שמחה בונם קליין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמחה בונם קליין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 2 ביולי 1927
ב' בתמוז תרפ"ז
דעווה
פטירה 24 בדצמבר 1990 (בגיל 63)
ז' בטבת תשנ"א
ירושלים
תאריך עלייה 1951
מקום קבורה הר המנוחות
מפלגה אגודת ישראל
סיעה הסיעה המאוחדת
חבר מועצת עיריית ירושלים
19681989
(כ־21 שנים)

רבי שמואל שמחה בונם קליין (ב' בתמוז תרפ"ז - ז' בטבת תשנ"א) היה חבר מועצת העיר ירושלים מטעם הסיעה המאוחדת של אגודת ישראל, ראש הקהל של חסידות בעלז. הקים וניהל מוסדות רבים, ביניהם קריית מטרסדורף, קריית אונסדורף, בית אבות נווה שמחה, קריית בעלז ובית המדרש הגדול של חסידות בעלז. היה ידוע גם כנואם ושליח ציבור.

ביוגרפיה

נולד לרבי אפרים פישל קליין רבה של דעווה וטרגו מורש ולחיה מאטיל בתו של רבי מנחם סופר רבה של טרגו מורש. למד תורה אצל דודו רבי יצחק צבי סופר בטימישוארה ורבי אהרן צבי בריסק באראד. בעת לימודו באראד סייע לקבלת תמיכת הג'וינט לישיבה. הוסמך להוראה בהיותו בן י"ח שנים על ידי רבו מאראד. בימי מלחמת העולם השנייה שהה בדעווה וסייע רבות לפליטים שברחו לשם, כן שימש אז את האדמו"ר רבי אליעזר הגר מויז'ניץ שהגיע לדעווה בנדודיו. לאחר המלחמה התמנה לכהן כרב הצעיר בטרגו מורש תחת אביו שכיהן כרב העיר. שם ייסד גם בית יתומים שפעלה תחת חסות אגודת ישראל. בשנת ה'תש"ט נשא את חיה בריינדל בת אשר אנשיל פרגר מטרגו מורש. בתחילת שנת ה'תשי"א עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים. שם התקרב לרבי אהרן רוקח מבעלז.

פעילותו הציבורית

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
הכניסה לבית אבות נווה שמחה

בתחילת פעילותו הציבורית ניהל את ישיבת פרשבורג, ולאחר מכן את ישיבת ערלוי. בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 הקים וייסד את קריית מטרסדורף יחד עם רבי שמואל ארנפלד רב הקריה ובנו הרב עקיבא ארנפלד. בזכות פעילותו הקצה משרד השיכון את השטח להקמת הקרייה, בסמוך לגבול ירדן. הוא נסע לחוץ לארץ לשכנע תושבים פוטנציאליים שייעלו לארץ ישראל וישתקעו בשכונה. לאלו שנזקקו לכך סייע בקביעת מחירים זולים ופריסת תשלומים נוחה. בהמשך הקים גם את קריית אונסדורף הסמוכה. במשך שנים ניהל את הקריה והקים בה גם מוסדות ציבור שונים, בשנת ה'תשל"ד הקים את בית אבות נווה שמחה. כן פעל להבאת ישיבת תורה אור של רבי חיים פנחס שיינברג לשכונה, וסייע להם רבות בהקצאת השטח בבנייה ובגיוס המימון. הקים בתחומי השכונה גם את תלמוד תורה וישיבת מענה שמחה ומוסדות נוספים.

בשנת ה'תשכ"ח נבחר לכהן כחבר במועצת העיר ירושלים מטעם הסיעה המאוחדת - סיעת יוצאי הונגריה ורומניה של אגודת ישראל, וכיהן בה למשך ארבע קנדציות. עמד בראשות איגוד הת"תים שהוקם במטרה לגייס תקציבים למוסדות המוכר שאינו רשמי[1]. בשנת ה'תשמ"ד נכשל נסיון לשבצו במקום ריאלי ברשימת אגודת ישראל לכנסת[2].

בשנת ה'תש"מ עם ייסוד קהל מחזיקי הדת והבד"צ, מינה אותו האדמו"ר מבעלז לכהן כראש הקהל. במעמד ייסוד הקהילה והבד"צ שימש כמנחה ונשא נאום נרגש, בתום הנאום לקה בליבו ונשקפה סכנה לחייו. לאחר שהבריא תלה זאת בזכות פעילותו הציבורית למען חסידות בעלז, וקיבל על עצמו לפעול ביתר שאת עבורה. בשנת ה'תשמ"ד פעל רבות להקצאת השטח של קריית בעלז, ובפרט להקצאת השטח להקמת בית המדרש הגדול. בשנותיו האחרונות פעל רבות לביסוס המצב הכלכלי של הקריה ובית המדרש שהיו בקשיים רבים, באותם ימים לקה שוב בליבו ונחלש מאוד, עד שנפטר ביום ז' בטבת תשנ"א. נקבר בהר המנוחות.

כיכר הרב קליין בקריית מטרסדורף

עיריית ירושלים הנציחה את שמו בכיכר שבין הרחובות פנים מאירות והמ"ג שבקריית מטרסדורף.

משפחתו

  • בנו רבי אשר אנשיל קליין אב"ד וואשרהעלי ורב בית המדרש מנחם משיב בבית אבות נווה שמחה (נפטר ב' בחשוון ה'תש"ס). החל בהדפסת ספרי מהר"ם שיק במסגרת מכון "בני משה" שמומן על ידי אביו. בניו אחריו המשיכו את הדפסת הספרים.
  • בנו מנחם קליין מעסקני מרכז מוסדות בעלז.
  • חתנו הרב משה מרדכי אייכנשטיין האדמו"ר מטריסק בירושלים.

לקריאה נוספת

  • המחנה החרדי, ראש הקהל, למלאות 30 שנה לפטירתו, ירושלים, טבת תשפ"א.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים