פורטל:פסיכולוגיה/הידעת?/קטעי הידעת
1 |
הנס החכם היה כינויו של סוס שחי בגרמניה בסוף המאה ה-19 והתפרסם ב"יכולתו האינטלקטואלית" יוצאת הדופן לענות נכונה על שאלות בחשבון. התופעה נבחנה בידי ועדה של 13 מדענים בולטים, שאת בדיקותיה עבר הסוס בהצלחה, ולאחר מכן בידי הפסיכולוג אוסקר פפונגסט. פפונגסט מצא כי הסוס הגיב למעשה לסימנים תת-מודעים שהעבירו לו השואלים, וזאת משום שהתקשורת החברתית בקרב סוסים תלויה בין השאר ביכולת להבחין בסימנים גופניים קלים כמו שינויי יציבה. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
2 |
תסמונת ירושלים הוא שמה של פסיכוזה נדירה האוחזת בצליינים ה"עולים לרגל" לירושלים. בהגיעם לעיר, מתנהגים הלוקים בתסמונת כאילו יש להם כוחות אלוקיים ומשיחיים. בעקבות כך, רבים מהם מאושפזים באחד מבתי החולים הפסיכיאטריים הפזורים בירושלים ובסביבותיה. מקרה מפורסם אירע ב-21 באוגוסט 1969 כאשר התייר האוסטרלי מייקל רוהאן ניסה להצית את מסגד אל-אקצא שבהר הבית. לדבריו, הוא "פעל בהתאם להוראות בספר זכריה". |
עריכה | תבנית | שיחה | |
3 | -
|
הוספה | |
4 |
דוגמה לתסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח היא מקרה שהתפרסם בישראל בשנת 1984, עת אישפז אדם בשם משה לוי אשה בשם סוזאן אמויאל, בבית חולים דונולו ביפו בגלל מורסות קשות שכיסו את גופה. לאחר שהתברר בבית החולים שקיים דמיון בין מקרה זה למקרה קודם שאירע ארבע שנים קודם לכן, בשנת 1980 אצל מי שהייתה רעייתו של משה לוי ומתה בשל המורסות, נפתחה חקירה משטרתית שבה הודה לוי בהזרקת נפט לרעייתו משום ש"ביקש להוכיח לה את אהבתו" כדי שלא תתגרש ממנו ולאחר ארבע שנים כאמור, הזריק נפט וחומר ניקוי לאשה משום שביקש להינשא לה. משה לוי, אשר כונה גם "המזריק מיפו" או "מזריק הנפט", הורשע במשפט שנערך בתל אביב, ונידון למאסר של 46 שנים. בבית הכלא פגע באותה דרך בדרור לוי, אסיר שעימו התיידד וגרם גם לו לחבלות קשות ועל כך נידון ל-10 שנות מאסר נוספות. בתחילת שנות התשעים מת משה לוי בכלא ממחלת הסרטן. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
5 | -
|
הוספה | |
6 |
הווארד יוז, שהיה טייס, מפיק קולנוע ומיליונר, נודע כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית, אשר הלכה והחמירה לאורך חייו הבוגרים ובערוב ימיו. יוז נהג להתעקש על פרטים שוליים בהפקת סרטיו, וחווה תנודות בלתי צפויות במצבי הרוח שלו. במהלך חייו "נעלם" יוז מהחיים הציבוריים למשך תקופות ארוכות, בהן נטען כי היה חולה ולא יציב נפשית, ספון בביתו, נמנע ממגע עם אנשים וחפצים בידיים חשופות כדי לא לגעת בחיידקים, והיה מכור לקודאין, ואליום ותרופות נוספות. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
7 |
אף כי נהוג לקבוע כי תחילתה של הפסיכולוגיה כמדע מיוחסת על ידי רבים לוילהלם וונדט הגרמני מאוניברסיטת לייפציג בשנת 1879, היא כבר התחילה ביוון העתיקה ב"בית מדרשם" של סוקרטס, אפלטון, היפוקרטס ואריסטו. היפוקרטס ואפלטון קבעו כי יש לאדם שלוש נפשות: טבעית, חיונית ושכלית. אפלטון קבע כי אצל חולי הנפש ישנו קונפליקט בין החלקים השונים, במיוחד השכלי לעומת היצרי, וקבע שהטיפול צריך להיות לא באמצעות השמעת מוזיקה כפי שהיה מקובל אז, אלא באמצעות לימוד פילוסופיה. אריסטו תלמידו הגדול, מייסד דרך האמצע, היה כנראה הראשון בהיסטוריה שייחד ספר שלם לתורת הנפש ("על הנפש"). |
עריכה | תבנית | שיחה | |
8 | -
|
הוספה | |
9 | מקור המילה "טראומה" הוא ביוונית, ומשמעותו "פצע". המונח "טראומה" הופיע מחדש במילון אוקספורד בשנת 1656, והוגדר כ"שייך לפציעות או לריפוי פצעים". המונח שימש להגדרת פציעות גופניות בלבד עד המאה ה-19, אז הורחב המונח והחלו להשתמש בו כדי לאפיין גם פגיעות נפשיות.
מקובל לראות בפרסום מאמרו של הרופא ג'ון אריקסן בשנת 1866 כשימוש הראשון במונח "טראומה" להגדרת פגיעה נפשית. אריקסן בדק ואבחן סימפטומים שיוחסו לנפגעי תאונות רכבת, וחילק את הנפגעים לשלוש קטגוריות: אנשים שהפגיעה במערכת העיצבית שלהם, כתוצאה מההלם והטלטלה של התאונה, נראית לעין בניתוח שלאחר המוות; נפגעים בהם ההלם והטלטלה פגעו במערכת העיצבית באופן בלתי נראה; ומתחזים שמזייפים סימפטומים כדי לזכות בפיצויים. בכל המקרים הסימפטומים נראים כלפי חוץ כזהים. אריקסון ייחס את הפגיעה הבלתי נראית (הקטגוריה השנייה) לנזק שנגרם לעמוד השדרה כתוצאה מההלם והטלטלה בזמן תאונה. אריקסן השווה פגיעה זו לאובדן הכוח המגנטי של מגנט שקיבל מכה חזקה: כמו המגנט, הגוף הפגוע מאבד מכוחו העצבי. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
10 |
מבחן השלכה הוא סוג של מבחן אישיות בפסיכולוגיה, שבו מוצג גירוי רב משמעי, שעל הנבחן להציג לו פירוש. ההנחה היא שהפירוש ישקף דבר מה על נותן הפירוש. רוב מבחני ההשלכה מבוססים על הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית. הם מורכבים מגירויים מעורפלים, המאפשרים לאדם מרחב תגובה גדול. הנחת היסוד במבחנים אלה גורסת כי רגשותיו של האדם, יצריו, עמדותיו, משאלותיו וצרכיו, מושלכים על הגירויים העמומים ותגובותיו הן לפיכך ביטוי לעולמו הפנימי והלא מודע. יתרונם של מבחנים אלו הוא בחסינותם הגבוהה מפני הטיות והעמדות פנים, ולכן מאפשרים לעמוד על כוחות ועל מניעים לא מודעים באישיות. בנוסף, בדרך כלל אפשר להעבירם לקבוצות מיוחדות עקב היותם, בחלקם, לא מילוליים. עם זאת, למרות ניסיונות לפתח מערכת בדיקה אחידה למבחני ההשלכה כדי להגביר את מהימנות מתן הציונים, נראה שההערכה במבחנים אלו משתנה ממעריך למעריך, ואמינותה נחשבת למועטה. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
11 | רוב הפילוסופים והחוקרים מסכימים באופן כללי כי בני אדם הם יצורים בעלי תודעה, ואילו צורות חיים פשוטות כמו חיידקים אינן מודעות. הוויכוח ניטש על בעלי החיים המפותחים יחסית, כגון דולפינים וקופים.
אנטוניו דאמאסיו רואה את התודעה כאחד מכלי ההישרדות של האורגניזם, שכן היא מאפשרת תגובות מתוכננות ולא אינסטינקטואליות. הוא גם מצביע על כך שתודעה עצמית מובילה לדאגה לעצמך, שמגדיל את הרצון לשרוד. פסיכולוגים רבים, כמו ביהביוריסטים רדיקליים, ופילוסופים רבים, חושבים כי אפשר להסביר את ההתנהגות באופן לא תודעתי, בדומה לבינה מלאכותית, וגישות אלה מתארות את התודעה כדבר שאינו קשור לפונקציה וליעילות. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
12 | תסמונת סטוקהולם היא תופעה שבה אדם המוחזק בכפייה בידי אנשים זרים, מפתח אמפתיה והזדהות נפשית עם האידאולוגיה והמעשים של האנשים המחזיקים בו. תסמונת זו נובעת מהרצון להזדהות עם החזק והשולט.
השם ניתן לסינדרום זה בעקבות המקרה שקרה ב-23 באוגוסט 1973 בזמן שוד בנק בסטוקהולם שבשוודיה. ארבעה מעובדי הבנק הוחזקו כבני ערובה במשך חמישה ימים וחצי בכספת הבנק בגודל 3×12 מטר על ידי השודד (ששהה שם איתם). ראיונות עם בני הערובה לאחר השחרור ומחקרים פסיכולוגיים על מקרים דומים גילו את התופעה של חטופים החשים הזדהות עם החוטף ופחד מהמחלצים. מקרה מוכר של התסמונת הוא חטיפתה של פטי הרסט, יורשת אימפריית עיתונות אמריקנית ב-1974 מדירתה בידי "צבא השחרור הסימביונזי". הזדהותה הייתה כה עמוקה שהצטרפה לשורות הארגון תחת השם "טניה", בטרם שוחררה כעבור כמה חודשים. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
13 | -
|
הוספה | |
14 |
הטריכוטילומניה היא הפרעה נפשית המסווגת בקבוצת ההפרעות הקשורות לשליטה בדחפים. המאפיין של הפרעה זו הוא חוסר היכולת להתגבר על הדחף למרוט את השיער. בעקבות מריטה חוזרת ונשנית של השיער נוצרים איים גדולים והולכים של אזורים חסרי שיער, במיוחד באזור הקרקפת. (מריטת השיער מלווה לעיתים ב"טקס" של שזירת השיער או של לעיסתו.) הטריכוטילומניה אמנם יכולה להופיע כהפרעה בודדת, אך אצל חולים רבים שכיחה הופעתה בשילוב עם הפרעות חרדה, שימוש בסמים והפרעות אכילה. תלישת השערות נצפתה גם בחולים דיכאוניים, סכיזופרנים וגם בחוסים במוסדות למפגרים ולאוטיסטים. שכיחות הטריכוטילומניה עדיין אינה ידועה. משערים, יחד עם זאת, שהיא שכיחה למדיי. אין כיום אחדות דעים בספרות הרפואית לגבי שכיחותה בקרובי משפחה, אולם אצל כרבע מהילדים הסובלים מטריכוטילומניה דווח על קרובי משפחה עם אותה בעיה. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
15 |
מחקרים רבים מראים כי אחוז המעשנים בקרב חולי סכיזופרניה בעולם עומד על יותר משני שלישים, לעומת פחות מחצי בקרב חולים במחלות פסיכיאטריות אחרות, ופחות מעשרים אחוזים בקרב כלל האוכלוסייה.
|
עריכה | תבנית | שיחה | |
16 | לוחמה פסיכולוגית היא צורת לוחמה באמצעות מערכת מורכבת של תעמולה, שימוש צבאי רב היקף בכלים פסיכולוגים וסוציולוגים, ותמרון כלי תקשורת וזרימת המידע, במטרה לפגוע ישירות ברוחו של האויב.
תחנת הרדיו קול ישראל בערבית שימשה בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל גם ללוחמה פסיכולוגית. כך הייתה לכלי התקשורת הישראלי הראשון שפרסם ידיעה על השמדת חילות האוויר הערביים ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים, בניגוד להוראות הצנזורה הצבאית. במסגרת המבצע לאיתור האחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, נקט המוסד בלוחמה פסיכולוגית ובמקרים מסוימים אף פרסם בעיתונות מודעות אבל על המיועדים לחיסול מספר ימים לפני ההתנקשות עצמה. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
17 | בשנת 1982 פסק בית המשפט האירופי לזכויות אדם שענישה גופנית של תלמידים בניגוד לרצון הוריהם, שהייתה נהוגה בבתי הספר בבריטניה, היא הפרה של אמנת זכויות האדם ועלולה לחנך את הילד בצורה מנוגדת לרצונם ואמונתם של הוריו. | עריכה | תבנית | שיחה | |
18 |
כמעט כל השפות הטבעיות בימינו הן גלגולים של שפות קדומות יותר שהשתנו במרוצת הדורות. בכל זאת, יש עדיין מקרים נדירים של היווצרות שפות טבעיות חדשות, בפרט שפות סימנים. אחד המקרים הידועים הוא היווצרות שפת הסימנים של ניקרגואה באופן ספונטני, בשנות השמונים של המאה ה-20, בקרב ילדים חירשים שקובצו בבית ספר מיוחד בעיר מנגואה. התופעה עוררה התרגשות רבה בקרב בלשנים ברחבי העולם שכן היא הציתה מחדש את הוויכוח בשאלת קיומו של דקדוק אוניברסלי. גם שפת הסימנים של שבט א-סייד היא שפת סימנים חדשה יחסית, שנוצרה לפי ההערכות לפני כ-70 שנה. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
19 |
בעבר כובענים נחשפו למנה גדושה של אדי כספית, כשבחשו בדוודים בהם התבשל לבד ספוג כספית. הפרעות נפשיות, שנגרמו מקישור כספית לתאי העצב במוח, נחשבו בשל כך למאפיין נפוץ של בעלי אומנות זו. דוגמה לכך נמצאת בסיפור "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", בדמות הכובען המטורף. יש הטוענים שגם אייזק ניוטון לקה בהתקפי פסיכוזה כתוצאה משאיפת כספית בעת שישן במעבדתו, כאשר ערך ניסויים במתכות שונות. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
20 |
נבואה המגשימה את עצמה, המוכרת בשיח הפופולרי גם כ"אפקט פיגמליון", היא מצב בו ציפיותיהם של אנשים יוצרות מציאות תואמת אשר לא הייתה קורית אילולא הציפייה. דוגמה מעניינת לעיקרון זה ניתן לראות במקרה מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל, שבו המוני אנשים התחילו לדווח על הימצאותם הלא מוסברת של סדקים בשמשות כלי הרכב שלהם. ככל שהעיתונים פרסמו יותר את הסיפור, כך גדל מספר המקרים שדווחו למשטרה. בעקבות קביעת המעבדה לזיהוי פלילי במשטרת סיאטל ש-5% מהסדקים הם תוצאה של ונדליזם ו-95% מהסדקים הם תוצאה של היסטריה המונית, פסקו הדיווחים כמעט בבת אחת. מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל מהווה דוגמה קלאסית למחשבות שווא קולקטיביות (ולא היסטריה המונית, כפי שדווח). על אף שנזק דומה קורה לשמשות רכב כל הזמן - לאחר שכלי התקשורת החלו לדבר על הנושא, אנשים רבים החלו להסתכל בעיון רב יותר בשמשות שלהם ופתאום שמו לב לנזק שלא ראו עד אז. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
21 | -
|
הוספה | |
22 | -
|
הוספה | |
23 | -
|
הוספה | |
24 |
אחד הקריטריונים להערכת איכותו של ניסוי מדעי הוא היכולת של מי שמפקפק באמינותו או בהדירותו של הניסוי, לחזור עליו בעצמו. מבחינה זו, אחדים מהניסויים המוצלחים ביותר בהיסטוריה של המדע היו הניסויים בפסיכולוגיה התפתחותית שערך ז'אן פיאז'ה. הניסויים שלו מחזקים מאוד את הטענה, שיש התפתחות של יכולות החשיבה עם ההתבגרות. הם עושים זאת בעזרת הצגת חידות לילדים בגילאים מגווונים – חידות שכל אחד יכול להציג לילדים, כדי לחזור על הניסוי. אולם בניגוד לפיאז'ה, על הניסויים של חלק מאבות הפסיכולוגיה האחרים, אי אפשר עוד לחזור. אחד מניסויים אלו הוא ניסוי הכלא של זימברדו, שנחשב לאחד הניסויים החשובים בפסיכולוגיה החברתית. זימברדו הראה שהאופי הפלילי של האסירים אינו הסיבה המרכזית ליחסי האנוש העכורים שיש בבתי כלא. זימברדו יצר מעין בית כלא קטן במרתף אוניברסיטת סטנפורד. הוא שיכן/כלא בו סטודנטים מתנדבים, חסרי עבר פלילי, שחולקו אקראית לתפקידי אסירים וסוהרים. זימברדו תיעד בניסוי גילויי אכזריות די דומים לאלו שבבתי כלא אמיתיים. הניסוי נועד להימשך שבועיים, אולם הנהלת האוניברסיטה עצרה אותו אחרי שישה ימים. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
25 | -
|
הוספה | |
26 |
הגנת טווינקי הוא כינוי לעגני להגנה משפטית מופרכת או בלתי סבירה. אין מדובר בהגנה משפטית מוכרת בתורת המשפט, כי אם במונח עממי שנטבע על ידי התקשורת בעת סיקור משפטו של דן וויט, שנאשם בשנת 1979 ברצח חבר מועצת העיר סן פרנסיסקו הארווי מילק וראש העיר ג'ורג' מוסקונה. עורכי דינו של וויט טענו כי סבל מ"יכולת ירודה" כתוצאה מהדיכאון בו חש לאחר שפרש מתפקידו כחבר מועצת העיר סן פרנסיסקו. עוד נטען כי וויט הפסיק לצרוך מזון בריאות ועבר לדיאטה שהכילה בעיקר חטיפים עתירי סוכר (דוגמת עוגות טווינקי), ועובדה זו הוצגה כסימפטום של הדיכאון שלו. התקשורת, שלא פירשה נכון קו הגנה זה, הציגה בעת סיקור המשפט את הטענה כי הסוכר שבמזון היה בעצמו הגורם ליכולת הירודה של וויט כטיעון המרכזי של ההגנה. וויט הורשע בידי חבר המושבעים בהריגה. המחאה הציבורית שפרצה בעקבות פסק הדין הובילה למהומות ליל וייט. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
27 |
ה-16 באוגוסט 1951 התחיל כיום קיץ רגיל בעיירה הצרפתית פונט-סנט-אספרי. אלא שבשעות הבוקר המאוחרות החלו להגיע למרפאתה אנשים אחוזי הזיות. תחילה הצליח רופא לטפל בעצמו בפציינטים. אך בתוך כמה שעות כבר הצטברו שם 75 תושבים, שסבלו מהזיות חמורות: דוור שהיה משוכנע כי הוא מתכווץ, ילד שניסה לחנוק את אימו, אישה שכביכול חזתה בבניה נטחנים לנקניקיות, אדם שניפץ את רהיטיו בכדי לסלק חיות טרף שהזה, אנשים רבים שברחו מגורמים כמו מפלצות, להבות, חיות בר וחפצים שקמו לתחייה. תועד אף כלב, שלעס אבנים, עד ששיניו נשברו. בתוך שעות אחדות, כל בתי החולים הרגילים ובתי החולים לחולי נפש באזור התמלאו ביותר מ-300 מתושבי העיירה, שהתלוננו על כאבים שונים. כשבעה מהם נפטרו באותו יום. ההסבר, שנמצא לאירועי אותו יום הוא אכילת חיטה לא איכותית, שהייתה נגועה פטריות ארגוט. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
28 | -
|
הוספה | |
29 |
תרבותה של יפן ידועה באיפוקה ובטקסיות שלה. אחד הסמלים לטקסיות זו, הוא קיסר יפן, אך לא כולם היו טקסיים ומאופקים; יושיהיטו קיסר יפן ה-123 לקה בילדותו בדלקת קרום המוח, שהביאה ככל הנראה לפגיעה מוטורית ונפשית. בעקבות זאת, הוגבלו הופעותיו הפומביות למינימום ההכרחי. עם זאת, הוא הופיע בפתיחת הפרלמנט היפני בשנת 1913 ובמהלך הישיבה הוא גלגל את הדף עליו נכתב נאומו למעין טלסקופ ובהה דרכו בקהל ההמום. בשנת 1919, כשבע שנים לאחר שהחל את כהונתו, ויתר על התפקיד לטובת בכורו בן ה-18, הירוהיטו – אם כי באופן רשמי, ירש אותו רק שבע שנים מאוחר יותר, במותו. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
30 |
החל משנת 1901 הוענק פרס נובל בחמישה תחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה או רפואה, ספרות ושלום. עם השנים, נוסף על אלו גם פרס נובל לכלכלה. מנגד, מדעי המחשב, תחום מדעי חשוב אחר, מעולם לא קיבל הכרה שכזו, בין היתר כיוון שפותח רק שנים לאחר ייסוד הפרס. בשנת 1966 נוסד פרס יוקרתי במיוחד לתחום זה, פרס טיורינג. הרברט סיימון, חוקר יהודי-אמריקאי בולט בתחומי הפסיכולוגיה, הכלכלה והניהול, מדעי המחשב ופילוסופיה של המדע, הוא האדם היחיד שזכה בשני הפרסים גם יחד: פרס טיורינג בשנת 1975 ופרס נובל לכלכלה בשנת 1978. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
31 | -
|
הוספה | |
32 |
יובל חמצני היה תשבצאי, צייר ועורך דין ישראלי. במלחמת ההתשה, בשירותו כחייל סדיר באזור האגם המר, הוא נפצע והפך לנכה צה"ל. לצד לקות מוטורית, חמצני היה כנראה אחד האנשים הבודדים בעולם, שכמעט איננו חולם בשנתו. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
33 | -
|
הוספה | |
34 | -
|
הוספה | |
35 | בשנת 1904, פתח הפסיכולוג הוינאי, תיאודור הלר, פנימיית חינוך מיוחד, לילדים פגועים קוגניטיבית. ב-1908 הוא פרסם את תגליתו, "שיטיון הילדות" (הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית), בעזרת חקר מקרה של שישה ממטופליו, שעד שנת חייהם השלישית או הרביעית, התפתחו באופן נורמלי לחלוטין. הילדים איבדו רוב או כל כושר הגיית והבנת השפה, ואימצו התנהגויות, שכיום נחשבות לאופייניות לאוטיזם. הלר תיאר ממצאים אלו עשרות שנים לפני שליאו קנר גילה את האוטיזם הקלאסי ולפני שהנס אספרגר גילה את תסמונת אספרגר. לכן, הלר לא יכול היה לדון בקשת האוטיסטית. תחת זאת הוא השתמש בתיאורים כמו "נראה כי הילד חדל לזהות את הוריו". במשך כמעט מאה שנה, עבודתו של הלר זכתה לתשומת לב דלה. אולם בין שנת 2000 ל-2013, הופיעה הגדרה לתסמונת זו במדריך האבחנות של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (DSM-IV). אך מאז 2013, האנשים המעטים, שיש להם אוטיזם נרכש, נחשבים בידי הממסד לאוטיסטים רגילים, ובשל נדירותם, רוב הציבור לא מודע לתופעת האוטיזם הנרכש. | עריכה | תבנית | שיחה | |
36 |
קומודוס, בנו של הקיסר והפילוסוף מרקוס אורליוס, שלט ברומא משנת 180 עד שנת 192. הוא מסמל את סיומה של תקופת "חמשת הקיסרים הטובים" שהרחיבו וביססו את הקיסרות הרומית, ואת תחילת שקיעתה של האימפריה. שגעון הגדלות שלו הביא אותו להכריז על עצמו כמייסד רומא, לשנות את שמה ל"קולוניה קוֹמוֹדיאנה", את שם הצבא ל"הצבא הקומודיאני", לקרוא את כל חודשי השנה על 12 שמותיו ועוד שגיונות. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
37 |
בשנות ה-70 הנהיג אידי אמין משטר צבאי באוגנדה. הוא ערף את ראשי הקצינים שלא תמכו בו, ולפי השמועות, גם אכל אותם. "חוליות הרצח" שייסד רצחו מאות אלפי אזרחים, כולל הארכיבישוף של אוגנדה, נשיא בית המשפט העליון, רקטור אוניברסיטת מקררי, נגיד הבנק המרכזי ואחדים משריו. אמין גירש רבבות אסיאתים, שהיוו חלק חשוב ממעמד הביניים, בטיעון שאלוהים דרש זאת, בחלומו. אמין ניתק את הקשר הדיפלומטי עם בריטניה, וקרא לעצמו "הוד מעלתו הנשיא לכל החיים, פילדמרשל החאג' דוקטור אידי אמין, VC, DSO, MC, אדון כל חיות האדמה ודגי הים, כובש האימפריה הבריטית באפריקה בכלל ובאוגנדה בפרט, ומלך סקוטלנד". אמין ניתק גם את הקשר עם ישראל, הציע לאש"ף את בניין שגרירותה, וסייע למחבלים פלסטינים שחטפו מטוס (ראו מבצע יונתן). אולם את כנפי הצניחה שקיבל מצה"ל, המשיך לענוד. הוא ענד מדליות כה רבות, עד שחולצותיו נקרעו ממשקלן. וכשהוא נעדר קשרים עם כל מדינה שהיא, פלש עם צבאו לטנזניה, הובס והודח. אמין הפך גם לפרנואיד ואינפנטיל, ולכן הועלתה השערה, כי הוא סבל מסיבוך של עגבת במוח. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
38 |
חדר איימס הוא חדר מעוות, היוצר אשליה אופטית, המשבשת את תפיסת העומק של הצופה בו מבחוץ. האשליה גורמת לו לתפוש באופן שגוי את גודלם של עצמים בחדר. כל זאת בתנאי, שהצופה נשאר בנקודה קבועה, ומביט בעין אחת בלבד, או בעזרת מצלמה. תפאורת קולנוע, המשתמשת בחדרי איימס, מאפשרת לדמויות בעלילה להיות בעלות הפרשי גבהים שונים לחלוטין, מאלו של השחקנים המגלמים אותן. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
39 | עריכה | תבנית | שיחה | ||
40 | -
|
הוספה | |
41 | -
|
הוספה | |
42 |
ב-1966 פיתח החוקר ג'וזף וייצנבאום את אלייזה, תוכנה המדמה בעיני המשתמשים בה טיפול פסיכולוגי. אלייזה קיבלה את שמה מאלייזה דוליטל, הדמות ממחזהו של ג'ורג' ברנרד שו "פיגמליון", שלומדת לדבר במבטא של המעמד הגבוה. התוכנה מקיימת דיאלוג עם המשתמשים בה והופכת כל משפט קלט לפלט בצורת שאלה. כך, למשל, התגובה ל"כואב לי הראש" יכולה להיות "למה אתה אומר שכואב לך הראש?" והתגובה ל"אמי שונאת אותי" יכולה להיות "מי עוד במשפחתך שונא אותך?". וייצנבאום כתב התוכנה כפרודיה על הפסיכותרפיה של קרל רוג'רס - המרוכזת באדם, אך הופתע לגלות שמשתמשים לקחו התוכנה ברצינות ודרשו פרטיות בעודם "מדברים עימה". |
עריכה | תבנית | שיחה | |
43 | -
|
הוספה | |
44 | -
|
הוספה | |
45 | -
|
הוספה | |
46 | -
|
הוספה | |
47 |
בין מעשיו של משיח השקר שבתי צבי, שנעשו בשיא הפופולריות שלו בשנת 1666, בלט ביטול ימי הצום והתענית, דוגמת שבעה עשר בתמוז ותשעה באב. התנהגותו המוזרה של צבי, שסבל ככל הנראה מהפרעה דו-קוטבית, הגיעה לשיאה כמה חודשים קודם לכן, כשפרץ יחד עם מאות מאמיניו לבית הכנסת של מתנגדיו בעיר איזמיר, הזמין שבעה ממקורביו לעלות לתורה, ביים תקיעת שופר בעזרת ידיו ומינה את העולים לתורה ואת אחיו ל"מלכים" במקומות שונים בעולם. שבתי צבי עצמו יצא באותה עת לקושטא תוך שהוא רומז כי בכוונתו להסיר את כתרו של הסולטאן מהמט הרביעי ולמלוך תחתיו. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
48 |
"מגפת ריקודים" קטלנית פרצה בשטרסבורג ביולי 1518. רקדו בה מאות אנשים במשך ימים ארוכים, ללא מנוחה, למרות שחלק מהרוקדים מתו במהלך הריקוד מהתקף לב, שבץ מוחי, רעב או תשישות. לא ידוע מה הייתה הסיבה לריקוד כה מתיש. אך החוקרים בדעה אחת, שהרוקדים לא עשו זאת מרצונם החופשי, ובוודאי שלא למטרת הנאה - הרוקדים התפתלו בכאב, זעקו לעזרה, והתחננו לרחמים. הרופא המקומי שלל סיבות אסטרולוגיות או על-טבעיות לתופעה, ואבחן "מחלה טבעית", שנגרמת מ"הדם החם" של הרוקדים. אך, במקום הקזת דם, שהייתה נהוגה בימי הביניים, הרשויות דווקא עודדו את הריקודים על ידי הקצאת אולמות, בניית במה והבאת תזמורת. זאת מתוך אמונה, שרק אם החולים ימשיכו לרקוד ברציפות ובלי מנוחה, יום ולילה – הם ירפאו. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
49 | -
|
הוספה | |
50 | לברכה עד מאה ועשרים, המשמשת בעיקר בימי הולדת, יש מקור אפשרי מאורך חייהם של כמה אישים יהודים שחיו מאה ועשרים שנה: משה רבנו, הלל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא. עוד מקור לברכה זאת בנוסף, היא פרשנות שנתנה לפסוק מפרשת בראשית ("והיו ימיו מאה ועשרים שנה"), לפיה משמעות הפסוק היא שחיי האדם יוגבלו למאה ועשרים שנה, ובברכה זו רוצים לאחל לו את מספר השנים המרבי ביותר שבו יוכל לחיות. | עריכה | תבנית | שיחה | |
51 |
פחד מהספרה ארבע, הידוע גם כטטראפוביה, הוא אמונה טפלה נפוצה במדינות מזרח אסיה כדוגמת סין, יפן, קוריאה וטאיוואן. המילה בסינית עבור המספר "ארבע" היא 四 (בפין-יין: sì), והיא נשמעת דומה מאוד למילה "מוות" (死 בפין יין sǐ) בדיאלקטים רבים של סינית מדוברת. באופן דומה, המילה ביפנית למספר 4 (שי) ובקוריאנית (사, סא) נשמעות דומות למילה "מוות" בכל אחת מהשפות. במדינות אלו נעשה מאמץ מיוחד להימנע מהופעה או מאזכור של הספרה 4. באופן דומה נמנעים במקומות אלו משימוש במספרים 14, 24, וכו' בשל הספרה 4 המופיעה בהם. כך למשל, מדלגים על מספרים אלו במספרי הקומות, החל מבתי מלון ומשרדים ועד דירות מגורים ובתי חולים. בתרבות המערבית ישנה אמונה טפלה דומה לגבי המספר 13, הידועה בכינוי "טריסקאידקפוביה". מקרה פרטי של אמונה טפלה זו הוא יום שישי ה-13 |
עריכה | תבנית | שיחה | |
52 |
אפקט במבי הוא ביטוי ליחס שונה לבעלי חיים והתנגדות לפגיעה בהם, כאשר הם נתפסים כ"חמודים"; זאת בשעה שקיימת אדישות רבה יותר לפגיעה בבעלי חיים אחרים. זאת לא על סמך הבנה ריאליסטית של כוחות הטבע, אלא עקב התקשרות רגשית לחיות ילדותיות וחמודות. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
53 |
הביטוי "אדם לאדם זאב" מתאר את אופיו השלילי והלא חברותי של בן האנוש, לכאורה, אשר מטבעו מתנהג לאחרים כזאב, חשדן כלפי אחרים ובהינתן הזדמנות ישאף לפגוע בהם. למעשה, תיוג זה של זאב כיצור לא חברותי הוא מוטעה ושגוי, שכן הזאב הוא אחת החיות החברתיות ביותר בטבע. בניגוד למיתוס זה, בלהקות של זאבים בטבע נצפו דווקא סיוע הדדי והגנה הדדית בין הפרטים. תכונותיו החברתיות הידועות של כלב הבית, מקורן במין הטקסונומי "זאב מצוי", המין אליו משתייך גם הכלב. |
עריכה | תבנית | שיחה | |
54 |
בשפות שונות ברחבי העולם, לא קיימות מילים נפרדות עבור חלק מן הצבעים שמרבית השפות כן מבדילות ביניהם. למשל, ישנן שפות שבהן יש מונח אחד שמתאר הן "ירוק" והן "כחול", או מונח אחד המתאר הן "כחול" והן "כהה". הסיכוי שאדם שנחשף כל חייו רק לשפה שאינה מבדילה בין שני צבעים, ילמד להבדיל בין צבעים אלה יורד ככל שגילו של אותו אדם עולה. על כן סברו המדענים בראשית המאה העשרים, שאנשים מבוגרים שנחשפו רק לשפות כאלה סובלים מ"עיוורון צבעים תרבותי", דהיינו, תרבותם הורתה להם להתעלם מההבדל בין שני צבעים עד שהם חדלו לתפוס הבדל זה. תאוריה די מקובלת היום היא שבמהלך האבולוציה של כל שפה מתגבש עושר באוצר המילים. לכן שפות מפותחות יותר מכילות יותר שמות לצבעים. |
עריכה | תבנית | שיחה
|
מבחר קטעי "הידעת?" לפי נושאים | |
---|---|
| |
הידעת? אקראי |