נזקי הטכנולוגיה
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נראה כמו מאמר מערכת של עיתון ולא כערך אנציקלופדי.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נראה כמו מאמר מערכת של עיתון ולא כערך אנציקלופדי. |
השפעת חידושים טכנולוגיים ניכרת בכוונים שונים. לחיוב ולשלילה. נזקי האינטרנט, או "פגעי הטכנולוגיה" (כפי שמקובל בציבור החרדי), הוא ביטוי שמתייחס לצדדים השליליים שבשימוש באינטרנט, באמצעות מחשב או סמארטפון. האינטרנט כגורם רב עוצמה, משפיע ומעצב את תודעתם והתנהגותם של בני האדם. היכולת לתקשר ולהתעדכן במהירות וללא הרף במעגלים שונים ומרוחקים, מכתיבה קצב חיים מהיר ותזזיתי, ומשפיעה על חיי הפרט והכלל בחברה המודרנית, תוך יצירת בעיות וסכנות ייחודיים. לא רק לציבור החרדי - אלא לכל אדם באשר הוא. ביטוי לכך ניתן למצוא בפסקו של הרב חיים קנייבסקי, שהורה כי אסור למכור סמרטפון שאינו מסונן - אף לגוי[דרוש מקור]. השימוש באינטרנט הולך ומתרחב, גם בקרב הציבור החרדי. בשנת 2008 28% מהגברים והנשים החרדיים השתמשו באינטרנט, לעומת 47% מהנשים ו-39% מהנשים בשנת 2016. בקרב הציבור הכללי לעומת זאת, אחוז הגלישה עמד על 86[1].
נזקים אפשריים
לחידושים טכנולוגיים השלכות בתחומים מספר.
חוסר במפגש אנושי
חידושים טכנולוגיים דוגמת נט, מאפשרים תקשורת דרך קו מקוון. לצד מעלתו, הוא עלול לדחוק תקשורת באמצעים פרונטליים. למרות זאת, אנשים רבים סבורים שהאינטרנט משפר את הקשרים החברתיים והמשפחתיים שלהם. במחקר שנערך על ידי המכללה למינהל ומכון אדלר עלה כי בקרב המבוגרים, 36% הסכימו עם המשפט כי העידן הדיגיטלי משפר את התקשורת בין בני המשפחה, לעומת 20% בלבד שסברו להפך[2].
תכנים שליליים
בחיבור לאינטרנט, נחשפים בקלות לתכנים נחותים וזולים. חלקם מהוים בעיה אנושית ומוסרית - כמו אלימות, סמים וכדומה; וחלקם בעיה דתית-הלכתית - כמו כפירה ואפיקורוסות, לשון הרע ורכילות, פריצות וזוהמה, תמונות קשות, ושאר דברים שהנפש היפה סולדת מהן. מידע שלילי זה, מלבד האיסורים הרבים הכרוכים בו, מוריד בעקביות את רמתו הרוחנית של הגולש, ומקהה את רגישותו ויחסו לדברים החשובים לו. לדוגמה, החשיפה הרבה למעשי רצח אכזריים, מקהה את הרגש בכללותו ובוודאי את ערך קדושת החיים.
יש הרבה רבנים וגדולי ישראל שמתמידים לעורר על הסכנות הרוחניות הכרוכות בכך, ואף מגדירים זאת כנסיון הדור, עליו אמרו חז"ל ”יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום”[3].
כאשר מדובר על ילדים ובני נוער, הנזק כמובן גדול בהרבה. באמצעות האינטרנט, יכולים ליצור קשר עם הילדים, אנשים שאף הורה שפוי לא היה מאפשר להם זאת, לו היה יודע. כדוגמה ניתן לקחת את האתר צ'אט רולט: בסקר שנערך על ידי RJMetrics עלה כי 1 מכל 10 משתמשים בצ'אט הציג עצמו בצורה בלתי צנועה בעליל[4][5]. למרות זאת, ממחקר שנערך, רק 35% מההורים אמרו כי הם בודקים את שימושי ילדיהם באינטרנט[6].
שרית אוקון ערכה מחקר מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב על הרגלי השימוש של הציבור החרדי באינטרנט. היא מסכמת כי "תוך שמירה יחסית על זהותם, החרדים נחשפים למגוון רב של תכנים כלליים ומגזריים, ואגב כך משנים במידה זו או אחרת מאורח-חייהם הקודם"[7].
התמכרות
תלות וגלישה מופרזת: אנשים רבים מתמכרים לאינטרנט ומפתחים הפרעות פסיכולוגיות ונפשיות. הגלישה באינטרנט מהירה, חסרת צנזורה, ונותנת סיפוקים מיידיים. כגורם התמכרות ייתכן גם בסיס ביולוגי. סרוטונין ונוראדרנלין מושפעים אף הם מהפעילות, וגורמים לשינוי במצב הרוח של המכור. נזקי ההתמכרות יכולים להיות: צריכת זמן משמעותית, ביצועי עבודה מופחתים, ציונים נמוכים, הפרעה לקשר הזוגי, המשפחתי והחברתי ועוד.
9 מתוך 10 מודים שהם מכורים לטלפון שלהם. העשירי משקר
— האנתרופולוג תמיר ליאון
בזבוז זמן
גם בלא בעיית ההתמכרות לאינטרנט ולסמרטפון, קיימת בעיית בזבוז זמן בגלישה במרחביו האין-סופיים. גלישה זו באה פעמים רבות על חשבון האשה והילדים, על חשבון העבודה או על חשבון דברים חשובים אחרים.
יוסי בן הרוש כותב, כי "הסופרת אמילי גולד נאבקה במשך שנתיים כדי לפרסם את הספר שתמורתו הובטחו לה מאות אלפי דולרים לו רק הצליחה לסיים לכתוב אותו. הבעיה שלה הייתה שהיא עסקה כל הזמן בהעלאת פוסטים לפייסבוק ובציוץ בטוויטר במקום לכתוב את הספר. ההסבר שהיא נתנה לעצמה היה שהיא מנסה לבנות את התדמית הציבורית. רק שהתדמית הזו הייתה ריקה כי היא לא הצליחה לעשות את העבודה שבזכותה היא הייתה ראויה לתשומת לב הציבור. הסטטוס שאנחנו מעלים לפייסבוק, הציוץ בטוויטר, הפוסט בלינקדאין. מרחבי הרשת מתחננים שנמלא אותם בסיפור שלנו. במה שאנחנו רוצים להיות ואיך שאנחנו רוצים שאחרים יראו אותנו. הרבה מילים. הבל הבלים.[8]". הסופרת אמילי גולד היא כמובן דוגמא למצב קיצוני, אולם גם כאשר הבעיה חמורה פחות היא קיימת ומזיקה.
פגיעה ביכולת הקוגנטיבית
מחקר שפורסם בכתב העת PLoS One, בדק את ההשפעות ההתנהגותיות ואת ההשלכות האלקטרו-פיזיולוגיות (ההשפעות על פעילות המוח). המחקר ערך השוואה של התנהגויות ופעילות מוחית בין קבוצת משתמשי סמרטפון כבדים, לעומת קבוצת צעירים שמעולם לא השתמשו בסמרטפון. המחקר לא מצא קשר לפגיעה בזיכרון, אך מצא קשר בין שימוש כבד בסמרטפון לקשב פגום, ליכולת מופחתת של עיבוד מידע מספרי ולעלייה בחרדה חברתית[9].
במחקר שנערך באוניברסיטת טקסס באוסטין, ביקשו החוקרים מהמשתתפים במחקר לשבת מול המחשב ולבצע מבחנים הדורשים ריכוז גבוה. המבחנים נועדו למדוד את היכולת הקוגניטיבית של המשתתפים - כלומר, את יכולת המוח להחזיק ולעבד נתונים ברגע נתון. המשתתפים - כמעט 800 - הונחו להציב את הסמרטפונים שלהם על שולחנם, בכיס, בתיק האישי שלהם, או בחדר אחר - באופן אקראי. כל המשתתפים קיבלו הוראה להדליק את הטלפונים שלהם. החוקרים גילו מתאם ליניארי בין קרבת הסמרטפון לבין הביצועים הקונגטיביים. הממצאים מעידים על כך שנוכחותו של הסמרטפון - אף בלא שימוש - פוגעת בתפקוד הקוגניטיבי, אף על פי שאנשים מרגישים שהם מפנים את מלוא מיקודם למשימה שלפניהם[10].
המודעות לבעייתיות שבטכולוגיה עלתה, במידה שארגון הבריאות העולמי מקיים דיונים בנושא[11].
קשרים חברתיים
לטענת רבים, ההתקדמות הטכנולוגית גרמה לנסיגה מהותית באינטראקציה החברתית. זאת, בשל מספר סיבות. התקשורת דרך מסרונים ובפרט אמוג'י, פגעה ביכולת הבעת הרגשות ובאוצר המילים. מור דשן כותבת "נדמה שכמעט שכחנו להתבטא מבלי להוסיף איזה אימוג'י מחייך או עצוב"[12]. משפה עשירה עם מגוון מילים ושיטות לבטא כל מחשבה או רעיון, השיח מצטמצם לכדי תקשורת מוגבלת וסינתטית. תקשורת שבה אמוג'י של לב או סמיילי נבוך, הם שמגדירים את השפה. ד"ר אברום רותם מגדיר זאת "נסיגה ילדותית משהו, שטחית עד כאב, סינטטית ואף מביכה, לכתב התמונות הקדום משחר הכתיבה האנושית[13]". גם בנושא זה כבנושאים רבים, אין קשר מחייב בין המציאות העובדתית לדעת חלק מהאנשים, לבין תפיסת הציבור את המציאות. כך למשל במחקר שבוצע עלה, כי 38% השיבו שאין לאמצעים הדיגיטליים השפעה על התקשורת במשפחה, ו-36% נוספים מאמינים כי האמצעים הדיגיטליים שיפרו את התקשורת במשפחה[14].
הצפת תוכן
המרחב והמגוון העצום שמספק האינטרנט גורמים לכך שהגולש חשוף לכמות רבה של תוכן בבת אחת. הצפה שכזו גורמת לעומס נפשי ואינטלקטואלי עצום, וגורמת לנזק מצטבר בצורת החשיבה ובעיבוד המידע במוח האנושי[15]. אנדרו קין בספרו כת החובבנות טוען כי האינטרנט מציף אנשים ובפרט בני נוער, בתוכן שרובו רדוד - גם אם אינו שלילי. לטענתו - שיש הרואים אותה כקיצונית, כתיבה חובבנית בבלוגים, קטעי וידאו לא מקצועיים ביוטיוב וכדומה - פוגעים באבני היסוד של התרבות. הוא מגדיר את החברה המודרנית היוצרת תכנים באינטרנט, ככת של חובבנות.
בעבר נאמר שאם תשים כמות אין-סופית של קופים ותתן לכל אחד מהם מכונת כתיבה, אחד מהם יכתוב בסוף יצירת מופת. עכשיו, בעזרת האינטרנט זה הוכח כלא-נכון.
— רוברט וילנסקי
באינטרנט ישנם תכנים חינמיים רבים. עובדה המעצימה את מעלתו אך גם את חסרונו, מצד תכנים שליליים או עצם בזבוז הזמן. באתרים רבים האדם נחשף לפרסומות ממוקדות, אשר כח ההשפעה שלהם גדול בהרבה מהעיתונות המודפסת. זאת, מכיון שהפרסומות קופצות, אינטראקטיביות ומותאמות אישית. או כפי שמנסח זאת נתן גלנט: "כשנותנים לך מוצר בחינם, כנראה שאתה הוא המוצר. גוגל מוכרת אותך למפרסמים"[16].
פרטיות
האינטרנט שבר מוסכמות חברתיות ואנושיות, כמו למשל הפרטיות. פרטיות היא אחד מן הנושאים הבוערים והבעייתיים ביותר המקושרים עם טכנולוגיית האינטרנט והתקשורת הדיגיטליות. היכולת לשתף תוכן במהירות, גרמה לאדם לאבד את הגנה מסביב לגופו, מחשבותיו, רגשותיו, סודותיו הכמוסים, אורח חייו ומעשיו האישיים, והיא חושפת את הפרט לסבל נפשי ומצוקה[17].
ביטוי חריף יותר לבעיה הוא השיימינג. השוני בין ביוש במרחב האינטרנטי לבין ביוש בעולם האמיתי, מתבטא במספר מישורים: נגישות - כל אדם יכול לפרסם, בשונה מעיתונות מודפסת; חוסר צנזורה; מהירות תפוצה; אפשרות לפרסום סרטונים והקלטות; ונצחיות - התוכן אינו נמחק או נשכח. ישנם מקרים של התאבדות או דיכאון כתוצאה משיימינג.
פשיעה
האינטרנט המאפשר אנונימיות - מאפשר ומייעל ביצוע פשעים. אחת הדוגמאות לכך היא הרשת האפלה. עם זאת, הדבר מהווה יתרון במקרים מסוימים, כמו למשל הפלת דיקטטורות.
נזקים עקיפים
הטכנולוגיה המתקדמת גורמת לנזקים, חלקם ביזריים. לדוגמה, מחקר שערכו מארה פאצ'יו וג'ון מק'קונל, בדק את התאונות במחוז טיפקאנו שבאינדיאנה בתקופה שלאחר פרסום המשחק פוקימון גו. החוקרים גילו כי מתוך 286 תאונות, 134 התרחשו ליד תחנות עצירה של המשחק - מה שמוצא קשר סיבתי בין המשחק לתאונות[18].
נזק נוסף הינו הפצת שמועות שקריות. מחקר שבדק שלוש שמועות שהופצו בטוויטר בעקבות הפיגוע במרתון בוסטון, מצא כי היחסים היו 44:1, 18:1, ו-5:1 לטובת ציוצים התומכים בשמועות שקריות[19].
מחקר
פרופ' גבי וימן כותב, כי למרות השפעותיו הנרחבות של האינטרנט, יש מעט מאד מחקר אמפירי בנושא, ו"המחקר שנעשה בתחום זה מתמקד רובו ככולו בפוטנציאל החיובי של מהפכת האינטרנט, ומתעלם מנזקים אפשריים וסכנות מאיימות שצופנת בחובה מהפכה זו". הוא מציג מספר סיבות לכך:
- מהירות המהפיכה האינטרנטית: "זוהי מהפכה מהירה מקודמותיה והיא מקשה על חוקרים להיערך למחקר, לבצע אותו ולנתח את ממצאיו, שכן עד שיעשו זאת, התיישנה המציאות".
- מימון: מחקרים, בפרט חברתיים, מצריכים כסף רב. "חקר האינטרנט ממומן היום בעיקר בידי גופים המתעלים את המחקר לכיוון יישומי, כיצד לנצל את המדיום החדש כדי למכור יותר, להרוויח יותר".
- אינטרסים: "את מהפכת האינטרנט מקדמים מנועי ענק של חברות וקונצרנים בין-לאומיים, מביל גייטס ומיקרוסופט ועד ילדי הסטארט-אפ הישראלים של מיראביליס. לארגונים וחברות אלו יש אינטרס ברור לקדם את המהפכה ולהסתיר את פגמיה ונזקיה"[20].
מאמרו של פרופ וימן נכתב בשנת 2000.
מאז נושא הנט הפך לנפוץ. כיום ישנם מחקרים לא מעטים בנושא, והבעיות שעלולות לצוץ מוכרות. התמכרויות, פגיעה בקשרים חברתיים, בדידות ועוד. ההמלצות בעקבות אלו הן לעודד מפגשים חברתיים, להגביל זמן מסך ולמתן התמכרויות. חברות רבות מציעות סינון גלישה, בפרט לבני נוער. בחלק מן המדינות החברות מחויבות להציע סינון גלישה ובקרת רשת. [21] בישראל לדוגמה, חברת בזק מעודדת סינון מסוים ומספקת מידע על כך.
פתרונות בציבור החרדי
בציבור החרדי קיימים פתרונות ועצות, המיועדים לצמצם במידת האפשר את נזקי האינטרנט.
הפתרון המרכזי הינו אינטרנט מסונן. הסינונים הקיימים הינם נטפרי,[22] נתיב בשיתוף אקספון[23], אתרוג (חטיבה מיוחדת לציבור החרדי מבית אינטרנט רימון)[24] ועוד.
פתרון נוסף הינו פרופילים: נטפרי מספקת אפשרות להגדרת פרופילים, כך שבמהלך שעות מסוימות ניתן יהיה לגלוש ברשימת אתרים מוגדרת אישית, כמו מייל ובנקים בלבד. כך יכול אדם לבטח עצמו, שבשעות בהם הוא אמור להיות עם אשתו והילדים - הוא לא יוכל להימשך לגלישה מיותרת[25].
פתרונות בציבור הכללי
אחד הפתרונות המוצעים על ידי איגוד האינטרנט הישראלי הינו חתימת הסכם עם הילדים, בו יתחייבו הילדים על שימוש בטוח ברשת. וכלשונם: "האינטרנט והרשתות החברתיות הם עולם ומלואו עבור ילדים ובני נוער, אשר מבלים את מרבית זמנם מול המסכים (...) מוצע כלי עזר של הסכם משפחתי, הכולל הצעה להסכמות הדדיות המכבדות את הצרכים והרצונות של הילד, בצורה שתגן עליו מפני הסכנות ברשת"[26].
כיום מוצעים גם פתרונות חינוכיים וטכנולוגיים, חוקרים במדינות רבות מפרסמים מאמרים בנושא ומעודדים הגבלת זמן בנט ומעקב צמוד.
במדינות רבות ספקיות אינטרנט מחויבות להציע סינון ואמצעי בקרה. חברת בזק, לדוגמה, מציעה שרות כזה ומעודדת אותו. [27] כותרתו, מערכת סינון התוכן מאפשרת להורים להגן על ילדיהם מסכנות הנמצאות באינטרנט. שירות גלישה בטוחה באינטרנט מאפשר להורים לסנן כניסה לאתרים בעלי תכנים שאינם נאותים לילדים, ואף להכניס רשימת אתרים לרשימת סינון
השירות מאפשר להגדיר שעות גלישה באינטרנט ואף לנתקו באופן מידי, אם התקבלה הודעה על מילה בעייתית או זולה שהוקלדה במחשב.
בזק ממליצה ...חובה להפעיל סינון תכנים שיגנו על הילדים ועל ההורים... מפני אלימות, הונאות רשת ותופעות מסוכנות אחרות.
החל מ 2020 ספקיות התקשורת מחויבות לא רק לספק למנוייהם שירות סינון אתרים ותכנים פוגעניים ללא תשלום, הן גם מחויבות להציע שירות זה באופן יזום ולאפשר הצטרפות קלה ומהירה לשירות בלחיצת כפתור.[28]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "אמא, על פון סיטר שמעת?", קול כבודה, 2019
- דודו כהן, פייסבוק היא "מדינת האנשים המאושרים", אתר הידברות, ט"ז תמוז התשע"ז
- מודעות בנושא נזקי הסמרטפונים, אתר הידברות, כ"ט אייר התשע"ט
- Happy Impulse, Cereal Addict, dribbble, 19 May 2020
- דוח שנתי: התקשורת בישראל 2016. סדרי יום, שימושים ומגמות, פרופ' רפי מן וד"ר אזי לב-און
- אופיר ארצי, המכשיר שיעזור לכם להתגבר על ההתמכרות לסמארטפון, tgspot, 29 בנובמבר 2017
הערות שוליים
- ^ שנתון החברה החרדית בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון ירושלים למחקרי מדיניות. לקריאה כאן
- ^ רמי יולזרי, משפחות ודיגיטל בישראל - תמונת מצב, המכללה למינהל ומכון אדלר
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל' עמוד ב'
- ^ Chatroulette Is 89 Percent Male, 47 Percent American, And 13 Percent Perverts | TechCrunch
- ^ Williams, Zoe (2010-03-06). "Chatroulette: the odds of onanism online". The Guardian. London. נבדק ב-2010-04-28.
- ^ רמי יולזרי, משפחות ודיגיטל בישראל - תמונת מצב, המכללה למינהל ומכון אדלר
- ^ שרית אוקון, חרדים ברשת: משחקי-זהות בקהילה החרדית המקוונת, מרץ 2016. לקריאה כאן
- ^ יוסי בן הרוש, האגו הוא האויב, באתר רשתטק, 15.02.2019
- ^ Hadar A, Hadas I, Lazarovits A, Alyagon U, Eliraz D, Zangen A (2017) Answering the missed call: Initial exploration of cognitive and electrophysiological changes associated with smartphone use and abuse. PLoS ONE 12(7): e0180094. לצפייה כאן
- ^ לצפייה כאן
- ^ לצפייה כאן
- ^ מור דשן, דבר אלי באימוג'י, הגיע זמן חינוך, 13/4/18.
- ^ ד"ר אברום רותם, רגשונים אינם שפה!, באתר מתקוונים לאתיקה, יולי 2015
- ^ רמי יולזרי, משפחות ודיגיטל בישראל - תמונת מצב, המכללה למינהל ומכון אדלר
- ^ האם גוגל עושה אותנו טיפשים?
- ^ נתן גלנט, תן לישון געציל, תשע"ט, עמ' 139
- ^ S D. Warren. & L D. “Brandeis, The Right to Privacy Harvard”, Law Review 4 (1890) pp,193-220.
- ^ גלי פיאלקוב, מחקר: שיחקו ב-Pokémon Go בזמן נהיגה – והסבו נזקים במיליוני דולרים, מגזין אנשים ומחשבים, 2017
- ^ Zubiaga, et al.,2015; Starbird et al., 2014. לצפייה במאמר
- ^ "עצרו את המהפכה", גבי וימן, פנים – כתב עת לתרבות, חברה וחינוך, גיליון 15 דצמבר 2000. לקריאה אונליין.
- ^ המשרד לחיזוק וקידום קהילתי, שירות סינון תכנים ללא תשלום בלחיצת כפתור, באתר המטה הלאומי להגנה
- ^ דף הבית של נטפרי]
- ^ גילעד נס, אקספון תציע אינטרנט באישור הרבנים, באתר כלכליסט, 28 בדצמבר 2010
- ^ אתרוג מבית רימון
- ^ הגדרות סינון אישיות, בויקי נטפרי
- ^ הסכם תקשורת אינטרנט משפחתי, באתר איגוד האינטרנט הישראלי. לצפייה בהסכם
- ^ חברת בזק,, מערכת סינון תוכן – מה זה ואיך משתמשים בה, באתר בזק
- ^ המשרד לקידום וחזוק קהילתי, שרות סינון תכנים ללא תשלום בלחיצת כפתור, באתר המטה הלאומי