הרב שאול אלתר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שאול אלתר
הרב שאול אלתר.png
לידה ז' בתמוז תשי"ז (גיל: 66)
מדינה ישראל
תחומי עיסוק חינוך, הוראה
תפקידים נוספים מנהיג, ראש ישיבה
רבותיו הרב דב לנדו
חיבוריו

  • ילקוט שיעורים
  • עברא דדשא
  • לצדדין קתני
בת זוג נעמי אלתר (רובינשטיין)
צאצאים

  • אברהם מרדכי אלתר
  • יהודה אריה לייב אלתר
  • גב' שפירא
  • רותי קפלר

הרב שאול אלתר (נולד בז' בתמוז תשי"ז, 6 ביולי 1957), מכונה "ראש ישיבה", הוא מנהיג קהילת פני מנחם של פורשי חסידות גור וראש ישיבת פני מנחם. שימש כראש ישיבת שפת אמת של חסידות גור בירושלים עד לסגירתה בשנת תשע"ו - 2016.

תולדות חייו

נולד בירושלים לרבי פינחס מנחם אלתר, ראש ישיבת שפת אמת ולימים האדמו"ר מגור. ולציפורה, בתו של הרב אברהם מרדכי אלתר (מחברי המכון התלמוד הישראלי השלם, בנו של רבי משה בצלאל אלתר, אחיו של האדמו"ר האמרי אמת מגור). נקרא על שם סבה של אמו, רבי שאול משה זילברמן.

למד בישיבת אמרי אמת בבני ברק ואצל אביו בישיבת שפת אמת. הוא רואה את הרב דב לנדו כרבו בלימוד[1]. בעודו בחור סיים מספר פעמים את הש"ס[2].

בסיוון תשל"ז נישא לנעמי, בת חיים דב רובינשטיין מחיפה. לאחר נישואיו התגורר מספר שנים בחיפה, שם כיהן כר"מ בישיבת אור שמחה. במקביל מסר שיעורים עיוניים בישיבת "בית ישראל" באשדוד. לאחר פטירת דודו, האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר, עבר להתגורר בירושלים בהוראת אביו. בתמוז תשנ"ג מינה אותו אביו לעמוד בראש ישיבת שפת אמת, מסר שיעורים יומיים ושיעורים כלליים עד לשנת תשס"ג.

הרב אלתר גורס כי עיקר לימוד התורה צריך להיות בדרך העיון, כמקובל ברוב עולם הישיבות. שיטת לימודו דומה לזו של החזון איש[דרוש מקור].

בשנת תשע"ו נסגרה הישיבה שבראשה עמד[3], אך הוא עדיין מכונה "ראש ישיבת 'שפת אמת'".

תלמידיו הוציאו סדרת ספרים בשם "ילקוט שיעורים", המבוססת על שיעוריו על הש"ס. בשבט תשע"ג הוציאו תלמידיו ספר דרשות שלו, "עברא דדשא" (מנעול הדלת, ארמית). בשנת תשע"ה, לכבוד חתונת בתו הצעירה, הוציאו תלמידיו ספר ליקוט הערות וחידושים מכתביו על ספרים שונים, בשם "לצדדין קתני", וכן "עברא דדשא" חלק ב'.

הרב אלתר הוא חבר נשיאות בוועד הישיבות ובמפעל הש"ס.

לרב אלתר שני בנים ושתי בנות. בתו רותי קפלר[4] היא סופרת וכותבת בעיתון משפחה, בנו הרב אברהם מרדכי[5] מכהן כר"מ בישיבה גדולה "פני מנחם" שבראשות אביו, בנו יהודה אריה לייב הוא חתנו של הרב יחזקאל מאירזון, ראש ישיבת שערי תורה. חתנו הצעיר הוא הרב שמחה בונים שפירא מחבר סדרת הספרים פרי שמחה על סדר קדשים.

הפילוג

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מוסדות פני מנחם

החל משנת תשנ"ז (1996) שרר מתח בינו לבין האדמו"ר מגור הנוכחי, המכהן מאז פטירת אביו של הרב אלתר בשנת תשנ"ו (1996), ואט אט נוצרה קבוצה מחסידי גור שראו ברב אלתר את רבם, והתייחסו אליו כסמכות קודמת אף לאדמו"ר, כאשר בהמשך נוספו מתחים נוספים, והיחסים ידעו עליות ומורדות במשך השנים.

עזיבתו של הרב אלתר וסילוקם של תלמידיו החלה ביולי 2019 לאחר שהרב אלתר והרב מנחם מנדל שפרן כתבו במכתב שיש לעסקן דוד ברלינר מאמריקה זכות לתבוע בדין תורה עניין שבמחלוקת בינו לבין החסידות[6] בענין הקעמפ של החסידות באמריקה. מכתב זה נתפס בקרב הזרם המרכזי בחסידות כהבעת עמדה עצמאית, והוגדר לדעתם כחתירה נגד סמכות האדמו"ר והדבר הוביל להחרפת המתיחות, עד כדי שכללה אף אלימות בביהמ"ד של החסידות. בהמשך לא הוזמן הרב אלתר לחתונת נכדו של האדמו"ר מגור, מה שסומן ככוונה לדחוק אותו לעזוב את החצר.

בסוכות תש"פ (אוקטובר 2019), הודיעו אנשי הרב אלתר על קיום תפילות נפרדות בחג. בהמשך החג כשל ניסיון פיוס בינו ובין האדמו"ר מגור[7], ובערב שבת חול המועד הוכרז בכל בתי הכנסת של גור כי מי שישתתף בתפילות החג בבית הכנסת של הרב אלתר מנתק את עצמו מכל מוסדות החסידות. במהלך החג השתתפו כמאה וחמישים מחסידי גור בתפילות ובהקפות הנפרדות[8], ולאחריו הוכרז על הקמת קהילה נפרדת מהחסידות המרכזית. אנשי החסידות הגיבו בפיטורים של תומכי הרב שאול ובסילוק ילדיהם ממוסדות החינוך[9]. כחודשיים לאחר מכן הכריזו בבתי המדרש של חסידות גור על הוראה לנתק כל קשר עם תלמידי הרב שאול[10].

בעקבות הפילוג פתחו חסידיו בתי כנסיות וכוללים, ומוסדות חינוך. כרב הקהילה מכהן הרב בצלאל וקסלשטיין.

מוסדות הקהילה כוללים ישיבה גדולה בשכונת רוממה בראשות הרב מנחם מנדל שפרן, ישיבה קטנה בשכונת רמות בראשות אחיו, הרב דניאל אלתר[11], תלמוד תורה "פני מנחם" בשכונת הר נוף, בית מדרש מרכזי ברחוב יוסף זיו בירושלים[12], בתי כנסת בבני ברק, באשדוד, בחיפה ובלונדון, תלמוד תורה לכיתות הנמוכות ושני בתי כנסיות בבית שמש, וכוללי אברכים בבית שמש, אשדוד, ירושלים ובני ברק[13]. הרב אלתר מוסר שיעורים שבועיים בעיון בישיבה הקטנה ובישיבה הגדולה.

נכון לנובמבר 2020 הקהילה מונה כ-400 משפחות[14].

בט"ז באדר א' תשפ"ב הבהיר הרב אלתר בנוגע למהות תפקידו, כי הוא אינו אדמו"ר ובודאי לא אדמו"ר מגור, אלא ראש ישיבת פני מנחם[15]. הוא עורך סעודה שלישית בשבתות בביהמ"ד של הקהילה ברחוב יוסף זיו.

עמדותיו

לימוד העיון

הרב אלתר שם דגש על לימוד עיון ועל מסירת שיעורים בעיון, כפי שהיה נהוג בחסידות גור עד תשס"א. לדבריו הנהגה זו היא המשך המסורת בחסידות גור הנהוגה בדורות קודמים שדגלה בלימוד בעיון[16], תוך שהוא מסתמך על היכרותו האישית עם אדמו"רי גור בעבר שהחזיקו בעמדה דומה[17].

כהוכחה לכך מביאים חסידיו[דרוש מקור] מכתב שכתב דודו הלב שמחה[18] שבו הוא מודה לרבי יצחק פלקסר שהתחיל למסור שיעורים בישיבת שפת אמת, וכתב שכן דעתו שצריך להנהיג שיעורים בישיבות[19]. מאידך חסידי גור טוענים[20] שכך היתה שיטת הלימוד המקובלת בפולין, וכן שהנהגות חדשות הן לפי צרכי השעה הן דבר מקובל בעולם החסידות, ובפרט בחסידות גור[21].

ספריו

  • קונטרס מראי מקומות וציונים. בבא מציעא וקידושין (תשנ"ב); בבא קמא ושבועות (תשנ"א); בבא מציעא (תשנ"ו); כתובות (תשנ"ו); כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות (תש"ס, מהדורה שנייה תשע"ה).
  • ילקוט שיעורים. קידושין - פרק האשה נקנית (תשנ"ג); בבא קמא - פרק ארבעה אבות (תשנ"ו); סוגיות (תשע"ח).
  • עברא דדשא: דרשות, שני כרכים (ע"י מכון 'עברא דדשא'[22]), ירושלים תשע"ב-תשע"ד.
    • עברא דדשא, שיחות ואמרים שנאמרו בשנות תש"פ-תשפ"א, על התורה, מועדים וליקוטים, שני כרכים, ירושלים תשפ"ב.
  • לצדדין קתני: הערות והארות מגיליונות ספריו, ירושלים תשע"ה.
  • אגרות תורה, ד' כרכים, ירושלים, תשס"ד-תשע"ז.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב דב לנדו בשיחה על תלמידו הרב שאול אלתר
  2. ^ מכתב אביו הפני מנחם לרבי מליובאוויטש, "מעיינותיך", תמוז תשע"ד, עמוד 28.
  3. ^ יוסף גרינבוים, הגר“ש אלתר נפרד בשיחה מיוחדת מתלמידי ישיבת שפת אמת • האזינו, באתר חרדים10, 25 בפברואר 2016
  4. ^ נשואה לרב יחיאל קפלר
  5. ^ חתנו של שמואל לודמיר מבני ברק
  6. ^ קובי רוזן, ‏הגר"ש אלתר מגבה את העסקן שהוחרם ו'מוחה על הטרור', באתר כיכר השבת, 11 ביולי 2019
  7. ^ שאול כהנא, ‏פגישה ומגעים בין חסידות גור לגר"ש אלתר, באתר כיכר השבת, 17.10.2019
  8. ^ שימי שפר, ‏הכרזה בגור: כל הממורמרים - יסולקו מהחסידות, באתר כיכר השבת, 18 באוקטובר 2019
  9. ^ ‘יש עכשיו מרידה’: נאום ‘הטיפול’ בפורשים מגור והתלונה במשטרה, באתר חרדים10, ‏2019-11-03
  10. ^ יוסף גרינבוים, התשובה המוחצת של הגר"ש אלתר על 'תקנון האיסורים' של גור, באתר חרדים10, כ"ז כסלו התש"פ
  11. ^ הגרד"ח אלתר יעמוד בראש הישיבה של אחיו, באתר כיכר השבת, ‏16 ביולי 2020
  12. ^ בניין בית מדרש: חרדים10, באתר ch10.co.il
  13. ^ יוסף גרינבוים, בגור הופתעו: בבני ברק נפתח כולל חדש לאברכי קהילת הגר"ש אלתר, באתר חרדים10, כ"א שבט התש"פ
  14. ^ גלעד שלמור, הקרע בחסידות גור, 22 בנובמבר 2020, באתר מאקו
  15. ^ שים שלום עלינו ועל כל עמך בית ישראל - בעת סעודת יומא דהילולא לכ"ק רבינו הפני מנחם מגור זיע"א ביהמ"ד בירושלים - ט"ז אדר א' תשפ"ב.
  16. ^ כמוכח מספרי החידושים של האדמורי"ם הקודמים בשושלת, וראה באריכות בנושא זה במאמרו של הרב מרדכי מיירנץ, קובץ תורני חלק ו', שיו"ל ע"י איחוד מוסדות גור.
  17. ^ שיחה לקהל חסידיו בארצות הברית במסעו בחודש כסלו תשפ"ב - בדקה 9:10
  18. ^ (הובא בספר 'כארי יתנשא' - תולדות רבי יצחק פלקסר עמ' 223)
  19. ^ ראה עוד דעת הבית ישראל החיובית בענין לימוד העיון ומסירת שיעורים בקובץ אחי"ם בהספידא, שי"ל ע"י איחוד מוסדות גור בשנת תשע"ד עמ' תלד, ובראש ספרי ביאורים והערות ""על יסוד מה ששמעתי מאיש האלוקים כ"ק האדמו"ר הבית ישראל זיע"א שאמר לי בבחרותי שעיקר לימוד העיון הוא בדברי הראשונים"
  20. ^ ראה מגזין משפחה פסח תשפ"א, כתבה מפי מקורבים ואנשי חינוך בגור, כאן.
  21. ^ ראו למשל, 'מאיר עיני הגולה' אות תקמ"ב ותקמ"ג, ושם אות תפד.
  22. ^ מכון תורני עברא דדשא, באתר "גיידסטאר ישראל"
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0