קומודוס
 | |||||||
| פרוטומה של הקיסר קומדוס בצעירותו, מוצג, נכון ל-2013, במוזיאון הרומי-גרמאני, קלן, גרמניה | |||||||
| לידה | לנוביום, לאטיום האימפריה הרומית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | רומא, האימפריה הרומית | ||||||
| שם מלא | אימפרטור קיסר מרקוס אורליוס קומודוס אנטונינוס אוגוסטוס | ||||||
| מדינה | האימפריה הרומית | ||||||
| מקום קבורה | קבר אדריאנוס | ||||||
| בת זוג | קרסיפינה | ||||||
| שושלת הנרווה-אנטונינים | |||||||
| |||||||
| |||||||
מַרְקוּס קוֹמוֹדוּס אַנְטוֹנִינוּס, הידוע גם כלוּקְיוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹמוֹדוּס, ובשמו הקיסרי המלא, אִימְפֶּרָטוֹר קֵיסָר מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹמוֹדוּס אַנְטוֹנִינוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Imperator Caesar Marcus Aurelius Commodus Antoninus Augustus; 31 באוגוסט 161 - 31 בדצמבר 192) היה קיסר רומא משנת 180 לספירה ועד שנת 192.
קומודוס ירש את אביו, הקיסר מרקוס אורליוס, ששיתף אותו בקיסרות עוד לפני מותו בשנת 180. יש הרואים בו את הקיסר הרומי הגרוע ביותר[דרוש מקור] ומי שהביא לסיומה את תקופת הקיסרים הגדולים שהרחיבו וביססו את האימפריה.
שלטונו
עם עלייתו לשלטון המשיך קומודוס להתמודד עם הבעיות שהטרידו את אביו בגבולותיה הצפוניים של האימפריה. הוא חתם הסכם שלום עם השבטים שמעבר לדנובה בגרמניה, והקים מחדש את הפרובינציות סרמטיה ומרקומניה שאביו הקים לראשונה לאחר הכנעת השבטים שישבו בהן.
בשנים שלאחר מכן היה ניסיון להתנקש בחייו של קומודוס. הקשר אורגן על ידי קלאודיוס פומפיאנוס, גיסו והשתתפו בו גם אחותו של קומודוס, לוסילה וגורמים רבים בארמון ובסנאט. לפי התוכנית היה פומפיאנוס אמור לדקור את קומודוס תוך אמירת: "הסנאט שלח לך את הפיגיון הזה". הניסיון סוכל על ידי חיל המשמר הפרטוריאני. קומודוס ציווה להרוג את פומפיאנוס ואת כל השותפים בקשר, כולל את אחותו.
קומודוס חי חיי תענוגות. ומינה את מקורביו לכל התפקידים החשובים באימפריה תוך התנגשות עם הסנאט.
בין נושאי התפקידים שמינה היה גם משרתו, קלאנדרוס, שצבר כוח רב. קלאנדרוס גייס כספים על ידי מכירת תפקידים, כמו קונסולט וסנאטור. על ידי כך הוא אפשר לכל בעל הון להתמנות לסנאט. בין האנשים ששלמו לקונסולט היה ספטימיוס סוורוס, הקיסר לעתיד. קלאנדרוס הודח מתפקידו לאחר שהואשם בהפחתת אספקת התבואה לרומא.
באותן שנים נמשך אי־השקט בגבולות האימפריה. שבטים גרמנים פלשו ונהדפו, בבריטניה הייתה מלחמה קשה בהתמרדויות מקומיות והיו אף פלישות מכיוון מאוריטניה.
קומודוס היה רודף כבוד וכוח. הוא הוסיף תארים רבים לשמו ודרש שיסגדו לו כמו לאל. הוא נודע בהערצתו לקרבות הגלדיאטורים. בניגוד לכל המוסכמות הוא אפילו הופיע בזירה כגלדיאטור, תפקיד שנחשב בזוי בעיני אזרחי רומא. להופעותיו בזירה הוא הגיע לבוש בדמויות של גיבורי מיתולוגיה יוונית כגון הרקולס ונלחם נגד יריבים שנאלצו להשתמש בכלי נשק מעץ ולא נשאו שריון. על הופעותיו אלו הוא גבה מהעיר רומא תשלום כספי גבוה מאוד.
שגעון הגדלות שלו הגיע לשיא בשנת 190. לאחר שחלק מהעיר רומא נשרף, הכריז קומודוס על עצמו כמייסד מחדש של העיר ושינה את שמה ל"קולוניה קוֹמוֹדיאנה". הוא המשיך ושינה את שמות כל חודשי השנה, כך שיתאימו לכל (כעת 12) שמותיו, את שם הסנאט ל"הסנאט של בני המזל הקומודיאנים" ואת הצבא ל"צבא הקומודיאני".
מותו
שנתיים מאוחר יותר, ב־31 בדצמבר 192, נרצח קומודוס בידי הגלדיאטור נרקיסוס, בעת שרחץ באמבטיה, כחלק מקשר שרקמו הסובבים אותו וביניהם פילגשו. היה זה יום לפני שתכנן לצעוד לסנאט ולהכתיר עצמו בתור קונסול.
אחד ממפקדי הצבא, פרטינקס, הוכתר כקיסר באישור הסנאט. הסנאט הכריז על קומודוס "אויב הציבור" ((בלטינית): hostis publicus), הכרזה שמשמעותה "דאמנאטיו ממוריאה" דה פקטו. סנאטוס קונסולטום ביטל את כל מעשיו וזכרו של קומודוס והחזיר לרומא את שמה המקורי. בשנת 195 ביטל הקיסר ספטימיוס סוורוס את הצו, שיקם את שמו של קומודוס ואף העלה אותו לדרגת אל.
דמותו בתרבות
ספרות
ספר העושה שימוש בדמותו של קומודוס הוא "הנבואה האפלה" מסדרת "גורלו של אפולו" מאת ריק ריירדן.
לקריאה נוספת
- היסטוריה אוגוסטה: הקיסרים האנטונינים, קומודוס אנטונינוס, עמ' 184–213. תרגם מלטינית, הוסיף מבוא והערות דוד גולן. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2007.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הממונה מטעם הקיסר על העיר רומא
- ^ האימפריה הרומית: שלטון הדמים, באתר נטפליקס
