פשקוויל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חרדי קורא פשקוויל במאה שערים (2006)
פשקוויל של נטורי קרתא

פַּשְׂקֶוויל (נכתב גם: פסקוויל; בכתיב יידי: פּאַשקעוויל) הוא כרזת קיר או כרוז ברחוב החרדי הנושאים מסר לוחמני כלפי רעיון או אדם כלשהו. הם כתובים לעיתים בעברית ארכאית ("לשון הקודש"), מליצית או דרמטית מאוד.

אטימולוגיה

המילה מקורה ב-Pasquill הגרמני (גר'). מקור המונח בפסקוינו (Pasquino), פסל קטוע גפיים קדום המוצב ברומא[1]. החל מהמאה ה-16 נהגו תושבי העיר לתלות עליו מודעות היתוליות בגנות האפיפיור ומוסד הכנסייה. המילה התגלגלה לשפות אירופאיות רבות וייתכן שהגיעה ליידיש דרך הגרמנית או הפולנית[2]. האטימולוגיה העממית היהודית במזרח אירופה פירשה את המילה כגלגול של הביטוי 'פתקי אוויל' הנהגה בהברה אשכנזית "פיסקיאוויל".

בעולם החרדי

הפשקוויל נתלה על קירות הבתים ועל לוחות מודעות בריכוזים החרדים (בעיירות באירופה, ביישוב הישן בירושלים וכיום בשכונות החרדיות בירושלים, בבני ברק ובריכוזי חרדים אחרים), או מופץ בכרוזים המושלכים ברחובות או מונחים בבתי הכנסת, ומהווה אמצעי תקשורת מקובל לצד העיתונות החרדית.

פעמים רבות מדובר בכרוז אנונימי שמטרתו למחות כנגד דבר מה הנוגד את אמונת מחברו, והוא מבקש להנחות את הציבור או לדרבנו לנקוט בפעולה כלשהי בסוגיה העומדת על הפרק. פעמים רבות כולל הפשקוויל ביקורת חריפה כלפי אדם או גורם כלשהו. היו רבנים שיצאו נגד התופעה ואמרו על כותבי הפשקווילים כי הם עוברים על איסור התורה: "ארור מכה רעהו בסתר" (דברים כז, כד).

ישנם גם הקוראים "פשקוויל" לתיאור כל מודעת קיר מודפסת הנתלית על לוחות מודעות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו Pasquino
  2. ^ אמצעי התקשורת הייחודיים לחברה הדתית והחרדית, באתר משרד החינוך; מנחם פרידמן, פשקווילים ומודעות קיר בחברה החרדית, בתוך: גניה דולב (עורכת) פשקווילים, תשס"ה, עמוד 9; A Nude Who Inspired Modesty, בעיתון האמריקני Forward.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0