רבי נחמן שמואל יעקב מיודסר
 | |
| לידה | פולין |
|---|---|
| פטירה |
12 באפריל 1948 ג' בניסן ה'תש"ח |
| השתייכות | יהדות חרדית |
הרב נחמן שמואל יעקב מיודסר (נפטר בג' בניסן ה'תש"ח, 12 באפריל 1948) היה רב פולני שעלה לארץ ישראל. רבה של בני ברק (תרצ"א, 1931 – תרצ"ד, 1934) ויושב-ראש ועד המושבה (תרצ"ד, 1934 – תרצ"ז, 1937).
קורות חייו
נולד בפולין למשפחה חסידית, מצאצאי רבי יהונתן אייבשיץ. למד אצל הרב אברהם בורנשטיין, בעל ה"אבני נזר"[1]. כמו כן למד אצל האדמו"ר רבי מאיר יחיאל הולשטוק מאוסטרובצה. הוסמך על ידי גדולי פולין ובהם רבי אברהם מפוריסוב. כיהן כרבה של בראָק בפולין. נמנה עם חותמי הכרוז של רבני פולין שיצאו נגד השגת משרת רבנות תמורת תשלום על ידי הרב.
בשנת תרפ"ה (1925) עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר העתיקה ירושלים. בשנת תרפ"ח (1928) החליט רבה הראשון של המושבה בני ברק, הרב אריה מרדכי רבינוביץ, לעזוב את בני ברק לטובת ירושלים, ואת מקומו מילא זמנית רבה של רמת גן השכנה, הרב שלמה זלקינד לנדרס. בשנת תרצ"א (1931) הוחלט למנות את הרב מיודסר לרב המושבה, והוא כיהן בתפקידו במשך שלוש שנים.
בשנת תרצ"ב (1932) הוא אירח בביתו את האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר בביקורו בבני ברק, עם בניו רבי ישראל ורבי שמחה בונים וחתנו הרב יצחק מאיר לוין. את קבלת הפנים לחסידיו באזור ערך האדמו"ר מגור בביתו של הרב מיודסר. כשהגיע החזון איש לבני ברק, בשנת תרצ"ג (1933), שימש לו ביתו של הרב מיודסר אכסניה למשך התקופה הראשונה.
בשנת תרצ"ד (1934) החליפו הרב יוסף צבי קאליש כרב ראשי של המושבה. עם זאת, הרב מיודסר המשיך לכהן כרב בבני ברק ורשם זוגות לנישואין[2]. בין השנים תרצ"ד - תרצ"ז (1937-1934) הוא כיהן כיושב-ראש ועד המושבה, ובמסגרת תפקידו ייצג את תושבי בני ברק בפני מושל המחוז הבריטי.
נכדתו טובה, בת בנו ישראל יוסף מיודסר, נישאה ליצחק מאיר, לימים ראש עיריית בני ברק.
על שמו נקרא רחוב בבני ברק, בכניסה לשיכון חזון איש.
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, מרא דאתרא, בתוך: בני ברק. תשעים השנים הראשונות: תרפ"ד-תשע"ד, מוסף "המודיע", אלול תשע"ד, עמ' 30
- הרב נ.ש.י. מיודוסר, הצופה, 13 באפריל 1948
הערות שוליים
- ^ הוא מזכירו בספרו "אבני נזר" חלק יורה דעה סי' שצח.
- ^ אברהם צבי שור, תשובה להלכה, הצופה, 22 בנובמבר 1940
נרשמו לנישואין אצל הרב נחמן שמואל יעקב מיאדאסר, הצופה, 22 באוגוסט 1946
