ישיבת פחד יצחק

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישיבת פחד יצחק


KfarShaulInJerusalem.JPG
מימין התמונה: מבנה הישיבה בעל גג המפרשים
ישיבה
תאריך ייסוד תשמ"א
השתייכות זרם ליטאי
מייסדים הרב יצחק הוטנר, הרב יונתן דייויד
מנהל הרב אהרון לסקר
ראש הישיבה
הרב יונתן דייויד
תלמידים כ-100 בחורים (כולל הישיבה הקטנה)
מיקום הר נוף, ירושלים.
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map.svg
 
ישיבת פחד יצחק
ישיבת פחד יצחק

ישיבת פחד יצחק היא ישיבה גדולה ליטאית בשכונת הר נוף בירושלים. הישיבה נוסדה ב-1981 בידי הרב יונתן דייויד, והיא נקראת על שם רבו וחמיו, הרב יצחק הוטנר.

היסטוריה

נוסדה בשנת ה'תשמ"א בידי הרב יונתן דייויד, תלמידו וחתנו של הרב יצחק הוטנר שעל שמו נקראת הישיבה. כבר בשנת ה'תשכ"ה תכנן הרב הוטנר את הקמתה של הישיבה אולם נפטר לפני שהספיק לבצע זאת. לאחמ"כ ביקש הרב דייויד מהרב גבריאל יוסף לוי שיבוא לעמוד לצידו בראשות הישיבה, אלא שלאחר זמן קצר פרש הרב לוי לטובת יסוד ישיבת 'באר התורה'. הישיבה ממוקמת ברחוב הקבלן בהר נוף, ומונה כשבעים בחורים. בשנים האחרונות הישיבה אינה מקבלת בחורים מסיימי ישיבות קטנות אלא היא מתקיימת במתכונת של 'ישיבת חיזוק' אשר בחורים בוגרים מגיעים אליה מישיבות אחרות, לתקופות מסוימות, ויש אשר נשארים ללמוד בה על לחתונתם. בנוסף לומדים בישיבה בחורים תושבי חוץ, דוברי צרפתית ואנגלית.

בהיכל הישיבה שוכן גם הכולל הגדול של הישיבה 'אור אליהו', המונה כמאה אברכים מובחרים.

סגנון הישיבה

סגנון הלימודים בישיבה הוא כפי שהנהיג הרב הוטנר, סגנון המשלב את הרוח הישבתית הרגילה בשיטת הסבא מסלבודקה, לצד עידוד להעמקה במחשבת ישראל בכלל, ובתורת המהר"ל בפרט.

הדמות הדומיננטית בישיבה היא, ראש הישיבה הרב דייויד, המוסר שיעורים על סדר הלימוד, ובנוסף, וועדים במחשבת ישראל ובמהר"ל, לבחורים ולאברכים. לצידו של הרב דיויד מכהן כר"מ תלמידו הרב חיים יצחק קפלן שלימים התמנה להיות מנהלה הרוחני של ישיבת חברון.

קהילת פחד יצחק

לישיבה חוג אוהדים רחב של תלמידי הרב הוטנר והרב דייויד. מהם יש שמקפידים להגיע לשמוע את הוועדים השבועיים, יש המגיעים לשמוע את ה'מאמרים' המתקיימים כמה פעמים בשנה, יש שאף מגיעים לחוג בישיבה את חג שמחת תורה. קהילת פחד יצחק כוללת בתוכה דמויות של אישים תורניים מפורסמים, כמו הרב חיים יצחק קפלן, הרב ראובן לויכטר ועוד. יצוין כי אף הרב שלמה וולבה בשנותיו האחרונות ראה את הרב דייויד כרבו, והוא היה מגיע להאזין ל'מאמרים'.

במידה מרובה נושאת הישיבה אופי אמריקאי חרדי, בשפה האנגלית והמבטא האמריקאי הנשמעים הרבה בין כתליה, וכך גם בעוד עניינים מנטליים. עם זאת, השיעורים נמסרים בה בשפה העברית, ובמרוץ השנים ישנן לא מעט משפחות ישראליות, אשר ראש המשפחה קשור במידה כזו או אחרת לישיבת פחד יצחק, כך שהן רואות בישיבה את ביתן הרוחני, וברב דייויד את מורה הדרך של המשפחה.

במבנה הישיבה נמצאת גם הישיבה הקטנה: "זרע יצחק" הקרויה גם היא על שמו של הרב הוטנר.

המאמרים

הישיבה מפורסמת בזכות ה'מאמר' אותו נושא ראש הישיבה הרב דייויד במספר זמנים קבועים בשנה. ה'מאמר' נמסר בעמקות, אך עם זאת בבהירות, כך שניתן לקלוט ולהבין אותו לפחות ברובד מסוים. לאחר ה'מאמר' נעמדים ה'חוזרים' ומבארים את ה'מאמר' בצורה פשוטה יותר. לשמיעת ה'מאמר' מגיע ציבור הכולל בתוכו את בני קהילת פחד יצחק, שחלקם עוד שמעו דברי תורה מפי הרב הוטנר, מקובלים, רבנים, רמי"ם, אברכים ובחורים אף מישיבות אחרות. על אף שהישיבה היא ליטאית חרדית, לשמיעת ה'מאמרים' מגיעים אף חסידים וגם כמה חובשי כיפות סרוגות.

בשמחת בית השואבה בסוכת הישיבה נמסר מאמר מיוחד, המשלב דברי תורה וניגונים לשמחת החג. סדר המאמר הוא כעשרים דקות מאמר בדברי תורה, ועשרים דקות שרים כולם יחד ברצף, לאחר מכן עוד עשרים דקות מאמר ועוד שיר ארוך, וכך הלאה. אירוע זה מזכיר במתכונתו במידת מה טיש חסידי, כי הוא נערך סביב שולחן ערוך, והמשתתפים הרבים עומדים על גבי פארענצ'עס. לאירוע זה מגיעים מכל קצוות הארץ כשמונה מאות, רבנים, אברכים ובחורים בני עלייה, ומפאת חוסר מקום הוא מוקרן בשידור חי על גבי מסך ענק בחדר האוכל של הישיבה. חלק מדברי התורה שנאמרו בשמחות בית השואבה, יצאו לאור בספר הנקרא בשם 'קונטרס סוכות' שנכתב ועוצב בצורה המזכירה את הספר 'פחד יצחק' של הרב הוטנר.

בשושן פורים אף מתקיים מאמר ייחודי בבית המדרש, גם הוא במתכונת של טיש. מכיון שבעבר נוצרו אי סדרים במקום על ידי שיכורים, נאלצת הישיבה להעמיד שומרים בכניסה לבית המדרש ולסנן את הנכנסים. חלק מדברי התורה שנאמרו במסיבות פורים אלה יצאו לאור בספר הנקרא 'מסיבות פורים', ואף ספר זה נערך במתכונת של הספר 'פחד יצחק'.

המבנה הייחודי

ישיבת פחד יצחק שוכנת בקמפוס בעל מראה ייחודי מבחינה אדריכלית. גג בית המדרש מדמה כיפה פרוסה לארבע משבצות, כשלאחר מכן סובבו כל פרוסה בזוית של 90 מעלות. הצורה המתקבלת היא, חצאי קשתות הפונות בגב זו אל זו בצידי הבנין, ואלה מולאו בחלונות כהים. בקומתו העליונה של המבנה שוכן בית המדרש, אשר ארון הקודש שוכן באחת הזויות, כך שלמעשה אין לבית המדרש קיר מזרח. בשאר הזויות ישנן גזוזטרות אשר במפלס העליון נמצאת עזרת הנשים, ואילו במפלס התחתון הזויות נקטמו, כאשר בזוית של כותל המערב נקבעה דלת כניסה לבית המדרש, ובשטח הנותר יש את מבוא בית המדרש וברזייה. בזוית הימנית יש את אוצר הספרים. בזוית השמאלית את חדרו של ראש הישיבה, אליו ניתן להיכנס מן המבוא, ויש לו אף דלת סמוך למקום ישיבתו לצד ארון הקודש. במרכז התקרה, בנקודה שממנה יוצאות הקשתות, ממוקמת נברשת המשלשלת אל תוך חלל בית המדרש. מן החלונות שבצד ימין של בית המדרש נשקף נוף של הרי ירושלים לכיוון הר המנוחות. לצד מבנה בית המדרש הייחודי שוכנים מבני הפנימיה, הבנויים בצורה מדורגת אנכית, כאשר חלונות המבנה ממוקמים רק בזויות.

ליד הישיבה שוכן קמפוס דומה, שאף במרכזו מתנשא בנין בית מדרש בעל תוכנית דומה עם תוספת מערכת כנפיים נוספת מעל לקשתות. בקמפוס זה שוכנת ישיבה בשם 'אורות התשובה', ולאחרונה גם ישיבתו של הרב ניסן קפלן, אחיו של הרב חיים יצחק קפלן, והיא מוכרת בשם 'קפלן החדשה'.


Nuvola apps bookcase.png ערך זה הוא קצרמר בנושא חינוך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0