סרט קולנוע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סרט קולנוע הוא המוצר הסופי של תהליך יצירת הקולנוע - צילום ועריכה של סיפור, קטעי תנועה, וצליל המשולבים יחדיו ליצירה אחת.

סרט קולנוע מוצג באופן מסורתי בבית קולנוע, אולם ניתן לצפות בסרטי קולנוע גם באמצעי צפייה ביתיים כגון שידורי הטלוויזיה, מכשירי וידאו ו-DVD וגם באמצעות מחשב. קיימים סרטים שכבר בעת הפקתם מיועדים להיות מוקרנים באמצעי צפייה ביתיים, לדוגמה סרטי טלוויזיה.

מימיו הראשונים של הקולנוע ועד ימינו נשמר המידע על סרט צילום שקוף מצלולואיד שעליו הופיעו תמונות הסרט לצורך הקרנת התמונות על מסך. הקרנתן ברצף של התמונות הטבועות על הסרט, יוצרת בעיני הצופה אשליה של תמונות נעות, כיום קיימים סרטים המופקים ומוקרנים בצורה דיגיטלית, ללא סרט.

סרטי קולנוע מתחלקים לז'אנרים רבים ובהם דרמה, קומדיה, מתח, אימה, פעולה, סרט מוזיקלי, אנימציה, מערבון, סרטים דוקומנטריים, מדע בדיוני ופנטזיה.

מרכיבי הסרט

תמונות הסרט

סרט הוא יצירה ויזואלית, ולכן התמונות (צילומי הסרט) הן מרכיב עיקרי בו. מאפיין מובהק של הצילומים הוא הצבע, שלו שתי וריאציות: שחור-לבן וצבע מלא. הצילום היה בתחילה שחור-לבן בלבד. מאמצע המאה העשרים הצילום בצבע הפך לסטנדרט, אולם השימוש בצילום שחור-לבן נמשך מטעמים אמנותיים או להשגת אפקטים שאי אפשר להשיגם בצילום צבע.

פסקול

ערך מורחב – פסקול

בנוסף לתמונות, חלק בלתי נפרד של הסרט הוא הפסקול שלו, המכיל את הצלילים ואת הקולות המלווים את תמונות הסרט.

ישנם סרטים בהם הפסקול הוא "השחקן הראשי" והציר סביבו נוצר הסרט. במקרים אלה הסרט "משרת" את הפסקול ולא להפך. דוגמאות לכך הם "פנטזיה" מבית היוצר של חברת וולט דיסני ו"אלגרו נון-טרופו" מבית היוצר של חברת Bozzetto Film.

כשהפסקול של סרט קולנוע כולל שירים או יצירות מוזיקליות רבות, נהוג להדפיסו על-גבי קלטות ותקליטורים ולמוכרו בנפרד מהסרט. במקרים רבים בתולדות הקולנוע זכו פסקולים להצלחה גדולה יותר אף משל הסרט עצמו.

כתוביות

בתחילת הסרט מופיעות בדרך כלל כתוביות פתיחה - כתוביות בשפתו של הסרט, המציגות את שם הסרט ואת יוצריו העיקריים: המפיק, הבמאי והשחקנים הראשיים.

בסיום הסרט מופיעות כתוביות סיום, ובהן שמות כל המשתתפים ביצירת הסרט (למעט ניצבים) - שחקנים ואנשי הפקה. כן ניתן קרדיט לגורמים שסייעו בדרכים שונות להפקת הסרט - גופים שתרמו למימון ההפקה, גופים שאפשרו צילום של הסרט במבנים שבבעלותם, גופים שסיפקו חומר ארכיוני ועוד. העניין של הצופים בכתוביות הסיום נמוך, ורבים יוצאים מאולם הקולנוע עם תחילת הקרנתן של הכתוביות. לעיתים ניתן קטע עלילתי לאחר כתוביות הסיום, וכופה על הצופים להמתין עד גמר הקרנתן של כתוביות הסיום (דוגמה: הסרט שודדי הקאריביים: סוף העולם).

בסרטי ראינוע שולבו כתוביות גם בגוף הסרט, כתחליף למילים, שלא נשמעו בסרטים אלה. לעיתים רחוקות משולבות כתוביות גם בסרטי קולנוע, כחלק ממרכיבי הסרט. בסרט "הרומן שלי עם אנני", למשל, מוצגות כתוביות החושפות את מחשבותיה האמיתיות של הדמות (בסתירה לדיאלוג).

בנוסף לכתוביות אלה, שהן חלק אינטגרלי של הסרט, כאשר הוא מוקרן בפני צופים שאינם דוברים את שפת הסרט, נלוות אליו כתוביות תרגום, שמכילות תרגום של הנאמר בפסקול.

מצע

בעשרות השנים הראשונות לקיום הקולנוע, צולמו סרטי קולנוע על גבי סרט צילום. מאפיין פיזי של סרט הצילום הוא רוחבו: 8 מ"מ, 16 מ"מ, 35 מ"מ (הרוחב הנפוץ בסרטים להקרנה מסחרית) ו-70 מ"מ. עם המצאת קלטת הווידאו הופצו סרטים לצפייה ביתית בקלטות וידאו, ולאחר מכן עברה הפצת סרטים לצפייה ביתית ל-DVD.

בעוד שסרט צילום ובקלטת וידאו הופצו כל חלקי הסרט כמקשה אחת, בהפצתו ב-DVD ישנה הפרדה בין הסרט (תמונה וקול) ובין כתוביות התרגום, כך שכל צופה יכול לבחור את הכתוביות בשפה המתאימה לו (מבין מבחר השפות המוצע).

אנשי הצוות העיקריים ביצירת סרט

ליצירתו של סרט קולנוע שותפים אנשים רבים. תיאורי התפקידים ניתנים להלן בהפשטה מסוימת, היינו תיאורי המקצוע עשויים להיות תיאורי מקצוע של כמה אנשי צוות (לדוגמה, תיאור המקצוע של הצלם מתאים לתיאור העבודה אותם עושים הצלם הראשי ועוזרי הצלם).

  • במאי קולנוע - לבמאי תפקיד מרכזי ביצירת הסרט, ולו ההשפעה העיקרית על אופיו של הסרט. תפקידו של הבמאי להפוך את התסריט למוצר המוגמר - הסרט.
  • תסריטאי - האדם הכותב את עלילת הסרט בפורמט מסוים - התסריט, שהוא בעצם סיפור, המכיל את דיאלוג הדמויות, מעשיהן ושאר פעולות שיראו על המסך לאחר פעולת הבימוי. לעיתים נוצר סיפור העלילה במיוחד לשם הסרט, ולעיתים קודם לתסריט ספר או סיפור, שמעובד על ידי התסריטאי לתסריט.
  • מפיק - מנהל את ההפקה של הסרט, מהשלבים הראשונים של קדם הפקה ועד לשלביה האחרונים.
  • צלם קולנוע - מפעיל את מצלמת הקולנוע, מתרגם את התסריט למונחים של צורה, צבע וסגנון, מבקר באתרי צילום אפשריים, מסייע לבמאי בהכנת השוטינג סקריפט ומכין תוכנית תאורה לפי הסצנות המצטלמות.
  • עורך - לוקח את החומרים המצולמים, מעבירם למכשיר העריכה (בדרך כלל הם נלכדים למחשב) ומרכיב מהם את הסרט הסופי. העורך דואג למעברים וחיתוכים (קאטים) בין השוטים (החומרים המצולמים). בשלב העריכה, אנשי פוסט פרודקשן עושים תיקונים נוספים כמו קול (מיקס ועיצוב פסקול) וצבע (color correction או color grading), מוסיפים קטעי סאונד, במידת הצורך, ולבסוף כתוביות פתיחה וסיום.
  • מעצב אמנותי - מנהל אמנותי - מאפיין את העולם בו מתנהלות ופועלות הדמויות, זאת בצורה, טקסטורה, מרחב וצבע. המעצב עוסק בתכנון מוקדם של האתרים השונים, בין אם באולפן או באתר קיים, בהתאמתם ומינונם ליצירת סגנון ההולם את התרחשות העלילה והדמויות.
  • תאורן - עובד בצמוד לצלם, תפקידו להציב את גופי התאורה השונים בצילומי פנים וחוץ.
  • טכנאי הקול (הסאונדמן) - בודק את המבנה האקוסטי של אתר צילום. בוחן את מבנם של החללים מבחינה אקוסטית ואת ההפרעות האקוסטיות בסביבת האתר. בנוסף, טכנאי הקול אחראי לנטרול הרעשים בסט הצילום, לעיבוד ההקלטות ולבחירת המיקרופונים שישמשו להקלטת הסרט.
  • שחקן - מציג דמות בסרט בצורה אמנותית. במסגרת תפקיד זה יכול להיות שידרש מן השחקן לרקוד, לשיר או להצחיק.

תהליך יצירתו של סרט קולנוע

תהליך יצירתו של סרט קולנוע כולל את השלבים הבאים:

  • אם מעוניינים ליצור סרט על סמך ספר או סדרת ספרים יש לרכוש זכויות על הפקת הסרט מהסופר.
  • פיתוח: בחירת נושא לסרט ופיתוחו לידי תסריט המאפשר את צילום הסרט.
  • פרה-פרודקשן (pre-production): הכנות לקראת צילום הסרט: ליהוק (גיוס שחקנים), גיוס צוות הצילום, בחירת אתרי צילום והכנתם, הכנת השוטינג סקריפט.
  • צילום: צילום כל הסצנות המרכיבות את הסרט. בדרך כלל מצולם כל שוט פעמים אחדות.
  • פוסט-פרודקשן (post-production): עריכה של הסרט, שילוב מוזיקה ואפקטים קוליים בפסקול, הוספת כתוביות פתיחה וכתוביות סיום, יצירת המוצר המוגמר - הסרט.
  • הפצה: הקרנת הסרט בפני מפיצים פוטנציאליים, לשם הפצתו לבתי הקולנוע. כאשר הוא מוקרן בפני צופים שאינם דוברים את שפת הסרט, מצורפות אליו בשלב זה כתוביות תרגום, שמכילות תרגום של הנאמר בפסקול.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סרט קולנוע בוויקישיתוף



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0