ישיבת באר יעקב
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ישיבה ליטאית |
| תקופת הפעילות | ה'תש"ט–הווה |
| מייסדים | הרב שלמה וולבה והרב משה שמואל שפירא |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב דוד יצחק שפירא |
| תלמידים | |
| כ-300 בחורים ואברכים | |
| שונות | |
| ספרים | "קונטרס הביאורים", "שערי שמועות", "זהב משבא", הרבעון "הבאר" |
| מיקום | |
| מיקום | באר יעקב |
ישיבת באר יעקב היא ישיבה גדולה בבאר יעקב, המשתייכת לזרם החרדי-ליטאי. בראשה עומד הרב דוד יצחק שפירא והיא מונה כ-200 תלמידים.
הישיבה הונהגה במשך שנים רבות על ידי הרב משה שמואל שפירא, שכיהן כראש הישיבה, והרב שלמה וולבה שכיהן כמשגיח רוחני. כיום ראש הישיבה הוא הרב דוד יצחק שפירא, בנו של הרב משה שמואל שפירא, והמשגיח הוא הרב משה דוד לפקוביץ בנו של רבי מיכל יהודה לפקוביץ.
מגידי השיעורים הם הרב שמעון שפירא, הרב דוד מונק, הרב יעקב זלושינסקי, הרב אבנר שפרלינג, הרב יהודה אריה קסטנר והרב יהושע דבורץ. שיטת הלימוד בישיבה מבוססת על דרכו של הרב משה שמואל שפירא, תלמידו של הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק. הרב אריה שפירא משמש כמשגיח בישיבה לצד הרב ליפקוביץ. מנהל הישיבה הרב אברהם רותן.
היסטוריה
תנועת עזרא ביקשה להקים ישיבה לבוגרי התנועה מחוץ לירושלים ולצורך כך קיבלה תרומה של בית אריזה ישן בבאר יעקב ששימש כפנימייה. בהמלצת החזון איש מונה לראשות הישיבה הרב אפרים בורודיאנסקי, ולמשגיח מונה הרב שלמה וולבה. לאחר כחודש ביקש הרב בורודיאנסקי להשתחרר מתפקיד ראש הישיבה, ובמקומו המליץ החזון איש על מינוי הרב משה שמואל שפירא. לאחר כשנה נפרדה הישיבה מתנועת עזרא בהסכמת שני הצדדים. הלימודים התקיימו בבית הכנסת של באר יעקב. באותה עת היו בישיבה כעשרה תלמידים. בשנת 1953 הוקמו מבנים טרומיים עבור פנימייה וחדר אוכל, על קרקע שחלקה נתרם לישיבה וחלקה הוקצה לישיבה על ידי המועצה המקומית. בשנת 1955 הוקם עבור הישיבה בית מדרש שנתרם על ידי סר יצחק וולפסון מקנדה, ולאחר מכן הוקמו שני בתים עבור ראש הישיבה והמשגיח. בליל יום כיפור תשי"ט עלה אחד ממבני הפנימייה באש. בעשר השנים הראשונות של הישיבה שימש הרב שפירא גם כרב המקומי של באר יעקב, אולם כשגדלה הישיבה הוא פרש מהתפקיד כדי להקדיש לה את זמנו.
בי"ב בכסלו תשכ"ה (17 בנובמבר 1964) חנכה הישיבה את המבנה החדש שלה בנוכחות הרב הראשי לישראל הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב יוסף שלמה כהנמן, הרב יחזקאל אברמסקי, שר הדתות זרח ורהפטיג ועוד. בעת חנוכת המבנה החדש למדו בישיבה כתשעים תלמידים, כשני שלישים מהם ישראלים. תלמידי חוץ לארץ נדרשו להגיע לאחר פרק זמן מינימלי בישיבה בארצות מוצאם.
בכל שבת התקיימה שיחת מוסר על ידי המשגיח הרב שלמה וולבה. הישיבה התייחדה בכך שהשיעורים בה התקיימו בעברית ולא ביידיש, על מנת לאפשר לבני עדות המזרח ללמוד בה.
לאחר ההתרחבות למבנה החדש, פתחה הישיבה ישיבה קטנה לצדה.
בין השנים תש"י-תש"ס הוציאה הישיבה ביטאון תורני בשם "הבאר" אשר הכיל דברי תורה של רבני הישיבה ותלמידיה ושימש גם לגיוס תרומות.
בתחילת שנות התשעים עברה הישיבה לירושלים, עקב גורל הגר"א שערך הרב שפירא. כעבור עשר שנים שבה הישיבה למבניה המקוריים בבאר יעקב.
אריה דרעי עבר את תהליך השיקום שלו בישיבה בשנת 2001.[1]
בתחילת זמן אלול ה'תש"ע פרש הרב אריה שפירא, שהיה ר"מ בישיבה, בתיאום עם אביו הרב דוד יצחק, והקים עם דודו, הרב נפתלי צבי יהודה שפירא, את ישיבת שערי שמועות במושב בית חלקיה. בגרעין המייסד של הישיבה החדשה היו כ-20 מתלמידי ישיבת באר יעקב.
מבוגרי הישיבה
רשימת בוגרים שיש עליהם ערך במכלול
קישורים חיצוניים
- הרב מרדכי עמנואל, החבר ר' שמואל בֶּר ז"ל, מייסד ישיבת באר יעקב, המעיין, תמוז תשס"ח
- הבאר י"ג, עמודים 75–81
הערות שוליים
- ^ מהבוקר: אריה דרעי יחל בתהליך שיקום, באתר ynet, 11 אוקטובר 2001
