רב קהילת בני תורה ברמת בית שמש ג' 2 ובית המדרש "היכל יוסף שלום" ברמת בית שמש ג' 1.[8].
- הרב דוד כהן, רב קהילת חניכי הישיבות בשכונת מאור חיים בצפת.
- הרב דוד סופר רב בית הכנסת 'אלפי מנשה' בני ברק.
קישורים חיצוניים
- שיעוריו באתר קול הלשון
משיעורי הרב מרדכי גרוס, לצפיה באתר "בינינו"
הערות שוליים
- ^ נפטרה י' תמוז תשפ"ג[1]
- ^ שחר אילן, מהו ומיהו פוסק הדור? באתר "אנשים ישראל"
- ^ ספר "הישכם אוהבים" פרק ד' עמודים ס"ג וס"ט
- ^ כגון דינים והלכות למקומות נופש, ענייני שובבי"ם, קריאת שם, איסור קללה ועוד.
- ^ צפו: גאב"ד חניכי הישיבות ב'תשליך' על החוף, באתר בחדרי חרדים
- ^ מבזקים קול חי, מצבת קבר יוסף הורכבה, באתר כיכר השבת, י"ט תשרי תשע"א
- ^ רבי חיים במכתב: להוציא קובץ של הרב גרוס מהבית
- ^ הכתרת הרב ישראל מאיר וייל לרב ביהכנ"ס היכל יוסף שלום, באתר עלון "על משכנות הרועים", אדר תש"פ