בית שמש

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית שמש
Coat of arms of Beit Shemesh.svg
מבט אל בית שמש החדשה
מחוז ירושלים
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה עליזה בלוך
גובה ממוצע ‎307‏ מטר
תאריך ייסוד 1950
סוג יישוב עיר 100,000‏–199,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 109,762 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎15
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎5.6%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 2,839 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎73
תחום שיפוט 38,670 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎55
31°44′13″N 34°59′20″E / 31.7368335355725°N 34.9889586223226°E / 31.7368335355725; 34.9889586223226
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 2 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4329
    - דירוג מדד ג'יני
‎71
לאום ודת
יהודים: 98.1%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 1.9%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 17.7%
גילאי 5 - 9 15.5%
גילאי 10 - 14 13.1%
גילאי 15 - 19 8.6%
גילאי 20 - 29 14.5%
גילאי 30 - 44 16.3%
גילאי 45 - 59 8.7%
גילאי 60 - 64 1.8%
גילאי 65 ומעלה 3.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
חינוך
סה"כ בתי ספר 121
–  יסודיים 74
–  על-יסודיים 58
תלמידים 26,697
 –  יסודי 18,647
 –  על-יסודי 8,050
מספר כיתות 1,161
ממוצע תלמידים לכיתה 23.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016)
פרופיל בית שמש נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
אתר הבית של עיריית בית שמש

תבנית:שם היא עיר במחוז ירושלים, בישראל. היא הוכרזה כעיר ב-25 ביוני 1991. בית-שמש ממוקמת במרכז המפה של מדינת ישראל, בין המטרופולין התל אביבי ובין המטרופולין הירושלמי - בין הרי ירושלים לשפלת החוף. בשנת 2015 אוכלוסיות העיר מנתה מעל למאה אלף תושבים ועשרות אלפי יחידות דיור נוספות בתהליך פיתוח, כיום (2018) אוחזת אוכלוסיית העיר סביב 130,000 תושבים כ"י. ובשנת 2016 הוכרזה העיר בית שמש כעיר הצעירה ביותר בארץ. על פי סקרים נרחבים נמצא שכ- 52 אחוז מהעיר בית שמש הם אוכלוסייה של צעירים.

היסטוריה

בית שמש העתיקה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תל בית שמש

באזור קיימים שרידים ארכיאולוגיים רבים המעידים על קיומו של יישוב עתיק מהתקופה הכנענית בו נעבדה הע"ז שפש, ומזוהה עם בית שמש המקראית. הזיהוי מתבסס על המיקום הגאוגרפי, האונומיסטיקון של אוסביוס מקיסריה, ומיקומו של הכפר עין שמס.[2] במאמר המסכם את החפירות הממושכות המתנהלות בתל, קבעו חוקרי אוניברסיטת תל אביב פרופ' שלמה בונימוביץ וד"ר צבי לדרמן כי "תל בית-שמש הוא אתר מפתח ללימוד קצה גבול ההתפשטות הפלישתית והדינמיקה התרבותית והחברתית באזורי המפגש והחיכוך בתקופת הברזל א'."[3] ערים ויישובים כנעניים נוספים בהם היה מקדש לאל השמש ידועים מהתנ"ך ברשימת הנחלות של שבטי נפתלי[4] יששכר וזבולון ומקום בשם עין שמש שהיה בנחלת שבט יהודה על גבול המדבר.[5]

העיר בית שמש העתיקה מוזכרת רק בתנ"ך ובתלמוד ושמה איננו מופיע במקורות אחרים. האזכור הראשון בתנ"ך אודות העיר מופיע בתקופת התנחלות השבטים. אז נכללה העיר בתחומו של שבט יהודה, כפי שכתוב:

"וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה...וְנָסַב הַגְּבוּל...וְיָרַד בֵּית שֶׁמֶש וְעָבַר תִּמְנָה." ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק י'

אזכור נוסף אודותיה מופיע בספר שמואל. בית שמש הייתה העיר אליה החזירו הפלשתים את ארון הברית שנשבה על ידם במהלך מלחמת אפק:

וּלְקַחְתֶּם אֶת אֲרוֹן ה' וּנְתַתֶּם אֹתוֹ אֶל הָעֲגָלָה וְאֵת כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לוֹ אָשָׁם תָּשִׂימוּ בָאַרְגַּז מִצִּדּוֹ וְשִׁלַּחְתֶּם אֹתוֹ וְהָלָךְ. וּרְאִיתֶם אִם דֶּרֶךְ גְּבוּלוֹ יַעֲלֶה בֵּית שֶׁמֶשׁ הוּא עָשָׂה לָנוּ אֶת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְאִם לֹא וְיָדַעְנוּ כִּי לֹא יָדוֹ נָגְעָה בָּנוּ מִקְרֶה הוּא הָיָה לָנוּ. וַיַּעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים כֵּן וַיִּקְחוּ שְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת וַיַּאַסְרוּם בָּעֲגָלָה וְאֶת בְּנֵיהֶם כָּלוּ בַבָּיִת. וַיָּשִׂמוּ אֶת אֲרוֹן ה' אֶל הָעֲגָלָה, וְאֵת הָאַרְגַּז וְאֵת עַכְבְּרֵי הַזָּהָב וְאֵת צַלְמֵי טְחֹרֵיהֶם. וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ עַל דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ, וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול, וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם עַד גְּבוּל בֵּית שָׁמֶשׁ. וּבֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים קְצִיר חִטִּים בָּעֵמֶק, וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרוֹן, וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹת. ... וְהַלְוִיִּם הוֹרִידוּ אֶת אֲרוֹן ה' וְאֶת הָאַרְגַּז אֲשֶׁר אִתּוֹ אֲשֶׁר בּוֹ כְלֵי זָהָב וַיָּשִׂמוּ אֶל הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה וְאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ הֶעֱלוּ עֹלוֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים בַּיּוֹם הַהוּא לַה'. ... וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה' וַיַּךְ בָּעָם שִׁבְעִים אִישׁ חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם כִּי הִכָּה ה' בָּעָם מַכָּה גְדוֹלָה. וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ מִי יוּכַל לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' הָאֱלֹהִים הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וְאֶל מִי יַעֲלֶה מֵעָלֵינוּ.

תל בית שמש
בית שמש העתיקה על רקע העיר החדשה

בימי דוד המלך יושבה העיר מחדש והחלה להתפתח ולשגשג, ככל הנראה לאחר תקופה ארוכה בה הייתה נטושה, בעקבות כיבושה מחדש בידי שאול המלך מידי הפלשתים. בימי שלמה המלך הייתהבית שמש עיר מחוז בה ישב אחד מנציביו:

וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ, חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל הָאֶחָד לְכַלְכֵּל. וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם, בֶּן חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם. בֶּן דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים וּבֵית שָׁמֶשׁ...

בית שמש מוזכרת פעם אחת נוספת בתנ"ך, הפעם בספר מלכים בהקשר למלחמה שהתחוללה בין אמציהו מלך יהודה ויהואש מלך ישראל בסמוך לבית שמש. תוצאות הקרב היו תבוסתו של אמציהו ובעקבות זאת בזיזת אוצרות בית המקדש בידי יהואש והעברתם לבירת ממלכת ישראל - שומרון:

וְלׁא שָמַע אֲמַצְיָהוּ וַיַעַל יְהוֹאָש מֶלֶך יִשְׂרָאֵל וַיִּתְרָאוּ פָּנִים הוּא וַאֲמַצְיָהוּ מֶלֶך יְהוּדָה, בְּבֵית שֶׁמֶש אֲשֶׁר לִיהוּדָה. וַיִּנָּגֶף יְהוּדָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיָּנֻסוּ אִישׁ לְאֹהָלָו. וְאֵת אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בֶּן יְהוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ תָּפַשׂ יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית שָׁמֶשׁ, וַיָּבֹא יְרוּשָׁלַיִם, וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם בְּשַׁעַר אֶפְרַיִם עַד שַׁעַר הַפִּנָּה אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה.

בימי אחז ניצלו הפלשתים את התוהו הפוליטי, עלו על אזורי הגבול עם ממלכת יהודה והרסו את בית שמש:

"בָּעֵת הַהִיא, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז עַל מַלְכֵי אַשּׁוּר לַעְזֹר לוֹ. וְעוֹד אֲדוֹמִים בָּאוּ וַיַּכּוּ בִיהוּדָה, וַיִּשְׁבּוּ שֶׁבִי. וּפְלִשְׁתִּים פָּשְׁטוּ בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וְהַנֶּגֶב לִיהוּדָה, וַיִּלְכְּדוּ אֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ..." ספר דברי הימים ב', פרק כ"ח, פסוקים ט"ז-י"ח

בית שמש נחרבה בשנת 586 לפנה"ס בידי נבוכדנצר מלך בבל וירדה ממעמדה. היא מוזכרת בתלמוד כמקום יישוב קטן וזניח: "אמר ר' יוחנן: מגבת ועד אנטיפריס ששים רבוא עיירות היו, הקטנה שבהן היא היתה בית שמש." (מסכת תענית פרק ד', ומגילה פרק א') רק במאה ה-5 לספירה, נבנה במקום מנזר ביזנטי גדול.

העיר המודרנית

במלחמת העצמאות, הצבא המצרי פלש לאזור והקים משלט באזור שבו היום נמצאת בית שמש הוותיקה. במשלט זה, שנקרא המשלט המשותף, ישבו במשך מספר חודשים חיילי חטיבת הראל כשהם מרוחקים כ-60 מטר בלבד מהמצרים. על משלט זה הוקמה העיר בית שמש. המשלט המשותף נכבש במהלך מבצע ההר, שהחל בליל ה-19/20 באוקטובר 1948. היום נמצא במקום זה רחוב המשלט.

העיר הוקמה ב-כ"ז בכסלו ה'תשי"א 6 בדצמבר 1950 כמעברת הר-טוב, שנקראה על שם המושבה הר-טוב, שהוקמה על ידי עולים מבולגריה על האדמות שעליהם יושב היום המושב נחם. המושבה ננטשה במלחמת העצמאות והיום קרויים על שמה רחוב בבית שמש ואזור התעשייה הר-טוב. בשנת 1953 שונה שמה של "מעברת הר-טוב" לשם "בית שמש". בימיה הראשונים של בית שמש, גרו בה בעיקר עולים מאיראן, עיראק, צפון אפריקה, ורומניה ובמהלך השנים הגיעו לעיר גם עולים מאתיופיה, רוסיה וארצות הברית. בשנת 1952 עברה המעברה למבני קבע וב-25 ביוני 1991 י"ג בתמוז ה'תשנ"א קיבלה בית שמש מעמד של עיר.

מאמצע שנות ה-90 בחרו חרדים רבים בבית שמש כעיר מושבם והם מתרכזים יחדיו בשכונות המקבלות אופי חרדי כ"רמת בית שמש" והקריה החרדית (חלקם משתייך לעדה החרדית ונטורי קרתא, שהעדיפו לפנות לבית שמש מאשר למודיעין עילית וביתר עילית הנמצאות מחוץ לקו הירוק). כפועל יוצא, בבחירות המקומיות של שנת 2008 נבחר לראשונה חרדי לראשות העיר - משה אבוטבול מש"ס.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים בבית שמש 109,762 תושבים (מקום 15 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎5.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, לבית שמש דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016) היה 34.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2015 היה 6,569 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,868 ש"ח).[6]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

היחסים בין חלקי האוכלוסייה

מרבית הבנייה בעיר החל משנות ה-90 יועדה לציבור החרדי, ונכון לשנת 2016, למעלה מ-50% מהתושבים הם חרדים[דרוש מקור], כאשר בכיתות הגן כ-90% מהתלמידים הם חרדים[דרוש מקור], כולל נוכחות משמעותית של משפחות המשתייכות לזרמי נטורי קרתא והעדה החרדית. החיכוכים בין חלק מהאוכלוסייה החרדית לבין החילונים והדתיים הלאומיים בעיר, הובילו להגירה גוברת של אוכלוסיות אלו מהעיר.[7] בבחירות המוניציפליות בשנת 2008 נבחר לראשות העיר משה אבוטבול נציג מפלגת ש"ס. בקואליציה שהקים לאחר הבחירות השתתפו גם מפלגות חילוניות.

בניסיון למנוע גידול נוסף באחוז החרדים בבית שמש, בקשה מועצת עיריית בית שמש דאז ממינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון שהקצאות עתידיות לבנייה בבית שמש ייעשו על פי חלוקה למגזרים כך שלכל אחד מהמגזרים: חילונים, דתיים לאומים וחרדים יוקצו שליש מיחידות הדיור העתידות להבנות. מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון סירבו לבקשה, בטענה שהקצאה מגזרית מנוגדת לחוק ואין מקום להתערב בכוחות השוק ובית המשפט אישר את עמדת המנהל ומשרד השיכון.[8]

המתח בין שני חלקי האוכלוסייה לובה עקב טענות כלפי הזנחת האזורים החילוניים של בית שמש על ידי ראש העיר אבוטבול, והשקעת כספים עודפים בבנייה ופיתוח בשכונות החרדיות. יש אף גורמים אנטי דתיים הקוראים לחלוקתה של בית שמש בין העיר החילונית לבין רמת בית שמש והאזורים החרדיים. לקראת הבחירות לראשות העיר בשנת 2013 נתלו תקוות המחנה החילוני במועמד הציוני אלי כהן. בבחירות ניצח אבוטבול בהפרש של פחות מאלף קולות, דבר שהוסיף לסערת הרוחות בעיר ולהפגנות המוניות. עקב טענות לזיופים המליץ היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין על ביטול תוצאות הבחירות, עמדה שהתקבלה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים, שבדצמבר 2013 החליט על קיום בחירות חוזרות בעיר.[9] בבחירות החוזרות התגייסו כל הציבור החרדי ואפילו הקהילות שבדרך כלל אינן משתתפות בבחירות, בבחירות אלו הצביעו כולם בהוראת רבותיהם עקב חילול ה', ובסופו של דבר, זכה אבוטבול בשנית בהפרש של 758 קולות.[10]

בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו ב-30 באוקטובר 2018 התמודדו ראש העיר החרדי משה אבוטבול מול מועמדת הציבור הכללי עליזה בלוך. לאחר מאבק צמוד בתום ספירת קולות הקלפיות הרגילות התברר כי אבוטבול נמצא בפער של 251 קולות לטובתו, אך היה כמעט ברור כי בקולות המעטפות הכפולות תקבל בלוך את מירב הקולות. יממה לאחר מכן האשרה התבררה כנכונה ובלוך שקבלה בקולות אלו את המירב, ניצחה בפער 533 קולות ובסך הכל 50.6% מקולות הבוחרים והדיחה את אבוטבול. מספירת הקולות בשכונות החרדיות התברר שבלוך קיבלה מאות קולות מתוך השכונות החרדיות. עם זאת המפלגות החרדיות קיבלו בבחירות את רוב המושבים במועצת העיר, 12 מתוך 21 מושבים.

שכונות העיר

תמונת נוף מגבעת שרת כלפי בית שמש
רמת בית שמש א' (צולם מתל ירמות)

בית שמש מחולקת לכמה אזורים עיקריים, שאוכלסו במספר גלי אכלוס:

שכונות שאוכלסו באכלוס הראשון

  • מרכז בית שמש הוא האזור הישן ביותר בבית שמש. בין השאר נמצאים בו בניין העירייה המקורי והקיבוץ העירוני תמוז, ובו ממוקם בית המשפט.
  • שכונת הוותיקים היא האזור הסמוך למרכז בית שמש ונמצאת בחלק הצפון מערבי. האזור סמוך לגבול העיר עם הכניסה הצפונית שלה. השכונה מורכבת מאוכלוסייה ותיקה (על שמה ניתן כינוי האזור) וכן מאוכלוסיית עולים מחבר העמים ואתיופיה. באזור זה נמצא המרכז לבריאות הנפש וכן כיכר ה"טווס" הקרויה כך על שמו של פסל בצורת טווס הנמצא במרכזה.

שכונות שאוכלסו באכלוס השני

  • גבעת שרת היא שכונה נוספת בבית שמש (הכוללת את האזורים: קריית אריה שיינפלד, נופי אביב, גבעת סביון, נופי השמש, נופי נריה ושיכוני דירות), שנבנתה ואוכלסה על ידי משפרי דיור תושבי בית שמש. במהלך השנים, הגיעו לשכונה עולים מרוסיה, אתיופיה וארצות דוברות אנגלית. בסמוך נמצא האמפיתיאטרון של העיר.
  • הקריה החרדית (קריית הרב ניסים) בהזמנת יו"ר המועצה המקומית דאז, שלום פדידה, בעיקר מחמת מחויבות פוליטית ליו"ר מפלגתו שמעון פרס, הוקמו בקריה החרדית שלוש שכונות של חרדים אשכנזים: "מנוחה ונחלה", "בית ומנוחה" וקרית גור. בשכונה גרים חסידי גור, יוצאי העדה החרדית מירושלים וגם מיעוט ספרדי המזוהה רובו ככולו עם ש"ס ואף ראש העיר לשעבר משה אבוטבול דר בקריה.

שכונות שאוכלסו באכלוס השלישי

  • פסגות השבע (מגדל המים) היא שכונה חדשה יותר, שנבנתה סביב מגדל המים העירוני, אזור שהיה מכוסה צמחייה והוא נמצא צפונית למרכז העיר וגבעת שרת. בשכונה זו בתי ספר, גנים, מרכז מסחרי - "הקשתות" ואף קניון - "נעימי". בשכונה זו יש אוכלוסייה מגוונת, דתית וחילונית, ותיקים ועולים כאחד. השכונה קרויה על-שם שבע תלמידות בית הספר אמי"ת "שחר" שבשכונה, שנרצחו בידי חייל ירדני בטבח בנהריים. בית הספר אמי"ת "שחר"[11] נקרא אף הוא על שם שבע התלמידות - שח"ר - "שבע חמדות רקיע". שכונה זו יצרה רצף יישובי בין העיר הוותיקה ושכונות הגל השני.

רמת בית שמש וגלי אכלוס והתיישבות חדשים

  • רמת בית שמש היא שכונה גדולה מאוד בדרום העיר, המרוחקת מהשכונות האחרות. השכונה נוסדה בשנת 1997 והיא מורכבת משני חלקים, רמת בית שמש א' ורמת בית שמש ב'. הנקודה הגבוהה ביותר (ברמה א') היא בגובה 422 מטרים מעל פני הים, והמקום הנמוך ביותר (ברמה ב') הוא כ-250 מ' מעל לפני הים. נכון לשנת 2013 מתגוררת ברמת בית שמש א' אוכלוסייה חרדית ברובה, יחד עם תושבים דתיים-לאומיים ועולים בעיקר מארה"ב, ואילו ברמת בית שמש ב', ברובה ככולה מתגוררים חרדים. האחרונה, בעיקר באזורי הגבול שלה עם השכונות האחרות, מהווה נקודת חיכוך בין תושבי העיר. שכונות רמת בית שמש השונות הוקמו ומוקמות על אדמות שסופחו לבית שמש מהמועצה האזורית מטה יהודה באופן מסודר במחצית הראשונה של שנות ה-90 של המאה העשרים. החריגה היא שכונת רמת בית שמש ב', שסופחה באופן חפוז ולא מתוכנן, ממושב זנוח, בסמוך לבחירות של שנת 1996, מתוך מחויבות של שר השיכון דאז, פואד בן אליעזר לשמעון פרס יו"ר מפלגתו דאז.
  • מזרח שמש (נקרא גם הפולשים )שכונה קטנה בסמוך לקריה החרדית וממזרח לה, על אדמות זנוח. השכונה הוקמה במהירות בתכנון מקוצר למתן פתרון למחוסרי דיור. תושבי השכונה פלשו לדירות שהוקמו לזכאי הדיור הציבורי. לא ברורה זכאותם להתגורר בה, אך בתמיכת הסיעות החרדיות, תוך התגייסות מלאה של יו"ר ש"ס דאז, אלי ישי, הפולשים לא פונו ובדיעבד אושרה ישיבתם במתחם. תושבי המתחם הם חרדים - אשכנזים וספרדים.
  • קנה בושם היא שכונה חדשה (הכוללת את השכונות חפציבה, סלונים ועוד שכונות חדשות) הנמצאת בשיפוליה המזרחיים של העיר, תושביה הם חרדים. השכונה הוקמה על אדמות הכרם של מושב מחסיה.
  • רמת בית שמש ג' מורכבת משני חלקים,1 ו-2, בשעת שיווק המכרזים לשכונה זו נתגלעו חיכוכים בין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסיות אחרות בעיר על שטחי הבניה, ומספר פעמים בוטלו המכרזים לאזור, בסופו של דבר ניצחו החרדים, ומאוכלסים בה כבר, כמה אלפי משפחות חרדיות. נכון להיום 2016 רמת בית שמש ג' 1 מאוכלסת כבר בכאלפיים דירות, כאשר רמת בית שמש ג' 2 נמצאת בבניה, הדירות ברמת בית שמש ג'1 פונות יותר לציבור האנגלו-סקסי, והציבור הליטאי. רמת בית שמש ג' 1 נקראת קריית אבי עזרי על שם הרב שך, ורמת בית שמש ג' 2 נקראת קריית חזון עובדיה על שם הרב עובדיה.
  • רמת בית שמש ד' רובע גדול הממוקם במערבה של רמה ג1, מורכב מחמשה שכונות. בתחילה תוכננה גם שכונה שישית אך היא בוטלה בשל התנגדות הירוקים. הרובע נמצא בשלבי בנייה ומיועד לציבור החרדי, והוא צפוי לכלול כ-8000 דירות[דרוש מקור]. בתכנון השכונה שטחים ירוקים רבים ופארק גדול, היא מרושתת בשבילי אופניים, ומשני צידיה אתרים ארכאולוגיים שהוכרזו כגנים לאומיים ומיועדים לשימור ופיתוח כאתרי מורשת: גן לאומי תל ירמות וגן לאומי חורבת קייאפה. חלק גדול מהדירות בשכונה משווק על ידי משרד השיכון בשיטת מחיר למשתכן, אך ניתן לרכוש בה דירות גם בשוק החופשי.
  • רמת בית שמש ה' - נוה שמיר, ממוקמת במזרחה של רמה ג, ונמצאת בשלבי בנייה. חלק גדול מהדירות בשכונה משווק על ידי משרד השיכון בשיטת מחיר למשתכן. לפי החלטת עיריית בית שמש השכונה מיועדת לציבור החילוני, אך יש טוענים שרוב הזוכים בהגרלות משרד השיכון הם חרדים[דרוש מקור].
  • רמת אברהם (מתחם גולובנציץ), שכונת רמת אברהם נבנית על חלק קטן מתוך קרקע פרטית גדולה של האחים גלובנציץ, בגודל של 1,000 דונם, אזור ענק המתחיל ברמת בית שמש א' ומסתיים בכביש 38. בשטחים אלו ייבנו - לפי ההערכות והתוכניות - 5,500 יחידות דיור שישווקו על ידי היזמים הפרטיים, בשלב ראשון שווקו כ 1,400 יח"ד בעיקר למגזר החסידי. סביב שטח זה התנהל מאבק גדול: בחלקים מן השטח התגלו מערות החשודים כמערות קבורה עתיקות. היזמים סירבו לפיקוח ארגון אתרא קדישא על העבודות, ולקחו במקום זאת מפקחים אחרים מטעמם של הרב משה שטרנבוך והרב מנחם מנדל שפרן. אתרא קדישא התנגדו לעבודות, ויצאו למאבק ציבורי נגדם. למעשה רוב הרבנים החרדים התירו את החפירות במקום מאחר שלפי דעתם של מומחים מדובר בקברי נכרים, אך חלק מרבני העדה החרדית התנגדו לחפירות כעמדתה של אתרא קדישא. ניסיונות גישור לא צלחו, השכונה נמצאת בשלבי בנייה מתקדמים, כשחלק מהדירות כבר אוכלסו[12].
  • שכונת משקפיים שכונת וילות במזרחו של רמה א'
  • מ-3 , שכונת וילות בין רמה א' לרמה ג'

קיבוץ תמוז

קיבוץ תמוז[13] הוא קיבוץ עירוני בתחומי העיר בית שמש. הקיבוץ הוקם בשנת 1987 על ידי צעירים בני קיבוצים, וכן על ידי אנשי נח"ל ובוגרי פרויקט חטיבת גולני לשעבר. בקיבוץ חברות 12 משפחות - 22 מבוגרים ו-35 ילדים. הקיבוץ הוא קיבוץ שיתופי מלא ממייסדי המטה השיתופי, כלומר: משכורות החברים נכנסות לחשבון הקיבוץ, והקיבוץ דואג לכל צורכי חבריו, כגון: דיור, בריאות, חינוך ורכבים. הקיבוץ שוכן במקבץ של בניינים שבנה בעצמו סמוך למרכז העיר. חברי הקיבוץ הם בעלי השכלה אקדמית ועובדים במקצועות שונים ורבים הן בבית-שמש והן מחוץ לה, ובין היתר מפעילים, יחד עם תושבי בית שמש נוספים, את עמותת "קהילה" הפועלת בתחום הזהות היהודית, החינוך והרווחה. בין היתר, מפעילה העמותה פעוטון לילדי הקיבוץ והעיר בכלל, מועדוניות לילדים בסיכון, מרכז זכויות ועוד.

גרעין "יחד"

ב-2006 הוקם גרעין תורני חדש בשכונת גבעת שרת, המורכב ממשפחות ציוניות-דתיות צעירות, רובן ישראליות. הגרעין מונה כיום כ-50 משפחות,[14] המעורבות בקהילות הוותיקות בשכונה, ובמפעלי חינוך ורווחה מגוונים.

תעשייה ומסחר

מרכז הקניות ביג

בבית שמש יש שלושה אזורי תעשייה: אזור התעשייה הצפוני, אזור תעשייה הר-טוב, ואזור התעשייה המערבי.

בתחילת העשור השני של המאה ה-21 הוקמו בעיר מספר קניונים, ובהם: חברת ביג מרכזי קניות הקימה קניון חדש נוסף בכניסה לעיר, נוסף על הקניון שהקימה בעבר ונמצא סמוך לתחנת הרכבת, בסמוך לו. כן הוקם קניון נעימי, בשכונת מגדל המים.

המע"ר (מרכז עסקים ראשי) הנמצא במרכז השכונות החדשות רמות בית שמש, נמצאת בימים אלו בהקמה. במקום יבנו עשרות אלפי מטרים של שטחי מסחר ומשרדים.

תרבות

גן פסלים הקשורים לסיפורי התנ"ך, על שם גולן פלאי שנפל בעת שירותו הצבאי ב-1992.

בעיר פועלים שני מוזיאונים, מוזיאון הטבע התנ״כי ובית מורשת משטרת ישראל. העיר גם קרובה מאוד למערת הנטיפים, שהיא אחת מהנקודות החשובות בארץ המושכות תיירים.

בבית שמש פועלת רשת מרכזים קהילתיים המפעילה חמישה מתנ"סים בפריסה עירונית:

  • מתנ"ס זינמן הממוקם בלב האזור הוותיק של העיר,
  • מתנ"ס מאירהוף הממוקם בשכונת גבעת שרת,
  • מתנ"ס פסגות השבע הממוקם בשכונת מגדל המים,
  • מתנ"ס גוונים הנחלק לשתי שלוחות, חרדית וכללית, הפועלות ברמת בית שמש.

רשת המתנ"סים מהווה שותפות של הסוכנות היהודית, עיריית בית שמש והחברה למתנ"סים. הפעילות הענפה כוללת: חוגים לילדים, מועדוני קשישים, מועדוני נוער, יחידה קהילתית להתפתחות הילד, מרפאת שיניים, קייטנות ופעילות למידה המופעלת בבתי הספר ברחבי העיר.

בבית שמש פועלת החל משנת 2006 קרן "מלכה גיאת". הקרן מעניקה בכל שנה מלגות לסטודנטיות תושבות העיר, בנוסף לתמיכה במוסדות חינוך ותרבות. בשנת 2012 החליטה עיריית בית שמש לקרוא לבית הספר להורים הפועל בעיר על שם מלכה גיאת לאות הוקרה לפעילות הקרן.

חינוך ממ"ד

הספרייה העירונית
  • בתי ספר ממלכתיים וממ"ד:
    • יסודיים:לוי אשכול, בגין, ז'בוטינסקי, שובו, שפות ותרבויות [1], שלב חינוך מיוחד, חב"ד, עוזיאל, לוין, הראל, אורות בנים, אורות בנות, אהבת ישראל בנים, אהבת ישראל בנות, ת"ת (דתי לאומי) "מוריה" לבנים ולבנות.
    • חטיבות ביניים: ברנקו וייס - חטיבת ביניים וחטיבה עליונה.
    • תיכונים:ברנקו וייס [2] - שש שנתי.
  • ישיבות ומוסדות ממ"ד :
    • ישיבה תיכונית אמי"ת דביר
    • אולפנת אמי"ת
    • אולפנת גילה
    • אולפנת אהבת ישראל
    • ישיבה תיכונית "קריית חינוך בית שמש"
    • ישיבה תיכונית שעלי תורה
    • ישיבה תיכונית אהבת ישראל
    • ישיבה חרדית-תיכונית "מאורות"

בנוסף לבתי הספר פועל ארגון בשם "מדרשת בית שמש" העושה פעילויות לרוב לבתי ספר בנושאי זהות יהודית ו"בית שמש עירי" (העוסק בהיסטוריה של בית שמש)

שעלי תורה

.בעיר פועל הגרעין הראשון של רשת שעלי תורה (השם גם רומז לשועלי שמשון הקשורים בבית שמש). הגרעין פועל בבית שמש מאז שנת 1988. הגרעין הקים: גני ילדים, בתי ספר יסודיים (אורות בנים ואורות בנות), הישיבה התיכונית שעלי תורה ואולפנת גילה, ובית חם לילדים ונוער. הגרעין מפעיל רשת של הרצאות ומרכז את קליטתם של עולי צרפת בעיר. הגרעין מפעיל ארגון חסד פעיל, וישיבה גבוהה עם כולל אברכים דתי לאומי,[15] הפועלים מאז שנת הלימודים ה'תש"ע (2010).

שבט שורק - צופי בית שמש

שבט שורק של תנועת הצופים העבריים הוקם בשנת 1968 על ידי גדעון לב ארי, שנשלח לבית שמש מטעם תנועת הצופים. בשנת 2006 נסגר השבט עקב בעיות כלכליות אך נפתח שוב ב-2012 בעזרתם של ש"שינים (חברי שנת שירות) מגרעין תמורה, אשר הפעילו וריכזו אותו. בשנת 2015 הפסיק גרעין תמורה את פעילותו בבית שמש ובמקומו החל את פעילותו גרעין רעים, שמטרתו הקמה וביסוס של שבטים בפריפריה.

בעבר היה שבט שורק חלק מהנהגת ירושלים, אך בשנת 2015 עבר להנהגת יהודה, בעת שפוצלה ההנהגה לשתי הנהגות (הנהגת ירושלים - השבטים בירושלים עצמה, והנהגת יהודה - השבטים מסביב לירושלים). כיום פועל שבט שורק כסדרו במתנ"ס זינמן ופותח את שעריו לחניכים בכיתות ה'-יב'.

תנועות נוער:

  • בני עקיבא:
  • הצופים והצופים דתי
  • עזרא
  • אריאל

ישיבות חרדיות:

בעיר פועלים בתי ספר, תלמודי תורה, ישיבות וסמינרים לבנות. בין הישיבות הבולטות:

בין הסמינרים ובתי ספר הבולטים:

בין תלמודי התורה בולטים:

  • תורת עולם
  • טוב ירושלים
  • עטרת שלמה

חסידות בעיר

בעיר קיימת מרכז של חסידות

תחבורה

בשנת 2003 חודשה בבית שמש תחנת רכבת שהייתה קיימת כבר לפני כן, אבל הפסיקה לפעול באמצע שנות התשעים. תחנת הרכבת ממוקמת על הדרך שבין ירושלים לרמלה, ומשם לתל אביב-יפו.

הכביש העיקרי המוביל לבית שמש הוא כביש 38 אשר מחבר אותה וכן יישובים נוספים במועצה אזורית מטה יהודה לכביש 1, במחלף שער הגיא, ששופץ בשנים 2013-2015.

התחבורה הציבורית בבית שמש ובסביבותיה מתחלקת בין שתי זכייניות: אגד וסופרבוס. בבית שמש פועלים מספר קווים עירוניים וקווים בין עירוניים לערים שונות (חלקם קווי מהדרין, למשל 418 לירושלים ו-497 לבני ברק. חלקם קווים פרטיים, המיועדים לאלו שאינם מסתפקים ברמת המהדרין של אגד).

בית שמש מחוברת לרשת הארצית של רכבת ישראל, תדירות הרכבת לתל אביב היא אחת לשעה, ולירושלים (מלחה) היא אחת לשעה.

ראשי המועצה והעיר

ערים תאומות

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. על בית שמש באתר משרד החוץ
  3. פרופ' שלמה בונימוביץ, צבי לדרמן בית-שמש בגבול פלשת – תקציר מאמר באתר רשות העתיקות
  4. ספר שופטים פרק א'
  5. ספר יהושע טו'
  6. פרופיל בית שמש באתר הלמ"ס
  7. גיליון מיוחד של המגזין ארץ אחרת הוקדש לעיר בית שמש ולעימותים בין חלקי האוכלוסייה השונים
  8. עע"ם 68/10

  9. שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    אביאל מגנזי, בגלל הזיופים: בחירות חוזרות בבית שמש, באתר ynet, 29 בדצמבר 2013
  10. תוצאות הבחירות החוזרות בבית שמש, הודעה של משרד הפנים.
  11. אתר בית הספר אמי"ת שחר
  12. אתר עירית בית שמש
  13. אתר הקיבוץ
  14. [אתר http://www.beit-shemesh.org/ גרעין "יחד"]
  15. הישיבה והכולל בראשות הרב יהודה אודסר, ובנשיאות הרב זלמן ברוך מלמד