ישיבת גאון יעקב (בני ברק)
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | חרדים ליטאים |
| תקופת הפעילות | אלול ה'תשל"ח - 1978 – הווה |
| מייסדים | רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב זאב ברלין, הרב נתן זוכובסקי |
| משגיח | הרב חזקיהו מישקובסקי |
| סגל | הרב נחום ברנשטיין, הרב שרגא ברלין |
| תלמידים | |
| 150 | |
| מיקום | |
| מיקום | בני ברק |
| מדינה | [[קובץ:{{דגל/ישראל}}|קישור=ישראל|גבול|22x16pxpx|ישראל]] [[ישראל|ישראל]] |
ישיבת גאון יעקב היא ישיבה גדולה בבני ברק שנוסדה על ידי רבי אהרן יהודה ליב שטינמן בשנת ה'תשל"ח (1978). בראשות הישיבה עומדים הרב זאב ברלין והרב נתן זוכובסקי.
הקמת הישיבה
הישיבה הוקמה באלול תשל"ח (1978) על ידי הרב אהרן לייב שטינמן וחתנו הרב זאב ברלין, יחד עם בן דודו הרב מנחם צבי ברלין שלימים פרש מהישיבה בשל חילוקי דעות, והקים את ישיבת רבינו חיים עוזר. הישיבה הוקמה בבנין כולל וולוז'ין בבני ברק שהיה בבעלות הרב שמעון לנגבורט, חתנו של רבי יעקב שפירא רבה של וולוז'ין שהישיבה נקראה על שמו. גרעין היסוד של הישיבה הורכב מתלמידיו של הרב שטיינמן מישיבת פוניבז' לצעירים שעלו ללמוד אצלו בישיבת גאון יעקב לצד קבוצות תלמידים שעברו מישיבות פוניבז', סלבודקה ועוד.
ביסוד הישיבה החליט הרב שטיינמן שהישיבה לא תשתמש בתקציבי המדינה ותישען על שכר לימוד ותרומות. בשיחה שמסר בעת ייסוד הישיבה אמר הרב שטיינמן שיש מעלה לקיים ישיבה ללא תקציבים מהמדינה ומי שיכול לעמוד בזה זה עדיף[1].
צוות הישיבה
בשנים הראשונות לקיומה, מסר הרב שטינמן שיעור יומי בישיבה 3 פעמים בשבוע לבני השיעור הגבוה, ושיעור כללי מדי שבוע. לאחר שהקים את ישיבת ארחות תורה עבר למסור רק שיעור כללי, ובשנותיו האחרונות מסר שיעור לבני הקיבוץ של הישיבה בביתו. הרב שמעון לנגבורט היה מוסר בישיבה שיעור פתיחה בכל תחילת זמן עד לפטירתו בשנת תשמ"ג (1983). לאחר פטירתו, הקפיד הרב שטיינמן למסור שיעור לעילוי נשמתו ביום פטירתו[2], וכיום ממשיך חתנו של הרב שטיינמן, ראש הישיבה רבי זאב ברלין, במסירת שיעור זה.
בנוסף מכהנים בישיבה חתנו של הרב שטינמן הרב זאב ברלין (ראש הישיבה - מוסר שיעור יומי לבני שיעור ג') וכן הרב נתן זוכובסקי שהיה תלמידו בישיבת חפץ חיים בכפר סבא (מוסר שיעורים לחצי מבני שיעור ב' - מכונה 'ראש הישיבה' מאז מינויו לראש ישיבת חכמה ודעת ברחובות ואף לאחר סגירת הישיבה ברחובות). הר"מים בישיבה הם: חתנו של הרב זאב ברלין, הרב יצחק לאער, מוסר שיעורים לבני שיעור א'. הרב ישראל ברמן, הרב אלעזר דוד הוכברגר, והרב יעקב יפה חתנו של הרב אליעזר דינר גאב"ד עדת ישראל הרב שרגא שמשון ברלין בנו של ראש הישיבה מוסר שיעורים לחצי מבני שיעור ב'
לאחר פטירת הרב לנגבורט ללא ילדים, הוא הותיר את הבניין בצוואתו לישיבת וולוז'ין, והתנהל דין תורה בבית דין של הרב נסים קרליץ, בין יורשי משפחת שפירא, לבין הישיבה. לפי פסק הדין, הישיבה זכתה בחלקו העליון של הבניין ובשימוש בחדרי הפנימייה, בלא יכולת לערוך שינויים במבנה. בקומה התחתונה בבניין קיים כולל וולוז'ין המנוהל על ידי יורשי משפחת שפירא. בשנת 2014 הושג הסדר, ובסוף חודש מאי החלו שיפוצים נרחבים במבנה להרחבת היכל הישיבה והוספת חדרי פנימייה. בשנת תשע"ז החלו בשיפוץ בית המדרש, ובהמשך נהרס בית המדרש הישן ונבנה במקומו היכל חדש, ההיכל נחנך לקראת אלול ה'תשע"ט לאחר פטירת הרב שטיינמן ונקרא על שמו "היכל ר' אהרן לייב".
במשך השנים הראשונות לקיומה, לא היה בישיבה משגיח, וראש הישיבה הרב שטיינמן מסר מדי שבועיים שיחות מוסר עם צאת השבת. השיחות כונסו לאחר מכן בסדרת ספריו ימלא פי תהלתך. בהמשך מונה הרב דוד מנחם שניידר כמשגיח, תפקיד בו החזיק עד שעבר לכהן כמשגיח בישיבת גרודנא. לאחר פרישתו מונה הרב חזקיהו מישקובסקי לכהן כמשגיח, שכיהן במקביל כמשגיח גם בישיבת ארחות תורה עד לשנים האחרונות, וכעת מוסר שיחה שבועית ואחראי גם בקבלת החלטות בישיבה. לצידו מכהן כמשגיח הרב נחום ברנשטיין, שכיום משמש כמשגיח הרשמי של הישיבה, כמו כן מכהן לצידו הרב מאיר פרישמן כמשגיח קטן ומשיב.
בישיבה נמסרים בשבתות שיעורי חומש על ידי ראש הישיבה הרב זאב ברלין, בסגנון שיעורי החומש הנמסרים בישיבות בריסק. מדי שבוע מתפרסם בישיבה עלון עם קושיא תלמודית, עליה עונה לאחר מכן ראש הישיבה הרב ברלין. בשנים קודמות אף הרב שטיינמן היה מפרסם תשובות משלו לחלק מהקושיות. מעלונים אלו יצאו לאור על ידי הישיבה, סדרת ספרים בשם "פירורים משולחן גבוה"[3].
ישיבת "גאון יעקב" עורכת מידי שנה דינר לתומכי הישיבה, כאשר יוזם הדינר הינו הרב מאיר פרישמן מרבני הישיבה יחד עם תומך הישיבה הרב ישראל רייסנר, מנהל עמותת 'שתילים', במשך 7 שנים השתתף הרב שטיינמן באופן קבוע בדינרים כאשר ביקש לתמוך בישיבה, בשנתיים האחרונות לא יכל להשתתף מחמת חולשתו וביקש מהרב חיים קניבסקי שישתתף ויחזק את התורמים בשמו, כאשר בשנתו האחרונה חודש לפני פטירתו פרסם מכתב מיוחד בו הוא מורה לתמוך בישיבת גאון יעקב[4].
עד לשנת תשנ"ב, נאמרו כל השיעורים והשיחות בישיבה בשפת היידיש. מאז עברו בהדרגה לשפת העברית. בתקופה מסוימת בשנות ה-90, למדו בישיבה קבוצה גדולה של בחורים מחסידות דארג, שפרשו מישיבת חוג חתם סופר.
קישורים חיצוניים
- ישיבת גאון יעקב באתר JDN
ישיבת גאון יעקב (בני ברק), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ כאיל-תערוג, גיליון 189, תשע"ז
- ^ רבי אהרן ליב עמוד 57
- ^ ספר פירורים משולחן גבוה באתר הספרייה הלאומית
- ^ וזהו מכתבו האחרון.
38101543ישיבת גאון יעקב (בני ברק)