ישיבת גאון יעקב (בני ברק)
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | חרדים ליטאים |
| תקופת הפעילות | אלול ה'תשל"ח - 1978 – הווה |
| מייסדים | רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן, הרב זאב ברלין, הרב מנחם צבי ברלין |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב נתן זוכובסקי |
| משגיח | הרב חזקיהו מישקובסקי, הרב נחום ברנשטיין |
| סגל | הרב נחום ברנשטיין, הרב שרגא ברלין |
| תלמידים | |
| 200 | |
| מיקום | |
| מיקום | בני ברק |
| מדינה |
 ישראל |
ישיבת גאון יעקב היא ישיבה גדולה בבני ברק שנוסדה על ידי רבי אהרן יהודה ליב שטינמן בשנת ה'תשל"ח (1978). בראשות הישיבה עומדים הרב שרגא שמשון ברלין[1] והרב נתן זוכובסקי.
הקמת הישיבה
הישיבה הוקמה באלול תשל"ח (1978) על ידי הרב אהרן לייב שטינמן וחתנו רבי זאב ברלין, יחד עם בן דודו הרב מנחם צבי ברלין שלימים פרש מהישיבה בשל חילוקי דעות, והקים את ישיבת רבינו חיים עוזר. הישיבה הוקמה בבנין כולל וולוז'ין בבני ברק שהיה בבעלות הרב שמעון לנגבורט, חתנו של רבי יעקב שפירא רבה של וולוז'ין שהישיבה נקראה על שמו. גרעין היסוד של הישיבה הורכב מתלמידיו של הרב שטיינמן מישיבת פוניבז' לצעירים שעלו ללמוד אצלו בישיבת גאון יעקב לצד קבוצות תלמידים שעברו מישיבות פוניבז', סלבודקה ועוד.
ביסוד הישיבה החליט הרב שטיינמן שהישיבה לא תשתמש בתקציבי המדינה ותישען על שכר לימוד ותרומות. בשיחה שמסר בעת ייסוד הישיבה אמר הרב שטיינמן שיש מעלה לקיים ישיבה ללא תקציבים מהמדינה ומי שיכול לעמוד בזה זה עדיף[2].
במהלך השנים, אף כאשר הישיבה נקלעה לקשיים כלכליים והיה חשש שהישיבה תיסגר עקב כך, עם זאת עמד על כך רבי זאב ברלין באופן נחרץ שלא יקחו כסף מהמדינה.
לאחר פטירת הרב לנגבורט ללא ילדים, הוא הותיר את הבניין בצוואתו לישיבת וולוז'ין, והתנהל דין תורה בבית דין צדק בני ברק של רבי נסים קרליץ, בין יורשי משפחת שפירא, לבין הישיבה. לפי פסק הדין, הישיבה זכתה בחלקו העליון של הבניין ובשימוש בחדרי הפנימייה, בלא יכולת לערוך שינויים במבנה. בקומה התחתונה בבניין קיים כולל וולוז'ין המנוהל על ידי יורשי משפחת שפירא. בשנת 2014 הושג הסדר, ובסוף חודש מאי החלו שיפוצים נרחבים במבנה להרחבת היכל הישיבה והוספת חדרי פנימייה. בשנת תשע"ז החלו בשיפוץ בית המדרש, ובהמשך נהרס בית המדרש הישן ונבנה במקומו היכל חדש, ההיכל נחנך לקראת אלול ה'תשע"ט לאחר פטירת הרב שטיינמן ונקרא על שמו "היכל ר' אהרן לייב".
צוות הישיבה
בשנים הראשונות לקיומה, מסר הרב שטינמן שיעור יומי בישיבה 3 פעמים בשבוע לבני השיעור הגבוה, ושיעור כללי מדי שבוע. עם השנים, העביר את הנהגת הישיבה לחתנו רבי זאב ברלין, ועבר למסור רק שיעור כללי, ובשנותיו האחרונות מסר שיעור לבני הקיבוץ של הישיבה בביתו. רבי שמעון לנגבורט היה מוסר בישיבה שיעור פתיחה בכל תחילת זמן עד לפטירתו בשנת תשמ"ג (1983). לאחר פטירתו, הקפיד הרב שטיינמן למסור שיעור לעילוי נשמתו ביום פטירתו[3], את מסירת השיעור ביום זה המשיך ראש הישיבה רבי זאב ברלין.
לאחר פטירתו של רבי זאב ברלין באדר תשפ"ה, מונה בנו הרב שרגא ברלין, ע"פ צוואתו של אביו, למלא את מקומו בראשות הישיבה, לצידו של הרב נתן זוכובסקי אשר מכונה אף הוא בשנים האחרונות בתואר 'ראש הישיבה'.
הר"מים בישיבה, מלבד ראשי הישיבה הרב ברלין (שמוסר שיעור יומי לבני שיעור ג') והרב זוכובסקי (שמוסר שיעור יומי לבני שיעור ב') הם: הרב יצחק לאער, חתנו של רבי זאב ברלין (מוסר שיעורים לבני שיעור א'), הרב ישראל ברמן והרב אלעזר דוד הוכברגר. בעבר כיהנו בישיבה כר"מים גם הרב נתן רוטשילד[4] והרב יעקב יפה[5], חתנו של הרב אליעזר דינר.
במשך השנים הראשונות לקיומה, לא היה בישיבה משגיח, וראש הישיבה הרב שטיינמן מסר מדי שבועיים שיחות מוסר עם צאת השבת. השיחות כונסו לאחר מכן בסדרת ספריו ימלא פי תהלתך. בהמשך מונה הרב דוד מנחם שניידר כמשגיח, תפקיד בו החזיק עד שעבר לכהן כמשגיח בישיבת גרודנא. לאחר פרישתו מונה הרב חזקיהו מישקובסקי לכהן כמשגיח, ולאחר כמה שנים נקרא לכהן כמשגיח בישיבת ארחות תורה ואכן מכהן שם, וכעת מוסר שיחה שבועית בישיבה. באייר שנת תשנ"ה נקרא לכהן כמשגיח הרב נחום ברנשטיין, שעד היום משמש כמשגיח הרשמי של הישיבה, כמו כן מכהן לצידו הרב מאיר פרישמן כמשגיח קטן ומשיב.
בישיבה נמסרו בשבתות שיעורי חומש על ידי ראש הישיבה רבי זאב ברלין, בסגנון שיעורי החומש הנמסרים בישיבות בריסק עד פטירתו באדר ה'תשפ"ה. מדי שבוע מתפרסם בישיבה עלון עם קושיא תלמודית, עליה עונה לאחר מכן ראש הישיבה הרב ברלין. בשנים קודמות אף הרב שטיינמן היה מפרסם תשובות משלו לחלק מהקושיות. מעלונים אלו יצאו לאור על ידי הישיבה, סדרת ספרים בשם "פירורים משולחן גבוה"[6]. ביום פטירתו של ראש הישיבה במוצ"ש ט' באדר ה'תשפ"ה יצא לאור ספרו על שיעורי החומש שלו, ואף הספיק לראותו.
ישיבת "גאון יעקב" עורכת מידי שנה דינר לתומכי הישיבה, כאשר יוזם הדינר הינו הרב מאיר פרישמן מרבני הישיבה יחד עם תומך הישיבה הרב ישראל רייסנר, מנהל עמותת 'שתילים', במשך 7 שנים השתתף הרב שטיינמן באופן קבוע בדינרים כאשר ביקש לתמוך בישיבה, בשנתיים האחרונות לא יכל להשתתף מחמת חולשתו וביקש מהרב חיים קניבסקי שישתתף ויחזק את התורמים בשמו, כאשר בשנתו האחרונה חודש לפני פטירתו פרסם מכתב מיוחד בו הוא מורה לתמוך בישיבת גאון יעקב[7].
עד לשנת תשנ"ב, נאמרו כל השיעורים והשיחות בישיבה בשפת היידיש. מאז עברו בהדרגה לשפת העברית. בתקופה מסוימת בשנות ה-90, למדו בישיבה קבוצה גדולה של בחורים מחסידות דארג, שפרשו מישיבת חוג חתם סופר.
קישורים חיצוניים
- ישיבת גאון יעקב באתר JDN
ישיבת גאון יעקב (בני ברק), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ↑ בנו של רבי זאב ברלין
- ↑ כאיל-תערוג, גיליון 189, תשע"ז
- ↑ רבי אהרן ליב, עמוד 57
- ↑ כיום, רב הקהילה התורנית בעפולה.
- ↑ כיום, ר"מ בישיבת תפארת יעקב בגייטסהד שבראשות אביו הרב עזריאל יפה.
- ↑ ספר פירורים משולחן גבוה באתר הספרייה הלאומית
- ↑ וזהו מכתבו האחרון.
ישיבת גאון יעקב (בני ברק)38749301Q30527715