ישיבת פחד יצחק
 | |
| מימין התמונה: מבנה הישיבה בעל גג המפרשים | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | זרם ליטאי |
| תקופת הפעילות | תשמ"א–הווה |
| מייסדים | הרב יצחק הוטנר, הרב יונתן דייויד |
| בעלי תפקידים | |
| מנהל | הרב אהרון לסקר |
| ראש הישיבה |
הרב יונתן דייויד |
| תלמידים | |
| כ-100 בחורים (כולל הישיבה הקטנה) | |
| מיקום | |
| מיקום | הר נוף, ירושלים. |
|
(למפת ירושלים רגילה)   ישיבת פחד יצחק | |
ישיבת פחד יצחק היא ישיבה גדולה ליטאית בשכונת הר נוף בירושלים. הישיבה נוסדה ב-1981 בידי הרב יונתן דייויד, והיא נקראת על שם רבו וחמיו, רבי יצחק הוטנר.
היסטוריה
נוסדה בשנת ה'תשמ"א בידי הרב יונתן דייויד, תלמידו וחתנו של רבי יצחק הוטנר שעל שמו נקראת הישיבה. כבר בשנת ה'תשכ"ה תכנן הרב הוטנר את הקמתה של הישיבה אולם נפטר לפני שהספיק לבצע זאת. בשלב מסויים ביקש הרב דייויד מהרב גבריאל יוסף לוי שיבוא לעמוד לצידו בראשות הישיבה, אלא שלאחר זמן קצר פרש הרב לוי לטובת יסוד ישיבת באר התורה. הישיבה ממוקמת ברחוב הקבלן בהר נוף, ומונה כשבעים בחורים.
ברוב שנותיה הישיבה לא שימשה כישיבה גדולה רגילה, המקבלת בחורים מסיימי ישיבות קטנות. אלא היא מתקיימת במתכונת של "ישיבת קיבוץ" אשר בחורים בוגרים מגיעים אליה לאחר שנות שהות בישיבות אחרות, כן ישנם שמגיעים ל"חיזוק" לתקופות מסוימות, ולאחר מכך שבים למקומם. בנוסף לומדים בישיבה בחורים תושבי חוץ, דוברי צרפתית ואנגלית.
בהיכל הישיבה שוכן גם הכולל הגדול של הישיבה 'אור אליהו', המונה כחמישים אברכים מובחרים.
במבנה הישיבה נמצאת גם הישיבה הקטנה: "זרע יצחק" הקרויה גם היא על שמו של הרב הוטנר.
סגנון הישיבה
אופי הישיבה הוא כפי שהנהיג הרב הוטנר, המשלב את הרוח המקובלת בישיבות על פי הסבא מסלבודקה, עם עיסוק עמוק במחשבת ישראל, בדגש על משנת המהר"ל מפראג.
הרב דייוויד מעביר מדי שבוע שיעור בספרי המהר"ל לאברכי הישיבה, וכן שיעור בפרשת שבוע לתלמידי הישיבה. מספר פעמים בשנה הוא מוסר "מאמר" בענייני המועד, על פי דרכו של מהר"ל.
הדמות הדומיננטית בישיבה היא, ראש הישיבה הרב דייויד, המוסר שיעורים על סדר הלימוד, ובנוסף, וועדים במחשבת ישראל ובמהר"ל, לבחורים ולאברכים. לצידו של הרב דיויד מכהן כר"מ תלמידו הרב חיים יצחק קפלן בנו של הרב נפתלי קפלן שלימים התמנה להיות מנהלה הרוחני של ישיבת חברון
קהילת פחד יצחק
לישיבה חוג אוהדים רחב של תלמידי הרב הוטנר והרב דייויד. מהם יש שמקפידים להגיע לשמוע את הוועדים השבועיים, יש המגיעים לשמוע את ה'מאמרים' המתקיימים כמה פעמים בשנה, יש שאף מגיעים לחוג בישיבה את חג שמחת תורה. קהילת פחד יצחק כוללת בתוכה דמויות של אישים תורניים מפורסמים, כמו הרב חיים יצחק קפלן, הרב ראובן לויכטר ועוד. יצוין כי אף הרב שלמה וולבה ראה לאחר פטירת הרב הוטנר את הרב דייויד כרבו, והוא היה מגיע להאזין ל'מאמרים'.
במקורה נשאה הישיבה במידה מרובה אופי אמריקאי חרדי, בשפה האנגלית והמבטא האמריקאי שנשמע רבות בין כתליה, וכך גם בעוד עניינים מנטליים. אך במרוץ השנים ישנן לא מעט משפחות ישראליות, אשר ראש המשפחה קשור במידה כזו או אחרת לישיבת פחד יצחק, והן רואות בישיבה את ביתן הרוחני, וברב דייויד את מורה הדרך של המשפחה.
המאמרים
הישיבה מפורסמת בזכות ה'מאמר' אותו כאמור נושא ראש הישיבה הרב דייויד במספר זמנים קבועים בשנה. ה'מאמר' נמסר בעמקות, אך עם זאת בבהירות, כך שניתן לקלוט ולהבין אותו לפחות ברובד מסוים. לאחר ה'מאמר' נעמדים ה'חוזרים' ומבארים את ה'מאמר' בצורה פשוטה יותר. לשמיעת ה'מאמר' מגיע ציבור הכולל בתוכו את בני קהילת פחד יצחק, שחלקם עוד שמעו דברי תורה מפי הרב הוטנר, מקובלים, רבנים, רמי"ם, אברכים ובחורים אף מישיבות אחרות. על אף שהישיבה היא ליטאית חרדית, לשמיעת ה'מאמרים' מגיעים אף חסידים וגם כמה חובשי כיפות סרוגות.
בשמחת בית השואבה בסוכת הישיבה נמסר מאמר מיוחד, המשלב דברי תורה וניגונים לשמחת החג. סדר המאמר הוא כעשרים דקות מאמר בדברי תורה, ועשרים דקות שרים כולם יחד ברצף, לאחר מכן עוד עשרים דקות מאמר ועוד שיר ארוך, וכך הלאה. אירוע זה מזכיר במתכונתו במידת מה טיש חסידי, כי הוא נערך סביב שולחן ערוך, והמשתתפים הרבים עומדים על גבי פארענצ'עס. לאירוע זה מגיעים מכל קצוות הארץ כשמונה מאות, רבנים, אברכים ובחורים בני עלייה, ומפאת חוסר מקום הוא מוקרן בשידור חי על גבי מסך ענק בחדר האוכל של הישיבה. חלק מדברי התורה שנאמרו בשמחות בית השואבה, יצאו לאור בספר הנקרא בשם 'קונטרס סוכות' שנכתב ועוצב בצורה המזכירה את הספר 'פחד יצחק' של הרב הוטנר.
בשושן פורים אף מתקיים מאמר ייחודי בבית המדרש, גם הוא במתכונת של טיש. מכיוון שבעבר נוצרו אי סדרים במקום על ידי שיכורים, נאלצת הישיבה להעמיד שומרים בכניסה לבית המדרש ולסנן את הנכנסים. חלק מדברי התורה שנאמרו במסיבות פורים אלה יצאו לאור בספר הנקרא 'מסיבות פורים', ואף ספר זה נערך במתכונת של הספר 'פחד יצחק'.
המבנה הייחודי
ישיבת פחד יצחק שוכנת בקמפוס בעל מראה ייחודי מבחינה אדריכלית, פרי תכנונו של האדריכל ישעיהו אילן[1]. תכנון הבניין נעשה על פי פרשנות חדשה אותה ניסה אילן לתת לכיפה המסורתית המקרה את בתי הכנסת, תוך השטחה שלה וניתוקה מקירות הבניין, כך שנוצרה אשליה כאילו הגג נראה מרחף, או דמוי כנפיים מסוככות[2].
בהתאם לתפיסה זו, גג בית המדרש של הישיבה מדמה כיפה פרוסה לארבע משבצות, כשלאחר מכן סובבו כל פרוסה בזווית של 90 מעלות. הצורה המתקבלת היא, חצאי קשתות הפונות בגב זו אל זו בצידי הבניין, ואלה מולאו בחלונות כהים. בקומתו העליונה של המבנה שוכן בית המדרש, אשר ארון הקודש שוכן באחת הזויות, כך שלמעשה אין לבית המדרש קיר מזרח. בשאר הזויות ישנן גזוזטרות אשר במפלס העליון נמצאת עזרת הנשים, ואילו במפלס התחתון הזויות נקטמו, כאשר בזווית של כותל המערב נקבעה דלת כניסה לבית המדרש, ובשטח הנותר יש את מבוא בית המדרש וברזייה. בזווית הימנית יש את אוצר הספרים. בזווית השמאלית את חדרו של ראש הישיבה, אליו ניתן להיכנס מן המבוא, ויש לו אף דלת סמוך למקום ישיבתו לצד ארון הקודש. במרכז התקרה, בנקודה שממנה יוצאות הקשתות, ממוקמת נברשת המשלשלת אל תוך חלל בית המדרש. מן החלונות שבצד ימין של בית המדרש נשקף נוף של הרי ירושלים לכיוון הר המנוחות. לצד מבנה בית המדרש הייחודי שוכנים מבני הפנימיה, הבנויים בצורה מדורגת אנכית, כאשר חלונות המבנה ממוקמים רק בזויות.
תכנונים דומים במידת מה לזה של ישיבת פחד יצחק הינם, הקמפוס הדומה השוכן לצד הישיבה, שאף במרכזו מתנשא בנין בית מדרש בעל תכנית דומה עם תוספת מערכת כנפיים נוספת מעל לקשתות. בקמפוס זה שכנה ישיבה בשם 'אורות התשובה', לאחרונה שוכנת בו ישיבת דעת אהרן בראשותו של הרב ניסן קפלן, אחיו של הרב חיים יצחק קפלן, המוכרת בכינוי 'קפלן החדשה'.
בדומה לכך תכנן ישעיהו אילן, את המרכז העולמי של חסידות נדבורנה, בבני ברק, וכן את המבנה של ישיבת עתניאל.
