אליעזר ראוכברגר
 | |||||
| לידה |
24 בינואר 1963 (גיל: 61) חיפה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| השכלה | ישיבת חברון | ||||
| עיסוק | עיתונאי, פוליטיקאי | ||||
| מפלגה | דגל התורה | ||||
| |||||
| |||||
אליעזר (לייזר) ראוכברגר (נולד בכ"ט טבת ה'תשכ"ג, ה-24 בינואר 1963) הוא איש ציבור ועיתונאי חרדי. משמש כממלא מקום וסגן ראש העיר ירושלים, יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ויו"ר מפלגת דגל התורה בעיר.
ביוגרפיה
ראוכברגר נולד בחיפה לרב משה וללאה לבית סגל, נינת הסבא מנובהרדוק. אימו נהרגה בתאונת דרכים כשהיה בגיל שנה וחצי. בצעירותו למד בישיבת חברון בשכונת גבעת מרדכי בירושלים.
בשנת 1988 היה שותף בהקמת מפלגת דגל התורה ובבחירות לכנסת באותה שנה שימש כמנהל המטה הארצי של המפלגה. בשנים 1990–1992 שימש כדובר סיעת דגל התורה בכנסת.
בשנת 1991 החל לעבוד כעיתונאי בביטאון החרדי-ליטאי יתד נאמן ככתב לענייני ירושלים וככתב פוליטי. במשך שנים רבות כתב את הטור "פוליטיקה". בשנת 1996 נבחר כיושב ראש תא הכתבים של הכנסת, ובשנת 2000 נבחר לקדנציה נוספת בתפקיד בו כיהן עד שנת 2004.
בשנת 1995 התמנה על ידי שר הפנים, אהוד ברק, לחבר במועצה הממונה של העיר אלעד. ראוכברגר כיהן כחבר מועצה בעיר בשנים 1995–1996.
בשנת 2002 נבחר לחבר הנהלת המינהל הקהילתי בשכונת הר-נוף בירושלים ומונה למחזיק תיק הכספים וכוח אדם במינהל הקהילתי. בהמשך נבחר ליושב ראש המינהל הקהילתי. פרש מראשות המינהל הקהילתי עם בחירתו למועצת עיריית ירושלים.
בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנת 2013 התמודד למועצת העיר ירושלים מטעם דגל התורה במסגרת סיעת יהדות התורה. ראוכברגר נבחר למועצת העירייה והתמנה ליושב ראש ועדת המכרזים, ומחזיק תיקי נכסים ומבני ציבור.[1] בנוסף, כיהן ראוכברגר כיושב ראש סיעת יהדות התורה, שמנתה שמונה חברים והייתה הסיעה הגדולה ביותר במועצת העיר.
בשנת 2013 מונה על ידי מנהיגי הציבור החרדי-ליטאי לאחראי מטעם מפלגת דגל התורה על נושא בחירת רבנים ודיינים. בתפקידו זה הביא לבחירתו של הרב דוד לאו לתפקיד הרב הראשי לישראל, וכן היה מעורב במינוי עשרות דיינים על ידי הוועדה למינוי דיינים.[2] בנוסף, כיהן כדירקטור ברשות לפיתוח ירושלים, בצוות אב לתחבורה האמונה על תכנון מערכת התחבורה ומערכת הסעת המונים בירושלים וסביבותיה, ובראשם פרויקט הרכבת הקלה.
בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנת 2018, התמודדה דגל התורה בנפרד מסיעת אגודת ישראל. ראוכברגר הוצב בראש הרשימה ונבחר בשנית למועצת העירייה. ראוכברגר הוביל את מפלגתו להישג בלתי רגיל כשמפלגת דגל התורה בראשותו קיבלה 6 מנדטים והפכה לסיעה הגדולה ביותר בקואליציה העירונית. ראוכברגר התמנה לסגן וממלא מקום ראש העיר, מחזיק תיק תכנון ובניה ויושב ראש הוועדה המקומית לתכנון ובניה.[3] כמו כן התמנה לממלא מקום יושב ראש דירקטוריון חברת מוריה, חברת בת של עיריית ירושלים המבצעת את כלל עבודות התשתית והפיתוח של העיר, וממלא מקום יושב ראש דירקטוריון חברת עדן, האמונה על פיתוחה הכלכלי של ירושלים.
בתפקידו כיושב ראש הוועדה המקומית קבע שיא ארצי חדש בועדות סטטוטוריות עירוניות ומחוזיות, כאשר כינס את הוועדה המקומית לתכנון ובניה לישיבה במשך 15 וחצי שעות.[4][5]
חיים אישיים
ראוכברגר נשוי לתיקי, אב לחמישה ילדים ומתגורר בשכונת הר נוף בירושלים.
אביו, הרב משה, (נפטר באוקטובר 2020), היה מרבני העיר חיפה, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל במשך 14 שנה ויושב ראש ועד רבני השכונות בישראל.
הערות שוליים
- ^ עיריית ירושלים, כרטיס חברות במועצת העירייה ה-15, באתר עיריית ירושלים
- ^ מיכאל טוכפלד, המרוץ לרבנות: שקיעת ש"ס ועליית העסקנים, באתר מקור ראשון, 20 ביולי 2013
- ^ עיריית ירושלים, כרטיס חברות במועצת העירייה ה-16, באתר עיריית ירושלים
- ^ ארי קלמן, ראוכברגר ישב 11 שעות ודן בכ-400 תיקי בנייה, באתר בחדרי חרדים, 9 בינואר 2019
- ^ משה אברהמי, נשבר שיא: ישיבת הוועדה נמשכה 15 וחצי שעות, באתר כל זמן, 27 בפברואר 2019
37416818אליעזר ראוכברגר