עפרון החתי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עֶפְרוֹן הַחִתִּי, ובשמו המלא עֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר, הוא אישיות מהתנ"ך המופיעה בתחילת פרשת חיי שרה שבספר בראשית.

לאחר מותה של שרה, מבקש אברהם אבינו לקנות חלקת קבר על מנת לקבור אותה. הוא פונה לחתים אשר יושבים בארץ, ואלה מציעים לו לקבור אותה בחינם היכן שיחפץ, תוך התייחסות אל אברהם בכבוד כ"נשיא אלוקים". אברהם מצידו מתעקש לקנות חלקת קבר בכסף מלא, ומבקש לפגוש בעפרון ולקנות ממנו את מערת המכפלה:

וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר. וְיִתֶּן-לִי אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ. בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.

גם עפרון מתעקש לתת לאברהם את המערה ואת השדה סביבה ללא תשלום:

לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ, לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ.

לאחר דין ודברים בין השניים מוסכם כי עפרון ימכור את החלקה לאברהם תמורת "ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר", העסקה מתבצעת ומוצגת בפני העם החתי.

רש"י פירש שאמר הרבה ואפילו מעט לא עשה, שלא זו בלבד שלא דרש מחיר רגיל כפי שהיה מתבקש אחרי שהתעקש לתתו בחינם, אלא ביקש מחיר מופרז.

תוספות כתבו שעפרון היה אדם רשע[1] ,וכנראה משום שאמר מעט ועשה הרבה כמו שפירש רש"י[דרוש מקור].

יש שכתב, שעפרון עצמו לא היה חיתי, אלא התיישב בין בני חת ונעשה נשיא עליהם[2].

יש המזהים[3] את הענק ארבע עם עפרון החיתי, בעקבות תרגום יונתן[4] שכתב כי הענקים שראו המרגלים בארץ ישראל היו בניו של "עפרון גיברא"- עפרון הגיבור.

פרשנות נוספת

הפרשנות המקובלת של האירוע מתמקדת בכך שאברהם התעקש שלא לקבל את מערת המכפלה בחינם, ודרש לשלם עליה כסף מלא - בבחינת "שונא מתנות יחיה". עם זאת, פרשנות אחרת לסיפור[5] גורסת כי בעוד אברהם ביקש לקנות אחוזת קבר פרטית (”תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת-קֶבֶר עִמָּכֶם, וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי.” (ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק ד')), החתים התעקשו להקצות לו קבר באחת החלקות ששייכות להם (”בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ, קְבֹר אֶת-מֵתֶךָ, אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת-קִבְרוֹ לֹא-יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ.” (ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק ו')). רק לאחר משא ומתן, מסכים עפרון למכור לאברהם את מערת המכפלה. עפרון אף מדגיש כי מדובר במחיר זעום (”אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא” (ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק ט"ו)), אף על פי שארבע מאות שקל כסף הם סכום רב במונחים של התקופה[6].

רבי יושע בר סולובייצ'יק מסביר באופן אחר: אברהם אבינו ביקש לקנות אחוזת קבר בלבד ולכן אמר לעפרון "מערת המכפלה [...] אשר בקצה שדהו", וכוונתו הייתה שהוא מעוניין במערה והשדה לא תיפגע מהשימוש במערה; זו הייתה הסיבה שאברהם אבינו ביקש שייתן לו – במתנה. עפרון לעומת זה רמז לו שנתינת המערה תפגע בכל השדה ולכן הציע לאברהם אבינו שייקח את כל השדה, כי אם הוא נותן לו את המערה אין לו טעם בשדה. אברהם אבינו הבין את רמיזתו ולכן הציע לו תשלום על השדה[7]. גם רש"ר הירש מבאר שעפרון ואברהם רומזים זה לזה על סכום הכסף הנדרש למכירה. על פי פרושו עפרון נתפש כדמות חיובית שהתורה רואה בו סמל למשא ומתן מנומס.

הערות שוליים

  1. ^ בתלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י' עמוד ב'
  2. ^ חזקוני על ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק ח'
  3. ^ "תוספתא לתרגום" לספר יהושע, פרק ט"ו, הובא בספר למכסה עתיק (מאת הרב חיים קנייבסקי) לפרשת שלח
  4. ^ ספר דברים, פרק א', פסוק כ"ח
  5. ^ יהודה אליצור, ברית בין הבתרים (בראשית פרק ט"ו ופרק כ"ג), הגות במקרא ד', עם עובד, 1983, באתר "דעת".
  6. ^ רמב"ן פרק כג פסוק טו. לשם השוואה: יעקב קנה חלקת קרקע בשכם עבור כל מחנהו במאה קשיטה, שהם לפירוש חז"ל (ראש השנה דף כו עמוד א) מאה מעות השוים לחמשה שקלי כסף. מחירים נוספים במקרא להשוואה: מוהר בתולות חמשים כסף, מחיר עבד שלשים כסף (ובזמן האבות עשרים כסף. בראשית לז,כח.)
  7. ^ בית הלוי על התורה, חומש בראשית, פרשת חיי־שרה, סימן א'
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0