פורטל:חיפה/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	אחד מסמלי ההיכר של חיפה היא כלי התחבורה הציבורית התת-קרקעי היחיד בישראל - הכרמלית. לכרמלית הנוסעת במורד הר הכרמל ממרכז הכרמל להדר הכרמל ולעיר התחתית, 6 תחנות בלבד, והיא נחשבת לרכבת התחתית הקצרה בעולם. עם זאת, למעשה הכרמלית אינה רכבת תחתית אלא פוניקולר (funicular), הנע על מסילה.	עריכה | תבנית | שיחה
2	הנוצרים האירופאיים קוראים למערת אליהו - מדרש הנביאים (School of the Prophets). המקור לכך היא ההנחה כי המערה הגדולה שימשה כבית המדרש לתלמידיו של אליהו הנביא כאשר ברח מאחאב מלך ישראל. בראשית המאה ה-17 ניסו נזירים כרמליתיים להתיישב באזור המערה, אולם בשל התנגדות השלטונות העות'מאניים התיישבו הנזירים במעלה ההר, ו"קידשו" את המערה המצוייה כיום בשטח המנזר של סטלה מאריס.	עריכה | תבנית | שיחה
3	לוגו הטכניון בשנת 1924 הוקם בחיפה הטכניון, המתמקד בעיקר בהנדסה ובמדעים מדויקים, אשר הפך את העיר לאחד ממוקדי ההשכלה הגבוהה המצליחים בישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
4	אף כי אנשים רבים סבורים כי הכרמלית היא רכבת תחתית, היא למעשה פוניקולר (funicular), הנע על מסילה. בניגוד לרכבת, אין בקרונות הכרמלית מנוע, ומשקלם של הקרונות היורדים הוא הכוח העיקרי המניע את הקרונות העולים (מנועים בשתי תחנות הקצה תורמים אף הם כוח הנעה).	עריכה | תבנית | שיחה
5	מגדל אשכול באוניברסיטת חיפה בתחילת שנות ה־60 הוחלט להקים אוניברסיטה שתעסוק במדעי החברה ובמדעי הרוח, הלוא היא אוניברסיטת חיפה. היום יש באוניברסיטה גם חוגים ופקולטות למשפטים, מנהל עסקים, רווחה, חינוך, מדעי המחשב ומדעים והוראתם. באוניברסיטה אף הוקם המגדל הגבוה בעיר עד שנת 2002 - מגדל אשכול.	עריכה | תבנית | שיחה
6	הרעיון להקמת קשר רכבתי בין שלושת מרכזיה של העיר חיפה עלה לראשונה בספרו של בנימין זאב הרצל "אלטנוילנד" המתאר את חיפה כ"עיר נמל גדולה, עיר מסחר ותעשייה… ובה רכבת חשמלית שתקשר את הנמל עם אזור המגורים על רכס הכרמל".	עריכה | תבנית | שיחה
7	ב-28 ביוני 1961 פרסם שר התחבורה את תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הביטחון בכרמלית בחיפה), התשכ"א-1961. התקנות מפרטות את סמכויותיהם של מפעילי הכרמלית (התחנאי ומלווה הקרון) באכיפת סדרי התנועה והביטחון בכרמלית ובתחנותיה. תקנות אלה נמצאות בתוקף עד היום.	עריכה | תבנית | שיחה
8	יצחק שדה בשנת 1942, בעת שצבאות הגנרל הנאצי ארווין רומל התקדמו אל ארץ ישראל, תכננו ראשי היישוב לרכז את התושבים היהודים במובלעת מבוצרת בין חיפה ועמק יזרעאל, על מנת להלחם באויב עד לאיש האחרון. תוכנית זו, שהגה יצחק שדה, כונתה "מצדה על הכרמל", או בשמה האחר "תוכנית הצפון". לאחר תבוסתו של רומל נגנזה התוכנית. תקופת התקדמותו של רומל ידועה בקורות היישוב כמאתיים ימי חרדה.	עריכה | תבנית | שיחה
9	בתקופת מלחמת העולם השנייה, היה דוד הכהן איש הקשר בין ארגון "ההגנה" למודיעין הבריטי. שיתוף פעולה זה נעשה על פי הסכם שנחתם בלונדון ב־1940 בין הסוכנות היהודית לבין המודיעין הבריטי. בביתו של דוד הכהן בחיפה הותקנה תחנת רדיו חשאית שכונתה רדיו לבאנט צרפת החופשית ושידרה שידורי תעמולה לכוחות צבא וישי בסוריה ובלבנון, שקדמה לפלישה לסוריה וללבנון ב-8 ביוני 1941. התחנה הופעלה על ידי אנשי "ההגנה" והשידורים נעשו על ידי קצינים צרפתיים מכוחות "צרפת החופשית" של הגנרל דה גול.	עריכה | תבנית | שיחה
10	תחנת הרכבת חיפה מזרח היא תחנת הרכבת היחידה בעולם שממנה יצאו רכבות לשלוש יבשות - בתקופת המנדט הבריטי יצאו מהתחנה רכבות למצרים (אפריקה), לסוריה ולבנון (אסיה) ולקונסטנטינופול (אירופה). כיום התחנה משמשת כמוזיאון רכבת ישראל והיא אינה משמשת עוד כתחנת נוסעים.	עריכה | תבנית | שיחה
11	משמר העם הייתה קבוצה קטנה שהוקמה בחיפה בשנת 1942 על ידי אדמונד (אדק) קרוליק, לשעבר קצין פרשים בצבא הפולני. הרעיון היה גיבוש קבוצת אנשים מבוגרים ובעלי ניסיון צבאי, לשם פעילות פרטיזנית במקרה של כיבוש ארץ ישראל על ידי הגרמנים. לאחר שהוסר איום הכיבוש על ידי צבא רומל הפך המשמר לחלק ממנגנון ההגנה. יחידות בעלות שמות דומים פעלו בירושלים הנצורה ובצפת במלחמת העצמאות.	עריכה | תבנית | שיחה
12	לפי המסורת העממית, הסתתר אליהו הנביא במערת אליהו המצויה בחיפה על צלע הר הכרמל, בברחו מפני מלכי ישראל, בימי נדודיו בהר הכרמל. מערת אליהו קדושה ליהודים, המבקרים בה לעיתים קרובות, בייחוד בחודש אב, ביום ראשון, אחרי שבת נחמו.	עריכה | תבנית | שיחה
13	שדרות הציונות, במבט לכוון המרכז הבהאי לעיתים שמות רחובות מוחלפים בעקבות אירועים אקטואליים, או כהתרסה. שדרות הציונות בחיפה הן רחוב ראשי העולה אל הכרמל ששינה את שמו פעמיים. הרחוב נקרא תחילה "דרך ההר" ולאחר הקמת המדינה שונה שמו ל"שדרות או"ם", כהוקרה לאומות המאוחדות על התמיכה בהקמת מדינת ישראל בכ"ט בנובמבר 1947. אולם ב-1975 קיבלה עצרת האו"ם את החלטה 3379 שהשוותה את הציונות לגזענות, ובעקבות החלטה זו שינתה שוב עיריית חיפה את שם הרחוב לשדרות הציונות, כמחאה על החלטת האו"ם. הרחוב נשאר קרוי שדרות הציונות למרות ביטול ההחלטה מאוחר יותר, בקבלת החלטה 4686 בעצרת הכללית ב-16 בדצמבר 1991.	עריכה | תבנית | שיחה
14	דרך יפו בחיפה היא דרך היסטורית שתחילתה בימי דאהר אל-עומר. הדרך החלה להתפתח במחצית המאה ה-19 בעיר התחתית כשהחלה הבנייה מחוץ לחומות העיר העתיקה של חיפה. תחילתה ההיסטורית של הדרך הייתה בכיכר חמרה. בשנת 1964 הוחלט לקרוא רחוב על שמו של שלמה נתנזון, ממנהליו הראשונים של בנק אפ"ק בעיר, ששכן ברחוב. לשם כך נגרע קטע מדרך יפו, הממוקם בין מבנה הבנק לכיכר חמרה, וצורף לרחוב שנמשך ממזרח לכיכר. מספרי הבתים לא עודכנו לאחר גריעת הקטע והיום דרך יפו מתחילה ממספרים 19 ו-24.	עריכה | תבנית | שיחה
15	זקיפים ונטיפים ממערת אבשלום מערת אבשלום היא מערת הנטיפים היחידה בישראל, הפתוחה לביקור הציבור הרחב. מגיעים אליה כ-200,000 מבקרים בשנה. זאת למרות שהעיר הקרובה אליה ביותר היא העיר הקטנה, בית שמש, ולמרות שאין תחבורה ציבורית אל המערה. בתוך שטח שיפוט עיריית ירושלים באזור התעשייה עטרות, מצויה מערת נטיפים גדולה יותר ממערת אבשלום. אל שכונה נידחת זו (השכונה הרחוקה ביותר ממרכז העיר) ניתן להגיע בתחבורה ציבורית. מי שיודע איפה לחפש את פתח המערה הצנוע, ומביא עמו ציוד סנפלינג, יכול לבקר בה. מערת נטיפים נוספת, מצויה אפילו באזור מרכזי ונגיש יותר לציבור – בלב שכונת דניה, בחיפה. מי שחפץ לבקר בה, צריך לנחש איזה ממכסי מערכת הביוב בעיר, הוא מכסה מזויף, ותחתיו מוצפנת המערה. ראש העיר דאז, אבא חושי, החביא את המערה מעין הציבור, כדי להגן עליה. העירייה גם קנתה את המגרשים מעל המערה, כדי לוודא, שלא תתבצע בנייה מעליה, שתקלקל אותה.	עריכה | תבנית | שיחה
16	קיר התהילה בפקולטה לכימיה בטכניון באמצע שנות ה-50 הוקם בניין הפקולטה לכימיה בטכניון וכמעט מיד הוחלט להפוך את הקיר, שמאחורי במת המרצה, באולם הרצאות מספר 1 שבו, ל"קיר תהילה" – קיר שעליו יוצגו שמות וחתימות גדולי חוקרי הכימיה של כל הזמנים. התוכנית צלחה, וכיום מתנוססים שם לוחות שמותיהם וחתימותיהם של כ-400 מדענים דגולים מהתחום, כולל חתני וכלות פרס נובל. אלא שהמקום שנבחר עבור מייצג "קיר התהילה" אינו שגרתי. מקובל למקם תמונות ולוחות עם שמות אנשים חשובים במסדרונות או על קירות של חדרי ישיבות או ספריות. לא מאחורי גבו ומעל ראשו של מרצה, באולם הרצאות. שהרי מיצגים כאלו גם גורעים מהקשב של התלמידים בעת ההרצאה, אם התלמידים מצליחים לראות אותם בכלל. מתברר, שמטרתו הראשונית של המייצג הייתה הסתרת סדקים בקיר אולם ההרצאות.	עריכה | תבנית | שיחה

בחזרה לפורטל