בית הדין דרכי תורה

בית הדין דרכי תורה

לוגו בית הדין
שמות קודמים	דרכי הוראה
תחום	בית דין לממונות ויוחסין
מייסדים	הרב אשר וייס
נשיא	הרב אשר וייס
מזכיר כללי	הרב יוסף פרץ
תקופת הפעילות	ה'תשס"ה–הווה

בית דין צדק דרכי תורה (בהקמתו 'דרכי הוראה') הוא בית דין פרטי בראשות הרב אשר וייס שדן בעיקר בדיני ממונות.

בית הדין

את בית הדין הקים הרב אשר וייס בשנת ה'תשס"ה, ההרכב הראשון של בית הדין כלל את הרב וייס, הרב מאיר קאהן והרב חיים וידאל. נכון לשנת תשפ"ב, הוא מונה יותר מעשרה דיינים בכמה הרכבים.

לבית הדין גם הרכב באנגלית ובאידיש.

לבית הדין הרכב מיוחד בנושאי יוחסין אחד מהתיקים שנידונו בהרכב זה נידון לבקשתו של הרב עובדיה יוסף חודשים ספורים לפני פטירתו, בענין עגונה..

בית הדין מוציא לאור מידי תקופה קובץ 'דרכי הוראה' ובו פסקי דין וחידושים מבית הדין ומהרב וייס.

במסגרת בית הדין נערכת מכירת חמץ, וכן שטרי פרוזבול, והיתר עסקה כלליים לבנקים וחברות. בנוסף למחלקת צוואות ע"פ ההלכה והחוק.

סמכויות בית הדין

ככל בתי הדין הפרטיים אין לבית הדין מעמד חוקי במדינת ישראל ואינו יכול לחייב לדון לפניו. אמנם, פסיקותיו מחייבות מכוח חוק הבוררות, כיון שהנוהג הוא שהמתדיינים חותמים לפני הדיון על שטר בוררות שנותן לבית הדין סמכות לפסוק. לאחר הפסיקה יכולים הצדדים לפנות לרשם בית המשפט כדי לאשר את פסיקת בית הדין ולהקנות לה תוקף חוקי.

תיקים בולטים שנידונו בבית הדין

ישיבה מיוחדת של חברי בית הדין

אחד התיקים הציבוריים הבולטים שנידונו במסגרת בית הדין, הוא פרשיית הרב שמואל טל, בה התפרסמו טענות על התנהגות לא אתית של הרב טל והשענות על רוח הקודש. בהסכמת הצדדים, נידונו פרטי הפרשה בבית הדין בהרכב מיוחד, שבו שימש הרב מיכאל בלייכר כאב"ד וכדיינים הרב צבי גרטנר והרב עובדיה יוסף טולידאנו. פסק הדין קבע שכיוון שהרב טל לא עבר עבירה ולכן אין מניעה שימשיך לכהן כראש הישיבה אך עליו להימנע מהנהגה ציבורית ומייעוץ מכל סוג שהוא, ועליו לפרסם הבהרה לרבים "באמת ובתמים, בעל פה ובכתב, שכל ההישענות על רוח הקודש בטעות יסודה ולחדול לחלוטין מדרך זו", לאחר מכן הרב בשיחה עם תלמידיו הודה שטעה כשסמך על רוח הקודש. לאחר פסק הדין מספר רבנים בכירים בציונות הדתית ביניהם הרב חיים דרוקמן הרב דוב ליאור יצאו נגד פסק הדין , מנגד הרב זלמן נחמיה גולדברג הרב מאיר מאזוז הרב רצון ערוסי והרב אביגדור נבנצל קראו להישמע לפסק הדין ולהיזהר מלקבל את הטענות כנגד הרב טל.

תיק נוסף שנידון בבית הדין והגיע לידי צו מניעה הוא תיק הנדל"ן שמאוחר יותר שווק כפרויקט המגורים "רמות 360" ו"הר נוף פארק". לבסוף הגיעו הצדדים לידי הסכמה שבית הדין ינהל את הסדרי הנושים מול כל החובות.

בין התיקים נידונו פיצויים לראשי ישיבות מפורסמים שפוטרו, וכן הוסדר מעמדם של שדרי"ם לאחר פיטורים מעמותות גדולות.

דיינים בבית הדין

• הרב אשר וייס, ראש בית הדין (מכונה "גאב"ד") רב שכונת רמות בירושלים, ראש ישיבת 'דרכי תורה'. (גאב"ד גם ביוחסין ובאידיש)
• הרב צבי גרטנר, בורר ידוע לבעלי עסקים, מכהן כאב"ד בבית הדין. (גם הרכבי אנגלית, אידיש)
• הרב צבי לנדמן, רב מחוז ירושלים באיחוד הצלה, מו"צ בבית ההוראה שע"י הרב עזריאל אוירבך, ואב"ד בבית הדין.
• הרב עובדיה יוסף טולידאנו מכהן כאב"ד בבית הדין וכדיין בהרכב יוחסין, בנוסף מכהן כרב קהילה, וכראש כולל.
• הרב זאב ציצוביץ', אב"ד בבית הדין. (דיין גם בהרכב אנגלית)
• הרב הלל קצנלבוגן, אב"ד בבית הדין.
• הרב שמואל יאקאב, דיין בבית הדין.
• הרב מנדל וייס, אחיינו של הרב וייס, ומומחה לענייני נדל"ן, דיין בבית הדין. (דיין גם בהרכבי אנגלית, אידיש)
• הרב חנוך העניך מנדלסון, דיין בבית הדין. (דיין גם בהרכב אנגלית)
• הרב שלמה אנגל, דיין בבית הדין.
• הרב יהודה שפירא, נכדו של הרב משה מרדכי פרבשטיין, דיין בבית הדין.
• הרב זאב ליטקה, ראש מכון 'סימנים', מומחה לבירורי יהדות, דיין בהרכב יוחסין בבית הדין .

ספרא דדיינא: הרב אליהו רוטנר, הרב משה פישל.

מזכיר בית הדין: הרב יוסף פרץ.

דיינים בעבר

• הרב מנחם האגר, האדמו"ר מסווראן, נשיא אוצר הפוסקים, כיום דיין בביה"ד הרבני ירושלים.
• הרב מאיר קאהן, כיום דיין בביה"ד הרבני ירושלים.
• הרב חיים וידאל, כיום דיין בביה"ד הרבני ירושלים.
• הרב עודד מיכמן, כיום דיין בביה"ד הרבני אשקלון.
• הרב שמואל צבי פריד, דיין ביה"ד הרבני אשדוד.
• הרב פנחס פרנקל, כיום הרב הממונה על ענייני הדת במשרד הבריאות.
• הרב יוסף דוד וינגרטן, רב שכונת נאות הפסגה במודיעין עילית.

• מזכיר ביה"ד לשעבר הוא הרב מרדכי שיינין, כיום טוען רבני, חבר לשכת הטוענים הרבניים.

קישורים חיצוניים

• מזכירות בית הדין אתר 'מנחת אשר'
• שטר בוררות של בית הדין
• פסקי הדין של בית הדין באתר 'פסקים'