פורטל:תחבורה/הידעת?/קטעי הידעת
1 |
תחנת הרכבת יפו, שאינה פעילה מאז מלחמת העצמאות, נמצאת בין שכונת מנשייה לבין שכונת נווה צדק. היא נחנכה ב-26 בספטמבר 1892 כתחנת הקצה של מסילת הרכבת יפו-ירושלים והייתה תחנת הרכבת הראשונה שהוקמה במזרח התיכון. כיום שופץ המקום ומשמש כמרכז בילוי בשם "מרכז התחנה" במקום ניתן למצוא חנויות,מסעדות ובסופי שבוע גם דוכנים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
2 |
לידתה של "פולקסוואגן סימן 1", המוכרת יותר כחיפושית, הייתה בפנייה של אדולף היטלר למהנדס הרכב פרדיננד פורשה לעצב מכונית זולה וחסכונית בדלק. בגרמניה הנאצית יוצרה המכונית בעזרת גוף שנקרא "כוח באמצעות שמחה". לאחר מלחמת העולם השנייה המשיכה גרמניה המערבית לייצר את כלי הרכב, תחילה בחסות בעלות הברית ואחר כך באופן עצמאי ובמדינות ברזיל, מקסיקו, דרום אפריקה וניגריה. עם הזמן הפכה החיפושית לאחת המכוניות הנמכרות ביותר בהיסטוריה - למעלה מ-21.5 מיליון חיפושיות יוצרו עד שנת 2003, בה הופסק ייצור כלי הרכב. במשך השנים הספיקה החיפושית לככב במספר רב של סרטי קולנוע ולהפוך לסמל תרבותי פופולרי וחינני. |
עריכה | תבנית | שיחה |
3 |
עם השלמתו של גשר הרכבת מעל עמק איילון, המכונה גם גשר 6, כחלק מקו הרכבת המהיר לירושלים, הוא נהיה הגשר הארוך במדינת ישראל באורך 1,200 מטרים. זהו גשר כפול, עבור שתי מסילות רכבת, הניצב על 24 זוגות של עמודי בטון, בגובה של עד 40 מטר. הגשר מוקם, לראשונה בישראל, בשיטת הבנייה הנורווגית MSS (Movable Scaffolding System - מערכת פיגומים ניידת). בשיטה זו משתמשים בתבנית ענק המונחת בין שני עמודים, ויוצקים לתוכה בטון בכמות גדולה. לאחר מכן מזיזים את התבנית על מסילות מיוחדות באמצעות כוחות הידראוליים אל המרווח שבין העמודים הבאים, וכך הלאה. השיטה פותחה בשנות ה-70 כדי לחסוך בעלויות הבנייה ולקצר את זמן ההקמה, ומאז הוקמו בעולם מאות גשרים בשיטה זו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
4 |
תחנת הרכבת היחידה בעולם ממנה יצאו רכבות לשלוש יבשות שונות היא תחנה חיפה מזרח. בתקופת המנדט הבריטי יצאו מהתחנה רכבות לאפריקה, אירופה ואסיה. שימוש נוסף ייחודי לתחנה הוא היותה נקודת האפס של רכבת ישראל לצורך מדידת מרחקים (אם כי בפועל נמצאת היום התחנה 83 מטר מצפון לנקודת האפס). כל התחנות שלאורך הקו הראשי של רכבת ישראל מציינות את מיקומן על הקו ביחס לתחנה. מאז קום המדינה אין התחנה משמשת עוד כתחנת נוסעים רשמית, והמתחם הגדול שלה משמש כמשכן למשרדי רכבת ישראל בחיפה, כתחנת ניתוב, וכמוזיאון רכבת ישראל. |
עריכה | תבנית | שיחה |
5 |
גוטליב דיימלר וקרל בנץ, האבות המייסדים של החברות "דיימלר-מרצדס" ו"בנץ" שהתמזגו והפכו ליצרנית המכוניות מרצדס-בנץ, לא נפגשו מעולם, למרות שעבדו במקביל, ובמרחק של כמאה ק"מ זה מזה. החברות התמזגו בשנת 1926, 26 שנים לאחר מותו של דיימלר. |
עריכה | תבנית | שיחה |
6 |
ה-F-11 טייגר היה מטוס הקרב הסילוני הראשון שהפיל את עצמו. במהלך טיסת ניסוי שנערכה ב-21 בספטמבר 1956, מעל האוקיינוס האטלנטי, הטיס תומאס אטרידג' את המטוס בצלילה מתונה מגובה של 20,000 רגל. בגובה של 13,000 רגל ירה צרור בן כ-70 פגזים מתותח ה-20 מילימטר שבחרטומו ומייד עבר לצלילה חדה יותר עד לגובה של 7,000 רגל על מנת לירות צרור נוסף. מיד לאחר הצרור השני שירה, נפגעו מנוע הסילון וחופת המטוס מעצם לא מזוהה והטייס נאלץ לפנות בחזרה לבסיס הטיסה שלו. הפגיעה במנוע לא איפשרה לו לבצע נחיתת חירום והמטוס התרסק במרחק של פחות מקילומטר ממסלול הנחיתה. לאחר ההתרסקות נבדק המטוס ונמצא כי כתוצאה מהצלילה החריפה, מייד לאחר הצרור הראשון, חצה המטוס את המסלול הבליסטי של הצרור הראשון, ושלושה מהפגזים פגעו בו כ-11 שניות לאחר שהוא עצמו ירה אותם. |
עריכה | תבנית | שיחה |
7 | השטח הכולל של נמל התעופה המלך פהד בקטיף שבסעודיה, הוא 780 קמ"ר, יותר משטחה של מדינת בחריין הסמוכה אליו, ולמעשה, הוא גדול מעוד 24 מדינות ריבוניות בעולם. בשלב זה, מרבית השטח אינו מנוצל והוא מהווה מדבר שומם. אורכם של שני מסלולי ההמראה בנמל התעופה הוא 4 קילומטרים והם מרוחקים זה מזה כמעט שלושה קילומטרים. בזמן מלחמת המפרץ הראשונה שימש השדה כבסיס אמריקני קדמי למטוסי קרב, מטוסי תובלה וסוללות טילי פטריוט. | עריכה | תבנית | שיחה |
8 |
תעלת סואץ היא מנתיבי השיט החשובים והפעילים בעולם. כ-7.5 אחוזים מנפח התובלה הימית העולמית עובר בה כיום, אף על פי שמכליות מודרניות גדולות מדי מכדי לעבור בה. 14 אוניות שהיו במעבר בתעלה בעת שזו נחסמה במלחמת ששת הימים נותרו בה במשך שמונה שנים עד לפתיחתה המחודשת בעקבות הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים ביוני 1975 וכונו "הצי הצהוב" בשל אבק המדבר שהצטבר עליהן. האוניות עגנו באגם המר הגדול וצוותיהן, שהיו מחוסרי עבודה מרבית הזמן, עסקו בין היתר ביצירתם של "בולי דואר" לא רשמיים וחותמות של ה-GBLA, Great Bitter Lake Association. בולים אלו, הגם שלא היו בעלי ערך כספי, נחשבים לפריטים נדירים ומבוקשים בקרב אספני בולים. הספינות היו מקבלות מעטפות מחובבי בולאות על מנת שיוכלו לזכות בחותמות הייחודיות. |
עריכה | תבנית | שיחה |
9 |
השינקנסן היא רשת רכבות מהירות ביפן, אשר מהירותן מגיעה עד 300 קמ"ש. בחמשת קווי השינקנסן, היוצאים מן העיר טוקיו, נסעו בשנת 2003 כמעט שישה מיליארד נוסעים, ולמעלה מ-16 מיליון נוסעים מדי יום. שינקנסן היא חברת הרכבות בעלת תנועת הנוסעים הגבוהה בעולם. למרות נפח התנועה העצום, שיעור הדיוק הממוצע של הרכבות ב-2003 היה איחור של שש שניות בלבד מלוח הזמנים. הנתון, שחושב על בסיס 160 אלף נסיעות של השינקנסן, כולל בתוכו עיכובים בגלל תאונות, גורמים טבעיים, גורמים אנושיים וטעויות בהפעלת הרכבת. |
עריכה | תבנית | שיחה |
10 |
ב-1 בדצמבר 1990 נפגשו החופרים מהצד הצרפתי ומהצד הבריטי, שעסקו בחפירת מנהרת התעלה, 40 מטר מתחת לקרקעית תעלת למאנש. היה זה החיבור היבשתי הראשון בין האי הבריטי לאירופה מאז התקופה הקדומה. חפירת המנהרה הייתה כה מדויקת שכשהחופרים נפגשו הייתה סטייה של שני סנטימטרים בלבד בין המנהרה הצרפתית למנהרה הבריטית. |
עריכה | תבנית | שיחה |
11 |
האם תהיתם פעם כשאתם רואים שלט מרחק עד לאן בעיר נמדד המרחק? אם אתם חושבים כי המרחק הינו עד הכניסה לעיר-אתם טועים! ע"פ חוק מתקופת המנדט שלטי המרחק במדינת ישראל (משתנה בכל מדינה) מודדים מרחק בין השלט לסניף הדואר המרכזי של העיר עליו הוא מצביע. אם אתם חושבים כי כך זה גם באנגליה בימינו הרי אתם טועים בשנית! החל מ-1979 שונה החוק באנגליה לכך שהמרחק יהיה עד נקודת הכניסה לשטח המוניציפלי של המקום אליו מצביע השלט. |
עריכה | תבנית | שיחה |
12 |
על פי עדותו של יובל נאמן, ששימש ממלא מקום ראש אגף המודיעין לאחר העסק הביש בשנת 1954, אמ"ן הקים באותה תקופה את חברת התעופה כווית איירווייז, וזאת במטרה להחדיר בקלות סוכנים חשאיים למצרים. נאמן סיפר כי אמ"ן שלח לכווית שני טייסים יהודים אמריקאיים, ממתנדבי מלחמת העצמאות, עם סכום כסף נכבד, כדי להציע לשליטיה להקים חברת תעופה בבעלות משותפת. הכוויתים הסכימו, ומאז ועד סיום אותו מבצע מודיעיני קיים אמ"ן שלוש טיסות שבועיות מכווית סיטי לקהיר באמצעות חברת התעופה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
13 |
ספרו המפורסם של ז'ול ורן מסביב לעולם בשמונים יום הוא סיפור מסעו של פיליאס פוג ומשרתו ז'אן פספרטו מסביב לכדור הארץ תוך שימוש בכלי תחבורה שונים. באופן אירוני, דווקא כלי התחבורה שמזוהה יותר מכל עם הספר, הכדור הפורח, אינו אחד מאלו שהשתמשו בהם פוג ופספרטו במסעם. הכדור הפורח שולב בסרט המבוסס על הספר, מסביב לעולם בשמונים יום מ-1956, ומאז הפך לסימן ההיכר של היצירה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
14 |
בשנת 1983 התנגש מטוס קרב F-15 איגל של חיל האוויר הישראלי במטוס סקייהוק בעת טיסת אימון מעל הנגב. הסקייהוק עלה באש וטייסו נטשו בשלום. ה-F-15 איבד את כנפו כך שנותר עם כנף אחת בלבד. בגלל הסילון העז של אדי הדלק אשר ניתזו מגדם הכנף, וגרמו להסתרתו, הטייס והנווט לא ידעו שהם טסים עם כנף אחת בלבד ולכן לא נטשו את המטוס אלא ניסו והצליחו לחדש את שליטתם במטוס הפגוע ולהמשיך לטוס עד לנחיתת חירום בבסיס הבית. בנוסף לעובדה שהצליחו לטוס ולנחות במצב שעד אז נחשב כבלתי אפשרי, המטוס חסר הכנף גם שרד בשלום את הנחיתה חרף מהירותו הגבוהה, מעל 450 קמ"ש, כפול ממהירות הנחיתה הרגילה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
15 |
אם נתרגם את התיאור התנ"כי בפרשת נח של תיבת נח למונחים של ימינו, הרי שאורכה היה כ-150 מטר, רוחבה כ-25 מטר, וגובהה כ-15 מטר, בערך כגודלה של נושאת מטוסים קטנה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
16 |
כלי רכב רבים שימשו את האפיפיורים לדורותיהם, אולם הכינוי פופמוביל נולד רק החל מתקופתו של יוחנן פאולוס השני, עבור כלי רכב בהם האפיפיור נראה היטב כאשר הוא מברך קהל בעת נסיעותיו. לאחר ניסיון ההתנקשות ביוחנן פאולוס השני בשנת 1981 כוסה הרכב בזכוכית משוריינת מכל עבריו. מאז, יוצרו דגמים רבים של רכב ממוגן עבור האפיפיור. בנדיקטוס השישה עשר עשה שימוש רב בפופמוביל המבוסס על רכב ספורט מתוצרת מרצדס-בנץ מסוג M-Class בו קיים מרחב גדול המוגן בזכוכית משוריינת. האפיפיור נכנס לרכב מדלת אחורית, עולה מספר מדרגות, מתיישב על כיסא, ומוגבה באמצעות מעלית הידראולית כך שייראה היטב לקהל המאמינים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
17 |
במלחמת העולם השנייה הופצצה לונדון על ידי מפציצים גרמניים. כדי לאלץ את המפציצים להגביה לגבהים מהם לא יוכלו לפגוע במדויק, הוקפה העיר בבלונים מעוגנים. כיוון שטייסי המפציצים חששו להתנגש בכבלי העגינה של הכדורים הפורחים, הם נאלצו להגביה טוס ויכולת דיוק הטלת הפצצות שלהם נפגעה. לא הייתה זאת הפעם הראשונה בה נעשה שימוש צבאי בכדורים פורחים. בעת מלחמת צרפת פרוסיה עשו הצרפתים שימוש בכדורים פורחים כדי לתקשר מפריז הנצורה עם שאר המדינה וכמה מנהיגים צרפתים אף נמלטו מפריז בכדור פורח. במלחמת האזרחים האמריקאית הקים צבא האיחוד יחידת בלונים מיוחדת שייעודה תצפית על כוחות הקונפדרציה, והיו בה שמונה בלוני תצפית. |
עריכה | תבנית | שיחה |
18 |
במשך שנתיים שט סמואל לנגהורן קלמנס הצעיר בספינה על נהר המיסיסיפי, עד שהוסמך לנווט מדופלם. תעודת הנווט הקנתה לו את הזכות להשיט ספינה כבדה, בעלת שוקע של שני פאתום (יחידת מידה לאורך השקולה לשש רגליים או כ-1.83 מטרים). עומק מים זה נדרש לספינות הנהר כדי לשוט בבטחה ללא חשש לעלייה על שרטון. לימים, כשנהיה עיתונאי מתחיל, סמואל בחר שם עט, המציין עומק זה. שם העט שבחר היה מארק טוויין (Mark Twain), שפירושו "סַמֵן שניים" (המילה twain היא מילה נרדפת ל-two ומקורה באנגלית עתיקה). |
עריכה | תבנית | שיחה |
19 |
הסירה מגינוסר היא סירת עץ שהתגלתה באקראי בשנת 1986 בין קיבוץ גינוסר למושבה מגדל, כאשר מי הכנרת היו בשפל. אופיה של הסירה ובדיקה באמצעות פחמן 14 איפשרו לתארכה לתקופה שבין שנת 50 לפנה"ס ועד שנת 70 לספירה. הסירה מוצגת במוזיאון בית יגאל אלון בגינוסר. גילוי הסירה ותיארוכה לתקופתו של אותו האיש עורר עניין רב בעולם הנוצרי, וזאת בשל ריבוי האמירות בברית החדשה הקושרות את אותו האיש ואת תלמידיו אל הכנרת ואל הדיג. הסירה זכתה גם לכינוי "סירתו של אותו האיש", אף כי לא נמצא קשר בין כלי השיט הספציפי הזה אל אותו האיש [אם היה קיים] או אל מאמיניו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
20 |
קרון הכבל של סן פרנסיסקו הוא מערכת תחבורה ציבורית הפועלת ברחובותיה התלולים של העיר סן פרנסיסקו שבקליפורניה, ארצות הברית. ב-1947, בעקבות הפסדים מתמשכים בתפעול המערכת, הציע ראש העיר דאז, רוג'ר לפהאם, לסגור את הקווים העירוניים. הצעתו נתקלה בהתנגדות עזה. בראש המתנגדים עמדה הפעילה החברתית פרידל קלוסמן. היא ייסדה את "הוועדה האזרחית להצלת קרונות הכבל", והצליחה לכפות על ראש העיר לקיים משאל-עיר, שעבר ברוב גדול של כ-1:3. הקרונות נותרו, ועם השנים, בנוסף לתפקידם המקורי, הפכו לאטרקציה תיירותית ולאחד מסמליה של העיר. |
עריכה | תבנית | שיחה |
21 |
התחנה המרכזית החדשה של תל אביב היא תחנת האוטובוסים השנייה בגודלה בעולם. עובדה זו דווקא אינה לזכותה של העיר: בנייתה נמשכה כ-30 שנה והקמתה גרמה נזקים כלכליים וחברתיים רבים ומתמשכים לשכונת נווה שאנן בה הוקמה. רבים מבקרים גם את תכנון התחנה שעל אף גודלה אינה כוללת חיבור עתידי לרכבת תחתית. |
עריכה | תבנית | שיחה |
22 |
ביריד המזרח שהתקיים בשנת 1934 ביקרו כ-600,000 מבקרים, זאת בשעה שהיישוב העברי מנה פחות ממאתים אלף תושבים. לקראת היריד הוכשר שדה תעופה בינלאומי סמוך ללוד, לימים נמל התעופה בן-גוריון. |
עריכה | תבנית | שיחה |
23 |
לאחר מלחמת העולם הראשונה רכשו מספר צעירים מבני היישוב משאיות מעודפי הצבא הבריטי. בארגזי המשאיות התקינו ספסלי ישיבה, שהסבו אותן לאוטובוסים מאולתרים להסעת נוסעים בתשלום. הדרכים באותה תקופה היו משובשות, והנסיעה הייתה מסוכנת בשל ריבוי כנופיות ערביות שהתנכלו לנוסעים בדרכים. חלוצי האוטובוסים החליטו להתאגד לשיתוף פעולה שיסייע להם להתמודד במאורגן עם הקשיים. בתחילה התאגדו מפעילי האוטובוסים בקבוצות קטנות, אך בשנת 1933 התאחדו ארבע מהקבוצות ("המהיר", "הגה", "קדימה" ו"התאחדות הנהגים") לקואופרטיב "אגד", שהינו כיום מפעיל התחבורה הציבורית הגדול בארץ, והשלישי בגודלו בעולם. |
עריכה | תבנית | שיחה |
24 |
בימי המנדט הבריטי הציעו מפעילי רכבת העמק חבילות תיור שכללו אירוח מפואר, נסיעה ברכבת, שיט בספינה על פני הכנרת, וניוד בעזרת מטוסיה של "חברת התעופה האימפריאלית" (גלגולה הראשון של חברת "בריטיש איירווייז") שנחתו בעזרת כני נחיתה מיוחדים על מי האגם הצפוני. |
עריכה | תבנית | שיחה |
25 |
גשר הבוספורוס, המקשר בין הגדה האירופית של איסטנבול לגדה האסייתית שלה מעל מצר הבוספורוס, הוא גשר תלוי באורך 1,510 מטרים וברוחב 39 מטרים. בניית הגשר הסתיימה ב-1973 והוא היה הגשר התלוי הרביעי באורכו בעולם באותה עת. מדי יום עוברות על הגשר 180,000 מכוניות, וכאשר יש עומס תנועה, שוקע הגשר בכ-90 ס"מ במרכזו עקב משקל כלי הרכב. |
עריכה | תבנית | שיחה |
26 |
האוריינט אקספרס הייתה רכבת נוסעים מהודרת, שפעלה במשך קרוב למאה שנה בין פריז שבצרפת לאיסטנבול שבטורקיה. עד הפעלת הקו הייתה הנסיעה בין אירופה לאימפריה העות'מאנית איטית ומסובכת כיוון שבכל מדינה הייתה רשת מסילות ברזל נפרדת לאורך המסלול. הנוסעים נאלצו לרדת מהרכבת במעבר הגבול ולעבור לרכבת אחרת. גם לאחר פתיחת קו האוריינט אקספרס ב-1883 עדיין נאלצו הנוסעים לרדת פעמיים מהקרונות במהלך הנסיעה ולהשתמש במעבורות לחציית מעברי מים. בפעם הראשונה בחציית נהר הדנובה, ובפעם השנייה בחציית הים השחור לאחר שהרכבת עצרה בתחנה הסופית בוורנה שבבולגריה. רק ב-1906 נסלל קו רציף לאיסטנבול, "סימפלון אוריינט אקספרס" שעבר במנהרת סימפלון מתחת להרי האלפים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
27 |
בניית תשתית קו חדש של רכבת קלה אורכת מספר שנים. כך למשל, הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים נפתח לאחר עבודות תשתית, שארכו 11 שנה (לא כולל התכנון והליכי רישוי). לא כך היה הדבר בריצ'מונד שבווירג'יניה. בפברואר 1888 נפתח בה אחד מקווי הרכבת החשמלית הקלה הראשונים בעולם והראשון בצפון אמריקה. עבודת התשתית עליו החלה מיד עם חתימת החוזה עם הזכיין, שלושה חודשים קודם לכן. זאת ועוד, לא רק תשתית הקו הוקמה בשלושת החודשים האלו. הזכיין בריצ'מונד, שהיה תלמידו של תומאס אלבה אדיסון, עסק תוך כדי הקמת המסילה גם בשיפור אב טיפוס המנוע החשמלי שהמציא עבור רכבות קלות. רכבות קלות קודמות שהיו אז בעולם, היו מונעות בעיקר בקיטור. הן כללו את הרכבת התחתית של לונדון, שאילצה את נוסעיה לנשום עשן של פחם עם אדי מים, בתוך מנהרות סגורות. |
עריכה | תבנית | שיחה |
28 |
חברת פורד הוקמה בשנת 1903, ונזקקה לגומי ליצירת הצמיגים למכונית. באותן שנים ייצור הגומי היה מונופול בריטי והנרי פורד לא רצה להיות תלוי בבריטים. לשם כך תכנן להקים מטעים בהם יוכל לייצר גומי. פורד ניהל משא ומתן עם מושל מדינת פארה בברזיל וקיבל לידיו שטח של 2.5 מיליון אקר, בתמורה ל-9 אחוזים מן הרווחים שיווצרו. הוא הקים בשטח שקנה עיר בשם פורדלנדיה ויישב בה פועלים שייצרו גומי. הפרויקט נכשל, בין השאר עקב חוסר הניסיון של המנהלים האמריקאים בחקלאות טרופית והמצאתו של הגומי הסינתטי. |
עריכה | תבנית | שיחה |
29 |
אדוארד סָמֶרְסֶט (אנ'), אציל אנגלי בן המאה ה־17, היה המפורסם בשל המצאותיו הרבות, ובהן אחד המוקדמים שבמנועי הקיטור. הוא ציווה, על פי המסופר, כי לאחר מותו יניחו בקברו דגם או שרטוט של המנוע שהגה. כמאתיים שנים לאחר מכן, ב־1861, עוררה פיסת מידע זו את סקרנותו של האספן הוויקטוריאני, בנט וודקרופט. וודקרופט הקים משלחת מטעם מוזיאון המדע בלונדון ויצא עימה אל כוך הקבורה בכנסיית רָגְלָן, במערב וויילס, כדי לנסות ולמצוא את הדגם או השרטוט היקר מפז. מכסה הארון הוסר והארון נבדק ביסודיות, אך שום דגם ושום שרטוט לא נמצאו. וודקרופט, מכל מקום, לא יצא בידיים ריקות. הוא עזב את הכנסייה כשבאמתחתו שרידי אחת מציפורניו של האציל. |
עריכה | תבנית | שיחה |
30 |
קטרי רכבות משא מסוגלים לגרור קרונות רבים יותר מאלה שברכבות הנוסעים. ניתן לצרף גם שניים, שלושה ואפילו ארבעה קטרי כאלה ולגרור אחריהם שורת קרונות באורך קילומטרים אחדים. ברכבות כאלה עשוי להיות משא שמיועד לנמענים רבים ושונים. תהליך פריקה ומיון מהיר וזול של המשא מהרכבת מצריך נהלים וטכניקות ייחודיים. נוהל ראשון הוא העמסה מאוגדת של המשא של נמען אחד, כך שיתאפר לפרוק המשא מהקרון אחד אל משאית אחת בהנפות מנוף בודדות ואפילו בהנפה אחת (למשל העברת מכולה מקרון פלטפורמה למשאית פלטפורמה). גם הפגשתו של כל קרון עם משאיתו של הנמען אינה מבצע פשוט. בשונה מתחנת רכבת נוסעים, בתחנת רכבות משא אין רציפים ארוכים עם רכבות חונות. כל משאית פוגשת את קרון הרכבת ממנו היא מוזנת בנקודה אחרת בתחנה. הקרונות מוסעים לנקודות המפגש, כל אחד בנפרד, מבלי להתחבר אל קטר. הם משוחררים להתדרדר בירידה אל נקודות הפגישה, כל אחד בתורו, אחרי שמוזזים מסוטי מערכת המסילות הקובעים את מסלול הנסיעה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
31 |
בשנת 1970 זכתה המכונית הצרפתית, "רנו 12", במקום השלישי, בתחרות מכונית השנה באירופה. ב-1980 חדלה חברת "רנו" לייצר דגם זה בצרפת, אך עדיין נתנה זיכיונות לייצורו במספר מדינות אחרות. ברומניה הוא יוצר תחת שמות כמו "דאצ'יה 1300" ו"דאצ'יה 1310", והפך לרכב הנפוץ באותה מדינה. למעשה, היו שני קווי יצור רומניים לרכב זה - האחד לשיווק מקומי והשני ליצוא. בדגם שנועד ליצוא השתמשו בחלקים איכותיים יותר, ולכן רומנים רבים העדיפו לקנות את הרכב במדינות השכנות, ולחזור איתו בנסיעה לארצם. אולם, גם הדגם הרומני לייצוא לא היה איכותי במיוחד. ב-1978 הוא שווק לראשונה בישראל, אך מכירתו הסתיימה תוך שנה אחת בלבד, עקב בעיות איכות, שהגיעו אף לשידור בתוכנית הטלוויזיה "כלבוטק". בשנת 1988, בעזרת מסע פרסום מוצלח, חודשה מכירת הרכב, תחת השם "דלתא", בידי משווק חדש. באותה תקופה, שנת הייצור של כלי הרכב בישראל הייתה מצוינת בלוחיות הרישוי שלהם, ועל זה התבססה סיסמת הפרסום של הדלתא, "גם אתה יכול 88'". אולם למרות הצלחת הפרסום, חברת הבת של "קייזר אילין" ששווקה את הרכב, הפסיקה את המכירות עקב ליקויים במכוניות עצמן, ופשטה רגל. |
עריכה | תבנית | שיחה |
32 |
עידן קטרי הקיטור לא פס מן העולם. יש עדיין מי שמפתח קטרים כאלה, מייצר אותם, קונה אותם ונוסע ברכבות המונעות בהם. רכבות קיטור מן המחצית השנייה של המאה ה-20 ומן המאה ה-21 הן לרוב רכבות תצוגה, תיירות ושעשוע. הגודל הפופולרי ביותר לרכבות מודרניות המונעות בקיטור הוא של מיניאטורה בקנה מידה 1:8 של רכבות אמיתיות. בגודל זה של רכבות, ממדיו של כל קרון דומים לממדי ספסל והנוסעים רוכבים על גגות הקרונות כמו על אופנועים. ברכבות דיזל או חשמל מקנה מידה זה, נהג הקטר יושב על גג הקרון הראשון. אולם, ברכבות קיטור כאלה, לנהג יש מושב בין הקטר לבין קרונית הפחם והוא מגן על ידיו בכפפות מטבח כשהוא מזין את האש. רכבות קיטור בקנה מידה 1:8 כה אהובות על התיירים ועל פוקדי גני השעשועים, עד שקנה מידה זה של דגמי רכבות קרוי "קיטור חי", למרות שקיימות בו גם רכבות שאינן מונעות בקיטור. |
עריכה | תבנית | שיחה |
33 |
נבואה המגשימה את עצמה, המוכרת בשיח הפופולרי גם כ"אפקט פיגמליון", היא מצב שבו ציפיותיהם של אנשים יוצרות מציאות תואמת אשר לא הייתה מתרחשת אילולא הציפייה. דוגמה מעניינת לעיקרון זה ניתן לראות במקרה של מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל (1954), שבו המוני אנשים התחילו לדווח על הימצאותם הלא מוסברת של סדקים בשמשות כלי הרכב שלהם. ככל שהעיתונים פרסמו יותר את הסיפור, כך גדל מספר המקרים שדווחו למשטרה. בעקבות קביעת המעבדה לזיהוי פלילי במשטרת סיאטל, שרק כ-5% מן הדיווחים על הסדקים מוצדקים, משום שהסדקים הם אכן תוצאה של ונדליזם, ואילו שאר הדיווחים על הסדקים הם תוצאה של היסטריה המונית, משום שמדובר בסדקים שנובעים מבלאי טבעי, פסקו הדיווחים כמעט בבת אחת. מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל מהווה דוגמה קלאסית למחשבות שווא קולקטיביות (ולא להיסטריה המונית, כפי שדווח). על אף שנזק דומה קורה לשמשות רכב כל הזמן – לאחר שכלי התקשורת החלו לעסוק בנושא, אנשים רבים החלו להסתכל בעיון רב יותר בשמשות שלהם ופתאום שמו לב לנזק שלא ראו עד אז. |
עריכה | תבנית | שיחה |
34 |
בשנת 1895 רשם הרוזן פרדיננד פון צפלין פטנט על ספינת האוויר, הקרויה על שמו. ב-1899 החלה בניית ספינת הצפלין הראשונה, וזו נעשתה במפעל צף על פני ימת קונסטנץ שבגרמניה. הודות לעובדה כי אולם ההרכבה צף על המים, ניתן היה לכוון את פתחיו בהתאם לכיוון הרוח, כדי לאפשר את המראת הספינה. אב הטיפוס של הצפלין לא הפגין ביצועים, שהצליחו לשכנע משקיעים, הדגם נגרט והמפעל נסגר. אולם רעיון הצפלין לא נגנז, ואב הטיפוס השני נבנה ב-1906 בכספים שגויסו בהגרלת לוטו. אלא שאב טיפוס זה התקלקל ויצא מכלל פעולה בטיסתו היחידה. רק אב הטיפוס השלישי הוכיח הצלחה גדולה, ובין 1906 ל-1908 טס 45 טיסות ו-4,398 ק"מ, ונקנה בידי הצבא, ולמרות שאב הטיפוס הרביעי נשרף על הקרקע, בשל סערה, לפני טיסתו הראשונה, החל ייצור המוני של ספינות אוויר אלו. בשנת 1930 אירעה ריאקציה כימית בגז המימן שבאחת מספינות הצפלין הבריטיות, בזמן טיסתה, וכל נוסעיה נהרגו. בשנת 1937 קרה אסון דומה ומפורסם לספינה גרמנית שהגיעה לארצות הברית. מאז הוחלף המימן שבצפלינים בהליום. פעמיים ביקר הצפלין מגרמניה בשמי ארץ ישראל. ב-26 במרץ 1929 הגיע מצפון, עבר את חיפה, השליך חבילה ובה מכתבים על גג בתל אביב והמשיך לירושלים. ב-11 באפריל 1931 הגיע מדרום, לאחר ששט בשמי קהיר, הגיע לסיור קצר בשמי ירושלים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
35 | -
|
הוספה |
36 |
בשלהי המאה ה-18, כיוון התנועה בכבישי ארצות הברית וקנדה היה תלוי מדינת משנה. הדבר יצר מערכת כבישים עם כיווני תנועה מגוונים, והקשה מאוד את על הנהיגה שם. בסופו של דבר, כל צפון אמריקה עברה לנהיגה בימין הדרך. תהליך דומה עבר על אירופה. אפילו גיברלטר, שהיא מושבה בריטית קטנה, עם גבול יבשתי עם ספרד, עברה לנהיגה מימין. כיום, האזורים היחידים באירופה, בהם נוהגים בשמאל הדרך הם קפריסין, מלטה, אירלנד ובריטניה (למעט גיברלטר) – חלק ממדינות האי של אירופה. גם רוב הדוגמאות האחרות בעולם, לאזורים בהם כיוון הנהיגה שונה מזה של שאר השכנים, הן מדינות אי. אם כי למרות שלאיים אין כבישים משותפים עם שכניהם, היו מקרים, כמו זה של איסלנד וסמואה, שבהם המחוקקים החליטו לשנות את כיוון התנועה גם במדינות כאלו. מחוקקי סמואה שינו את כיוון התנועה לשמאל, כי זול יותר לאזרחיהם לייבא מכוניות משומשות ממדינות, בהן המכוניות מותאמות לנהיגה בצד זה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
37 |
יערות ארץ ישראל הטבעיים נכרתו ברובם על ידי העות'מאנים במלחמת העולם הראשונה, כדי להזין את רכבות הקיטור. לצורך זה נהגו לייצר מהעץ הכרות פחם עץ. פחם אבן, שהניע רכבות בחלקים אחרים של העולם, קשה להשגה בארץ ישראל. אולם, לא רק בארץ ישראל היה חוסר במכרות פחם: חומר הדלק של רכבות הקיטור, במערב הפרוע, היה קורות עץ. קורות עץ הן זולות יותר מפחם עץ, אך הן מפיקות אש בטמפרטורה נמוכה יותר. תעשיית פחמי העץ הייתה נפוצה בארץ בעבר והעניקה ליישוב אום אל פאחם את שמו. שרידים של פחם עץ נתגלו, למשל, בתעשיית הארגמן הקדומה של עכו. אולם, כיום, פחם עץ משמש כמעט רק למנגל. |
עריכה | תבנית | שיחה |
38 |
הדרך אל הקוטב הדרומי, בלב יבשת אנטארקטיקה, היא קשה ומסוכנת. זאת בשל האקלים הקיצוני, מדבר הקרח ועוד. רואלד אמונדסן ומשלחתו היו האנשים הראשונים שהגיעו אל הקוטב הדרומי. הם עשו זאת במזחלות רתומות לכלבים, בתקופה בה משלחות אחרות נכשלו במשימת ההגעה אל הקוטב. אולם כיום, לאחר פריצת כביש חוצה הקוטב הדרומי, ניתן להגיע אל הקוטב אפילו באופניים. בדצמבר 2007, מריה לֶייג'רְסְטָם הגיעה אל הקוטב באופנוח מותאם לרכיבה על קרח. היא רכבה מרחק של 638 קילומטרים, במשך עשרה ימים, כשבכול יום היא הקדישה זמן גם למנוחה. היא הגיעה אל הקוטב במצב בריאותי טוב - היא איבדה רק מעט יותר מ-8% ממשקל גופה במהלך המסע. |
עריכה | תבנית | שיחה |
39 |
טויוטה היא חברה יפנית לייצור כלי רכב. כדי לבדל את דגמי המכונית העיקריים של החברה מדגמים אחרים, ישנה מסורת לתת לדגמים אלו שם שהוא גרסה של המילה "כתר" בשפה כלשהי. ביפנית כתר הוא קאמרי, ובלטינית כתר הוא קורונה, וכתר קטן, כתרון, הוא קורולה. משנות ה-80' ועד היום מייצרת החברה את דגמי הקאמרי שלה, מאמצע שנות ה-60' ועד היום מיוצרים דגמי הקורולה, ואת דגמי הקורונה ייצרה טויוטה, מסוף שנות ה-50' ועד 2001. |
עריכה | תבנית | שיחה |
40 |
פאלקון כבד (בתמונה) הוא משגר לוויינים וחלליות אשר פותח ומיוצר על ידי התאגיד הפרטי, SpaceX, בבעלות אילון מאסק. שיגורו הראשון בוצע ממרכז החלל קנדי, ובו הוא נשא מטען סמלי ויוצא דופן – מכוניתו הפרטית של מאסק – מכונית טסלה רודסטר אדומה. בתא הכפפות היו עותק של הספר מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, ובהשראת הספר, גם מגבת עליה הכיתוב "בלי פאניקה". במושב הנהג ישבה בובה בחליפת האסטרונאוט של התאגיד. ברכב הושמעו השירים "Space Oddity" ו־"Life on Mars" של דייוויד בואי. למכונית חוברו מצלמות, ששידרו ממנה בשידור חי למשך מספר שעות. היא שוגרה למסלול אליפטי סביב השמש בו תגיע אל מעבר למסלולו של מאדים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
41 | עד 1852 התקיים הכלל "כל אדם לעצמו" במהלך נטישת ספינה טובעת. ואולם טביעתה של הספינה אה"מ בירקנהד בשנה זו הביאה לשינוי בנוהג. כשהחלה הספינה לטבוע, ועליה 643 איש ובהם 20 נשים וילדים, הכריז רב החובל "כל אדם לעצמו", אך הקצין הבכיר שנותר על הסיפון, אלכסנדר סטון, נטל את הפיקוד והורה לאנשים לשמור על הסדר והמשמעת. נעשו פעולות בניסיון לגרום לחרטום הספינה לעלות, ועל סירות ההצלה הועלו תחילה הנשים והילדים. 450 איש טבעו באסון, אך בזכות מעשהו של הקצין ניצלו כל הנשים והילדים. הסלע שלידו טבעה הספינה נקרא מאז "סלע בירקנהד" ועל המצבה שעליו חקוקות המילים, שהפכו מאז למטבע לשון: "Women and children first" ("נשים וילדים תחילה"). | עריכה | תבנית | שיחה |
42 |
בזמן מלחמת העולם השנייה הציעו ג'פרי פייק והלורד לואי מאונטבטן את פרויקט חבקוק – בניית נושאת מטוסים מקרח באורך 600 מטר ובמשקל 2,000,000 טון שתהיה חסינה מטביעה ותקרא על שם הנביא חבקוק. מאוחר יותר הוצע לבנות אותה מחומר הקרוי פייקריט העשוי תערובת של קרח ונסורת. האונייה הייתה צפויה לנוע במהירות של 10 קשרים (18 קמ"ש) ולשאת כ־150 מפציצים. אמנם נבנה אבטיפוס שנוסה בימות בקנדה, אך בסופו של דבר לא יצא הפרויקט אל הפועל בשל עלות גבוהה וקשיים הנדסיים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
43 |
האדם הראשון שהקיף את כדור הארץ, לדעת חלק מההיסטוריונים, היה גבר יליד מלזיה בשם אנריקה, שהוטבל לנצרות במלאקה. הוא נלקח למסעו של פרדיננד מגלן, שהחל בספרד, כמתרגם למלאית, הקיף עם הצוות את יבשת אמריקה הדרומית במצר מגלן, חצה את האוקיינוס השקט והגיע לפיליפינים ב-1521. שם נמלט מהמשלחת וחזר למקום הולדתו, תוך שהוא משלים את הקפת כדור הארץ מערבה. מגלן עצמו נהרג בפיליפינים, ולא זכה להיות בין 22 המלחים ששבו לספרד. יומני הספינה, שפיגרו ביממה אחרי לוח השנה בספרד, אימתו את ההשערה בדבר איבוד יממה בהקפת העולם מערבה, ויצרו את הצורך בקו תאריך בינלאומי. |
עריכה | תבנית | שיחה |
44 |
בתקופה שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, נותר חלק מהר הצופים כמובלעת מעבר לקו העירוני, וכל שבועיים הייתה יוצאת שיירה דרך שער מנדלבאום כדי להחליף את מחצית הכוח שעל ההר. הירדנים התעקשו על שמירה מדוקדקת של המצב הפוליטי והדיפלומטי ששרר מאז תום המלחמה (מודוס ויונדי). הירדנים עמדו על דרישתם זו גם בסוגיות זניחות הקשורות בה. כך, למשל, עמדו הירדנים על כך שישראל לא תחליף את כלי הרכב שהתיישנו, ובמשך 19 שנים השתמשו באותם שני אוטובוסים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
45 |
מכיוון שמטוסי נוסעים יקרים מאוד לקנייה (כמאות מיליוני דולרים למטוס בודד), רובם מוחכרים לתקופות של בין 10 ל-30 שנה. מעט מאוד מהם שבים לשירות לאחר תום תקופת ההחכרה, מפני שהתפתחות טכנולוגיית של מטוסי הנוסעים מתפתחת מהר ועלויות התפעול גדלות ככל שהמטוס מתיישן. מטוסים רבים שסיימו את חייהם נמצאים באתר במדבר מוהאבי, המשמש כבית קברות למטוסים. חלקם מפורקים שם. רק מעטים מהם מאוכסנים שם זמנית, למשל תקופות של מיתון בתעשיית התעופה, או לקראת הצבתם במוזיאונים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
46 |
תוכנית אפולו הייתה תוכנית החלל של ארצות הברית בשנות ה־60 וה־70 של המאה ה־20, ושיאה היה בנחיתת האדם הראשון על הירח, ב־20 ביולי 1969. ראשיתה של התוכנית הייתה בימיו של נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר, אך התנופה העיקרית לביצועה באה מהנשיא הבא, ג'ון פיצג'רלד קנדי, שקבע בנאום שנשא בפני הקונגרס את היעד "להנחית לפני תום העשור אדם על הירח ולהחזירו לכדור הארץ בשלום". היעד שהציב קנדי הושג במשימת אפולו 11, ולאחריה שיגרה התוכנית חמש משימות נוספות, שגם בהן הנחיתו אסטרונאוטים על הירח; המשימה האחרונה התבצעה בדצמבר 1972. אולם, מאז 1972, לא דרכה רגל אדם על שום גרם שמיים, שאינו כדור הארץ. |
עריכה | תבנית | שיחה |
47 |
המעבר לשיטה המֶטרית הוא תהליך המעבר של מדינות שונות לשימוש בשיטה המטרית, כתחליף לשימוש ביחידות מידה שהיו נהוגות קודם לכן. הליך זה החל בצרפת ב-1790, לאחר המהפכה הצרפתית, והתפשט לשאר מדינות העולם. המעבר משיטה לשיטה עורר בלבול רב ולעיתים גרם לתאונות. כך, בקנדה ב-1983, אזל הדלק במטוס מסוג בואינג 767 בטיסה של אייר קנדה עקב בלבול במעבר בין השיטות (אירוע הידוע בשם דאון גימלי). אירוע ידוע נוסף הוא התרסקות החללית "מקפת האקלים של מאדים" על כוכב המאדים ב-1998, שאירע בשל חוסר התאמה ביחידות המידה אשר נבע מכך שהשיטה המטרית אינה נהוגה בארצות הברית. |
עריכה | תבנית | שיחה |
48 | -
|
הוספה |
49 |
לאחר שסולימאן המפואר, בונה חומות ירושלים, כבש את האי רודוס מידי מסדר ההוספיטלרים ב-1522 וגירש אותם, העניק קארל החמישי לאבירים ב-1530 את השלטון על איי מלטה. הם ביצרו את האיים והמשיכו להציק לטורקים בשוד ימי ובפשיטות על ספינות מוסלמיות תוך שהם מסכנים את נתיבי השיט הטורקיים לצפון אפריקה. בתגובה שלח הסולטאן כוח סיור למלטה במטרה להכין את המתקפה עליה, אולם כוח זה לא הצליח לאתר את האי, שב לאיסטנבול ודיווח לסולטאן כי "Malta yok!" ("מלטה לא קיימת"). המפות הגאוגרפיות העות'מאניות כוסו בפיסות נייר קטנות אשר הסתירו את איי מלטה. אף על פי שאין סימוכין חד-משמעיים לסיפור וייתכן שמדובר באגדה אורבנית, הביטוי הפך למטבע לשון בינלאומי שפירושו הכחשת המציאות. |
עריכה | תבנית | שיחה |
50 |
רווחת הסברה כי שודדי הים עטו רטייה על מנת לשמור, בעין המכוסה, על יכולת ראיית הלילה. המעבר התכוף בין הסיפון המואר באור השמש, לפנים האונייה החשוך, הקשה על עיני השודדים להסתגל מחדש לחשכה, והביא לעמדת נחיתות, למשל בעת לחימה. זאת מפני שחשיפה לאור מביאה לפירוק הרודופסין, חלבון קולט אור המצוי בקנים שברשתית, וכדי שישוב לעורר דחף עצבי בסביבה דלת אור, נדרשים מספר דקות לכך שריכוזו יעלה. כיום, על מנת להתגבר על תופעה זאת, באוניות מלחמה ובעיקר בצוללות נעשה שימוש בתאורה אדומה. המדוכים - תאי ראיית היום שברשתית, בשונה מהקנים, רגישים לצבעים, וזאת בשעה שהקנים כמעט וכלל אינם מגיבים לאורכי גל ארוכים. בכך למעשה, תחת תאורה אדומה, מתאפשרת עבודה בסביבה מוארת במקביל לעבודה בסביבה חשוכה – כגון התבוננות מבעד לעדשת הפריסקופ. מאותה סיבה, האור האחורי בכלי רכב קרקעיים הוא אדום. |
עריכה | תבנית | שיחה |
51 | -
|
הוספה |
52 | -
|
הוספה |
53 | -
|
הוספה |
54 | -
|
הוספה |
55 | -
|
הוספה |
56 | -
|
הוספה |
57 | -
|
הוספה |
58 | -
|
הוספה |
59 | -
|
הוספה |
60 | -
|
הוספה |
61 | -
|
הוספה |
62 | -
|
הוספה |
63 | -
|
הוספה |
64 | -
|
הוספה |
65 | -
|
הוספה |
66 | -
|
הוספה |
67 | -
|
הוספה |
68 | -
|
הוספה |
69 | -
|
הוספה |
70 | -
|
הוספה |
71 | -
|
הוספה |
72 | -
|
הוספה |
73 | -
|
הוספה |
74 | -
|
הוספה |
75 | -
|
הוספה |
76 | -
|
הוספה |
77 | -
|
הוספה |
78 | -
|
הוספה |
79 | -
|
הוספה |
80 | -
|
הוספה |
81 | -
|
הוספה |
82 | -
|
הוספה |
83 | -
|
הוספה |
84 | -
|
הוספה |
85 | -
|
הוספה |
86 | -
|
הוספה |
87 | -
|
הוספה |
88 | -
|
הוספה |
89 | -
|
הוספה |
90 | -
|
הוספה |
91 | -
|
הוספה |
92 | -
|
הוספה |
93 | -
|
הוספה |
94 | -
|
הוספה |
95 | -
|
הוספה |
96 | -
|
הוספה |
97 | -
|
הוספה |
98 | -
|
הוספה |
99 | -
|
הוספה |
100 | -
|
הוספה |
מבחר קטעי "הידעת?" לפי נושאים | |
---|---|
| |
הידעת? אקראי |