ישיבת מיר

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישיבת מיר
Yeshivatmir2.JPG
ישיבת מיר בירושלים
ישיבה
תאריך ייסוד תקע"ה
השתייכות ליטאית
מייסדים הרב שמואל טיקטינסקי
ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל
תלמידים 6000
מיקום בית ישראל 3, בית ישראל, ירושלים, ישראל

ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה הנחשבת לאחת משתי הישיבות הגדולות ביותר בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).

הישיבה נחשבת כאחת הישיבות הראשונות שנוסדו במתכונת הישיבה החדשה, שנייה לישיבת וולוז'ין. נוסדה בעיר מיר שבבלארוס על ידי הרב שמואל טיקטינסקי, לפני שנת ה'תקע"ה. הישיבה נמנתה עם "ישיבות המוסר" שאימצו את תנועת המוסר. סגנונה הלימודי הושפע מתלמידי ראשי ישיבות שונים שהגיעו ללמוד בישיבה והביאו עמם את סגנון לימודם של רבותיהם, וצביונה המוסרי אף הוא הושפע מתנועת תלמידים זו, בעיקר בוגרי ישיבת סלובודקה שנשלחו לישיבה בידי הסבא מסלובודקה.

תקופת הזוהר של הישיבה באירופה הייתה תקופת בין המלחמות, אז לוטש סגנונה הלמדני בידי ראש הישיבה הצעיר, הרב אליעזר יהודה פינקל שאיזן בין השפעות תלמידי הרב שמעון שקופ ותלמידי הרב ברוך בר ליבוביץ, שניהם תלמידי ר' חיים מבריסק, שהיו הקולות הדומיננטיים בבית המדרש של התקופה[1]. דמותה הכללית של הישיבה הושפעה יותר בפן החינוכי-מוסרי, אותו עיצב "המשגיח" הרב ירוחם ליוואוויץ, חניך אסכולת קלם של תנועת המוסר[1].

בעת שואת יהודי אירופה ניצלו רבים מתלמידי הישיבה וחלק גדול מהצוות החינוכי כשנמלטו לשנחאי באמצעות אשרות כניסה ליפן שסיפק חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, הניצולים הקימו את הישיבה מחדש בירושלים ובארצות הברית וממנה יצאו ישיבות נוספות.

כיום שוכנת הישיבה המרכזית בשכונת בית ישראל בירושלים, ויש לה ישיבה-בת במודיעין עילית. ענף אחר של הישיבה שעומד עצמאית מבחינה מנהלתית הוא ישיבת מיר בארצות הברית.

הישיבה עד מלחמת העולם הראשונה

שנת היווסדה הרשמית היא שנת ה'תקע"ה, אך אפשר שקמה עוד קודם לכן. לאחר מותו של מייסדה הרב שמואל טיקטינסקי, כיהן כראש הישיבה, בנו הרב אברהם, שנפטר בגיל צעיר. לאחריו שימש בתפקיד הרב יוסף דוד אייזנשטאט (נפטר ה'תר"ו) רבה של מיר, ובנו הרב משה אברהם אייזנשטט, ואחריהם בנו השני של מייסד הישיבה, הרב חיים לייב טיקטינסקי, עד פטירתו בשנת ה'תרנ"ט. בתקופה זו הגיע מספר התלמידים ל-120.

בתרנ"ט צורף הרב אליהו ברוך קמאי, רבה של העיירה מיר, לצוות הנהלת הישיבה, ועמד בראשה עד ה'תרע"ז . בתרס"ז מונה חתנו הרב אליעזר יהודה פינקל כר"מ בישיבה, ולאחר מות חותנו נעשה לראש הישיבה ביחד עם גיסו הרב אברהם צבי קמאי. בתקופה זו בלט בישיבה לימוד המוסר, בהשפעת המשגיח הרב ירוחם ליבוביץ.

הישיבה בין מלחמות העולם

בתקופת מלחמת העולם הראשונה כבש הצבא הגרמני את מיר והרוסים פינו את התושבים לפנים רוסיה. ב-ה'תרפ"ב כשנחתם הסכם ריגה בין ברית המועצות לפולין, חזרו התושבים למקומם תחת השלטון הפולני. הישיבה המשיכה לצמוח וכונתה "ישיבת ראשי ישיבות", שכן ראשי ישיבות רבים צמחו בה. עד מלחמת העולם השנייה הגיע מספר הלומדים בה ל-400.

הישיבה במלחמת העולם השנייה

ישיבת מיר בבית הכנסת בית אהרן בשאנגחאי

בשנת תרצ"ט צורפה העיירה מיר לברית המועצות לפי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. מיעוט מתלמידי הישיבה נשארו במיר, רבני הישיבה יחד עם רוב התלמידים ברחו לוילנא שעברה אז לשלטון ליטא, תחילה השתכנו הבחורים בבניין ישיבת רמיילס, אך הוא היה צר מהכיל את 350 בחורי הישיבה ומאוחר יותר עברה הישיבה לבית המדרש בפרבר נוביגורוד. (ראש הישיבה, הרב פינקל, נסע קודם לכן לארץ ישראל) משם עברה הישיבה לקידן בליטא, מאוחר יותר התפצלה הישיבה לשלוש קבוצות בשלוש עיירות. בעקבות השתדלותו ופעילותו של הרב זרח ורהפטיג, חילק הקונסול היפני בליטא, חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, לתלמידים אשרות כניסה ליפן. רבים מהתלמידים יצאו בזכותו מליטא ברכבת הטרנס-סיבירית, עם הרבנים חיים שמואלביץ (חתנו של ראש הישיבה הוותיק, הרב פינקל) ויחזקאל לוינשטיין, דרך סיביר לקובה שביפן שם שהו כתשעה חדשים עד שהיפנים נוכחו לראות כי למרבית הפליטים וביניהם בני הישיבה אין סיכוי להמשיך למדינה אחרת, והם הגלו אותם לשאנגחאי הסינית, שהייתה תחת כיבוש יפני, ובה הוקם גטו ליהודים שכונה "גטו שאנגחאי".

בהגיעם ליפן, התעורר פולמוס השבת ביפן, העוסק בשאלה מתי חלים שבתות ומועדים בארץ זו, השוכנת בסמוך לקו התאריך הבינלאומי. עם מעברם לשאנגחאי שבסין, שביחס אליה אין חילוקי דעות, נפתרה הבעיה מאליה. אחרי המלחמה, היגרו תלמידי הישיבה לארצות הברית. חלק מהתלמידים נשארו בארצות הברית, ויסדו מחדש את ישיבתם בברוקלין, אך מרביתם המשיכו עם רבותיהם לארץ-ישראל (ראו להלן).

אחד מבוגרי הישיבה פרסם את הספר "נס ההצלה" ובו סיפור הבריחה וההצלה. ספר נוסף שנכתב בנושא הוא "הזריחה בפאתי קדם".

הישיבה בישראל

בניין "בית ישעיה" מבנייני הישיבה
ארון הקודש בבנין המרכזי בירושלים

בשנת ה'תש"ד הקים ראש הישיבה, הרב אליעזר יהודה פינקל, את הישיבה מחדש, עם חלק מהתלמידים והרבנים ששרדו, בשכונת בית ישראל בירושלים. הרב פינקל פתח את הישיבה גם עבור קבוצות של בחורים ואברכים חסידיים וירושלמים. כבר בראשית ימי הישיבה בירושלים נפתחה בה "חבורה" של ירושלמים תלמידי החזון איש, בראשות הרב משה יהושע לנדא והרב חיים ברים[2].

מתשכ"ה כיהן כראש הישיבה הרב בנימין ביינוש פינקל. אחרי מותו בשנת תש"ן הפך לראש הישיבה חתנו, הרב נתן צבי פינקל, אחרי פטירתו בשנת תשע"ב מונה בנו הרב אליעזר יהודה פינקל. ראש ישיבה משני הוא הרב יצחק אזרחי, החותם על מסמכי הישיבה תחת התואר "מראשי ישיבת מיר". עד שנת תשע"ו כיהן הרב רפאל שמואלביץ, בנו של ראש הישיבה הקודם הרב חיים שמואלביץ, שאף מסר שיעורים כלליים בכל בתי המדרש של הישיבה, כיום ממלא את מקומו בנו הרב יעקב שמואלביץ המוסר שיעורים בעיקר בביהמ"ד 'פרידמן'.

את השיחות בהיכל הישיבה מסרו: הרב חיים זאב פינקל עד לפטירתו בתשכ"ה, ראש הישיבה הרב חיים שמואלביץ עד לפטירתו בתשל"ט, הרב אריה פינקל עד לפטירתו בתשע"ו, כיום מוסר את השיחות בנו הרב בנימין פינקל.

מספר הלומדים בישיבה גדל בהתמדה בעשרות השנים האחרונות ובפרט בתקופת כהונתו של הרב נתן צבי פינקל כראש הישיבה. בשנות התשעים למדו בישיבה כ-500 תלמידים ונכון לשנת תשע"ה לומדים בה כ-7,000 תלמידים, למעלה מחציים נשואים ("אברכים").

בעבר הישיבה לא גבתה שכר לימוד מתלמידיה. החל מאוגוסט 2013, בעקבות הקיצוצים בתקציב הישיבות, החלה הישיבה לגבות שכר לימוד מתלמידים חדשים. לחלק מתלמידי הישיבה אין מקום בפנימיית הישיבה והם שוכרים על חשבונם חדרי מגורים באזור הישיבה.

כמעט 50% מתלמידי הישיבה הם מארצות הברית, ובערך 800 מאנגליה. כמו כן לומדים בה קבוצות של דוברי רוסית, צרפתית ועוד. השיעורים בישיבה נמסרים ב-5 שפות: עברית, יידיש, אנגלית, רוסית וצרפתית.

רוב תלמידי הישיבה מבוגרים יחסית, בני 19 ומעלה. רובם עוברים לישיבה מישיבות גבוהות אחרות.

על אף ריבוי הרבנים והלומדים בישיבות מיר, נפוצה בהן "שיטת מיר", שמייצגיה הבולטים הם הרב נחום פרצוביץ וכיום חתנו הרב אשר אריאלי. שיטת לימוד זו מתאפיינת בין היתר בדקדוק רב בלשון רש"י, והוצאת גדרים למדניים מדיוקים אלה. לרב נתן צבי פינקל הייתה שיטת לימוד אחרת, של התאמת דעות הראשונים לשיטתם במקומות אחרים.

בנייני הישיבה

לישיבה מספר מבנים סמוכים ובהם מתקיימות כמה מסגרות של לימוד.

"הבניין המרכזי" הוא המקום שבו מתקיימות כל התפילות. בניין זה מכיל כמה בתי מדרשות ובו נמסרים השיעורים הכלליים של ראשי הישיבה, בבניין התגוררו בעבר ראשי הישיבה בישראל, מהמייסד הרב אליעזר יהודה פינקל, בניו הרב חיים זאב והרב משה וחתנו הרב חיים שמואלביץ, וכן נכדיו הרב נחום פרצוביץ והרב אליהו ברוך פינקל בבנין זה ישנם גם חדרי פנימיה וחדר אוכל. "חבורת קסטנר" נמצאת בעזרת נשים הגדולה של הבניין המרכזי. בבימ"ד זה כמאה בחורים ישראלים וכמאה וחמישים אמריקאים במסגרת שונה. חבורה זו מקבילה לחבורת "פרידמן" ובראשה עומד הרב נחום קסטנר, כמו כן בבניין המרכזי יש את ה"כולל" שבראשו עומד הרב זבולון קציר בו לומדים כמאתיים אברכים.

בבניין "בית שלום" נמצא בית המדרש של לימוד "הדף היומי" שבמסגרתה לומדים בכל יום דף גמרא. ראש התוכנית הוא הרב יוסף גוטפרב. כמו כן לומדים בבניין זה משתתפי השיעור של הרב אשר אריאלי, תוכנית שבמסגרתה לומדים בעיון בקצב מהיר יותר מהמקובל בישיבות הליטאיות. השיעור של הרב אריאלי מתקיים מדי יום בפני כ-500 איש. האחראי על מסגרת זו הוא הרב חיים אריה פאם. בבניין "בית שלום" ישנן גם פנימיות וחדר אוכל.

"חבורת שפיגל" נמצאת בבית המדרש של חסידות "נייטרא" ברחוב מאה שערים. בחבורה עשרות בחורים ואברכים הלומדים במסגרת העיון של הישיבה, ושומעים בכל יום שיעור של הרב שלמה שפיגל. עד לפטירת הרב נתן צבי פינקל, התקיים גם שיעור מיוחד מפיו מעת לעת בביתו. החבורה הוקמה בשנת תש"ס בביהמ"ד הישן "שיש" לאחר מכן במשך שנים התקיימה בעזרת נשים של בניין "בית שלום".

"בניין פרידמן" הוא בית מדרש שבו לומדים כחמש מאות אברכים ובחורים ישראלים. יש בו הקפדה על נוכחות בסדרים. בתחילת כל זמן מחולקים המקומות בבית מדרש זה לאברכים ולבחורים אשר התמידו בנוכחותם בזמן הקודם. מקים החבורה הוא הרב מרדכי יפה (בנו של הרב דב יפה) ורבני בית המדרש הם הרב יעקב שמואלביץ (בנו של הרב רפאל שמואלביץ), הרב ישעיה פינקל (בנו של הרב נתן צבי פינקל) והרב שלמה שפיצר. בבניין זה קיימת גם פנימייה.

בשנת תשס"ה נחנך בניין "בית ישעיה" אשר מכיל כ-1500 מקומות לימוד וכן חדרי אוכל ופנימייה. בבניין זה קיימים שני בתי מדרש. "וולמארק" המשמש בעיקר בחורים אמריקאים ובראשו עומדים הרב יוסף אליפנט והרב שמואל פרידמן; ו"בית ישעיה" שבו לומדים בחורים מאנגליה צרפת ובלגיה וכן מסגרת חסידית שבראשה עמד הרב אליעזר יהודה פינקל עד התמנותו לראש ישיבה וכיום עומד בראשה אחיו הרב חיים.

בית מדרש "בית מנחם" שימש בתחילה בחורים ישראלים וכיום לומדים בו אברכים.

בית המדרש "שלמי שמחה", משמש אברכים ובחורים דוברי אנגלית. בבית מדרש זה מתקיים "שיעור כללי" מפי ראש הישיבה.

בית מדרש "נר גבריאל" (מכונה גם "קדשים") משמש חבורות אברכים הלומדים את המסכתות בסדר קדשים.

לישיבה עוד כמה בתי מדרש בהם לומדים 'חבורות' שונות כמו "דרך צדיקים", "פינסק -קרלין" ועוד.

מיר ברכפלד

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישיבת מיר מודיעין עילית
ישיבת מיר ברכפלד

סניף של הישיבה פועל ב"אחוזת ברכפלד" שבמודיעין עילית, והוא מכונה ישיבת "מיר ברכפלד". מלבד הרב נתן צבי פינקל ולאחר פטירתו הרב אליעזר יהודה פינקל עמד בראשות ישיבה זו הרב אריה פינקל. מנהלה הוא הרב שמריהו יוסף פינקל, בנו של הרב נתן צבי פינקל. בתחילת שנת הלימודים תשס"ח מונה הרב נועם אלון, חתנו של הרב נתן צבי פינקל, כראש ישיבה משני המעביר שיעורים כלליים לבני הקיבוץ. לאחר פטירת הרב נתן צבי פינקל מונה הרב אלון לראש ישיבה לצד הרב אריה פינקל, ולאחר פטירתו הפך לראש הישיבה המרכזי בישיבה. הרב צבי פרצוביץ (בנו של הרב נחום) מכהן כר"מ בתואר "מראשי הישיבה" והרב אברהם יצחק ברזל מכהן כראש ישיבה לסדר בקיאות. המשגיח הוא הרב ראובן הכסטר ולצדו צוות של משגיחים עוזרים.

בישיבה לומדים כ-600 תלמידים, בתנאי פנימייה. בנוסף להם לומדים בישיבה (ובבית מדרש נוסף בשכונה, 'ישועת דוד') כ-300 אברכים. בישיבה הוקמה ספרייה גדולה, "אוצר ספרים", בשם "עזרת תורה" המכילה למעלה מ-16,000 ספרים תורניים.

הישיבה בארצות הברית

לאחר המעבר משאנגחאי לארצות הברית הקים הרב אברהם קלמנוביץ' עבור התלמידים ישיבה בברוקלין. חתנו הרב שמואל ברנבוים עמד בראש הישיבה מאז ה'תשי"ב ועד פטירתו בה'תשס"ח. בנוסף כיהנו כראשי ישיבה הרב דוד קוויאט (מ-ה'תשל"ו ועד לפטירתו בשנת ה'תש"ע) והרב שרגא משה קלמנוביץ' (בנו של הרב אברהם). כיום עומדים בראשות הישיבה הרב אברהם יעקב נלקנבאום (חתנו של הרב אברהם קלמנוביץ'), הרב צבי יעקב ז'ולטי, הרב אשר דב בירנבוים (בנו של הרב שמואל) והרב אשר אליהו קלמנוביץ' (בנו של הרב שרגא משה).

ראשי ישיבת מיר

ראשי ישיבה
רב תקופה הערות
הרב שמואל טיקטינסקי (המייסד) תקע"ה - תקפ"ג נפטר בתקצ"ה.
הרב אברהם טיקטינסקי תקפ"ג - תקצ"ה
הרב יוסף דוד אייזנשטט (ר' דוד'ל מירער) תקצ"ה - תר"ו
הרב משה אברהם אייזנשטט (אב"ד זעטיל) משנת תר"ו -
הרב חיים יהודה לייב טיקטינסקי תרי"ט – תרנ"ט
הרב אברהם (השני) טיקטינסקי משנת תרל"ו -
הרב אליהו ברוך קמאי תרנ"ט - תרע"ז
הרב אברהם צבי קמאי תרע"ז – תש"ב נרצח בשואה
הרב אליעזר יהודה פינקל בשנים תרס"ג – תשכ"ה
הרב חיים שמואלביץ בשנים תרצ"ו – תשל"ט
הרב בנימין ביינוש פינקל תשכ"ה – תש"ן
הרב נחום פרצוביץ תשכ"ה – תשמ"ז)
הרב נתן צבי פינקל תש"ן - תשע"ב
הרב אליעזר יהודה פינקל מתשע"ב
ראש ישיבת מיר-ברכפלד
הרב אריה פינקל תשס"א - תשע"ו נפטר בשנת תשע״ו
הרב נועם אלון מתשע"ב
"מראשי הישיבה"
רב תקופה הערות
הרב משה פינקל נפטר: תשס"א
הרב אליהו ברוך פינקל תשמ"ז - תשס"ח
הרב רפאל שמואלביץ תשל"ט - תשע"ו נפטר בשנת תשע״ו
הרב אריה פינקל תשכ"ה - תשע"ו
הרב יצחק אזרחי מתשל"ט
הרב יעקב שמואלביץ מתשע"ד
מנהלים רוחניים
רב תקופה הערות
הרב זלמן דולינסקי (זלמן רדינר) תרס"א - תרע"א
הרב ירוחם הלוי ליבוביץ תרע"א - תרצ"ו
הרב יחזקאל לוינשטיין תרצ"ו - תשי"ד נפטר תשל"ד
הרב חיים זאב פינקל תשי"ד - תשכ"ה בנו של ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל
הרב אהרון דוד חדש מתשכ"ה יליד ה'תרצ"א. למד בישיבת חברון עד נישואיו עם חסידה בתו של הרב חיים זאב פינקל, המשגיח בישיבה עד תשכ"ה.

מבוגרי הישיבה

בוגרי הישיבה בליטא

לקריאה נוספת

  • משה צינוביץ, מיר : תולדות ישיבת מיר, מוריה, חייה, תלמידיה ותורתה. תל אביב: מור, תשמ"א.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 יוסף ד. עפשטיין, ישיבת מיר, בתוך: שמואל קלמן מירסקי (עורך), מוסדות תורה באירופה: בבנינם ובחורבנם, ניו יורק: עֹגֶן, תשט"ז, 1956. עמ' 87.
  2. חברים נוספים בחבורה היו הרב מנדל אטיק, הרב אברהם יעקב ויינר, הרב זונדל קרויזר, הרב מאיר ברנדסדורפר, הרב דב מאיר קרויזר.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0