יום העצמאות בהלכה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיימת מחלוקת בין הפוסקים האם יום העצמאות הוא מקור לשמחה, ומכך נובעות מספר השלכות הלכתיות, כאמירת הלל, תחנון וברכת שהחיינו.

שיטת המצריכים

המצריכים אמירת הלל (בברכה או בלי ברכה), תולים זאת בכך שהם רואים בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה. הם מצטטים את דברי הגמרא האומרת שההלל נתקן כדי לאומרו אחר כל גאולה מצרה, בדומה לחג החנוכה[1].

בתחילה הוראת הרבנות הראשית היתה לומר את ההלל בלי ברכה, אך ביוזמת הרב שלמה גורן התכנסה מועצת הרבנות הראשית בכ"ה בניסן תשל"ד לדון בעניין זה פעם נוספת, והוחלט שאכן יש מקום לומר הלל שלם בברכה, החלטה שנעשתה ללא הסכמת הרב עובדיה יוסף, הראשון לציון דאז, שלא נכח בישיבה. על פי הוראה זו הנהיג הרב צבי יהודה קוק לומר הלל בברכה בישיבתו, וכך נוהגים כל תלמידיו.[2] יש שהגדילו לעשות ובירכו שהחיינו על עיצומו של יום[3].

סברתם היא מפני הנצחונות במחלמות ששת הימים ויום כיפור, והעלייה הגדולה לארץ וגידול מספר התושבים בה. לטענתם הקמת המדינה היא נס לכלל ישראל, משום שיושבי ארץ ישראל נחשבים לכלל ישראל.

בין הפוסקים לומר הלל בלי ברכה: הרב עוזיאל[4], הרב עובדיה יוסף[5] והרב מרדכי אליהו[6] . גם הרב יצחק כדורי נהג כך, אך על ניסי המלחמות ולא על הקמת המדינה.

שיטת השוללים

הפוסקים השוללים שינויים בנוסח התפילה ומנהגי שמחה שונים, מסבירים כי אין בכוחנו לציין ימים מסוימים כימי שמחה או אבל על אירועים, דבר שהתאפשר רק לאנשי כנסת הגדולה[7]. גם אם הדבר היה אפשרי, כיון שהמדינה אינה מתנהלת על פי חוקי התורה, ולעיתים אף נרדפים בה המקיימים אותה, אין הקמתה נחשבת כשמחה.

האוסרים דחו את טעמיהם של האומרים הלל מכמה סיבות, ועל פיהם ברכה על הלל ביום העצמאות היא ברכה לבטלה:

  • גמרא זו לא הובאה בפוסקים להלכה
  • ההצלה היתה למקצת העם, שהרי יהודים רבים מתגוררים בארה"ב ובמקומות בטוחים אחרים, והלל נאמר רק על הצלת כל ישראל[8].
  • ההצלה אינה הצלה שלמה, שהרי עדיין ישנם מלחמות ופיגועים.
  • המצב הרוחני של המדינה, ראשיה ואזרחיה שולל אמירת הלל.
  • הלל נאמר רק על נס גלוי[9].
  • יום ההודאה, אף אם היה וניתן לתקן אחד שכזה, צריך להיות ביום החלטת האו"ם, ט"ז בכסלו (29 בנובמבר).

פוסקים אלו הורו שיש להתייחס ליום זה כיום רגיל, וכך נהגו החזון איש, שאף אמר תחנון בהיותו סנדק ביום העצמאות[10], והרב יוסף שלום אלישיב, וכך המנהג הרווח בקרב רוב ככל בני המגזר החרדי.

הרב יוסף שלמה כהנמן לא אמר בו הלל, אך גם לא אמר תחנון.

אנשי העדה החרדית ונטורי קרתא מציינים את יום העצמאות כיום אבל, חלקם עורכים תענית ציבור ביום זה, ואף מקיימים בשטיבלך מאה שערים מניין מנחה עם קריאת ויחל ואמירת תפילת עננו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ז עמוד א', וראה משנה תורה לרמב"ם, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ג', הלכה ו'
  2. ^ פוסקים נוספים המצדדים באמירת הלל: הרב משולם ראטה, שו"ת קול מבשר סימן כא; הרב נתן צבי פרידמן, שו"ת נצר מטעי סימן לו.
  3. ^ הרב שלמה גורן, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, הרב משולם ראטה, הרב דב ליאור.
  4. ^ שו"ת משפטי עוזיאל, חלק ח' סימן כ"ג
  5. ^ שו"ת יביע אומר, חלק ו סימן מא. לדעתו אפשר לומר את ההלל לאחר תפילת העמידה, ולאו דווקא בסוף התפילה כדעת החיד"א.
  6. ^ שו"ת הרב הראשי, תשמ"ח-תשמ"ט, סימן קנ"ג
  7. ^ קובץ אגרות חזון איש, חלק א' איגרת צ"ז (לגבי יום השואה)
  8. ^ הלכות גדולות, הלכות לולב, סימן ל"ה; רי"ץ גיאת, דיני הלל; תוספות, מסכת סוכה, דף ל"ד עמוד ב'; תלמידי רבינו יונה; החיד"א (חיים שאל, חלק ב' סימן י"א) מסביר שלכן הרי"ף והרמב"ם לא הביאו להלכה את הגמרא שהוזכרה לעיל.
  9. ^ מהר"ץ חיות על מסכת שבת, דף כ"ג עמוד א', שעל כן לא תיקנו אמירת הלל על הניצחון אלא על נס פך השמן.
  10. ^ כהוראה זו נוהגים גם ב"מניין" מיסודו של הרב שריה דבליצקי (ספר וזרח השמש)

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0