חוג חתם סופר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חוג חת"ם סופר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוג חת"ם סופר הן קהילות חרדיות של יוצאי הונגריה וצ'כוסלובקיה, שהוקמו במטרה לשמר את מנהגי הקהילות באוברלנד על פי מורשתו של החת"ם סופר.

היסטוריה

קהילת חוג חת"ם סופר נוסדה בארץ ישראל בשנות ה-30, על ידי יוצאי הונגריה וצ'כוסלובקיה. בבחירות הראשונות למושבה בני ברק, בשנת 1939, הריץ חוג חת"ם סופר במקום רשימה עצמאית, בראשות משה שרייבר, מצאצאי החת"ם סופר. שרייבר שימש נציג במועצה במשך מספר קדנציות והיה מנאמני החזון איש.

בשנות ה-50 ובשנות ה-60 התפתחו קהילות חוג חת"ם סופר בכמה מקומות בישראל. המרכז הבולט ביותר היה בבני ברק, שבה נוסדו שלוש קהילות, האחת בראשות הרב יצחק שלמה אונגר, השנייה בראשות הרב יצחק צבי ברנפלד, מצאצאי החת"ם סופר, והשלישית בשיכון ה'. שני רבני הקהילות שימשו גם כדיינים בבית דינו של הרב שמואל הלוי וואזנר. קהילתו של הרב אונגר הקימה ישיבה גדולה שבראשה עמדו לצדו ראשי ישיבה נוספים, ובהם הרב יעקב אדלשטיין והרב אשר וייס, וכמשגיח כיהן הרב ישראל משה רוזנפלד, לימים האדמו"ר מדאראג. הקהילה שבראשות הרב ברנפלד ייסדה בשנות ה-60 תלמוד תורה שנועד בעיקר לילדי הקהילה. בין תלמידיו של מוסד זה נמנים בני קהילת שבט הלוי של תלמידי הרב וואזנר בבני ברק.

בתל אביב היו מרכזי הקהילה ברחובות בר כוכבא ואחד העם, בקהילה ברחוב בר כוכבא כיהן כרב רבי יואל פולק וכרב הקהילה ברחוב אחד העם כיהן הרב מרדכי יפה-שלזינגר. בירושלים עמד בראש הקהילה הרב יששכר דב גולדשטיין, ראש כולל שומרי החומות. בפתח תקווה עמד בראש הקהילה הרב יעקב שמריהו דייטש ומרכזה ברחוב איכילוב שבמרכז העיר. קהילה נוספת הייתה בנתניה.

כיום

עם השנים התדלדלו קהילות חוג חת"ם סופר. מן הדור הוותיק נותרו שרידים מעטים ורבים מבני הדור השני נטמעו בזרמים החרדיים המרכזיים - החסידים והליטאים. רבים מהם התקרבו לקהילתו של הרב וואזנר[1] ולחסידות ערלוי. כמו כן חלק מתלמידי הישיבות ההונגרים לומד בישיבות נוספות, ובהן ישיבת חכמי לובלין בבני ברק וישיבת ערלוי בירושלים.

  • לאחר פטירת הרב אונגר התפצלו שני תפקידיו: כרב הקהילה משמש הרב יוסף מאיר אלטמן שקהילתו מתנהלת כיום כחצר חסידית, ולראשות הישיבה מונה הרב שמואל אליעזר שטרן, דיין בבית דינו של הרב וואזנר.
  • לאחר פטירת הרב ברנפלד התמנה כרב הקהילה חתנו הרב משה בנדיקט, ורבי שלמה זלמן אולמן, מונה לכהן לדיין הקהילה, בראש הקהל עומד אחיו של הרב, רבי שמואל חיים בנדיקט.
  • לאחר פטירת הרב יפה-שלזינגר, רב הקהילה בתל אביב, לא מונה לו ממלא מקום בשל הידלדלות הקהילה המקומית.
  • לאחר פטירת הרב יעקב שמריהו דייטש, רב הקהילה בפתח תקווה, מונה בנו הרב חיים יהודה דייטש לממלא מקומו.
  • לאחר פטירת הרב יששכר דוב גולדשטיין רב קהילת חוג חת"ם סופר בירושלים, התמנה כרב הקהילה חתנו הרב נפתלי הירצקא פרנקל.
  • לאחר פטירת הרב נפתלי הירצקא פרנקל רב קהילת חוג חת"ם סופר בירושלים, מונה בנו הרב אהרן שמואל פרנקל לממלא מקומו, הרב פרנקל גם הקים כולל חוג חת"ם סופר בבני ברק, אחיו הרב יוסף צבי פרנקל מנהל את כוללי חוג חת"ם סופר בירושלים.

גופי כשרות

ערך מורחב – חוג חתם סופר בני ברק (מערכת כשרות)

אחד ממוקדי הכוח המרכזיים של קהילות חוג חת"ם סופר הוא מערכת הכשרות למהדרין שהן מפעילות בנפרד - בבני ברק ובפתח תקווה. בשנות ה-70 הנחה הרב שמואל הלוי וואזנר את מערכת הכשרות של חוג חת"ם סופר בבני ברק, וחתימתו התנוססה על מוצרים שבהכשרה. בראש המערכת עמד הרב דב לנדאו, חסיד גור, עד שעזב בשנת 2015.

הערות שוליים

  1. ^ בנימין בראון,, מדריך לחברה החרדית,, עמוד 66
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0