ישיבת הנגב

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישיבת הנגב
ישיבה
השתייכות ישיבה ליטאית וחוזרים בתשובה
מייסדים הרב יששכר מאיר
מיקום נתיבות
הרב יששכר מאיר, מייסד וראש הישיבה

ישיבת הנגב (נקראה גם "ישיבת עזתה" כשם המעברה עזתה, שלימים הפכה לעיר נתיבות), היא ישיבה גדולה חרדית שנוסדה בנתיבות, על ידי הרב יששכר מאיר. הישיבה הייתה גורם משמעותי בהתפתחות הקהילות החרדיות בדרום הארץ. כיום היא מפוצלת לשלוש ישיבות.

הקמת הישיבה והתרחבותה

הרב יששכר מאיר, כיהן כשנתיים כר"מ בישיבת בני עקיבא כפר הרואה. לאחר מכן, בראשית שנות ה-60, הוא עבר לנתיבות יחד עם 17 מתלמידיו בכפר הרואה, וייסד עימם את "ישיבת עזתה" שנקראה לימים "ישיבת הנגב"[1][2], כחלק ממגמה לחיזוק הדת בדרום הארץ. בהמשך הישיבה קיבלה מהעירייה שטח של 34 דונם, עליו הוקמו בנייני ישיבה ובנייני מגורים, ואחר כך תלמוד תורה לבנים ובית ספר וסמינר לבנות. תוך שנים ספורות גדלה הישיבה לכ-200 תלמידים.

בשנות ה-60 וה-70 וה-80 התחנכו בישיבה בחורים רבים בוגרי ישיבות תיכוניות, חובשי כיפות סרוגות, ודרכה נטמעו בעולם החרדי (תופעה זו כונתה "שריפה" - הבחורים "נשרפו", ולפיכך כונתה הישיבה "משרפה"). בעשורים אלה היו בין הרבנים בישיבה: רפאל יונה טיקוצינסקי, יונה ברוורמן, שמחה שיף, שלמה פישר, ואריה לייב לוי. בשנת ה'תשל"ו (1976) צרף הרב מאיר את הרב ראובן יוסף גרשונוביץ לכהן לצידו כראש הישיבה. הרב חיים פרידלנדר כיהן כמשגיח בישיבה בשנות השבעים, ומשנת ה'תשמ"א (1981) כיהן כמשגיח גם בישיבת פוניבז'. בהמשך שינתה הישיבה את צביונה והפכה לישיבה בעלת צביון ליטאי רגיל עם קהל חרדי מקורי. בשנות ה-90 קלטה הישיבה עשרות נערים תושבי אזור צ'רנוביל לאחר האסון, והותאמו תוכניות לימודים מיוחדות עבורם.

לישיבה ומוסדותיה הנוספים היה חלק משמעותי בהתפתחותן של קהילות חרדיות באזור. רבים מבוגריה עברו לגור בקרבת מקום לאחר נישואיהם, וילדיהם למדו במוסדותיה, וכך התפתחה קהילה חרדית גדולה בנתיבות ובערי הסביבה. לרבנים מאיר וגרשנוביץ הייתה השפעה רבה על עיצוב דמותן של קהילות אלה.

התרחבות

בשיאה מנתה ישיבת הנגב מעל 200 בחורים. אך עם השנים חל פיחות במעמדה. בשנות האלפיים נקלעה הישיבה לקשיים כלכליים וחוסר תלמידים, ובהמשך היא התרחבה למספר ישיבות:

'הנגב-שכר שכיר' - נתיבות

אחרי פטירתו של הרב יששכר מאיר בחורף ה'תשע"א (2010), חדלה הישיבה בנתיבות מלהתקיים במתכונתה הרגילה. באדר ה'תשע"ב, לאחר שנעשו מספר ניסיונות להחיותה, ובסיועו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, אומצה הישיבה על ידי ישיבת בית מדרש עליון ונקראה "ישיבת שכר שכיר", על שם ספרו של הרב מאיר. מאבקים שונים התקיימו בין העמותה ששלטה בישיבה לבין הישיבה החדשה[3][4].אך לבסוף הגיעו לעמק השווה, ראשי הישיבה הם הרב צבי יהודה גרשונוביץ והרב אריה לוי. והמשגיח הוא הרב יעקוב קון ובין הר"מים: הרב דב לב, הרב ישראל חיים ינקלביץ, הרב מרדכי פלאי, הרב מאיר שמחה וויספיש, והרב שניידר. בישיבה כ-180 בחורים.

במתחם הישיבה בנתיבות קיימות ישיבות נוספות - הישיבה הקטנה הוותיקה "עטרת שלמה" בראשות הרב חיים מגורי (בעבר התקיימה במקום ישיבה קטנה נוספת "אבן האזל"). ושלוש ישיבות גדולות שנפתחו בשנים האחרונות, אחת מהן היא סניף של ישיבת 'יקירי ירושלים'[5].

'היכל אליהו' - שדרות

בשנת 2005 פתח הרב מאיר בעיר שדרות, שהייתה מופגזת אז בתדירות גבוהה, את ישיבת "היכל אליהו"[6]. מאז פטירת הרב מאיר, עומד בראשה הרב ישראל מאיר שלום. משגיח הישיבה הוא הרב אהרן שורץ. ובין הרמי"ם: הרב משה אבוטבול, הרב דב מן, והרב חגי צדוק[7].

ראשי הישיבה, הרב ראובן יוסף גרשנוביץ (מימין) והרב יששכר מאיר בהיכל הישיבה

'נר זרח' - זרועה - עוצם

בקיץ ה'תשס"ו (2006) הקים הרב מאיר, את ישיבת 'נר זרח' במושב זרועה הסמוך לנתיבות[8]. אחרי פטירתו של הרב מאיר, פעל הרב שטיינמן, שבהתייעצות עמו הוקמה הישיבה, להמשכה, והיא נלקחה תחת חסותה של ישיבת ארחות תורה, שייסד. עקב התנגדות תושבי המקום לישיבה[9], היא עברה למושב עוצם[10]. בראש ישיבה זו עומדים הרב יצחק זאב פיינשטיין, והרב אליהו ברוורמן.

בוגרים בולטים

העיר נתיבות בשנות ה-60

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0