אמונה טפלה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מעלית בבית מלון בלונדון, שבה אין קומה 13

אמונה טפלה (או: אמונה תפלה; על מקור הביטוי ראו להלן) היא אמונה כי דבר מסוים יביא לתוצאה מסוימת, אף שסיבתיות זו בלתי רציונלית ואין לה בסיס הגיוני. מושג זה משמש גם כשם גנאי לאמונותיו של הזולת.

ישנן אמונות טפלות נפוצות המכונות גם "אמונות עממיות". חלקן, כגון הפחד מיום שישי ה-13 או מחתול שחור ניתנות למעקב ולהסבר היסטורי. ישנן גם אמונות טפלות שאדם, או יצור חושב אחר, מגבש בעצמו בשל הסקה לא נכונה ממאורעות חייו. לדוגמה, בניסויים בתחום הפסיכולוגיה של הלמידה, בהם חיית מעבדה אמורה ללמוד בניסוי וטעייה ללחוץ על דוושה כדי לקבל מזון, יש חיות שלומדות להסתובב סביב עצמן וללחוץ על הדוושה, להנהן בראשן וללחוץ על הדוושה וכיוצא באלו. זאת על אף שדי בלחיצה על הדוושה בלבד כדי לקבל מזון.

אמונה הנשענת על מערכת עקרונות מנחים מגובשת ומוכחת, לא תכונה אמונה טפלה בדרך כלל, גם אם היא ספציפית לא הוכחה. לכן אין האתאיסט יכול לטעון שהאמונה בדת היא אמונה טפלה.

הגדרת אמונות כטפלות תלויה גם בתרבות המקומית, ולכן אמונה באסטרולוגיה נחשבת לאמונה טפלה במאה ה-21, אך בזמנים בהם האסטרולוגיה הייתה מקובלת על מרבית המלומדים ומנומקת לפי מיטב יכולתם, לא נחשבה אמונה טפלה.

שלט הומוריסטי בכניסה לתערוכה "לכל הרוחות והשדים", מוזיאון ארצות המקרא ירושלים, ינואר 2011

מקור השם

בעברית מודרנית מקובלים שני הצרופים: אמונה טפלה ואמונה תפלה. הגם כי הצירוף "אמונה תפלה" נראה מתאים יותר למשמעותו ("תפל" משמעו חסר טעם, דלוח, "טפל" משמעו נספח, משני), נראה כי הצירוף "אמונה טפלה" מתאים יותר למקורו ההיסטורי. מקור הצירוף הוא בתקופת ההשכלה, כנראה חידוש של נחמן קרוכמל[1] (רנ"ק) על פי המילה הגרמנית Aberglaube, שפירושה אמונה נוספת, או נספחת. בגלל הדמיון בין המילים "טפל" ו"תפל" התקבלו בעברית שתי הצורות של הביטוי[2] (ראו אטימולוגיה עממית).

השורש ט.פ.ל מופיע במקרא, בספר איוב (ספר איוב, פרק י"ג, פסוק ד'): "אַתֶּם טֹפְלֵי-שָׁקֶר; רֹפְאֵי אֱלִל כֻּלְּכֶם".

היחס לאמונות טפלות בהלכה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דרכי האמורי

בהלכה יש איסור לעשות פעולות הנובעות מאמונות טפילות, בתוספתא ובתלמוד הבבלי מצויות רשימות של פעולות המכונות "דרכי האמורי", וכולן אמונות טפלות שהיו נהוגות אצל עמי כנען הקדומים, והתורה אוסרת לעשותם. עם זאת, במקרים מסוימים מותר לעשות מעשים כאלו לרפואה.

אף הרמב"ם השולל בספרו[3] אמונות טפילות רבות, (ולא כמשמעות פשטות לשון התלמוד[4]), הביא בספרו היתרים מסוימים כגון ההיתר של הגמ' לחולה לשאת בשבת קמיע שתועלתו הוכחה.

מקורות

מערכת האמונות ב"סיבה ותוצאה" של מעשי האדם, אלו שאינם ניתנים לבדיקה אישית, מבוססים על מערכות מידע חיצוניות שנמסרים לו. עם הפצת הכתב החלה החברה האנושית כולה, לגבש מערכת אמונות מנומקת באופן מעמיק יותר תוך השתדלות לפתור סתירות פנימיות. הן המדע והן הדת התפתחו, האמונה באלילים נמוגה, האמונה המונותאיסטית פשטה בעולם, וכוחות הטבע קיבלו חוקים מסודרים אשר הסבירו את מרבית התופעות. כתוצאה מכך, מעשי האדם נעשים מתוך ידיעה ברורה יותר בקשר לתוצאות הצפויות, ומעשים אשר הוברר חוסר יעילותם מבחינה מעשית ומבחינה דתית, הוכרו כ"אמונה תפלה".

כיום יודעים אנשים רבים את ערכה של החשיבה המדעית. למרות זאת, עדיין שורדות להן האמונות הטפלות. התייחסות משועשעת לכך נמצאת בסיפור על חתן פרס נובל לפיזיקה, נילס בוהר, אשר במשרדו הייתה תלויה כביכול פרסת סוס. "האם אתה מאמין באמונות טפלות?" נשאל על ידי מבקר נדהם. "לא ולא", השיב נילס בוהר, "אבל שמעתי שפרסה של סוס מביאה מזל, גם אם לא מאמינים בה".

יש אמונות טפלות עתיקות מאד, יש שהן מוזרות ומשעשעות, ורבות מהן אינן עלולות להזיק לאיש. אולם כולן מעידות על גישה לא מדעית ונכונות לקבל דברים מפי הבריות בלי לבדוק אותם, ובכך נזקן. התייחסות לכך אפשר למצוא בדבריו של ירמיהו יובל[5]:

"יש...פניה אל האמונה הטפלה...מפני שהתבונה, לפי טבעה הביקורתי, אינה מסוגלת לענות על כל השאלות...(לכן) בני האדם מבקשים להם תשובה באשליה ובהזיה, בקוסמים ומעוננים ואצטגנינים ומכשפים למיניהם, ואלה, המנצלים את חולשת בני האדם, יוצרים להם ממסדי כוח על חשבון אשליותינו, או סוחרים בפחדים ובתקוות שלנו..."

מאפייני חשיבה של מאמיני אמונות תפלות

לפי מרג'אנה לינדמן (Marjaana Lindeman)[6] אמונות טפלות מייצגות כשל בהבחנה בין העולם הפיזיקלי לעולם הדמיון. לפי גישה זו ילדים לומדים עד גיל 4 להבחין בין ישויות פיזיות כמו בובות משחק שמופעלות על ידי כוחות חיצוניים, לבני אדם שיכולים ליזום פעולה מתוך כוונה להשיג תוצאה. אמונה טפלה, לפי גישה זו, היא שבירה של ההבחנה הזו: גם הגופים הפיזיים פועלים מתוך כוונה לגרום תוצאות (רצויות או הרסניות). בכך שונה אמונה טפלה מסתם שגיאה: מי שחושב שלוויתן הוא דג (ולא יונק) טועה אך אינו בעל אמונה טפלה משום שגם דג וגם יונק הם ישויות ביולוגיות, לעומתם שחקן שש בש שילחש לקוביות לפני הזריקה הוא בעל אמונה טפלה משום שהוא מייחס חוקיות פסיכולוגית (היענות לבקשה) לגוף חומרי. למעשה החשיבה האינטואיטיבית מתקיימת לצד החשיבה הרציונלית וככל שהיא מפותחת יותר מתחזקת הנטייה לאמונות טפלות. המחקר העלה מתאם מובהק בין אמונה באמונות טפלות לבין נטייה לייחס איכויות פסיכולוגיות לעצמים פיזיקליים או ביולוגים: משפטים כמו "לרהיטים ישנים זיכרונות מהעבר" או "כשחם הפרחים רוצים לפרוח" הובנו כפשוטם. בנוסף המאמינים באמונות טפלות נטו יותר מאחרים ליחס כוונה לאירועים טבעיים ואקראיים. הפונים לאסטרולוגיה, טלפתיה, קמעות ופנג שווי, התבססו הרבה יותר על אינטואיציה מאשר על חשיבה אנליטית גם בתחומים שאינם קשורים לאמונותיהם.

הבנה של מאורעות אקראיים

מאמיני אמונות טפלות נוטים לבקש אישוש למאורעות הנראים להם בלתי סבירים, ולכן מחפשים להם הסבר על-טבעי. במחקר בו נבדקה התלות שבין הנטייה לאמונות טפלות להבנה של אקראיות נמצא מתאם מובהק בין אי הבנה של אקראיות לבין אמונה באמונות טפלות[7]. מאמינים באמונות טפלות נטו לתת תשובה לא נכונה לשאלות כגון: איזה רצף סביר יותר שיתקבל ב-6 הטלות של מטבע:

  • עץ, עץ, עץ, עץ, עץ, עץ
  • עץ, עץ, עץ, פלי, פלי, פלי
  • עץ, פלי, עץ, עץ, פלי, פלי
  • לכל האפשרויות הסתברות זהה (התשובה הנכונה).

סיבות רגשיות לאמונה באמונות תפלות

חוקרים אחרים מייחסים לאמונות טפלות ערך הסתגלותי במצבים של חוסר שליטה. ניסוי שהדגים את יתרונן של אמונות טפלות בויסות רגשי בדק ביצועים של נחקרים בפתרון חידות. באחד משלבי הניסוי נתבקשו הנחקרים לפתור חידות שהיו בלתי פתירות (כישלון מובטח). מתברר כי דווקא הרציונליסטים התקשו להתמודד עם המצב ובעקבות ההתמודדות הכושלת הזו ירדו ביצועיהם בשלבים הבאים של הניסוי (בהם היו החידות פתירות). ביצועיהם של נחקרים שהעידו על עצמם כמאמינים באמונות טפלות נפגעו פחות[8] המחקר הראה גם עליה בדיווח על אמונה באמונות טפלות בעקבות התמודדות עם שאלות בלתי פתירות. יש מחקרים המקשרים טראומות ילדות ופנטזיות כתוצאה מאותן טראומות לאמונות טפלות[9]. לפי המודל הזה הצורך לחדש את תחושת השליטה הפגועה של הילד בחייו עשוי להביא אותו לפנטזיות על אמצעים דמיוניים להשגת כח ושליטה שיתורגמו מאוחר יותר לאמונה באמונות טפלות.

דוגמאות לאמונות תפלות

חתול שחור - אמונה טפלה על סימן מבשר רעות

דוגמאות לאמונות טפלות שרבים עדיין מאמינים בהן:

  • הקשה בעץ מבריחה רוחות רעות - נובעת מכך שבעבר היו סבורים כי אלה מתקיימות בתוך עצים. על כן, כשמזכירים את שמו של אדם לטובה, מקישים על עץ כדי שרוח רעה לא תפגע בו; וכשמזכירים שם של אדם שקרה לו דבר רע, מקישים על העץ על מנת להבריח את הרוחות הרעות מקרובינו וסובבינו.
  • חתול שחור החוצה את הכביש לפני הולך הרגל - סימן מבשר רעות.
  • אם מבקש אדם משאלה בעת שכוכב נופל, מתגשמת משאלתו.
  • אם ילד שוכב על הארץ ומישהו עובר מעליו, הרי מעתה לא תגבה קומתו עוד, אלא אם יעברו מעליו בחזרה.
  • ביום שישי החל ב-13 בחודש יש לצפות לפורענות .
  • הליכה מתחת לסולם אשר נשען על קיר לא רצויה, כי הסולם יוצר עם הקיר "משולש קדוש", והעובר מתחתיו שובר אותו.
  • אם מישהו משתעל, הרי זה סימן כי באותו הרגע מדברים עליו רעה במקום אחר, ואילו אם הוא מתעטש, זהו סימן שמדברים עליו דברים טובים. אם מישהו מתעטש שלוש פעמים ברצף באמצע דבריו, סימן הוא כי אמת דיבר.
  • שעון עומד (ללא סוללה, מקולקל) מעכב את הזמן, עוצר פרנסה.
  • אמירת "מלח מים שום בצל, מלח מים שום בצל..." מרחיקה דבורים וצרעות.
  • אם מישהו יושב בפינת השולחן, הוא לא יתחתן בשבע השנים הבאות.
  • מציאת תלתן בעל ארבעה עלים מביאה מזל טוב, ומציאת תלתן בעל חמישה עלים מביאה לשגשוג כלכלי ואריכות ימים.
  • ציפורים - כאשר ציפור אדומה נכנסת לביתו של מישהו צפויה שרפה בבית. כאשר נכנסת יונה לבית צפוי שלא יהיו ריבים בשבועות הקרובים.
  • לימאים בכל הדורות היו וישנן אמונות טפלות משלהם, אחת מהן ממליצה להחזיק חתול מנומר על הסיפון, כי בכל מקרה מביא הדבר למזל טוב. חתולים מנומרים, לפי אותה דעה, יכולים לחזות מראש סערות מתקרבות, ואם שולחים אותם אל ראש התורן, יוכלו גם להפחיד את שדי הסערות ואף לגרשם מן הספינה. אמונה טפלה נוספת, שנפוצה גם בקרב ציים מודרניים, היא שאסור לתת לאישה להתקרב לחדר המכונות של ספינה, וכן שאסור לשרוק על הספינה ובפרט בגשר הספינה.
  • פתיחת מטריה תחת גג, תגרום לשבעה חתונות לפותח[דרושה הבהרה].
  • הצגת תינוק מול מראה תעכב את צמיחת השיניים שלו.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יחיעם פדן ויעל ענבר, ספר המאגיה והמסתורין: מחתולים שחורים עד כוכבים נופלים, הוצאת מפה, 2005.
  • הרב שלמה אבינר, נר באישון לילה,אמונות תפלות לאור התורה והמדע, הוצאת חוה, תשע"ג

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כך לדעת שמעון רבידוביץ', כתבי ר' נחמן קרוכמל בצירוף מבוא מפורט, ברלין תרפ"ד, עמ' 204 ועמ' 208.
  2. מילון אבן שושן בערכים "טפל" ו"תפל", וראו עוד גד בן-עמי צרפתי, העברית בראי הסמנטיקה, הוצאת האקדמיה ללשון העברית, ירושלים תשס"א, עמ' 109 - 210.
  3. הלכות עבודה זרה פרק יא הלכה טז
  4. ראו ביאור הגר"א שולחן ערוך סימן קע"ט סעיף קטן י"ג
  5. מתוך הרצאה של פרופ' ירמיהו יובל משנת 2000, המצוטטת כאן.
  6. :Marjaana Lindeman ¤, Kia Aarnio; Superstitious, magical, and paranormal beliefs: An integrative model; Journal of Research in Personality 41 (2007) 731–744
  7. :Neil Dagnall et al; Paranormal belief and reasoning; Personality and Individual Differences 43 (2007) 1406–1415
  8. :R. Thomas Dudley; The effect of superstitious belief on performance following an unsolvable problem; Personality and Individual Differences 26 (1999) 1057
  9. :Irwin, H. J. (1992). Origins and functions of paranormal belief: The role of childhood trauma and interpersonal control. Journal of the American Sociery for Psychical Research, 86, 199-208.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0