רבינו חיים פלטיאל
רבינו חיים פלטיאל (נקרא גם רבי פלטיאל מפָלַייזָא) היה פרשן מקרא צרפתי בן המאה ה-13.
אודותיו
רבינו חיים היה נכדו של רבינו שמואל "שִׂיר מוֹרֶל" מפלייזא, מגדולי בעלי התוספות ומנציגי היהודים בוויכוח פריז; רבינו שמואל היה תלמידם של רבי יהודה שירליאון, רבי ברוך בעל התרומה ורבי שלמה הקדוש מטרוייש, ורבם של רבי פרץ מקורביל ומהר"ם מרוטנבורג.
על תלמידיו נמנה בן משפחתו רבי יצחק בן יהודה הלוי (גם הוא היה נכדו של ר' שמואל מפלייזא), שחיבר את הספר "פענח רזא" על התורה.
רבי חיים פלטיאל ממגדבורג
החוקרים חלוקים בשאלה האם יש לזהות את רבי חיים מפלייזא עם רבי חיים פלטיאל בן יעקב ממגדבורג, שהיה נתון בחליפת מכתבים עם מהר"ם מרוטנבורג ודבריו מובאים בכתבי הרשב"א. רבותיו של אותו רבי חיים פלטיאל בן יעקב ממגדבורג היו רבי יחזקיה ממגדבורג (מהרי"ח), ר' אליעזר בן שלמה, ומהר"ם מרוטנבורג, שר"ח פלטיאל היה ככל הנראה תלמיד חבר שלו; מתלמידיו הוא מזכיר את רבי שבתי בן שמואל ממגדבורג[1].
אחרים הציעו[2] לזהות את ר"ח פלטיאל עם רבי חיים בן ברוך המכונה חיים פלטיאל, ששמו חתום על עשרה פיוטי תפילה[3].
ספר המנהגים לרבי חיים פלטיאל
מצוי גם ספר ובו דינים ומנהגים לכל השנה הנקרא "מנהגי חפ"ת", על שם החתימה החוזרת ונשנית בו - ”חיים פלטיאל תולעת”. לימים כתב רבי אברהם קלויזנר הגהות ארוכות על הספר, עד שנקרא על שמו ומוזכר בדרך כלל בשם "מנהגי מהרא"ק".[4] יש המייחסים גם חיבור זה לרבי חיים פלטיאל פרשן המקרא[5].
פירושו לתורה
בפירוש אנונימי על התורה[6] מוזכרים לעיתים קרובות פירושים של מהר"ח פלטיאל על התורה, והפרשן מזכיר את מהר"ח פלטיאל כרבו; קטעים רבים מפירושו של רבי חיים פלטיאל מצוטטים גם בספר "פענח רזא", המזכיר את פירוש מהר"ח פלטיאל בכינוי "פרי עץ חיים", מתייחס למהר"ח פלטיאל כאל רבו, ומכנה אותו בדרך כלל בתואר "פלטיאל גאון".
בשנת ה'תשמ"א יצא לאור פירושו לתורה מתוך כתבי-יד, בידי מהדיר ספרות הראשונים יצחק שמשון לנגה. לפי לנגה, פירוש זה נערך בידי בנו של מהר"ח פלטיאל[7].
אופי הפירוש
פירושיו של מהר"ח פלטיאל הם בפשט המשתלב תכופות עם אגדה, בדומה לפירושי רש"י; מפירושיו ניכר שהיה בעל ידיעות רחבות בתלמוד ובמדרשים. פירושיו מבוססים בדרך כלל על אבחנות דקות במילים ובפסוקים אותן הוא מסביר לפי האגדה והמדרשים, ולעיתים אף לפי הרמז והקבלה.
בפירושיו מזכיר רבינו חיים את דברי חכמי צרפת שקדמו לו, ובהם: רש"י, רשב"ם, רבי יוסף בכור שור, רבי יעקב מאורליינש, רבי משה מקוצי בעל הסמ"ג ורבי יוסף קרא. בנוסף מוזכרים בדבריו רבי יהודה החסיד והרוקח, שניהם מחכמי גרמניה.
הערות שוליים
- ^ נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים, כרך ג' עמ' רמ"ז.
- ^ יום טוב צונץ, Literaturgesch, עמ' 493.
- ^ על פיוטיו של ר' חיים בן ברוך פלטיאל ראו: ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט, כרך א' עמ' 382.
- ^ כתב יד של מנהגי ר' חיים פלטיאל קודם הגהות מהרא"ק פורסם בידי דניאל גולדשמידט, "מנהגי ר' חיים פלטיאל", קרית ספר כג (תש"ז), עמ' 324–330.
- ^ י"ש לנגה, פירושי התורה לר' חיים פלטיאל, ירושלים תשמ"א, במבוא עמ' י'.
- ^ מינכן, MS. מס' 62.
- ^ פירושי התורה לר' חיים פלטיאל, ירושלים תשמ"א, במבוא עמ' ט'.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] חיים פלטיאל27872273