ישיבת מעלות התורה
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ישיבה ליטאית |
| תקופת הפעילות | ה'תשמ"א 1981 – הווה |
| מייסדים | הרב שמואל אוירבך |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב יוסף פטרוף, הרב צבי וידר |
| תלמידים | |
| כ- 70 | |
| מיקום | |
| מיקום | שערי חסד בירושלים |
| קואורדינטות | 31°46′35″N 35°12′42″E / 31.776419°N 35.211750°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   ישיבת מעלות התורה | |
ישיבת מעלות התורה היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית של הפלג הירושלמי השוכנת בשכונת שערי חסד בירושלים.
תולדות הישיבה
הישיבה נוסדה בשנת ה'תשמ"א (1981) על ידי רבי שמואל אוירבך שעמד בראשה עד לפטירתו בשנת ה'תשע"ח, בהכוונתם של אביו רבי שלמה זלמן אוירבך ושל הרב שך. בית המדרש של הישיבה שוכן בקומה העליונה של בית הכנסת הגר"א בשכונת שערי חסד.
פטרוני הישיבה היו האחים רייכמן מטורונטו, ובמיוחד האח אדוארד (בעליהם של "מרכז הפעמון" ו"הטחנה" בירושלים) שבשנותיו האחרונות התגורר בסמוך לישיבה. הפנימייה וחדר האוכל של הישיבה שכנו בבניין שנתרם על ידי רייכמן.
מוסדות נוספים קשורים לישיבה: ישיבת "מדרש שמואל", המיועדת לבחורים אמריקאיים, מכינה לישיבה קטנה והישיבה הקטנה "נועם התלמוד" בראשות הרב אשר פריזנד.
בט' באדר תשע"ח נפטר ראש הישיבה רבי שמואל אוירבך מדום לב. לאחר פטירתו מונו תלמידיו הרב יוסף פטרוף והרב צבי וידר לראשי הישיבה ומגידי שיעורים.[1]
ייחודה ומאפייניה
הישיבה מונה כשבעים בחורים. יש בה גם כולל אברכים ובו כמאה אברכים.
הישיבה היא מעין "קיבוץ", דהיינו מסגרת לימוד לבחורים שכבר למדו לפחות שלוש שנים בישיבה גדולה, אם כי לעיתים רחוקות מתקבלים גם בחורים צעירים יותר. לאור זאת בחיי הרב אוירבך לא היו בישיבה אנשי צוות חינוכי מלבדו. הבחורים למדו בעיקר בעצמם והיו שומעים שיעור דו שבועי מהרב אוירבך. אנשי הישיבה החשיבו אותה כ"חבורה" שהתאספה סביב ראש הישיבה. הרב אוירבך עצמו היה גר בבניין הפנימייה של התלמידים. מועד סיום הסדרים היה כאשר הרב קם ממקומו כדי להתפלל. אם הוא יצא לרגע באמצע התפילה, היה שליח הציבור עוצר (כאשר הדבר מותר מבחינה הלכתית) וממתין לשובו.
אף שכאמור בחיי ראש הישיבה לא היו רבנים נוספים בישיבה לבד מבחורים מבוגרים או אברכים אשר שימשו בתפקיד חוזר לבחורים המתקשים בהבנת השיעור כללי, והרב חיים רינד אשר שימש כראש חבורה לאברכים צעירים. לאחר פטירת הרב אוירבך מונו לראשות הישיבה הרב יוסף פטרוף והרב צבי וידר. מסגרת הלימוד בישיבה חופשית ונינוחה באופן יחסי ומותאמת לגילם של הבחורים. התלמידים מחויבים ללמוד את המסכת הנלמדת ב"סדר א'".
סדרי הישיבה
רוב התפילות וסדרי הלימוד מתקיימים בבית כנסת הגר"א אשר אינו שייך לישיבה. תפילת שחרית וכן התפילות והסדרים בשבתות וימים טובים מתקיימים בבית כנסת עתיק הנקרא "אגודה".
פינוי הבניין
לאחר פטירתו של הרב אוירבך נוצר סכסוך בין הרב פטרוף לבין תורם הבניין, יוסף רייכמן, לגבי פרטי ההסכם במסגרתו ניתן הבניין לישיבה[2], התורמים טענו שמדובר היה בהלואה שלא הוחזרה, ועמותת מעלות התורה טענה שמדובר היה בתרומה[3]. לאחר הליכים משפטיים ממושכים פסק בית המשפט העליון כי על הישיבה לפנות את הבניין, שהועמד למכירה[4]. הבניין פונה על ידי המשטרה בי"ח באדר תשפ"א[5].
בעת פינוי הישיבה התקיימה עצרת מחאה בבית הכנסת הגר"א בשכונה, שבה השתתפו בנוסף לראשי הישיבה, הרב אשר דויטש הרב עזריאל אוירבך, הרב דוד מינצר, הרב אליעזר דינר ועוד, וכן הוקרא מכתבו של הרב אברהם דב אוירבך רב ואב"ד בטבריה.
לאחר הפינוי שכרה הישיבה פנימייה ברחוב אברבנאל בשכונה, והישיבה המשיכה את סדרה כרגיל.
מבוגרי הישיבה
- הרב שמואל טל, ראש ישיבת תורת החיים
- הרב יאשיהו פינטו, ראש מוסדות שובה ישראל באשדוד ובמנהטן
- הרב צבי וידר, רב הקהילה החרדית בקריית יובל וכיום מראשי הישיבה
- הרב אליהו וינר ראש ישיבת דעת אליהו.
- הרב מאיר בו שושן, ראש ישיבת שערי תבונה באלעד.
- הרב יוסף כהנמן, בנו של הרב אליעזר כהנמן נשיא ישיבת פוניבז'.
הערות שוליים
- ^ משה ויסברג, ההמשך בישיבה: הרב יוסף פטרוף מסר שיעור ראשון • צפו, באתר בחדרי חרדים, 5 במרץ 2018
- ^ חנני ברייטקופף, הטלטלה ב'מעלות' נחשפת: המשב"ק תובע ירושה פרטית, באתר כיכר השבת, 26 באוקטובר 2019
- ^ עמותת מעלות התורה נ. יוסף רייכמאן.
- ^ חנני ברייטקופף, כשנה וחצי אחרי פטירת הגר"ש - 'מעלות' בפני סכנת סגירה, באתר כיכר השבת, 24 באוקטובר 2019. שלומי הלר, בטוויטר
- ^ יעקב מלמד, לאחר החלטת ביהמ"ש: מבנה הישיבה המיתולוגי פונה ע"י כוחות המשטרה • צפו, באתר JDN, 2 במרץ 2021
30784941ישיבת מעלות התורה