רבי חיים יוסף דוד אזולאי
חיים יוסף דוד אזולאי | |
לידה |
1724 ה'תפ"ד ירושלים, האימפריה העות'מאנית |
---|---|
פטירה |
1 במרץ 1806 (בגיל 82 בערך) י"א באדר ה'תקס"ו ליבורנו, ממלכת אטרוריה |
מקום קבורה | הר המנוחות, ירושלים |
מדינה | האימפריה העות'מאנית |
השתייכות | ישיבת המקובלים בית אל ורבני ירושלים במאה ה-18 |
רבותיו | רבי חיים בן עטר, רבי שלום שרעבי, רבי יצחק הכהן רפפורט, רבי יונה נבון ועוד |
בני דורו | רבי דוד פארדו, רבי יום-טוב אלגאזי, רבי משה יוסף מרדכי מיוחס |
חיבוריו | שם הגדולים, ברכי יוסף ועוד |
הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; וכן מכונה מרן החיד״א. ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל. חיבר עשרות ספרים בתחומים תורניים מגוונים, וכן חיבור ביבליוגרפי וחיבור אוטוביוגרפי.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, אשר היה נינו של המקובל רבי אברהם אזולאי. אביו היה דור חמישי לאנוסי ספרד שעלה מהעיר פאס, מרוקו, והתיישב בחברון. אמו, שרה, הייתה ממוצא אשכנזי, בתו של המקובל יוסף ביאלר, שעלה לירושלים בעליית רבי יהודה החסיד.
למד בישיבת "יפאר ענוים" אצל רבי יונה נבון (מחבר "נחפה בכסף") שהיה רבו המובהק. רבו זה הרגילו לכתוב תשובות בהלכה והיה מעבד עמו את כתביו. בישיבת כנסת ישראל אצל רבי חיים בן עטר מחבר הספר אור החיים, בישיבת "בית יעקב" אצל רבי יצחק הכהן רפפורט, ובישיבת המקובלים בית אל יחד עם רבי יום טוב אלגאזי למדו בחבורתו של רבי שלום שרעבי (הרש"ש).
משפחתו
אשתו הראשונה הייתה רחל בת הרב נסים ברכה מחכמי ירושלים. ממנה נולדו לו שני בנים (שאף הם היו שד"רים) ושלוש בנות:
- הרב רפאל ישעיה, היה אב בית-דין באנקונה שבאיטליה
- הרב אברהם - היה מחכמי ירושלים
- שרה - נישאה לתושב ליבורנו
- שמחה אשת הרב אברהם פארדו, בנו של הרב דוד פארדו
- קלרה שנפטרה בילדותה
בעת היותו בתוניס בשליחות הקהילה היהודית בחברון קיבל את ההודעה שנפטרה אשתו בחברון שבעה חודשים קודם לכן. הוא הסתיר זאת מאנשי המקום כדי שלא ידחקו בו ויציעו לו אישה מקהילתם. לאחר שעבר לגור בליבורנו בסוף שנת תקל"ח נשא לאישה את מרת רחל בת הרב משה הלוי מפיזה[1].
מסעותיו
את מסעותיו הארוכים תיעד החיד"א ביומן מסע שכתב לעצמו בשם "מעגל טוב". בד' בשבט ה'תקי"ג (20 בינואר 1752) יצא אל מסעו הראשון לטובת הקהילה בחברון, שנמשך שש שנים, וחזר לירושלים ביום ד' ניסן ה'תקי"ח (12 באפריל 1758). בשנת ה'תקכ"א (1761) הוצעה לחיד"א משרת ה'חכם' בקהילה הספרדית והפורטוגזית באמסטרדם, החשובה והעשירה מבין הקהילות הספרדיות בעולם, אך הוא סירב להצעה ונשאר כמה שנים בירושלים וכיהן בה כדיין.
בין שתי השליחויות מטעם קהילת חברון יצא החיד"א לקושטא כשליח יהודי ירושלים, כדי לנסות ולשכנע את השלטונות העות'מאניים לבטל מינוי לא ראוי של מנהיג לקהילה, אך נכשל במשימתו. בשבט ה'תקכ"ד (ינואר 1764) עבר למצרים והיה רב ואב בית הדין בנא אמון היא אלכסנדריה במשך חמש שנים עד ה' באדר ב' ה'תקכ"ט (14 במרץ 1769). בכ"ד בסיוון (29 ביוני) בעקבות אירועים פוליטיים במצרים, חזר לארץ והתיישב בחברון.
בערב ר"ח חשוון ה'תקל"ג (26 באוקטובר 1772) יצא למסעו האחרון לטובת הקהילה היהודית בחברון ממנו לא שב. בכ"ח אלול ה'תקל"ח (20 בספטמבר 1778) הוא סיים את שליחותו בליבורנו ולבקשתה של הקהילה היהודית המקומית השתקע בעיר עד פטירתו. הוא הסכים למשרה זו בתנאי שיוכל להקדיש מזמנו לכתיבת חיבוריו והדפסתם, ואכן שם פורסמו מרביתם ושם גם נפטר ונקבר. בכל התקופה שבה היה החיד"א קבור בעירם, זכרו יהודי ליבורנו את פעלו: הכיסא שעליו ישב החיד"א בישיבת פירירא הוצג בבֵּית הנְכוֹת (מוזיאון) של הקהילה,[דרוש מקור] ובערבי ימים נוראים הלכו להשתטח על קברו.
במסעותיו כשליח (שד"ר) הקהילה היהודית הקטנה בארץ ישראל, סייר רבות באירופה והותיר רושם בקהילות יהודיות שביקר בהן. מסעותיו הביאוהו לרחבי אירופה, ובכל מקום אליו הגיע הוא בחן את אוספי הספרים שמצא, בספריות ובארכיונים, רבים מהם בכתבי יד שלא הודפסו, מהם גם העתיק בספריו.
הנצחתו
בשנת ה'תשט"ז, כאשר מלאו מאה וחמישים שנה לפטירת החיד"א, יזם הרב יצחק נסים, הרב הראשי לישראל, שחיבה מיוחדת הייתה לו לחיד"א, לפועלו ולכתביו, את העלאת עצמותיו מאיטליה לארץ ישראל, יחד עם בנו פרופ' מאיר בניהו, וידידו איש ליבורנו ד"ר שלמה אומברטו נכון.
בשנת ה'תשי"ט הקימו הרב נסים וד"ר נכון את אגודת נאמני 'יד החיד"א'. זו השיגה אישור מקהילת ליבורנו, ומרבה של ליבורנו הרב אליהו טואף, להעברת עצמות החיד"א לישראל, דאגה למקום הקבורה בהר המנוחות, לטקס ההלוויה, להעלאת דמותו של החיד"א בבתי הספר ולהקמת 'יד החיד"א' - מבנה על קברו של החיד"א כדי לאפשר עלייה המונית לקברו.
בשנת ה'תש"ך (1960) הועלו עצמותיו לירושלים עיר הולדתו, ושם הוא נקבר בכ' באייר. מכיוון שהר הזיתים, מקום קבורתם של חבריו ורבותיו של החיד"א, היה נתון באותה העת בשליטת הירדנים, נקבר החיד"א בהר המנוחות. הרב נסים מינה את הרב מרדכי אליהו לעסוק בקבורתו. הרב אליהו סיפר כי לא ידע כיצד לסדר בארון את העצמות, ולכן "ביקש" זאת מהן, והסתדרו בעצמן[2]. לימים, נקבר הרב אליהו בעצמו בסמוך לקבר החיד"א, ואוהל משותף הוקם מעל ציוני קבריהם.
על שמו של החיד"א נקראו מספר רחובות בישראל.
חיבוריו
ברשימה מעודכנת של ספרי החיד"א משנת תש"ע נמנו 122 חיבורים[3]. כחמישים מהם הוא הדפיס בחייו. כמה מחיבוריו בכתב יד נשמרו וחלקם נדפסו במשך הזמן.
הרב אזולאי עסק בתחום נושאים נרחב: הלכה, מדרש, קבלה, תנ"ך, היסטוריה וביבליוגרפיה. רשימה ביבליוגרפית של כל ספרי החיד"א התפרסמה בספר רשימת יוא"ל.
כיום מוציאה לאור את ספריו הוצאת המאו"ר (ב-50 חלקים).
ספרי שו"ת
- טוב עין, באתר היברובוקס.
- חיים שאל, שני חלקים, באתר היברובוקס.
- יוסף אומץ, באתר היברובוקס.
- שאלות ותשובות מרבנא חיים יוסף דוד אזולאי, באתר היברובוקס.
ספרי הלכה
- מחזיק ברכה חלק א' - על חלק אורח חיים שבשולחן ערוך, השלמה לספר ברכי יוסף. חלק ב' - על חלק יורה דעה שבשולחן ערוך; שיורי ברכה
- ברכי יוסף - פירוש לשולחן ערוך מלוקט מראשונים ואחרונים שכתבי היד שלהם לא הובאו לדפוס עד אז.
- לדוד אמת - על הלכות קריאת ספר תורה[4]
- זכרון משה - שלושה חלקים ( א', ב', ג', באתר היברובוקס) על השולחן ערוך, נלקט על ידי נכדו הרב משה אזולאי
גמרא וסוגיות הש"ס
- מראית העין - חידושים וביאורים על הש"ס
- פתח עיניים - על הש"ס
- יעיר אזן - כללים, מחולק ל:עין זוכר - על כללי הש"ס; מדבר קדמות - כללים באגדה, ורשימת מקורות מהם ניתן לבנות דרשה. דבש לפי - חלק ב' של מדבר קדמות.
- שער יוסף - פירוש על מסכת הוריות ושו"ת
- אחורי תרעא - השלמות לשער יוסף
- העלם דבר - מאה ארבעים ושתים קושיות על גדולי עולם
- זרע אנשים - פסקים וחידושים ממחברים אחרים
מוסר
- כסא דוד - תוכחות מוסר
- לב דוד - פרקי מוסר. ששת הפרקים הראשונים הם קונטרס בענייני תשובה שהעתיק מכתב יד של ר' חיים ויטאל
פרשנות ודרוש
- חדרי בטן - קיצור דרשות, נדפס מכתב ידו בירושלים תש"ן
- ראש דוד - דרשות בסגנון מערכות הלכתיות
- רוח חיים - דרשות, נדפס מכתב ידו על ידי החיד"ו ווייס
- אהבת דוד - דרשות
- דברים אחדים - דרשות לארבע שבתות
הגדה של פסח
- בתי הנפש - על הגדה של פסח
- גאולת עולם - על הגדה של פסח
- שמחת הרגל - על הגדה של פסח, שבועות וסוכות
- פה אחד - על הגדה של פסח
- שפה אחת - על הגדה של פסח
מסכת אבות ומסכתות קטנות
- זרוע ימין - על מסכת אבות
- חסדי אבות - על מסכת אבות
- כסא רחמים - על מסכתות קטנות, פירוש בסגנון רש"י והרחבות בסגנון תוספות.
- ככר לאדן - מכיל פירושים למסכתות קטנות (מהדורה ראשונה של מה שנדפס בכסא רחמים), וכן על שאר ספרי חז"ל.
סדרי תפילות וסדרי לימוד
- בית מנוחה - סדר לימוד ליארצייט
- למודי ה' - לימודים לשלושה רגלים
- כרם חמ"ר (חינוך מילה רפואה) - סדרי קריאה לחנוכת הבית, ברית מילה, ולרפואת חולה
- מדבר קדמות (חלק א') - מבנה אנציקלופדי של ערכים לפי א"ב. דבש לפי - חלק ב'
- עבודת הקודש המכיל את "שבעת כוכבי הלכת": מורה באצבע - הלכות; ציפורן שמיר - מוסר, הנהגות ותפילות[5]; קשר גודל - פסקי הלכות; כף אחת - תפילות; יוסף בסדר - תיקונים; סנסן ליאיר - תפילות - תיאור ”סדר אשר נעשה באחת הערים לעורר הרחמים“; שומר ישראל - דברים מועילים לשמירה.
פירושים על תנ"ך
- אהל יוסף - פירוש על תהלים
- חומת אנ"ך - (יצא לאור: פיסא, תקס"ג-תקס"ד) פירוש על אוריתא נביאי כתובי (תנ"ך)
- יוסף תהלות - פירוש על תהילים
- לחם מן השמים - פירושים על התורה
- נחל אשכול - על חמש מגילות
- נחל קדומים - פירוש על התורה.
- פני דוד - פירושים מגדולי ישראל על הפרשות.
- צוארי שלל - פירוש על ההפטרות
- נחל שורק - פירוש על ההפטרות
היסטוריה וביבליוגרפיה
- שם הגדולים - שני חלקים, בחלק הראשון הרב סוקר בקצרה את קורות חייהם של גדולי הדורות מאז תקופת אחרוני הסבוראים ועד לאחרונים בני זמנו של החיד"א. ובחלק השני תיעוד של כל החיבורים התורניים עד לתקופתו.
שם הספר נלקח מהנאמר בספר דברי הימים ”וְעָשִׂיתִי לְךָ שֵׁם כְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ”[6].
- ועד לחכמים - ערכים שלא נכתבו בשם הגדולים.
- זעיר שם - עוד תוספות ל"שם הגדולים", נדפסו בתוך ספר ככר לאדן. כולל גם פירוש על מדרש רבה.
- מעגל טוב - יומן מסע בשלשה חלקים, חלק ראשון על מסעו הראשון כשליח קהילת חברון למצרים, איטליה, גרמניה, צרפת, הולנד ואנגליה. חלק שני על מסע ממנו לא שב למצרים, תוניסיה (שם הגיע ללא תכנון עקב התעללות של רב החובל וחשש מפני אניות מלחמה רוסיות ששטו במימי הים התיכון), איטליה, צרפת, הולנד ושוב חזרה לאיטליה שם סיים את חייו, במהלך מסע זה נמנע מלחזור למדינות אשכנז עקב החשדנות הרבה ששודרה כלפיו במסעו הקודם. חלק שלישי עוסק בחידושי תורה אותם הוא אסף תוך כדי מסעותיו. בספר זה כולל החיד"א רשומות של כספים אותם אסף למען עניי חברון וארץ ישראל ומתעד בהם ממבטו את חיי הקהילות והתנהלותם במאה ה-18. במקומות רבים בספר זה מספר החיד"א על ביקורים באתרים בעלי חשיבות היסטורית וממלכתית כארמונות ורסאי, הספרייה הלאומית של פריז, גן החיות הלאומי באמסטרדם ועוד. כמו כן מתאר החיד"א בספרו מפגשים עם אישים רמי מעלה כמלך צרפת ונכבדים המקורבים אליו, פרנסי קהילות מפורסמות, רבנים חשובים וביניהם רבי יהושע פאלק בעל ספר "פני יהושע" על הש"ס ועוד.
ספרים ערוכים מכתביו
בדורנו יצאו לאור כמה ספרי ליקוט ערוכים מכתביו על נושאים שונים, לדוגמה, "סידור החיד"א" - החיד"א לא ערך סידור, אבל מחברים הדפיסו סידור בנוסחאות שונות עם פירושים, הערות, פסקי הלכה, וכו' מלוקטים מספריו. מהם:
- סידור החיד"א – ליקוט מספרי החיד"א הלכות ופירושים על התפילה.
- פסקי סידור החיד"א ריח ניחוח – 4 כרכים.
- פרדס החיד"א – ליקוטים מתורת החיד"א על שבת ומועד. עורך הרב שמעון גוטמן.
- תורת החיד"א – פירושים, רמזים ודרשות על פרשת השבוע מלוקטים מספרי החיד"א 5 כרכים.
- אגרות והסכמות רבינו חיד"א – עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו.
- חומש החיד"א – 10 כרכים, חמישה חומשי תורה עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י ופירושי החיד"א מלוקטים מתוך ספריו ומתוך כתבי יד שטרם הודפסו.
- פניני החיד"א – 2 כרכים, אוסף פנינים, משלים ודרשות על פרשות השבוע.
לקריאה נוספת
- מאיר בניהו, רבי חיים יוסף דוד אזולאי (שני כרכים), ירושלים: מכון בן צבי ומוסד הרב קוק, תשי"ט-1959.
- חיים רוזנברג, חבורי רב חיד"א וכתביו שלא ראו עדיין אור הדפוס, ירושלים 1928.
- יעל לוין, הכמיהה לבניין המקדש בכתבי חיד"א, קובץ הציונות הדתית, ב, תשנ"ט-1999, עמ' 160–175.
- אברהם מאיר ועקנין, עוללות בספרי החיד"א ותולדותיו, מוריה, 18, א-ב, תשנ"ב-1992, עמ' קח-קטז.
- גרשון קיציס, לשונות עינוי, צער וכאב בכתבי החיד"א (פרק מתוך אוצר לשונו של החיד"א), שמעתין, 71, תשמ"ג-1983, עמ' 61–69.
- שלמה מ.ד. ועקנין, אגרות והסכמות רבינו חיד"א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו
- עודד כהן, סבב הולך הרוח - מרחבים תרבותיים בעולמו של החיד״א, הוצאת מאגנס, 2023.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
טקסט בוויקיטקסט: חיים יוסף דוד אזולאי |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיים יוסף דוד אזולאי |
- "ציפורן שמיר" - לרבי חיים יוסף דוד אזולאי זיע"א - באתר "קדושים תהיו"
- "מורה באצבע" - לרבי חיים יוסף דוד אזולאי זיע"א - באתר "קדושים תהיו"
- כתבי רבי חיים יוסף דוד אזולאי בפרויקט בן-יהודה
- יואל יעקובי, חיים של שליחות, באתר בשבע - ערוץ 7, 9 במרץ 2006
- רבי חיים יוסף דוד אזולאי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- חכם חיים יוסף דוד אזולאי, באתר "החכם היומי"
- דוד תדהר (עורך), "הרב חיים יוסף דוד אזולאי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 555
- אהרן ארנד, "והעלתם את עצמותי מזה" בימינו - על העלאת עצמות החיד"א מליוורנו לירושלים, מרכז ללימודי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן, פרשת בשלח, ה'תשנ"ט
- הרב חיים פוקס, מהליכותיו וסגולותיו של החיד"א, נלב"ע י"א אדר תקס"ו, באתר כיכר השבת, 9 בפברואר 2011
- חיים יוסף דוד אזולאי (1724-1806), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ חיד"א, מעגל טוב, אהרן פריימן, אלול, תרצ"ד, "מתולדות חייו" על ידי המו"ל, נכתב על ידי ? אחרי שנת תשכ"א.
- ^ הרב מרדכי אליהו, העלאת עצמות החיד"א הקדוש מאיטליה לירושלים, באתר YouTube
- ^ נערך על ידי הרב שמעון גוטמן, פרדס החיד"א, ליקוטים מתורת החיד"א על שבת ומועד, תש"ע
- ^ תחילה נדפס יחד עם הספרים "מורה באצבע" ו"ציפורן שמיר" תחת השם "חורש מצ"ל"
- ^ הספרים "מורה באצבע" ו"ציפורן שמיר" נדפסו תחילה יחד עם החיבור לדוד אמת תחת השם "חורש מצ"ל"
- ^ דברי הימים א יז ח
תקופת חייו של רבי חיים יוסף דוד אזולאי על ציר הזמן |
---|
|
קבלה | ||
---|---|---|
מושגי יסוד | אבי"ע • ספירות • קליפות • אין סוף • תורת הצמצום • תורת השמיטות • עץ חיים • סדר השתלשלות • מעשה בראשית • מעשה מרכבה • מיסטיקה יהודית • פרדס • דבקות | |
ספרות | ספר יצירה • ספר הזוהר • ספר הבהיר • ספרות ההיכלות • ספר רזיאל המלאך • פרדס רימונים • עץ חיים (ספר) | |
קטגוריות | קבלה • יהדות • מיסטיקה יהודית | |
אישים | רבי שמעון בר יוחאי • רבי יצחק סגי נהור • רבי עזרא ורבי עזריאל בני שלמה • רבי עזריאל בן מנחם • רמב"ן • רבינו בחיי בן אשר • רבי שם טוב אבן גאון • רבי יצחק דמן עכו • רבי יוסף ג'יקטיליה • רבי מאיר אבן גבאי • רבי משה קורדובירו • האר"י • רבי חיים ויטאל • רבי נפתלי כ"ץ • רבי יהונתן אייבשיץ • רבי יעקב עמדין • רבי חיים בן עטר • הרמח"ל • הגאון מווילנה • רבי שלום שרעבי • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי נתן אדלר • רבי יעקב אבוחצירא • רבי יוסף חיים מבגדאד • רבי שלמה אלישיב • רבי ישראל אבוחצירא | |
מושגים בקבלה |
36852707חיים יוסף דוד אזולאי
- רבנים: אחרונים
- אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל
- צאצאי אנוסים
- יהודים שמוצאם ממגורשי ספרד
- ביבליוגרפים עבריים
- ביוגרפים
- רבנים איטלקים
- ירושלים: רבנים
- אלכסנדריה: רבנים
- ליבורנו: רבנים
- רבנים ארץ-ישראלים
- שד"רים
- משפחת אזולאי
- מחברי ספרי שו"ת
- פרשני המקרא
- פרשני הגדה של פסח
- פרשני השולחן ערוך
- פרשני מסכת אבות
- פרשני נ"ך
- פרשני אגדות התלמוד
- בוגרי ישיבת המקובלים בית אל
- נוסעים
- מחברים שפירושיהם נדפסו בש"ס וילנא
- מגיהי ספר סדר הדורות
- אישים שהועלו לקבורה בשנית בארץ ישראל
- יהודים הקבורים בהר המנוחות: חלקת הרבנים
- אישים שהונצחו על בולי ישראל
- תלמידי רבי חיים בן עטר
- ספרי החיד"א
- ילידי 1724
- נפטרים ב-1806
- רבנים יורדים מארץ ישראל