סלולרי כשר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טלפון סלולרי כשר, מדגם נוקיה 208

סלולרי כשר הוא כינוי לקו סלולרי או למכשיר טלפון סלולרי, הנמצא בשימוש נרחב בציבור החרדי ובמידה מועטה גם בציבור החרד"ל. המונח סלולרי כשר מתייחס בדרך כלל למכשירי סלולר שאושרו על ידי ועדת הרבנים לענייני תקשורת שבהם אין תכונות המצויות ברוב המכשירים הסלולריים – כמו גלישה ושימוש באפליקציות מבוססות אינטרנט, שימוש במצלמה, האזנה לרדיו, שמיעת מוזיקה, משחקים, ומשלוח וקבלת מסרונים (SMS).

טלפון מסוג זה מבוסס על שני מרכיבים:

  • מכשיר סלולרי שבו נחסמו ברמת החומרה והתוכנה חלק מהמאפיינים.
  • קו טלפון אשר בו חסומים שירותים בלתי רצויים. בשל חתימת הסכם בין ועדת הרבנים לענייני תקשורת ובין מרבית חברות התקשורת, קו כשר כבול למכשיר כשר וכן לקידומת מספרית "כשרה", וההתניידות בין חברות, חבילות ומספרים מוגבלת לחבילות "כשרות" ומספרים "כשרים" בלבד.

קיימים סוגים נוספים של סלולרי כשר המאושרים על ידי גופים שונים ובהם גישה לאינטרנט מסונן או לאפליקציות נבחרות, מכשירים אלו נקראים בדרך כלל בשמות אחרים, כמו סלולרי "מוגן" "מפוקח" או "מושגח".

היסטוריה

רקע

ההתפתחות הטכנולוגית המואצת של המכשירים הסלולריים בתחילת המאה ה-21 הפכה אותם ממכשיר שנועד לשיחה בלבד לכלי של בידור ופנאי, כמו גלישה ברשת האינטרנט וצפייה בטלוויזיה. בנוסף, התקשרו החברות הסלולריות עם חברות פרטיות, שסיפקו שירותי שיחות ומידע בנושאים מגוונים, החל מחדשות ומזג אוויר וכלה בהימורים (שירותי מידע אלו זמינים גם לטלפונים נייחים).

אנשים בציבור החרדי החלו להשתמש במכשירים אלה ולהיחשף דרכם לתכנים אינטרנטיים שחלקם נחשב בציבור החרדי כלא מתאימים ואף כתועבה. רבנים רבים וגדולי ישראל התחילו לעורר על הסכנות הרוחניות הכרוכות בכך, ואף הגדירו זאת כנסיון הדור, עליו אמרו חז"ל "יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום"[1]. וכדי להתמודד עם הבעיה הוקמה "ועדת הרבנים לענייני תקשורת".

קודם להקמת הוועדה היו מספר ניסיונות על ידי עסקנים מהציבור החרדי, לספק טלפון סלולרי ייעודי למגזר החרדי, שיתאים לשיחה בלבד. הקצאת קומת מספרים ייחודית למכשירים אלו איפשרה לזהות בנקל האם אדם חרדי משתמש בטלפון סלולרי מסוג זה, ובכך יצרה לחץ חברתי למעבר למכשירים אלה. לחץ זה, יחד עם הדרישה שקיימת בציבור החרדי למכשירים אלו, פרסומים מרובים בכלי התקשורת החרדים והתניית קבלה של תלמידים למוסדות חינוך חרדים בשימוש של ההורים במכשירים "כשרים" בלבד, הפכו אותם לפופולריים בחברה החרדית. כיום, מפקחת הוועדה על השימוש במכשירים "הכשרים".

הפתרון הראשוני: חסימת מספרים וחיבור לאינטרנט

הפתרון הראשון שאליו הגיעו הוועדה והחברות הסלולריות היה חסימת מספרים מסוימים ומניעת חיבור לאינטרנט סלולרי. כל אדם שהיה מעוניין בכך פנה למוקד השירות של החברה שבה היה מנוי וביקש את הפעלת החסימה במכשירו. את רשימת מספרי הטלפון האסורים להתקשרות העבירה ועדת הרבנים לחברות הסלולר, ואף עדכנה אותה לפי הצורך. בהמשך נוכחה ועדת הרבנים כי לא די בפתרון זה. חלק מבני הנוער החרדים רכשו בעצמם את המכשירים ולא ביקשו את חסימתם. עוד התקשתה הוועדה לחסום את כל המספרים הלא ראויים. סוגיות אלו הביאו את ועדת הרבנים להכרה שיש צורך בפתרון יעיל יותר.


מכשירים כשרים

חותמת ועדת הרבנים מופיעה בהפעלת המכשיר הכשר

לקראת סוף 2004 החליטה ועדת הרבנים לדרוש מן החברות הסלולריות בישראל את שיווקו של טלפון סלולרי "כשר", שאינו מאפשר תכונות נוספות מלבד השיחה הטלפונית. נציגם של הרבנים למשא ומתן היה עורך הדין יעקב ויינרוט, שנטל על עצמו תפקיד זה בהתנדבות. במקביל פרסמה ועדת הרבנים הוראה לציבור החרדי, להימנע מלקנות מכשירים סלולריים, עד שתעתרנה החברות לספק מכשירים כשרים. ועדת הרבנים פנתה לעיתונות החרדית וביקשה שלא לפרסם את החברות הסלולריות. העיתונים היומיים "יתד נאמן" ו"המודיע", והשבועונים "משפחה" ו"בקהילה" נענו לקריאה זו.

רוב החברות הסלולריות, שרצו להמשיך ולמכור שירותי תוכן, התנגדו בתחילה לדרישה. החברה היחידה ששיתפה פעולה עם הוועדה הייתה חברת מירס, שהחלה לשווק מכשיר כשר. נקבע שעל כל מכשיר "כשר" תוטבע חותמת כשרות של ועדת הרבנים, והוסכם שצורתם החיצונית של המכשירים תהיה שונה באופן ניכר מצורתם של מכשירי הסלולר המתקדמים, שנועדו לציבור הכללי. החלטה נוספת של הרבנים הייתה הקצאה של "קומת מספרים" כשרים, שמתחילים כולם באותן ספרות. באופן זה ניתן לזהות אדם שמשוחח מסלולרי שאינו כשר, עובדה שעשויה להניא אותו משימוש במכשיר כזה.

מספר חודשים לאחר תחילת מכירת המכשירים הכשרים על ידי מירס, הצטרפו החברות פלאפון וסלקום למהלך, והנפיקו מכשירים כשרים. לאחר שנה נוספת הצטרפה למהלך חברת פרטנר. בשנת 2013 גם חברת גולן טלקום חתמה על הסכם עם ועדת הרבנים[2].

ארבע החברות הסלולריות משווקות מסלולי מנויים דומים של מכשירים כשרים. על מנת למנוע מהציבור החילוני לרכוש חבילות כשרות זולות, קבעו החברות כי בשבתות יהיה התעריף לשיחה יוצאת גבוה במיוחד (כעשרה ש"ח לדקה)[3]. חלק מהחברות גובות קנס חד פעמי של עשרות שקלים במקרה שהתקיימו שיחות יוצאות או נכנסות בשבת.

בתחילת יוני 2011 הוחל בשיווק של מכשירי בלקברי כשרים התומכים בשירות דואר אלקטרוני עבור אנשי עסקים. את המכשיר שיווקה חברת פרטנר תקשורת וניתן היה להשיגו רק אצל נציגי ועדת הרבנים לענייני תקשורת, זאת כדי למנוע את הפצת המכשיר למי שאינם זקוקים לו לצורך עבודתם. השיווק של המכשירים לא הצליח וסך המכשירים שנמכרו עומד על כ-200 בלבד.[דרוש מקור]

כאשר קמו חברות סלולר החדשות - גולן טלקום, ורמי לוי תקשורת, לא יכלו בעלי סלולרי כשר להתנייד אליהן, משום שהן לא הציעו חבילה ומספר כשר[4]. כאשר חברות אלו גילו את הפוטנציאל העסקי שבציבור החרדי והחלו לתמוך במכשירים וחבילות כשרות - נוידו אליהן עשרות אלפי מספרים כשרים[דרוש מקור].

לא ניתן לנייד מספר "כשר" לחברה אחרת אלא אם כן המסלול בחברת היעד כשר אף הוא, ולא ניתן להשתמש בסלולרי שאינו כשר במספר מקומה כשרה. עם זאת, גם חברת תקשורת שאינה מחויבת להסכם יכולה באופן עקרוני לנייד אליה מכשירים כשרים[5]. עם זאת, ב־2021 שר התקשורת יועז הנדל הכריז על רפורמה חדשה שתאפשר לנייד מספרים כשרים. מהלך זה התקבל בביקורת חריפה מצד רבנים, ולטענתם הדבר עלול להוביל לחוסר יכולת בזיהוי אדם אם הוא בעל טלפון כשר[6][7].

בשנת 2011 היו בישראל כ-300,000 מכשירים כשרים[8].

המאבק להחדרת המכשירים הכשרים

שלטים בבני ברק נגד שימוש בסמארטפונים
פשקווילים בבני ברק המזהירים מפני שימוש בסלולרים בלתי כשרים ובמחשבים

בתחילת המהלך נמכרו כמה אלפי מכשירים. היו שטענו כי הציבור החרדי התרגל לתכונות המסרונים והדוא"ל של המכשירים המתקדמים ולכן רוב הציבור החרדי לא יישמע לקריאת הרבנים לעבור למכשירים הכשרים. עם זאת, במהלך השנים הצטרפו רוב החרדים למסלולים הכשרים[9]. כחלק מהמערכה נגד הסלולרים שאינם כשרים, הורו הרבנים החרדים, ובראשם הרב יוסף שלום אלישיב, שלא לקבל למוסדות החינוך החרדיים תלמידים שהוריהם מחזיקים ברשותם מכשירים שאינם כשרים[10]. עיריית בני ברק מחתימה הורים על תקנון שבו בין היתר הם מתחייבים לא להשתמש בטלפון שאינו כשר כתנאי לקבלת ילדים לגני העירייה. עם זאת, הרב צבי פרידמן פרסם שהרב אלישיב לא אסר מסרונים[11][12]. חלק מן החרדים ממשיכים להשתמש במכשיר רגיל, לצד המכשיר הכשר[13].

בסוף העשור השני ובתחילת העשור השלישי של שנות ה־2000, החלה ועדת הרבנים לתת הכשר על חנויות לממכר סלולר, בשל מקרים של מוכרים ששכנעו לקוחות לרכוש מכשירים שאינם כשרים, הדומים בצורתם למכשירים הכשרים – חלקם עם סימוני כשרות מזויפים. החנויות שקיבלו את הכשרהּ של ועדת הרבנים מוכרות מכשירים המאושרים על ידה בלבד. כחלק מהמאבק להטמעת הכשרות גם על החנויות, נערכו הפגנות ומחאות בריכוזים חרדיים המוכרים מכשירי סלולר, ובחלקן תועדה אלימות[14]. לטענת בעלי החנויות שמסרבות לרכוש את תעודת הכשרות של ועדת הרבנים, הם סובלים גם מהטרדות טלפוניות[15], ניסיונות סחיטה, איומים[16], השחתת רכוש והפרעה ללקוחות המנסים להיכנס לחנות. במקרה אחד תועדה אלימות כלפי לקוח שביקש לרכוש מכשיר שאינו כשר[17]. רבנים אחדים ששמם הופיע על המודעות הקוראות להפגין כנגד החנויות טענו כי שמם מתנוסס על המודעות ללא ידיעתם, ואף פרסמו מודעות שהם מתנגדים להפגנות האלימות[18].

קהילות חרדיות נוספות בעולם, כגון בניו יורק הנהיגו גם הן מהלך דומה. עצרות מתקיימות בריכוזים חרדיים בישראל ובעולם נגד "פגעי הטכנולוגיה" בראשות רבנים ואדמו"רים, הנושאים דברים נגד האינטרנט הלא-מסונן והסמארטפונים ומרחיבים על הסכנה הגדולה שבשימוש בהם. על פי רוב, הציבור הדתי לאומי אינו משתמש בסלולרי הכשר אלא בטלפונים סלולריים רגילים.

ועדת הרבנים לענייני תקשורת

ערך מורחב – ועדת הרבנים לענייני תקשורת

ועדת הרבנים לענייני תקשורת היא עמותה[19] חרדית שקמה בשנת 2004 במטרה להביא ליצירת טלפון סלולרי המשמש לשיחה בלבד, ללא תכונות אחרות הקיימות במרבית הטלפונים הסלולריים המודרניים.

בנוסף למגבלות הטכניות על המכשיר הכשר, הוועדה קובעת אילו מספרים ייחסמו, כך שבעלי "סלולרי כשר" לא יוכלו להתקשר אליהם. בחיוג למספרים אלו מופיעה הודעה מוקלטת המודיעה כי זהו "מספר לא מורשה".

בעת ייסודה היו חברי הוועדה: הרב צבי פרידמן נציג הליטאים, הרב ישראל פישביין נציג חסידות גור, הרב ברוך שרגא נציג הספרדים, הרב יוסף בנימין וואזנר נציג החסידויות והרב עמרם אופמן נציג העדה החרדית.

באפריל 2021 הוציא בית המשפט המחוזי בירושלים צו פירוק לעמותה שלפיו ימונה לה מנהל מיוחד. בהחלטה צוין כי מטרת המהלך היא שהעמותה תחזור בסופו של דבר לתפקוד תקין[20][21].

וועד בני תורה - סים מהדרין

באדר תשפ"ג הקים הרב ברוך דב דיסקין ועדה חדשה מקבילה לוועדת הרבנים הקיימת בשם "ועד בני תורה".[22]

הוועדה הוקמה לבקשת הרב גרשון אדלשטיין על רקע האכזבה הציבורית מהתנהלות וועדת הרבנים לענייני תקשורת ובעקבות נסיונותיו של השר יועז הנדל לבצע רפורמה בסלולר הכשר.

נכון לנובמבר 2023, הוועדה מפקחת על חברה בשם "סים מהדרין" שמפעילה קומה כשרה בחברת 019 ומשתמשת באנטנות של חברות פלאפון ופרטנר.

קידומות המספרים הכשרים בישראל

מספרים אלה מיועדים למכשירים המאושרים על ידי ועדת הרבנים לענייני תקשורת[23]:

מספר מפעיל
(0X) 80X-XXXX
 בזק
050-41X-XXXX
 פלאפון
052-71X-XXXX
052-76X-XXXX
 סלקום
054-84X-XXXX
054-85X-XXXX
 פרטנר
053-31X-XXXX
053-41X-XXXX
 הוט מובייל
058-32X-XXXX
 גולן טלקום
055-67X-XXXX
 רמי לוי תקשורת
055-32X-XXXX
 פרי טלקום - x2one

קווי טלפון של ועד בני תורה:

מספר מפעיל
055-760-XXXX
 סים מהדרין - 019

סמארטפון כשר

כמה שנים לאחר הופעת הסלולרי הכשר, יצא גם סמארטפון שהוכשר על ידי סינון או חסימה של תכנים שליליים. מכשירים אלו נקראים בדרך כלל בשמות אחרים, כמו סלולרי "מוגן" "מפוקח" או "מושגח".

במגזר החרדי השימוש במכשיר פחות נפוץ מהסלולרי הכשר. בכמה קהילות החזקת מכשיר כזה מותרת, אך אינה לכתחילה. ובחלק מהקהילות היא אינה מקובלת כלל.

ישנם רבנים שחתמו על מכתבים בו הם מתירים להשתמש במכשירי הסמארטפון המוגנים, לצרכי פרנסה, ביניהם בד"ץ בני ברק, הרב חיים קניבסקי והרב שלום כהן[דרוש מקור] וכן הרב בן ציון מוצפי[24] .

חבר בד"ץ בני ברק הרב שריאל רוזנברג הבהיר במכתב, שכל ההיתר להשתמש במכשירי הסמארטפון המוגנים, נועד רק כדי למנוע מאנשים אלו לקנות מכשירים פרוצים. כמו כן הבהיר, ביחד עם הרב חיים קניבסקי הרב שלום כהן והרב דב לנדו שההיתר "ניתן ליחידים בלבד", בנוסף הבהירו שגם למי שקיבל היתר, אין היתר להשתמש במכשיר בפרהסיה, כלשונם[דרוש מקור: כל הקטע].

ישנם רבנים הנוקטים בשיטה מחמירה יותר ואף חתמו על מכתבים[דרוש מקור] האוסרים על כל שימוש במכשירים אלו, אף לצרכי פרנסה.

חברות סינון לסמארפונים

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלולרי כשר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל' עמוד ב'
  2. ^ הסכם, הסכם גולן טלקום עם ועדת הרבנים, אתר חופש המידע משרד המשפטים
  3. ^ עומרי לוי, סלולרי בהכשר בד"ץ: סיפורו של הטלפון לחרדים, באתר ynet, 1 ביוני 2009
  4. ^ יוסי זילברמן, ‏בעלי קו כשר: לא יכולים להתנייד, באתר ‏מאקו‏‏, ‏9 בדצמבר 2013‏
  5. ^ כיכר השבת, ‏האיום החדש על ההגמוניה של ועדת הרבנים לענייני תקשורת, באתר כיכר השבת, 22 בספטמבר 2016
  6. ^ רפורמת הכשרות בסלולר: סוף למונופול החרדי ששולט ביותר מחצי מיליון מנויים
  7. ^ למה רפורמת הניוד של הקווים מעוררת התנגדות בקרב העולם החרדי
  8. ^ כתבה ב"סרוגים"
  9. ^ יאיר אטינגר, הרב אלישיב: בתי"ס חרדיים לא יקבלו תלמידים שלהוריהם אין סלולרי כשר, באתר הארץ, 3 בפברואר 2007
  10. ^ "תלמיד מחזיק מכשיר לא כשר? תלשינו", באתר כיכר השבת
  11. ^ קובי נחשוני, מקורב לרב אלישיב: "הוא כלל לא שולל SMS", באתר ynet, 20 במאי 2009
  12. ^ יוסי כץ, הפתעה: הגרי"ש אלישיב מתיר sms, באתר בחדרי חרדים, 20 במאי 2009
  13. ^ פרסום ראשון: 'נתיב' מעבירה את לקוחותיה לווטסאפ האדום הכשר, באתר בחדרי חרדים, 16 באוגוסט 2016
  14. ^ יצחק טסלר, תקפו באלימות בת עשר - בגלל טלפון "לא כשר", באתר ynet, 7 בפברואר 2017
  15. ^ התפשטות טרור הסלולר: שיחות באישון ליל והטרדות במקומונים, באתר בחדרי חרדים, 6 באוקטובר 2021
  16. ^ יוסי שטארק, ישכנו נחש? שיחות מאיימות ומכתב חמור למוכר הפלאפונים, באתר בחדרי חרדים, 12 באוקטובר 2021
  17. ^ יוסי שטארק, טרור הסלולר עולה שלב: בחור הותקף באלימות קשה בחנות בירושלים, באתר בחדרי חרדים, 12 באוקטובר 2021
  18. ^ מדוע ראש הישיבה חשף את התנגדותו ל'טרור הסלולר' בב"ב, באתר בחדרי חרדים, 18 באוגוסט 2021
  19. ^ ועדת הרבנים לענייני תקשורת, באתר גיידסטאר ישראל
  20. ^ החלטה על מתן צו לפירוק עמותת ועדת הרבנים לעניני תקשורת.pdf, באתר Google Docs
  21. ^ אביאור אבו, שוק הסלולר החרדי: ביהמ"ש הוציא צו פירוק לוועדת הרבנים לענייני תקשורת, באתר כלכליסט, 12 באפריל 2021
  22. ^ יעקב אבוביץ, הוראת מרן ראש הישיבה: "ועד בני תורה למען כשרות הטלפונים", באתר JDN
  23. ^ רשימת "קומות כשרות" באתר משרד התקשורת
  24. ^ תשובה באתר דורש ציון "שקר וכזב, לא אמרתי שאסור סמארטפון לצרכי פרנסה"
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34074605סלולרי כשר

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סלולרי_כשר&oldid=2725329"