ביתר עילית

ביתר עילית

מבט על העיר
מדינה
מחוז	יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	מאיר רובינשטיין
גובה ממוצע	‎703 מטר
תאריך ייסוד	1988
סוג יישוב	עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	67,618 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	28
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎4.9% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	14,296 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	6
תחום שיפוט	4,730 דונם
- דירוג ארצי	194
(למפת הרי ירושלים מוגדלת)   ביתר עילית (למפת הרי ירושלים רגילה)   ביתר עילית (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ביתר עילית (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ביתר עילית 31°41′47″N 35°06′52″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	1 מתוך 10
- דירוג ארצי	246
מדד ג'יני לשנת 2019	0.3818
- דירוג ארצי	178
לאום ודת   יהודים: 100%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 0% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 19.3% גילאי 5 - 9 17.3% גילאי 10 - 14 15.4% גילאי 15 - 19 10.8% גילאי 20 - 29 14.3% גילאי 30 - 44 14.3% גילאי 45 - 59 6.7% גילאי 60 - 64 0.8% גילאי 65 ומעלה 1.2% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך סה"כ בתי ספר 95 –  יסודיים 51 –  על-יסודיים 47 תלמידים 21,649  –  יסודי 16,200  –  על-יסודי 5,449 מספר כיתות 874 ממוצע תלמידים לכיתה 25.6 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל ביתר עילית נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.betar-illit.muni.il

ביתר הקדומה - ח'רבת אליהוד בכפר בתיר

בתי ביתר עילית

צידה של ביתר הסמוך ליישוב הערבי נחאלין הנראה מימין

כיכר על שם הרב אברהם רביץ

פארק שבעת המינים בעיר עם מתקני אומגה לגלישה זוויתית

בֵּיתָר עִילִּית היא התנחלות ועיר חרדית כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים וצפונית לגוש עציון, על גבול הקו הירוק. היא הוכרזה כעיר בשנת 2001. העיר ממוקמת באזור בו שכנה בימי בית שני ביתר הקדומה, שמלאה תפקיד חשוב במרד בר-כוכבא. ביתר הקדומה מזוהה כיום עם ח'רבת אליהוד שבתחומי הכפר הפלסטיני בתיר הסמוך לביתר עילית.

גאוגרפיה

ביתר עילית שוכנת מערבית לבית לחם, מזרחית לבית שמש ודרומית מערבית לירושלים, על כביש 375. העיר שוכנת בטווח הגבהים של 620 עד 780 מטרים מעל פני הים. בין העיר לירושלים נמצאים הר גילה, הכפרים הפלסטיניים חוסאן ובתיר, ומדרום אליה נמצאים יישובי גוש עציון. כביש 60 והיישובים הצמודים לו, אלעזר, מגדל עוז ואפרת, מפרידים בין הגוש הפלסטיני במזרח הגובל בכפרים החיצוניים לבית לחם ולדהיישה ואל-ח'דר, ובין היישובים היהודיים במערב.

העיר גובלת באזור הררי המאופיין בחורש ים תיכוני ויערות אורנים נטועים. בחלקה המערבי של העיר נמצא עמק רחב ופורה המכונה ואדי פוכין. האזור משמש כאזור גידול לגידולי שדה וירקות הודות לשפע המים באזור.

מצפון לעיר נמצא עמק פורה נוסף "נחל ביתר" המכונה "עמק המעיינות". בעמק למעלה מ-10 מעיינות שופעים, שומרות חקלאיות ושרידי חקלאות שלחין. העמק נמצא בקרבת הכפרים חוסאן ובתיר (הכניסה לאזור אינה בטוחה ומותנית באישור צה"ל). מערבית לביתר עילית סמוך לצור הדסה שוכנת "שמורת סנסן". השמורה נטועה בעיקר ביערות אורנים, ומכילה גם שטחים רבים של חורש ים תיכוני.

האזור בחלקו נחשב כאזור פורה במיוחד המתאים לגידולי שלחין, כאשר בגיאיות ובערוצי הנחלים ניתן לגדל גם גידולים נוספים הודות לטיב הקרקע, בסביבות העיר פרוסים מעיינות רבים אשר חלקם שופעים במשך כול ימות השנה ומיעוטם שופעים רק בחורפים גשומים, כמה מהם מנוצלים להשקיה טבעית של השדות והכרמים בעזרת מערכות של תעלות. חלק נרחב מהערוצים הסובבים את העיר מכילים שומרות עתיקות, טרסות חקלאיות, המיועדות לגידולי שלחין. בסביבות העיר ניתן למצוא חוות חקלאיות לגידול גפנים, זיתים, ואף דובדבנים ונקטרינות הגדלים באזור היישוב ראש צורים.

היסטוריה

ביתר עילית הוקמה ביוזמה פרטית של יזם בשם ג'ו (יוסף) רוזנברג, עולה מדרום אפריקה וטייס מתנדב בחיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות. הוא תכנן את היישוב והציג אותו לפני גורמים ממשלתיים בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20. איתר שטחי קרקע מתאימים והצליח לקבל את אישורה של ממשלת ישראל שהחליטה ב-1980 כי היישוב, שתוכנן כפרבר עירוני של ירושלים, יוקם בידי היזם.

לפי דרישת הרשויות, שרצו לייצר אחיזה ממשית בקרקע, ארגן רוזנברג הקמת מוקד מוקדם במקום, המוקד המוקדם הוקם על ידי רוזנברג ועל חשבונו, והוא אוכלס על ידי קבוצה קטנה של משפחות דתיות לאומיות של בוגרי ישיבת מרכז הרב ומכון מאיר לחוזרים בתשובה המוקד המוקדם עלה לקרקע בל"ג בעומר ה'תשמ"ה (קיץ 1985) באופן סמלי. המקום נקרא אז "הדר בית"ר". כשהחליט משרד השיכון לייעד את העיר ביתר לאוכלוסייה חרדית, הועבר המוקד המוקדם לרכס C (גבעה ג'), אותו הבטיחו הרשויות להקצות לרוזנברג. ההתנחלות לא התפתחה משום שרכס זה היה חלק מתוכנית האכלוס של משרד השיכון. רוזנברג נפטר בפתאומיות ב-1987.

במקביל החל משרד השיכון במגעים עם יזמים שיוכלו לארגן רישום רחב היקף לרכישת דירות וליישוב מסיבי של המקום. כבר ב-1984 נוהלו מגעים עם חברת כוכב השומרון שבנתה את ההתנחלות החרדית "עמנואל" בשומרון, אך עם הסתבכותה של החברה בעמנואל ניתק עמה המשרד את המגעים.

בשנת 1987, בעקבות סדרת פגישות עם אגודת "משכנות ירושלים" של הרב חיים נחום פריימן לפתרון מצוקת הדיור של האוכלוסייה החרדית בעיר, הוסכם כי משרד השיכון יבנה את העיר בעצמו, והיא תיועד לאוכלוסייה חרדית. כדי ליישב אותה בציבור חרדי היו זקוקים לתמיכת רבנים ואדמו"רים ולשם כך הוקמה ועדת היגוי בראשות הרב חיים נחום פריימן אשר ליווה את כל בנייתה והתפתחותה של העיר, החל בבניית הבתים ובעמידה בין החברות הקבלניות ללקוחות ועד לסלילת הכבישים והמנהרות המובילים לעיר. ועדת ההיגוי כללה נציגים שהתמנו על ידי האדמו"רים מבויאן וקרלין, סלונים וערלוי, וכן נציגים מקהל עדת ירושלים המתמידים. העיר אוכלסה על ידי חרדים מירושלים ומבני ברק ועוד יישובים דתיים בישראל. כל רחובות העיר נקראים על שם אישים ביהדות החרדית, כרבנים, אדמו"רים ומחברי ספרי יהדות.

ביתר עילית היא העיר הראשונה בישראל שהוקמה עבור האוכלוסייה החרדית, היישוב נוסד ב-1988 וקיבל מעמד מוניציפלי ב-1990.

העיר זכתה במשך 19 שנה ברציפות ב-5 כוכבי יופי.

בעיר מאות בתי כנסת, כעשרים מקוואות, כעשרים סניפים של קופות החולים, 5 מרכזים מסחריים, וכמאה פארקים וגנים עירוניים.

שכונות העיר

העיר ביתר בנויה על שלוש גבעות:

גבעה A

גבעה A היא החלק המזרחי של העיר. בצפון הגבעה שכונת האתרוג (A1), השכונה הראשונה שנבנתה בשנות ה-90. בשכונה זו נמצא בניין העירייה, ובתי הדין. עוד נמצאים בה בתי הכנסת של החסידויות קרלין, סלונים בויאן וערלוי; ישיבת היכל מאיר בראשות הרב זמיר כהן; בית הכנסת הספרדי אהל שלמה; בית הכנסת הליטאי מנחת שלמה; בית הכנסת האמריקאי אהל תורה וקמפוס חב"ד. בשכונה פארק "גן השלושה".

דרומית לשכונת האתרוג נמצאת שכונת הדקל (A2). בשכונה פרק "חזון יוסף", בית הכנסת הליטאי ישיבת הר"ן; בתי כנסת של חסידות בוסטון, נדבורנה ופינסק קרלין וכן של קהילות פרושים, קהל עדת ירושלים ובית הכנסת הספרדי שאגת אריה.

דרומית לשכונת הדקל נמצאת שכונת ההדס (A3). השכונה אוכלסה בשנת 1999. במרכז השכונה נמצא פארק הירשפלד, ישיבת ברכת מרדכי, ישיבת מן ההר, שטיבלאך האלמין, שטיבלאך קאלוב, בתי הכנסת בית משה, חב"ד, קארלין, בויאן.

בצפון מזרח הגבעה נמצא אזור תעשייה הערבה.

גבעה B

גבעה B היא הגבעה האמצעית בעיר. החלה להתאכלס קצת לאחר שנת 2000. בצפון הגבעה נמצאת שכונת הגפן (B1), שבה המרכזים המסחריים לב ביתר, סנטר גרדן, ככר העיר ושמחת משה, אולמי גולדן סקיי והגפן ופארק שבעת המינים. בשכונה נמצאת תחנת משטרה, כיבוי והצלה ומד"א אזוריות, שטיבלאך קהל חסידים, בתי מדרש קארלין זוויעהל בויאן מתמידים צאנז ויזניץ סלונים.

דרומית לשכונת הגפן נמצאת שכונת התמר (B2), שבה מרכז מסחרי התמרים ופארק השבטים, בתי מדרש בית מאיר מתמידים תולדות אברהם יצחק צאנז שטיבלאך קארו שטיבלאך מטסדורף אמשינוב ועוד.

גבעה C

גבעה C היא הגבעה המערבית בעיר. השכונה אוכלסה החל משנת 2019. C. ממערב לשכונה עובר הקו הירוק ובצמוד לו היישובים צור הדסה וואדי פוכין.

בתחילת אוגוסט 2017 נכח ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס הנחת אבן הפינה לגבעה.

היער האנגלי

היער האנגלי הוא אזור תעשייה העתיד לקום צפונית מערבית לעיר, חלקו צפונית לכביש 375. בשטח זה עתיד לקום גם כן בית קברות. התוכנית מקודמת משנת 2014.

בדצמבר 2018 אושרה התוכנית להקמת אזור התעסוקה.

ממצאים ארכאולוגיים

העיר קרויה על שם העיר הקדומה ביתר, שהייתה מעוזם האחרון של לוחמי מרד בר כוכבא ושל שמעון בר כוכבא עצמו. אתר העיר הקדומה נמצא היום בסמוך לכפר הערבי בתיר, בחורבה גדולה ומבוצרת הקרויה "ח'רבת אליהוד" (חורבת היהודים), אשר מוקפת במערכת מצור רומית.

בסביבות העיר נמצאו ממצאים ארכאולוגיים רבים ביניהם גתות, חרסים, בורות מים, שרידי מבנים, טרסות עתיקות, נקבות חצובות, תעלות שלחין, ולמעלה מארבע מחנות צבא רומאיים ומגדלי שמירה המתוארכים לימי מרד בר-כוכבא. בנוסף התגלו בדרום-מערב העיר כשתי מצודות המתוארכות לתקופה הישראלית. באחת מהן, המכונה "חירבת אל-עיר", השתמרו קירות עד לגובה של מטר וחצי ושערי הכניסה והיציאה. קיימת סברה כי שמו של הכפר הערבי השכן נחאלין משמר את שמו של היישוב המקראי "נחלם". הכפר חוסאן מזוהה עם היישוב המקראי חושה, שהיה גם אחד מארבעת כפרי הבת המבוצרים של העיר ביתר.

לקראת הרחבת העיר, נעשו ב-1998 חפירות הצלה בגבעה המערבית של העיר. במהלך החפירות התגלתה שורה של מגדלי שדה, בשטח של כ-30 דונם, המתוארכות לתקופת הברזל II, ולהתקופה הרומית בארץ ישראל. בצמוד לחלק מהמגדלים נחשפו גם מתקנים חקלאיים, ובעיקר גתות. בחפירה שערך קמ"ט ארכאולוגיה של המנהל האזרחי בשנת 2016, נחשף בשלמותו כפר עות'מאני מהמאה ה-18, שננטש באופן פתאומי.

אוכלוסייה

תושבי ביתר עילית חרדים. היחס בין נשים לגברים הוא 961 נשים לכל 1,000 גברים. ביתר עילית היא העיר הצעירה ביותר בישראל: 64% מהתושבים הם מתחת לגיל 18.

האידאולוגיה של העיר מבוססת על הרצון להקים יישוב חרדי עצמאי, הפועל ברוח התורה, ומתנהל באורח חיים ייחודי לו. מרבית התושבים אינם בעלי אידאולוגיה של "התנחלות" בשטחי יהודה ושומרון. בביתר עילית פעלה ועדת אכלוס, שמונתה בידי רבני העיר, אשר תפקידה לדאוג לצביונה החרדי ואופי האכלוס בעיר ולמנוע ממשפחות שאורח חייהם אינו עולה בקנה אחד עם אורח החיים החרדי בעיר, להתיישב במקום.

בעיר מתגוררים משלושת הקבוצות העיקריות בחברה החרדית (חסידים, ליטאים וספרדים) כאשר הציבור החסידי בעיר הוא הקבוצה הגדולה ביותר. בתוך הציבור החסידי הקהילות הגדולות בעיר שייכות לחסידות בויאן, חסידות קרלין, חסידות סלונים, חסידות ברסלב וחסידות חב"ד, המונות כל אחת כמה מאות משפחות. בנוסף קיימות בעיר קהילות ירושלמיות גדולות של קהל עדת ירושלים ופרושים וכן קהילת אשלג. עקב זאת שמרבית הקהילות המייסדות היו ירושלמיות, זמן הדלקת נרות שבת ויום טוב בעיר הוא כמו בירושלים. קהילות בולטות נוספות הן של חצרות צאנז, ויז'ניץ, ערלוי, רחמסטריווקא, אמשינוב, סערט ויז'ניץ, לעלוב בית שמש, לעלוב ירושלים, פינסק קרלין, זוויהל, תולדות אברהם יצחק, אמונת ישראל, סדיגורה, ביאלה, חצרות בוסטון, מחנובקה וסקווירא. בעיר פועלים מספר אדמו"רים: האדמו"ר מנדבורנה ביתר, האדמו"ר מדינוב, האדמו"ר מסטניסלב, האדמו"ר מהורינסטייפול, האדמו"ר מראזלא, האדמו"ר הצעיר מזוועהיל והינוקא מלעלוב ביתר.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בביתר עילית 67,618 תושבים (מקום 28 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 10.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 4,780 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

רבני העיר

רבני העיר האשכנזים

הרב דוד צבי אורדנטליך, היה רב העיר האשכנזי בין השנים 1988–2019. לאחר שנפטר הוכתר במקומו הרב חיים וייס בטבת ה'תש"פ.

אב בית הדין המקומי הוא הרב צבי ברוורמן, ולצידו הרב מאיר שמחה אויערבאך (רב קהילת הדקל בעיר), הרב שלמה איצקוביץ (רב חסידי ויז'ניץ בעיר), הרב ישראל ברזובסקי (בנו של האדמו"ר מסלונים ורב חסידי סלונים בעיר), הרב אברהם שרגא שטיגליץ (רב חסידי צאנז בעיר), הרב משה דוד אדלר (רב הקהילות הליטאיות בגבעה B) והרב אברהם בוטרמן.

רבני העיר הספרדים

הרב יעקב תופיק אביעזרי היה רב העיר הספרדי. בבית דינו מכהנים לצידו הרב עמי מזרחי הרב יצחק מעלם (אשר מכהן גם כרב שכונת הגפן בגבעה B), ובהרכבים נוספים, הרב אפרים עמאש (רב קהילת יחוה דעת), הרב יאיר דואר, (חתנו של הרב אביעזרי) הרב שלמה עמר (רב קהילת היכל פינטו) הרב יואב סימן טוב. הרב מרדכי נגארי, ממלא את מקומו של הרב אביעזרי מאז פרישתו לגמלאות בשנת תשע"ו.

בתי דין בעיר

קיים בעיר בית הדין נזר המשפט בראשות הרב זמיר כהן, רב שכונת אתרוג בעיר ויו"ר ארגון הידברות, וכן שלוחה של בית הדין שערי משפט בירושלים, אשר בראשה עומד הרב מרדכי היילפרין רב שטיבלאך קהל חסידים בעיר.

ועדת אכלוס

בביתר פעלה ועדת קבלה שתפקידה היה למנוע מתושבים שלדעתה לא מתאימים לצביון החרדי של העיר להתגורר בה. לוועדה לא היה תוקף חוקי וכוחה נבע מסמכות הרבנים שעמדו מאחוריה, שאסרו מכירת דירות למשפחות שלא עברו את אישור הוועדה. הוועדה פעלה בהנחייתם ובהשראתם של רבני העיר וביה"ד של העיר בראשות הרב אורדנטליך, הרב ברוורמן והרב תופיק אביעזרי.

לאחר תלונות רבות שהגיעו למשרד השיכון פרסם המשרד הנחיה רשמית כי ועדה זו אינה חוקית, אך פרסום זה לא מנע ממנה את המשך פעילותה.

מכיוון שחלק גדול מן המשפחות שכניסתן נמנעה על ידי הוועדה היו מעדות המזרח, הופעל לחץ על ידי ש"ס במהלך הבחירות של סוף שנת 2007 לסגור את הוועדה, זאת למרות טענות הוועדה ששיקוליה הם ענייניים ומתמקדים רק במידת הדתיות של המועמד. כדי לקבל את תמיכת ש"ס הסכימה המפלגה שזוהתה עם מאיר רובינשטיין (שנבחר לראשות העיר בסופו של דבר), ליזום צעדים שיביאו לשינוי הרכבה של ועדת האכלוס כדי למנוע תלונות על אפליה. לאחר הבחירות בתחילת ינואר 2008, הודיעה הוועדה על סגירתה, בעקבות לחץ שהופעל עליה לעריכת שינויים מבניים ובעקבות לחץ פוליטי של המפסידים בבחירות, אולם כחודש לאחר מכן היא הוקמה מחדש.

חינוך

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בעיר ביתר עלית פועלים 67 בתי ספר לכל סוגי הזרמים ומספר רב של ישיבות, כוללים ומוסדות לימודים ישיבתיים לתלמידים נשואים. רוב בתי הספר בביתר אינם משלבים לימודי ליבה. יש גם 2 מכללות ללימודי הוראה וחינוך לגברים ונשים. אחוז הזכאים בביתר עילית לתעודת בגרות הוא הנמוך ביותר בישראל, ובשנת תש"ע עמד על 6.51 אחוזים בלבד.

בעיר פועלות מספר ישיבות גדולות. בהן:

• הישיבה בראשות הרב חיים מן-ההר
• הישיבה בראשות הרב חיים אקרמן
• ישיבת קרלין
• ישיבת תולדות אברהם יצחק
• ישיבת בעלזא
• ישיבת כנסת שמואל

כן פועלות בה מספר ישיבות קטנות. בהן:

• סניף של ישיבת תומכי תמימים
• סניף של ישיבת עטרת שלמה
• סניף של ישיבת תורת רפאל
• סניף של ישיבת קול יעקב.
• ישיבת אור התלמוד בראשות הרב נפתלי אייזנשטין, בעבר בנשיאות הרב לייב מינצברג
• נזר התלמוד בנשיאות הרב יעקב כהן בנו של חכם שלום כהן
• "באר שמחה" - ברסלב בראשות הרב יוסף חיים אורנשטיין.
• נעימות התורה, ברסלב.
• אהבת משה, ברסלב.
• תפארת שמעון.
• שער התלמוד לצעירים.
• עטרת ראובן בנשיאות הרב זוהר כהן אחיו של הרב זמיר כהן.
• ישיבת באיאן.
• ישיבת "נתיבות שלום" סלונים לצעירים.
• דעת חכמה.

  ב 2022 החלה בניית "קריית הישיבות" על שם הרב דוד צבי אורדנטליך ברחוב קעניג בעיר, ובה ישוכנו כ 6 ישיבות במבנים רחבי ידיים.

תחבורה ציבורית

התחבורה הציבורית בביתר עילית מבוססת על אוטובוסים (בעיקר) ומוניות פרטיות. את התחבורה הציבורית בעיר מפעילה חברת קווים עילית שזכתה במכרז להפעלתה ב-2006 והחליפה את חברת ביתר-תור שפעלה עד אז בעיר. התחבורה מביתר פועלת לריכוזים חרדיים רבים.

כמו כן חברת אפיקים מפעילה קו לאשדוד, לעמנואל ולגוש עציון, חברת דן בדרום מפעילה קו לנתיבות וכן לאופקים דרך תפרח בסופי השבוע ובחגים, חברת סופרבוס  מפעילה קו לטבריה וחברת נתיב אקספרס מפעילה קו למירון ולצפת, ובסופי השבוע ובחגים ובל"ג בעומר חברת קווים אחראית עליו.

חברת ביתר-תור זכתה במכרז של העירייה בשנת 1996 להפעלת התחבורה הציבורית בביתר עילית וממנה ואליה. לאחר שהתושבים התלוננו על ליקויים בפעילות החברה, עתרה העירייה לבית המשפט לביטול הזיכיון החדש וזה קיבל את העתירה והורה לפתוח במכרז להפעלת התחבורה הציבורית בעיר. במכרז זכתה חברת עילית-קווים, שהחליפה את ביתר-תור בתחילת 2006. בשנת 2016 זכתה החברה במכרז נוסף, ותמשיך להפעיל את קווי התחבורה בביתר ב-7 השנים הקרובות. ביתר תהיה העיר הראשונה ביהודה ושומרון בה אוטובוס מפרקי יופעל ב-3 מתוך שבעת הקווים העירוניים בביתר ביתר עילית היא עיר חרדית, ולכן כל הנסיעות הבין-עירוניות מתקיימות במתכונת קו מהדרין, בהתאם להיתר שנתן בג"ץ להפעלה רצונית של הסדר זה ואיסור להכריח נוסעת לעבור מקום.

ראשי העיר

• 1996 - 1988 ־ משה ליבוביץ (מועצה ממונה)
• 2001 - 1996 ־ יהודה גרליץ, אגודת ישראל (ראש המועצה הנבחר הראשון)
• 2007 - 2001 ־ יצחק פינדרוס, דגל התורה
• נוכחי - 2007 - מאיר רובינשטיין, שלומי אמונים (אגודת ישראל)

ערים תאומות

• ואדי מוסא, פטרה, ירדן

ראש המועצה הראשון, משה ליבוביץ, כרת ברית ערים תאומות עם המועצה המקומית ואדי מוסא בפטרה שבירדן.

לקריאה נוספת

• אברהם שבות, ביתר עילית, בתוך: מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחוד", הוצאת אריאל (עמ' 188), תשנ"ג, 1993.

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא ביתר עילית בוויקישיתוף
• ביתר 24

• פרופיל ביתר עילית נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

• אתר חדשות ביתר עילית אונליין
• דורון שפר, "אין לנו מקום בבני ברק, אז באנו לבית"ר עילית", באתר ynet, 29 באוגוסט 2005
• דיון נרחב בפורום בחדרי חרדים "ועדת האכלוס בביתר אינה חוקית"
• 'עשרים שנה לביתר', פרויקט מיוחד: ראיונות, גלריות תמונות וכתבת וידאו באתר בחדרי חרדים
• אהרן גרנביץ', ‏ביתר בליגה הלאומית, באתר בשבע - ערוץ 7, 10 ביולי 2003
• נעמה לנסקי, ‏ביתר תחתית, באתר ישראל היום, 16 בדצמבר 2011

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31057525ביתר עילית