לבד

בדי לבד

לֶבֶד הוא בד לא ארוג העשוי מסיבים שנדחסו יחדיו. את הלבד ניתן לייצר מסיבים טבעיים כמו צמר או סינתטיים כמו אקריליק. בעוד כמה סוגים של הלבד הם רכים מאוד, חלקם קשים מספיק כדי ליצור מבניות. ישנם סוגים שונים של לבד המשמשים לצרכים שונים, והם נבדלים בתכונותיהם בהתאם לתכולת הסיבים, הצבע, הגודל, העובי, הצפיפות וגורמים נוספים.

ייצור

לבוד רטוב

שיטת לבוד מסורתית המבוססת על שילוב בין נוזל (לרוב מים), סבון וחיכוך המופעל על הסיבים. שכבות הסיבים מונחות בזווית של 90 מעלות אחת מעל השנייה ומכוסות במים וסבון, כאשר בתהליך של תנועה ודחיסה מתמשכת הסיבים נצמדים זה לזה ומתלכדים לבד אחיד.

רק סוגים מסוימים של סיבים מתאימים ללבוד רטוב. רוב סוגי הצמר מבעלי חיים, כגון צמר אלפקות או כבשי מרינו, ניתנים לליבוד בתהליך זה. סיבים אלו מכוסים בקשקשים זעירים בדומה לקשקשים המצויים בשערות האדם. ההרטבה והסיבון גורמים לקשקשים להיפתח בעוד שהחיכוך גורם להם להיאחז זה בזה. סיבים צמחיים וסיבים סינתטיים לא יתפקדו בצורה דומה.

לבוד מחט

מלאכת אמנות סיבים פופולרית שיוצרת לבד ללא שימוש במים. מחטים מיוחדות הנמצאות בשימוש במכונות לבוד תעשייתיות נמצאות בשימוש על ידי האמן ככלי פיסול. למחטים יש חריצים לאורך המחט שתופסת את השכבה העליונה של סיבים ומערבבת אותם בשכבות הפנימיות של הסיבים כשהיא נכנסת לעובי הבד. מאחר שחריצים אלה עם הפנים כלפי מטה לכיוון קצה המחט, הם לא מושכים את הסיבים החוצה. הלבד יכול להיות חזק מאד ומשמש ליצירת תכשיטים או פיסול.

היסטוריה

תרבויות רבות מייחסות לעצמן את גילוי הלבד. מפורסם סיפורם של סנט קלמנט וסנט כריסטופר, שבעת המלטם מרדיפות, ריפדו את סנדליהם בצמר כבשים על מנת למנוע הווצרות שלפוחיות ברגליהם. בסוף מסעם גילו, שכתוצאה מהחיכוך והזיעה בעת מנוסתם הפך הצמר למעין גרביים מלבד.

אמנות ייצור הלבד המסורתית עדיין מיושמת בקרב עמים נוודים (מונגולים וטורקיים) במרכז אסיה, שבהם שטיחים, אוהלים ובגדים מיוצרים בתדירות גבוהה. חלקם מסורתיים כמו אוהלי יורט, וחלקם פונים לשוק התיירותי כמו נעלי בית. במערב, לבד נמצא בשימוש נרחב באומנות ובעיצוב, והוא נחשב לטקסטיל אקולוגי.

איכות הלבד נמדדת על פי אורך סיבי הצמר שמהם יוצר, וככל שהם ארוכים יותר, כך יהיה הלבד עמיד יותר. לבד הלבד שימושים רבים, החל מבתעשיית הרכב ועד לייצור כלי נגינה ולבניית בתים. למשל, כחלק מפטישי הפסנתר יש ללבד תפקיד חשוב בקביעת טון התו. הלבד משמש כיום, בין השאר, לייצור כובעים, נעליים, בדי איטום ולקישוט בעבודות אפליקציה. מכיוון שהלבד אינו ארוג, ניתן לגזור אותו בלא שייפרם, ולכן הוא משמש בין השאר לאפליקציות ולייצור בובות.

קישורים חיצוניים

• אירית דולמן, אמנות הליבוד – בעבר ובהווה, אתר המרכז הישראלי לעיצוב - מדיטק חולון