פורטל:הציבור החרדי/הידעת/רשימה
"קטעי הידעת" של פורטל הציבור החרדי
לעריכת קטע מסוים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
1
אין דבר העומד בפני הרצון (או אין לך דבר העומד בפני הרצון) הוא פתגם עממי נפוץ - בעיקר אצל הציבור החרדי - האומר כי בכוח רצונו - האדם יגבר על המכשולים בדרך למטרתו.
למרות תפוצתו הרחבה של המשפט, ככל הנראה, לא נמצא לו מקור קדום. הבסיס הרעיוני התואם ביותר למשפט נמצא בדברי הזוהר: ”כל מלין דעלמא לא תליין אלא ברעותא”, (מארמית: כל דברי העולם אינם תלויים אלא ברצון).
”אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי אל תאמין, יגעתי ומצאתי תאמין” (מסכת מגילה, דף ו' עמוד ב').
בתקופת האחרונים המאוחרת יותר מוזכר הביטוי המלא בכמה ספרים, מהמוקדמים שבהם: ספר שם משמואל. רבים מהם מציינים ביטוי זה בשם חז"ל אך לא מציינים מקור.
2
למגזר החרדי עגה שמונחיה שאובים מהעולם הדתי וההלכה, מביטויים בארמית וביידיש, והם מושפעים ממושגי התרבות החרדית וההווי הישיבתי.
סיומת "עֶר" היא סיומת יידית ההופכת (בין היתר) שם עצם לתואר השם. כך למשל: צ'אלמער (שיבוש של 'ירושלמער', ירושלמי, מתייחס לצאצאי בני הישוב הישן), פונוביז'ער (יוצאי ישיבת פוניבז'), חברונ'ער (יוצאי ישיבת חברון, כיום בדרך כלל ישיבת חברון גבעת מרדכי), בריסקער (נוהג במנהגי בריסק/בוגר ישיבות בריסק).
העגה החרדית כוללת גם ביטויים שמקורם ביידיש, כגון:
- גישְׁמַאק - טעם והנאה. למשל, "יש לו גישמאק במצוות". "גישאמקער" - אדם נעים וחביב לסביבה.
- פְרוּמֶער - בעל הנהגות "דתיות" בולטות, בלבוש ובצורת קיום מצוות. (במקור ביידיש: פרום, פרומקיייט = דת)
- חֶנְיוׂק - מיושן, בלבושו, בהנהגותיו, או בדעותיו.
- שְׁטינְקֶער - מלשין (במקור ביידיש: מסריח).
- נַייעֶס - חדשות. בפועל (בעגה): לְנַייעס.
3
צוואת רבי יהודה החסיד היא הצוואה הנוהגה ביותר בתולדות עם ישראל. ההקפדה המרובה על הצוואה הביאה לאימרה ידועה שאילו היו עשרת הדברות כתובים בצוואה היו מקפידים עליהם יותר. חלק מההנהגות בצוואה נכללו אף בשולחן ערוך, ביניהם האזהרות לא לקבור שונאים זה לצד זה, לא להשאיר קבר פתוח, ליישר את אצבעותיו של המת, איסור שחיטת אווז בחודשים טבת ושבט, לא לבקש מאדם לשמש כסנדק בשתי בריתות באותה משפחה.
חלק מהאחרונים סבורים כי הצוואה לא תקפה, או כלל לא נכתבה על ידי רבי יהודה החסיד, כאשר אחד הראיות לדבריהם, היא העובדה שיש בצוואה דברים הסותרים את דברי חז"ל, לעומתם יש הסוברים שאין לתמוה על כך שחכם אוסר דבר שחכמים התירו לפניו, מאחר שיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה.
לעומת זאת, חלק מהפוסקים חששו לצוואה מאוד, ואף הזכירו אסונות רבים שאירעו לדעתם, בעקבות אי הקפדה על הצוואה. כך למשל, דחה רבי חיים אברהם גאטיניו את ההיתר של רבי יוסף פילוסוף לנתוץ תנור כדי לבנות שם בית תלמוד לבנו, והוסיף שלאחר ההיתר של רבי יוסף, בתוך 30 יום, נפטר בעל הבית שהסתמך על ההיתר. בעקבות כך, החיד"א פסק שיש להחמיר בקיום הצוואה. כמו כן, המהרש"ם מברז'אן העיד, שבהיותו רב בעיר יאזלובייץ, ראה אדם שנתץ מעט ממקום התנור לצורך הרחבת בית המדרש, ולאחר מכן נחלש ומת בעקבות חולי ושיתוק.
4
בחסידות קיימת חשיבות רבה לניגון, והדבר אף מתאפיין בז'אנר מוזיקלי הידוע כ"מוזיקה חסידית". לחסידויות רבות יש מלחין, בין הידועים שבהם היה יעקב תלמוד שהיה מלחין ונגן החצר של חסידות גור, או רבי יעקב טאליחאנער שהיה מלחין לחסידויות הליטאיות, סלונים וקארלין. יש חסידויות, בהן הניגון בעל משמעות רבה יותר, האדמו"ר הוא המלחין, כגון בחסידות מודז'יץ, בה מודגש במיוחד נושא הניגון, או בויז'ניץ ובבאבוב שאדמו"ריה הלחינו ניגונים בעצמם, ובחסידות ברסלב מספרים שרבי נחמן מברסלב חיבר ניגון לכל דבר תורה שלו. בחסידות חב"ד מייחסים חשיבות רבה לניגון ויש הרבה ניגונים המיוחדים לחב"ד - ניגוני חב"ד, כמו כן בחצרות החסידות מקובלים ניגונים רבים שהולחנו על ידי גדולי החסידות וצדיקיה למן ימות הבעש"ט ותלמידיו.
5
יד שרה החלה את דרכה בתחילת שנות ה-70, כאשר מיכל ואורי לופוליאנסקי קנו מספר אינהלטורים במטרה להשאילם לחולים בשכונתם רוממה עילית (עזרת תורה) בירושלים. בעקבות יוזמתם החלו תושבי השכונה להביא להם מכשירים, עזרים רפואיים ופריטי ציוד טכנולוגיה מסייעת שונים שלהם לא נזקקו עוד. תוך זמן קצר התמלאה דירתם הקטנה בהליכונים, קביים, כיסאות גלגלים ואביזרים רבים נוספים.
בבעלות הגמ"ח הביתי היה ציוד רפואי שענה על צורכיהם של תושבי השכונה והשכונות שבסמוך לה. לופוליאנסקי ראה שהצורך בהשאלת ציוד רפואי היה גדול יותר והחליט להרחיב את מרכז ההשאלה. אביו של לופוליאנסקי, יעקב לופוליאנסקי, שמכר את חנות הנעליים שהייתה לו ויצא לגמלאות תרם את הכסף שקיבל עבור החנות להרחבת הגמ"ח. מבנה מתאים למרכז נמצא במקום שהיה פעם אכסניית בנימין של הכנסייה הרוסית ברחוב הנביאים, סמוך לבית החולים ביקור חולים, וכך התאפשר להרחיב את מאגר הציוד.
6
ההוגה והמקים של סיעת ש"ס הוא חבר הכנסת לשעבר ניסים זאב. בקיץ 1983 פנה לרב עובדיה יוסף שיתמוך בהקמת מפלגה שתתמודד בבחירות לרשויות המקומיות בישראל בסוף אותה שנה. לאחר שהרגיש שמפלגת אגודת ישראל מקפחת חרדים ממוצא ספרדי, ולא מייצגת ציבור זה. הוא הציע ששם המפלגה יהיה "ספרדים חרדים", והאותיות שיופיעו על פתק ההצבעה יהיו ס"ח. אך עקב קשיים ברישום השם, בחר זאב באותיות ש"ס. במקביל פנה לרב עובדיה יוסף עסקן מקומי בטבריה שיתמוך במפלגה שהקים. המפלגה קמה בשם "התאחדות הספרדים שומרי תורה", הידועה מאז כמפלגת ש"ס, וזאב נבחר ליושב ראש המפלגה החדשה. זאב הוצב במקום הראשון ברשימה ובמקום השני הוצב הרב יעקב יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף. המפלגה זכתה להצלחה מפתיעה בירושלים (שם זכתה ב-3 מושבים), וגם בטבריה זכתה ל-15% מהקולות. בעקבות הצלחה זו החליטה המלפגה לרוץ בבחירות לכנסת האחת עשרה, חצי שנה אחר כך, ביולי 1984. אולם תוך זמן קצר נדחק מראשות התנועה על ידי יצחק חיים פרץ ואחר כך אריה דרעי.
7
בית חב"ד (באנגלית: Chabad House) הוא מרכז אזורי של חסידות חב"ד המנוהל על ידי שליח חב"ד המקומי. מטרת בתי חב"ד לעזור ולתמוך ביהודים בתחומים מגוונים, בעיקר בענייני יהדות. בתי חב"ד הראשונים הוקמו ב־1950 (ה'תש"י).
כ־6000 בתי חב"ד פועלים בכ־1000 ערים השוכנות בכמאה מדינות בעולם.
מטרת בית חב"ד, כפי שהוגדרה על ידי יוזם הרעיון, רבי מנחם מנדל שניאורסון "הרבי מלובביץ'", היא שיהיה "בית שמגדלים בו תורה, תפילה, וגמילות-חסדים", לסייע לכל יהודי בכל מקום בו הוא נמצא, הן בענייני דת ורוחניות והן בצרכים שונים בגשמיות.
את בית חב"ד מנהל ברמה הארגונית והפיננסית שליח חב"ד המקומי. פעמים רבות פועלים תחת בית חב"ד המקומי בתי כנסת, מקוואות, בתי ספר ומדרשיות, חנויות תשמישי קדושה ומזון כשר, מרכזי הזנה, גני ילדים ועוד.
ארגון הגג של בתי חב"ד בישראל הוא צעירי אגודת חב"ד. הארגון דואג לשליחת השלוחים למקומות חדשים, ובנוסף, מסייע לשלוחים בפעילות השוטפת. באופן פורמלי, הגוף העליון שתחתיו פועלים בתי חב"ד בארצות הברית ובשאר העולם הוא המרכז לענייני חינוך.
8
זִכְרוּ (קיצור של "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה" מתוך ספר מלאכי, פרק ג', פסוק כ"ב) היא שיטת לימוד הנהוגה בחלק ממוסדות הלימוד החרדיים, ליטאיים וחסידיים לבנים בישראל ובעולם. השיטה נוסדה על ידי הרב משה קלצקין והרב אברהם מנדלזון, כגרסה מתונה של שיטת זילברמן.
עקרונות השיטה המרכזיים הינם לימוד בהספק, שינון מרובה, והבנה פשוטה.
בחיידרים של זכרו מתחילים בחומש בראשית ולומדים את חמשה חומשי תורה לפי סדר הפרשיות בשאיפה להגיע לידיעת החומש בעל פה. בסוף כיתה ג' התלמידים מסיימים חמישה חומשי תורה. מכיתה ב' ואילך לומדים במקביל נ"ך לפי הסדר, ובכיתה ד' מתחילים בלימוד משניות, כאשר לרוב בכיתה ה', ובמקומות מסוימים רק באמצעה מתחילים בלימוד הגמרא. בנוסף לכל אלו לומדים גם הלכה ומוסר.
מלבד סדר הלימוד הייחודי, ניתן דגש על לימוד משניות בעל פה ושינון וחזרה של התורה והנביאים. כך שמכיתה ד' ואילך, לאחר שסיימו את חמישה חומשי תורה, חוזרים עליהם כל שנה.
9
תלמוד תורה הוא כינוי למוסד חינוכי לילדים השם דגש מרכזי על חינוך יהודי-מסורתי. מוסד התלמוד תורה הוא עתיק, ובתלמוד הבבלי נראה כי בסיסו כבר היה קיים בתקופת התנאים. בדורות האחרונים כינויו ביהדות ארצות האסלאם היה "כותאב", אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס", בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז כונה לפעמים "חֵיידֶר" (הגייה אשכנזית של המילה "חדר"), וכן בקרב יהודים אשכנזיים בימינו. המורה בכותאב התימני נקרא: מארי (במלעיל, מבוטא כמו: "מוֹרִי"). בחיידר האשכנזי נקרא: מלמד, מבוטא הַמְלַמֶד במלעיל.
כיום משמש הכינוי לכל בתי הספר היסודיים השמים דגש על חינוך תורני, רובם מופעלים על ידי הקהילות החרדיות וחלקם על ידי קהילות בעלות אופי שמרני בציבור הדתי לאומי.
10
(המהדורה הישנה)
אנציקלופדיה לבית ישראל היא אנציקלופדיה בעברית מאת רפאל הלפרין, שנכתבה תוך התאמה מיוחדת לציבור החרדי, לצרכיו ולהשקפת עולמו.
ייחודה של האנציקלופדיה טמון בכך שהיא משלבת בין ערכים תורניים רבים לערכים מדעיים וכלליים. עם זאת, בכתיבת האנציקלופדיה הושם דגש על ערכים תורניים יותר מעל כאלה שאינם, ורוב הערכים הכלליים קצרים יחסית ולא ממצים את הנושא. מאידך, אנשים רבים בציבור החרדי רכשו את האנציקלופדיה, ואין לה אלטרנטיבה ראויה בציבור זה.
בכתיבת האנציקלופדיה השתתפו מדענים רבים, בין השאר פרופסור נתן אביעזר מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, ד"ר משה רוטשילד, הבלשן יונתן שונרי וכן רבנים ואנשי דת. לאנציקלופדיה הייתה "ועדת ביקורת" בראשות הרב עובדיה יוסף, שקבעה אילו ערכים יוכלו להיכנס לאנציקלופדיה ואילו לא, והשתתפה בניסוח הערכים כך שיתאימו לרוח היהדות החרדית והתורה.
הכרך הראשון במהדורה הראשונה של האנציקלופדיה יצא בשנת תשנ"ג. ובשנת תשס"ט יצאה מהדורה חדשה ומעודכנת, שנראה "אנציקלופדיה לבית ישראל החדשה". עד להדפסת אותה מהדורה, נמכרו בסך הכל 400,000 עותקי כרכים.
11
בקום המדינה מנה הציבור החרדי כ-32,000 איש בלבד, שהיוו כחמישה אחוזים מהאוכלוסיה היהודית בישראל (מדינה) שהיוותה כ-600,00 איש. בשנת תש"ע קפץ מספרם ל-750,000 שהם 10 אחוז מהאוכלוסייה, ונכון לשנת תשפ"ב מונה הציבור החרדי 1,285,000. שהם קרוב ל-14 אחוזים מאזרחי המדינה, הכפלה של פי 40.
בממוצע מכפיל הציבור החרדי את אוכלסיתו כל 16 שנה, בהשוואה לציבור הכללי שמכפיל את עצמו כל 37 שנה. והוא צפוי להגיע לכ-2,000,000 נפש עד לשנת תש"צ.