רותי קפלר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| לידה | תשמ"ו (גיל: 38 בערך) |
|---|---|
| תחום כתיבה | סיפורת |
| יצירות בולטות | הנורמלי האחרון, לחיות וחצי |
רותי קפלר (נולדה בה'תשמ"ו, 1986) היא סופרת ועיתונאית חרדית ישראלית.
ביוגרפיה
רותי קפלר נולדה בשנת תשמ"ו לרב שאול ולנעמי אלתר. נשואה לרב יחיאל קפלר[1]. היא בעלת הכשרה לראיית חשבון[2] ומשתייכת לקהילת פני מנחם שאביה משמש כמנהיגה.
כותבת בעיתון משפחה ומחברת ספרים. ספריה מתאפיינים בסוגיות מטרידות בציבור החרדי והחסידי השמרן, ולדבריה, היא "פורצת דרך" אך לא "פורצת גדר"[3].
לפי קפלר ההגבלות העיקריות המוטלות על סופרים חרדיים נובעות מההכרח הכלכלי לפרסם את הספר כסיפור בהמשכים בעיתון, תוך החלת כללי הצנזורה המחמירים של העיתונות החרדית, וכן מגישה כללית לפיה רמת הפתיחות של ספרות המבוגרים צריכה להיקבע תוך ההנחה כי הם נקראים על ידי בני נוער. קפלר קראה להחזיר אל ההורים את האחריות על התאמת חומרי הקריאה של הצעירים, וכך לאפשר כתיבה בוגרת יותר, כזו שעוסקת בעדינות אך ברצינות בשאלות של זוגיות ושלום בית, ביקורת חברתית מתונה ונושאים רגישים אחרים[4].
ספריה
- אסתריקה, נתנו בה אמון - יצא במהדורה נוסטלגית נוספת בתשפ"ב.
- עוד פנס ודי - ספר לנערות העוסק בחיי הסמינר.
- שיבולים שנותרו בשדה - פורסם כסיפור בהמשכים בשבועון מרוה לצמא, ספר לנערות.
- אנוכי מבקש - אודות "יחסן" שמחפש דרך מעט שונה מהחסידות בה גדל, נתקל בהתנגדות מצד סביבתו אך דווקא הרבי מעודד אותו.
- מסומן - ספר שנכתב יחד עם הסופרות מיה קינן ואסתר קווין, כאשר כל סופרת מתמללת את הדמות המייצגת את מגזרה (חסידים, בעלי תשובה וליטאים). בין היתר מתאר הספר את ההתמודדות וקשיי ההשתלבות של בעלי תשובה במגזר החרדי, המלווה לעיתים בקיטלוג שגוי.
- לחיות וחצי - שורי, בת לאב חסידי ואם מרוקאית, מגלה שלוחמי צדק עלולים לשלם מחיר אישי כבד. מנהל הסמינר שלה מדבר בגוף ראשון, מתוך התרדמת בה הוא נמצא, על החיים ללא קול. שם הספר מורכב מאוקסימורון (סתירה פנימית), מכיוון שלא ניתן לחיות יותר מהחיים[5]. פורסם כסיפור בהמשכים בעיתון משפחה תחת השם 'אחרי הרעש קול'.
- הנורמלי האחרון - על עולמן של לובשות הרעלה החרדיות המכונות 'נשות השאלים', וכן על התמודדויות של אדם שסובל מסינדרום ירושלים, רווק חסידי מבוגר ועוד. גם שם ספר זה מורכב מאוקסימורון, מכיוון שהמונח נורמלי מבטא אדם שהתנהגותו היא נורמטיבית כשאר האנשים, הוא אינו יכול להיות נורמלי יחיד-אחרון.
- שניה לפני האור - גדליה, מבקר רוחני בעיתון. מצנזר כתבות סיפורים ופרסומות. לצערו, אינו יכול לתקן כך את בני האדם שסביבו. מירי ביתו אמורה לטוס לחו"ל לניתוח השתלה אך הם נתקלים בקשיים רבים, וגדליה נאלץ להעזר באנשים לא מושלמים, כמו דודי אחיו הצעיר. גם שם ספר זה מורכב מאוקסימורון כיוון שלא ניתן לעבור את מהירות האור. הספר יצא לקראת סוכות תשפ"ב, ופורסם בעיתון משפחה.
- בסוף יקראו לך לחזור - מנהלת נאלצת לעזוב את עבודתה עקב מעבר לפריפריה. הספר מתאר את התמודדותן של בנותיה מול השינויים שעוברים עליהן.
- ילדה נוף - ספר המתאר התמודדות עם ילדה בעלת הפרעת קשב וריכוז מנקודת מבטה של אמה.
סיפורים שונים
- ציפורים רקומות - במגזין 'גרעין וסיפור'[6] כתבה סיפור על נערה מצפון קוריאה שבילדותה לא מעזה לשאול כלום על המפלגה ועל המנהיג הנערץ קים ג'ונג איל, ורק בנערותה לאחר מות המנהיג וגירושה של משפחה שגרה בשכנותם, כעונש על כך שאבי המשפחה צחק בלוויה, היא מתחילה לערער בנכונות הדברים שגדלה עליהם. היא מתמרדת ובורחת מהמדינה ומתחילה להבין כמה שטיפת מוח נעשתה להם שם, מחמת החשש לשלום הוריה היא מדמה מציאות כביכול היא נהרגה, אך לאחר שהיא מגיעה לניו יורק היא שולחת להוריה רקמת ציפור משוחררת לרמז על שחרורה. עם נישואיה היא שולחת רקמת שני ציפורים בקן ועם לידת בנה הראשון רקמת קן ציפורים עם גוזל, כשהיא הופכת למרצה ומספרת מה שעבר עליה היא שולחת את הרקמה האחרונה בדמות ציפור מזמרת.
- אאומה -במוסף '13 מי יודע' כתבה סיפור המשך לציפורים רקומות, בו הנערה שנישאה והיא כבר אמא לילד, פוגשת בחורה ניצולת מלחמת האזרחים הסורית, שכפרה שימש כניסוי ללוחמה ביולוגית, כל משפחתה מתה בעקבות הניסוי ולה התברר שלא תוכל ללדת יותר. בינתיים אחותה של הקוריאנית התחתנה ומאוחר יותר בעלה הוצא להורג כיוון שהואשם ב'ריגול', היא שהכירה את השיטות הצפון קוריאניות הייתה בטוחה שכל משפחתה נהרגה. חברתה שעבדה בוועדת הפליטים של האו"ם, הזמינה אותה להראות לפליטים איך היא התאקלמה בארצות הברית, בשדה התעופה היא רואה ששניים מהפליטים הם הוריה. הסיפור מסתיים בכך שהם מאמצים את הבחורה מסוריה כבת משפחה.
קישורים חיצוניים
- מידע על רותי קפלר בקטלוג הספרייה הלאומית
- על כתיבה ועל דבש | רותי קפלר בראיון, באתר יפה נוף
- ראיון עם רותי קפלר באתר הידברות.
הערות שוליים
- ^ זאב בלוי, כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית • שמחת הברית לנכד רבי שאול אלתר ר"י שפת אמת, באתר JDN
- ^ דף הכותבת של קפלר באתר "צריך עיון"
- ^ בספרה 'לחיות וחצי', עמוד 379
- ^ רות קפלר, ספר, סופר וסיפור – תפקידה החברתי של הספרות, באתר צריך עיון, א' תמוז תשע"ז
- ^ מתוך גב הספר
- ^ מוסף סיפורים של עיתון משפחה חג הסוכות ה'תש"פ