אור כשדים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערים במזרח הקדום - אוּר כשדים ככל הנראה עיר באזור שבין שני הנהרות בסמוך יחסית לעיר חרן

העיר אוּר כַּשְׂדִּים היא עיר מקראית במזרח הקדום; היא מוזכרת בתנ"ך ארבע פעמים. בספר בראשית, אוּר כשדים נרמזת כמקום לידתו של אברהם בעיר הגדולה בשנער והמרכז המסחרי של האזור כמו גם המרכז השלטוני[1][2]. יש החולקים כי אברהם נולד באוּר כשדים, ובהם הרמב"ן, שטוען כי אברהם נולד בחרן[3]. אוּר כשדים מוזכרת בנחמיה, ט', ז', בציטוט מספר בראשית.

תרח, אביו של אברהם, השתקע בחרן לאחר שיצא מאוּר כַּשְׂדִּים. אברהם ואחיינו לוט נדדו מחרן לארץ כנען ואילו נחור אחיו נשאר בחרן. אברהם ראה בחרן את מולדתו, ולשם חזר עבד אברהם אליעזר, כדי לחפש אישה ליצחק ושם נשא יעקב את נשותיו לאה ורחל, בנות לבן, נכד נחור. לחרן ברח יעקב מפני עשו אחיו ושם נולדו ליעקב אחד-עשר מתוך שנים-עשר בניו שהיו לראשי שבטי ישראל.

בספרים חיצוניים

ספר היובלים מציין שאוּר כשדים הוקמה בשנת 1688 לבריאת העולם על ידי בנו של אוּר בן כשד, ככל הנראה מצאצאי ארפכשד, ומוסיף כי באותה שנה החל על כדור הארץ עידן המלחמות: ”"וגם" אוּר, בנו של כשד, בנה את העיר ארה של כשדים, ויקרא את שמה בשמו ובשם אביו, כלומר, אוּר כשדים.”[4]

זיהוי של אוּר כשדים היום

בצפון הסהר הפורה

אתר "ברכת אברהם", בסמוך לעיר אורפה (דרום טורקיה)

ידוע כי אוּר כשדים הייתה ממוקמת בארץ ארם נהריים[3], אך זיהויה הוודאי שנוי במחלוקת. לפי דעות שונות מזהים את אור כשדים עם אורפה (דרום טורקיה), אור (תל אל-מקיר שבמרכז עיראק), ארך (דרום עיראק), אוררטו (מזרח טורקיה) או אורקש (צפון מזרח סוריה):

לפי מסורת אסלאמית ויהודית[דרושה הבהרה][דרוש מקור] מזהים את אתר לידתו של אברהם בעיר אורפה בדרום טורקיה של היום ואת העיר אורפה עצמה כאור כשדים. העיר אורפה נמצאת סמוך יחסית לשרידי העיר המקראית חרן, מה שמסביר ביתר קלות את מסלול מסעו של אברהם לארץ כנען, מאשר אתרים אפשריים בדרום ארם נהריים. אתר "ברכת אברהם" בסמוך לאורפה כולל מסגד גדול, לשם עולים לרגל מזה מאות שנים - כבר במאה ה-17 המקום מתועד בידי מקורות מערביים. המסגד הגדול של אורפה נבנה בשנת 1170 על הריסות כנסייה שהערבים כינו "הכנסייה האדומה" והוקמה, כנראה, על גבי שרידים רומיים.

פרשנות אחרת מזהה את אור כשדים המקראית עם העיר אורקש השוכנת מזרחית צפונית לעיר חרן, אליה הגיע תרח ובני משפחתו בדרכם לכנען. זיהוי זה מתאים יותר למסלול מסעם של משפחת תרח ואברהם, וגם מבחינה אטימולוגית, בעוד הביטוי "אור" אין משמעו אלא "עיר". ביסוס נוסף לזיהוי זה ניתן בזיהוים של יישובים נוספים במרחב גבול סוריה-טורקיה כיום, בעלי שמות המזכירים את אבותיו של אברהם ומוערכים כאפונים של דמויות היסטוריות[5]:

  • שרוג - אביו של נחור, סב תרח וסבא רבא של אברהם, מזוהה עם היישוב סרוגי (serugi), כ-50 ק"מ מערבית לעיר חרן, כיום בשטח טורקיה.
  • נחור - סבו של אברהם, המזוהה עם היישוב Til-Nahiri או Nahuru. יישוב זה אוזכר בתעודות אשוריות במאה ה-13 לפנה"ס ובמאה השביעית לפנה"ס ומיקומו מוערך באזור מערבית לחלקו הצפוני של נהר חבור - בין אורקש לחרן.
  • תרח - אביו של אברהם, מזוהה עם היישוב Til-Sha-Turahi, שזוהה כעיר ארמית בתעודה אשורית מתקופת שלמנאסר השלישי. גם מיקומה של עיר זו איננו ידוע במדויק, אולם מוערך שהוא באזור נהר בליח - מזרחית לחרן.

גם זיהויים האפשריים של שמות נוספים מספר בראשית בתעודות העיר אבלה, כגון Esau, Ebryum, ו-Isma-il, מחזקים את ההערכה שאזור זה, ולא דרום מסופוטמיה, הוא מקור משפחתו של אברהם.

יש המזהים את אור כשדים גם עם העיר אוררטו (כיום במזרח טורקיה).

בדרום הסהר הפורה

שרידי העיר אור (מרכז עיראק), ברקע שרידי הזיגוראת

הארכאולוג סר לנרד וולי, שביצע חפירות באתר עיר השומרית אור (מרכז עיראק) שיער בשנת 1927 כי ייתכן ומדובר באור כשדים המקראית. אור הייתה עיר חשובה בשומר ולאחר מכן באכד וחורבותיה נמצאים בתל אל-מקיר. במקור שכנה אור על גדות תעלה מלאכותית המחוברת לנהר פרת אך מחמת השינויים באפיק הנהר, הוא זורם היום במרחק של כ-20 קילומטר משם. "אור" היא "עיר" בשפה השומרית, ולפי המסורת השומרית נוסדה עוד לפני המבול, שמופיע גם בכתבים השומריים העתיקים. לפי פרשנות זו, התווספה לשם העיר המילה "כשדים" מאחר שבשלב מאוחר הם התיישבו שם[6].

פרשנות זאת התקבעה בהרבה מקורות כגרסה המועדפת לזיהוי אור כשדים, אך יש לה גם הרבה התנגדויות[7].

בפרשנות זאת המילה כשדים מתייחסת לכלדיים, שהתיישבו שם בערך במאה ה-10 לפנה"ס, הרבה אחרי שהעיר ירדה מגדולתה. המילה "כשדים" יכולה להתייחס גם לכשים, שחיו בדרום מסופוטמיה ושלטו בה בין המאה ה-16 למאה ה-12 לפנה"ס.

יש גם המזהים את אור כשדים עם מקומה של העיר ארך (עיראק המודרנית).

לקריאה נוספת

  • נחום סוליאלי, משה ברכוז (עורכים), הערך: אור, אור כשדים, לכסיקון מקראי, א–ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 27–28.
  • יעקב אזולאוס, משמעות השם "אור כשדים" בבראשית יא 27–31 על פי ספרות בית שני והמדרש, בית מקרא מה (ג), תש"ס, עמ' 267–271 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר בראשית, פרק י"א, פסוקים כ"ח-ל"א.
  2. ^ פרק ט"ו, פסוק ז'.
  3. ^ 3.0 3.1 ד"ר שמעון-אליעזר הלוי (שוברט) ספירו, האם אברהם אכן נולד באוּר כשדים?, דף שבועי מאת היחידה ללימודי יסוד ביהדות 781, פרשת נֹח, תשס"ט
  4. ^ ספר היובלים, 11 ,3.
  5. ^ Berlyn, Patricia (2005). "The journey of Terah - to Ur-Kasdim or Urkesh?" (PDF). Jewish Bible Quarterly. 33 (2): 73–80.
  6. ^ אנציקלופדיה אביב חדש, אנציקלופדיה אביב, 2001
  7. ^ יואל בן נון, היסטוריה ומקרא - הילכו שניים יחדיו?, על אתר ז, מכללת הרצוג, אלול תש"ס, עמ' 56: ”'אור כשדים' איננה אור השומרית הרחוקה, אלא אור שבאזור כשדים, בארם נהריים, כפי שטען כבר הרמב"ן...” (ההדגשות במקור). בהערה הוא מפנה לעמ' 67 בספרו של י"מ גרינץ, "ייחודו וקדמותו של ספר בראשית".
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0