חני וינרוט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חני וינרוט
לידה 5 בפברואר 1983
כ"ב בשבט ה'תשמ"ג
פטירה 29 בנובמבר 2017 (בגיל 34)
י"א בכסלו ה'תשע"ח
בני ברק
יצירות בולטות בארץ החיים

חני (חנה) וינרוט (כ"ב בשבט ה'תשמ"ג, 5 בפברואר 1983י"א בכסלו ה'תשע"ח, 29 בנובמבר 2017) הייתה סופרת, ומרצה חרדית ישראלית, פורסמה בעיקר בשל חומרים שכתבה ברשתות חברתיות במהלך התמודדותה עם מחלת הסרטן.

ביוגרפיה

אחרי שלא אהיה
בבקשה תהיו שמחים
לא בגלל שהלכתי אלא בגלל שאתם בחיים
כי אחרי שנפגשים עם הסוף
יודעים להעריך את האמצע ואת ההתחלות
אז תתרגשו מכל תינוק שמצטרף למשפחה
ותהיו זה בשביל זה בגדולות וגם בקטנות
ותחגגו את החיים כי הם ראויים
וזו תהיה ההנצחה הכי מכובדת ויפה
בשבילי בבקשה

מתוך צוואתה

נולדה כחני פיגנבלט, גדלה בבני ברק ולמדה בבית יעקב. אחרי נישואיה השלימה תואר ראשון בפסיכולוגיה ולמדה לתואר שני. עבדה ב"מרכז חוסן" בתל אביב ככותבת תוכניות פסיכו-חינוכיות לילדים ונוער בסיכון. בגיל 25 כשהיא אם לשלושה ילדים, גילתה בעצמה משיטוט באינטרנט כי היא חולה בסרטן השד, היא עברה סדרת טיפולים והחלימה, אך לאחר שנתיים התגלו בגופה גרורות. רופאיה הודיעו לה כי נותרו לה בין שישה חודשים לשנתיים לחיות. מתוך רצון להשאיר לילדיה מורשת ממנה ולהכינם לחיים, החלה בכתיבת בלוג אישי שיועד בתחילה לבני משפחתה, אל החמרים התוודעו גם אחרים ובהשפעת הקריאה ברשת הם צברו תאוצה ופרסום.

הייתה פופולרית ברשתות החברתיות, היו לה מעל 10,000 עוקבים בפייסבוק ואלפים נוספים בעמוד האינסטגרם שלה. מסרה מאות הרצאות לקהלים מגוונים, בהם סיפרה על ההתמודדות עם המחלה ועל היכולת להספיק הרבה בזמן מועט. ליוותה והייתה חברה במספר קבוצות תמיכה של נשים חולות סרטן. כתבה גם במגזין "קטיפה" של העיתון יתד נאמן.

ב-2017 הופיעה עם ציפי קולטניוק בכינוסי נשים, ובהם סיפרה את סיפורה האישי, בשילוב שירים שכתבה לקולטניוק[1].

נפטרה בי"א בכסלו ה'תשע"ח (29 בנובמבר 2017), בגיל 34[2].

הייתה נשואה לרו"ח ועו"ד דובי וינרוט, בנו של עו"ד יעקב וינרוט, אם לשתי בנות ובן.

על שמה נקרא כולל אברכים "אמונת חנה" בחיפה.

ספרים ופרסומים

  • בארץ החיים - בעריכתו של חיים ולדר, אוקטובר 2018
  • חמש דקות ביום
  • עולם הפוך ראיתי
  • שבת שלום חני - רעיונות על פרשת השבוע שכתבה בכל שבוע במשך 3 שנים, לקבוצת נשים חולות סרטן, יצא לאור לאחר מותה

מצילומים שצילמו היא וילדיה בטלפון הפרטי שלה והועלו לעמוד האינסטגרם שלה נוצרה תערוכה בשם "למות רואה" שהוצגה בתיאטרון היהלום ברמת גן.

קישורים חיצוניים

וידאו

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34777096חני וינרוט