ישיבת קמניץ
 | |
| מבנה הישיבה בשכונת הבוכרים בירושלים אותו תרם שלמה יהודה רכניץ | |
| ישיבה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | ת"ש (1940) – הווה |
| מייסדים | הרב הרב משה ברנשטיין, הרב יעקב משה ליבוביץ |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב ברוך דב ליכטשטיין, הרב אברהם שיינר, הרב יעקב קראוס, הרב ברוך דב לבוביץ. |
| מיקום | |
| מיקום | ירושלים |
ישיבת קמניץ היא ישיבה חרדית בירושלים שנוסדה על ידי הרב משה ברנשטיין, חתנו של הרב ברוך בער ליבוביץ, ובנו הרב יעקב משה ליבוביץ.
מוסדות ישיבת קמניץ כוללים גני ילדים, תלמוד תורה, ישיבה קטנה, 'תפארת משה' ישיבה גבוהה כנסת בית יצחק, וכולל אברכים.
היסטוריה
בשנות ה-30 כיהנו הרב ברנשטיין והרב ליבוביץ כר"מים בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, שבראשה עמד הרב ברוך בר ליבוביץ. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נסגרה הישיבה. השניים נמלטו מליטא ועלו לארץ ישראל. עם בואם ייסדו את ישיבת קמניץ ברחוב יחזקאל בשכונת הבוכרים בירושלים, ובשנת 1945 מנתה הישיבה 85 תלמידים[1]. כאשר עלה לישראל ב-1950 מונה הרב אליהו לופיאן כמשגיח רוחני של הישיבה[2].
לאחר פטירתו של הרב ברנשטיין בשנת 1956[3], נוהלה הישיבה בידי חתניו - רבי אשר ליכטשטיין ורבי יצחק שיינר. לאחר פטירת הרב ליכטשטיין בשנת 1998 החליפו בנו, הרב ברוך דב. כמו כן כיהן כראש ישיבה והדמות המרכזית בלימוד הרב חיים שלמה ליבוביץ (בנו של הרב יעקב משה) עד לפטירתו בחורף תשע"ו. בסוף ימיו של רבי יצחק שיינר מונו בנו הרב אברהם שיינר וחתנו הרב יעקב קראוס לראשי הישיבה לצידו. בהמשך מונה גם הרב ברוך דב ליבוביץ[4] לראש ישיבה, רביעי במספר. כר"מים משמשים הרב נפתלי גפן ובני משפחה נוספים. וכראש הקיבוץ מכהן הרב ישעיהו קוסובסקי-שחור מאז שנת תשע"ח. הרב פנחס גרין והרב אדלר מכהנים כמשגיחים בישיבה ובתחילת זמן אלול תשפ"ד מונה כמשגיח הרב רפאל וסרמן.
מאז הווסדה שכנה הישיבה הגדולה ביחד עם התלמוד תורה בקרן הרחובות יחזקאל-עזרא. בסביבות תשס"ח הותחל בשיפוץ יסודי של הבניין הוותיק, בעקבות כך נאלצו לפנות את המבנה, באותה עת שוכנה הישיבה בבנין המוסדות שעל בית משהיוף ברחוב דויד, במקומה של הישיבה קטנה. באלול שנת תשע"ח עברה הישיבה למשכנה המחודש ברחוב יחזקאל, הבניין שופץ וחודש בתרומת הנגיד שלמה יהודה רכניץ.
הישיבה נתמכת בתקציבים ממשלתיים ובתרומות באופן חלקי. עם זאת, בשנת 1980 פורסם כי היא השיבה למשרד האוצר את התקציב שהפקיד בחשבונה[5].
אנחנו בעיקרון ("פרנציפ") לא לוקחים... אולי היינו לוקחים, אבל חששנו לדעת הבריסקער רב, אז החלטנו לא לקחת את מה שאסר. היו כמה סוגי תמיכות, היו כאלה שהוא בדיעבד לא אסר הגם שמלכתחילה לא רצה שיקחו כלום. בדיעבד התיר איזה סוגים. מה שהוא לא התיר בשום אופן לא לקחנו. אנחנו 'בריסקערס' בענין זה. אבל מה שהוא התיר בדיעבד ובדוחק גדול כן לקחנו.
הרכב התלמידים
בייסוד הישיבה בשנות ה-50 וכך ברוב תקופותיה של הישיבה, התאפיינה הישיבה במרקם של ליטאים וירושלמים, באמצע שנות ה-90 התגבר הצביון הירושלמי של הישיבה, וכמה שנים אחר כך התחילו הבחורים הליטאים לנטוש את הישיבה.
החל משנת תשע"ד עשתה הישיבה הרבה מאמצים להחזיר את צביונה הליטאי של הישיבה, ובאלול שנת תשע"ח עם מעבר הישיבה למשכנה החדש נפתח מחזור עם רוב בחורים ליטאים, כמו כן נפתח קיבוץ לבחורים ליטאים. שנה זו הייתה שנה ראשונה בה נאמרו השיעורים בעברית.
הישיבה קטנה והתלמוד תורה
בראשות הישיבה קטנה "תפארת משה" מכהן הרב חיים לאער תלמידו של רבי אהרן קוטלר. המנהל רוחני הוא הרב ליפא זייצ'יק,
כרמי"ם משמשים: הרב אהרן לאער[6], הרב שמחה שיינר, הרב זאב פרנק, הרב אברהם כגן, הרב זאב ויסקי, הרב יצחק זונדל שטרן והרב אליעזר טורק.
כמנהלי התלמוד תורה מכהנים הרב בנימין קהאן והרב בנימין חשין. התלמוד תורה שכן מאז היווסדו בבנין הישיבה בקרן הרחובות יחזקאל -עזרא. בסביבות תש"ס, עבר התלמוד תורה לבנין חדש שנבנה על גבי "בית משהיוף" בקרן הרחובות דוד חזן-רחובות הבוכרים בשכונת הבוכרים, במהלך הבנייה נעשתה עבודת שימור למבנה המקורי והוא שובץ בבניה החדשה באופן חלקי.
בשנת תשס"ח, החלו בעבודות הריסה של המבנה ההיסטורי ברחוב עזרא והישיבות נדדו בין מספר מבנים במהלך העשור שלאחר מכן. באלול תשע"ח נחנך מבנה הקבע החדש עבור הישיבה הגדולה כשלצידה שכנה גם באותו מקום באופן זמני גם הישיבה הקטנה. בשנת תשפ"ב עברה הישיבה הקטנה למבנה ישיבת גבעת שאול לשעבר, ברחוב אהלי יוסף בעיר.
הישיבה קטנה והתלמוד תורה מתאפיינים בצביון ליטאי. שפת הלימוד היא יידיש.
קישורים חיצוניים
- כנסת בית יצחק, קובץ לחידושי תורה לזכר הרב משה ברנשטיין (כולל 'מאמרי הערכה' לדמותו), באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ וועד הישיבות, שערים, 18 בינואר 1945
- ^ לעצרת תפילה וזעקה נגד חילול הקודש, חרות, 6 בינואר 1952
- ^ הרב מ. ברנשטיין ז"ל, חרות, 27 ביולי 1956
- ^ בן רבי חיים שלמה ליבוביץ
- ^ נח זבולוני, ישיבה מסרבת לקבל מענק, דבר, 7 באוקטובר 1980
- ^ בנו של ראש הישיבה
30524480ישיבת קמניץ