תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח
| קישורים ומאגרי מידע | |
|---|---|
| eMedicine | article/295258 |
| DiseasesDB | 33167 |
תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח (באנגלית: Münchausen syndrome by proxy) היא תסמונת נפשית מוכרת בתחום הפסיכיאטריה, המסווגת לקבוצת התסמונות הנוגעות לזיוף (באנגלית: factitious disorders), אשר עיקר ביטויה בכך שאדם מנסה בכוונה לגרום לפציעה או למחלה של אדם אחר, בדרך כלל במטרה לזכות בתשומת לב[1] או רווח אחר[2]. זאת בניגוד לתסמונת מינכהאוזן שלא באמצעות שליח, שבה אדם מביים מחלות חמורות, שכביכול יש לו. יש הרואים בביטויה של תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח צורה של התעללות בילדים[3] (ולא תסמונת נפשית שבמקרים רבים פוטרת מאחריות פלילית).
הלוקה בתסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח הוא בדרך כלל הורה, משמורן, או בן זוג, והקורבן הוא בדרך כלל ילד, או בגיר חסר ישע. ברוב המקרים הלוקה בתסמונת גורם למחלה גופנית אצל הקורבן, אולם קיימים אף מקרים שבהם הלוקה בתסמונת יוצר מראית עין של מחלת נפש אצל הקורבן או מחלה גנטית.
תיאור ראשון
תיאור ראשון של התסמונת הובא בספרות הרפואית בשנת 1977 על ידי רוי מדואו, פרופסור לרפואת ילדים באוניברסיטת לידס, באנגליה. הוא תיאר את התנהגותן יוצאת הדופן של שתי אמהות, האחת הרעילה את תינוקה בשימוש מופרז במלח והשנייה מהלה מדמה לתוך דגימת שתן של תינוקה. הוא התייחס להתנהגות זו כתסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח[4]. בתחילה התייחסה הקהילה הרפואית בספקנות לעובדת קיומה של התסמונת, אולם בהדרגה הוכרה תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח כתסמונת נפשית.
אבחנה
באבחנת מחלות מומצאות, או כאלה הנגרמות בכוונה, נדרש משנה זהירות. רבים מן הסימנים המפורטים להלן הם אף תסמינים של ילד עם מחלה אמיתית, שטרם אובחנה. אבחנה מהימנה ומקצועית של תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח חייבת לכלול הערכה של הילד, הערכה של ההורים ושל הדינמיקה המשפחתית. הערכה מקצועית באשר לקיומה של התסמונת, המתבססת באופן בלעדי על הערכתו הרפואית של הילד, עשויה שלא לעמוד במבחן משפטי.
המבוגר, האחראי להתעללות בילד, עשוי להיראות לעיתים קרובות כמי שאינו מוטרד מאשפוזו של הילד. אנשי מקצוע הרפואה חייבים לעקוב ולנטר את ביקורי המבוגר אצל הילד בעודו מאושפז, זאת כדי לזהות פעולות שהמבוגר מבצע כדי לגרום להחמרת מצב בריאותו של הילד. ברבות ממדינות העולם חלה חובה על הצוות הרפואי לדווח לשלטונות על מקרי התעללות בילדים[5][6]. בין הסימנים העשויים להצביע על תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח:
- ילד הסובל מבעיה רפואית אחת, או יותר, שאינה מגיבה לטיפול, או שמהלך המחלה חריג מן המצופה באופן עקבי, תמוה וחסר הסבר.
- ממצאים גופניים או מעבדתיים חריגים ביותר, שאינם מתיישבים עם תולדות המחלה, או שאינם בגדר האפשר מבחינה גופנית או קלינית.
- הורה המפגין ידע רפואי, או נראה מרותק לפרטים הרפואיים ולרכילות בית החולים, נראה כנהנה מסביבת בית החולים, ומפגין עניין בבעיותיהם הרפואיות של מטופלים אחרים.
- הורה קשוב ביותר אשר ממאן לעזוב את מיטת ילדו ואשר נראה כי הוא זקוק בעצמו לתשומת לב בלתי פוסקת.
- הורה הנראה שלו באופן חריג לנוכח מחלתו הקשה של ילדו, ובאותה עת הוא תומך ומעודד מאד את הצוות הרפואי, או הורה המפחית כל העת מתרומת הצוות הרפואי, ודורש התערבויות רפואיות נוספות, הליכים רפואיים שונים, חוות דעת שניות, העברה למטפלים או למוסדות אחרים, במטרה לקבל טיפולים מורכבים יותר.
- ההורה החשוד עשוי לעבוד בעצמו במוסד רפואי, או במקצועות הבריאות, או שהוא מביע עניין בעיסוק הנוגע לבריאות ורפואה.
- התסמינים של מחלת הילד אינם מתרחשים בעת היעדרו של ההורה (יש צורך באשפוז ובניטור קפדני כדי לבסס קשר סיבתי שכזה).
- היסטוריה משפחתית של מחלות דומות, בנסיבות תמוהות ובלתי מוסברות, או מוות של אח או אחות של הילד.
- הורה שלו תסמינים דומים לאלה של ילדו, או היסטוריה בריאותית המעוררת תמיהות וחריגה מן המצופה.
- ריחוק רגשי מעורר חשד בין ההורים; בן זוגו של ההורה בעל התסמונת ממעט לבקר את הילד ומקיים קשרים דלים עם הצוות המטפל, אפילו כאשר הילד מאושפז ומחלתו קשה.
- הורה אשר מדווח על אירועים שליליים דרמטיים, כגון שריפה בבית, מעשי פריצה ושוד, תאונות דרכים, אשר השפיעו עליהם ועל משפחתם בעוד הילד היה נתון לטיפולים רפואיים.
- הורה הנראה כזקוק ללא הפסק להערכה, או עושה מאמצים לקבל הכרה ציבורית למאמציו וליכולותיו.
שכיחות התסמונת
בעוד שתסמונת מינכהאוזן שכיחה יותר אצל גברים, תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח שכיחה יותר בקרב נשים. מחקר אחד מצא כי ב-90 אחוז ממקרי תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח הגורם המתעלל היה האם[7]. במקרים אחרים הלוקה בתסמונת הוא משמורן נשי אחר. רק במקרים מועטים ביותר דווח על אבות אשר לקו בתסמונת. ריבוי זה של מקרי התסמונת דווקא בקרב נשים עשוי להיות תוצאה של דפוסי חיברות המעודדים נשים לחפש אהדה ועזרה מאחרים. יש המייחסים את שכיחות התסמונת בקרב נשים אף לדפוס חיברות נוסף, זה המטיל על נשים את נטל הדאגה והטיפול[8].
בדיקות נוירופסיכולוגיות של הלוקים בתסמונת הניבו תוצאות בלתי חריגות, או תוצאות חריגות שאינן ניתנות להגדרה.
מחלוקת
בשנות ה-90 ובתחילת המאה ה-21 הופיע פרופסור מדואו, שפרסם לראשונה את תיאור התסמונת, כעד מומחה במאות משפטים, כולל מספר משפטי רצח בהם התעורר חשד של גרימת מוות בעקבות תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח. בשלושה מקרים נמצא כי אמהות הורשעו בטעות על רצח ילדיהן על יסוד עדותו של מדואו ונשלחו למאסר[9]. בעקבות מקרים אלה עמד מדואו על סף שלילת רישיונו לעסוק ברפואה בבריטניה. בשנת 2003 האשים ארל האו, שר הבריאות בממשלת הצללים הבריטית, את מדואו בכך שהמציא "תאוריה ללא מדע" וסירב להביא ראיות לכך שתסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח אכן קיימת. חשוב לעמוד על האבחנה בין הטענה העובדתית לפיה הורה עלול לגרום נזק לילדו, אירוע פיזי שניתן לאוששו בקלות (ואשר קיימות ראיות מוצקות רבות לכך שהוא מתרחש לעיתים), לבין הטענה באשר למניע להתנהגות זו, טענה שקשה יותר לאוששה ואשר אותה מנסה להסביר תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח. הורה, או משמורן, עשוי להזיק לילד שבמשמורתו ממניעים רבים ושונים (למשל, התפרצות זעם), לאו דווקא מתוך רצון לרכוש אהדה ותשומת לב.
שאלת המניע להתנהגות עשויה להיות מכרעת בהליכים פליליים, בהם התובע חייב להוכיח לא רק את ההתנהגות, אלא אף את היסוד הנפשי ההופך התנהגות זו לעבירה פלילית. ברוב הערכאות המשפטיות, רופא יכול להעיד כמומחה בשאלה האם הילד ניזוק בידי הורהו, אולם יתקשה עד מאד לשער את המניע המסתתר מאחורי ההתנהגות. העובדה שמחלת ילד נגרמה, או הומצאה, על ידי הורה, איננה מגדירה את המניעים של ההורה בגרימת הנזק ואיננה מצביעה בהכרח על הצורך של ההורה המזיק בתשומת לב או אהדה. בספרות הרפואית קיימים למעלה מ-2,000 דיווחי מקרה של נזקים לילדים, או המצאת מחלה של ילד, שנגרמו על ידי הוריהם.
מזריק הנפט
תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח יוחסה למקרה שהתפרסם בישראל בשנת 1984, עת אשפז משה לוי בחורה בשם סוזאן אמויאל, בבית החולים שיבא בתל השומר בגלל מורסות קשות שכיסו את גופה. לאחר שאושפזה בבית החולים חדר לוי בלילה אל חדרה והזליף לעיניה חומר חיטוי[10], דבר שהשאיר אותה משותקת בשתי רגליה. נפתחה חקירה משטרתית, לאחר שרופא מבית החולים וולפסון שהיה שם, חשד בו והבחין כי קיים דמיון בין מקרה זה למקרה קודם שאירע ארבע שנים קודם לכן בשנת 1980, אצל מי שהייתה רעייתו של לוי, אילנה, אשר אושפזה בבית החולים דונולו שם מתה בשל המורסות[11]. בחקירתו, הודה לוי בהזרקת נפט לרעייתו משום שביקש להוכיח לה את אהבתו, כדי שלא תתגרש ממנו, וכי הזריק נפט וחומר ניקוי לבחורה משום שביקש להינשא לה[12]. לוי, אשר כונה גם "המזריק מיפו" או "מזריק הנפט", הורשע במשפט שנערך בתל אביב, ונידון למאסר של 46 שנים. בבית הכלא פגע באותה דרך בדרור לוי[13], אסיר שעימו התיידד, וגרם גם לו לחבלות קשות. על כך נידון ל-20 שנות מאסר נוספות[דרוש מקור]. בשנת 1991 מת משה לוי בכלא ממחלת הסרטן[דרוש מקור].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- איתי גל, כשהורה מתעלל בבנו: מהי תסמונת "מינכהאוזן באמצעות שליח", באתר ynet, 19 בפברואר 2017
- דוידוביץ, אבי (2017). משה לוי מזריק הנפט. אתר אישי.
הערות שוליים
- ^ Kathryn Artingstall, Practical Aspects of Munchausen by Proxy and Munchausen Syndrome Investigation. Boca Raton, CRC Press, 1998. מסת"ב 978-0849381621.
- ^ Paul E. Kalb, Health Care Fraud and Abuse, JAMA 1999;282:1163-1168.
- ^ Stirling J Jr. Beyond Munchausen syndrome by proxy: identification and treatment of child abuse in a medical setting. Pediatrics 2007;119(5):1026-30. doi:10.1542/peds.2007-0563, PMID 17473106.
- ^ Roy Meadow, Munchausen Syndrome by Proxy: The Hinterland of Child Abuse. The Lancet 1977;II:343-345.
- ^ Elder W, Coletsos IC, Bursztajn HJ. Factitious Disorder/Munchhausen Syndrome. The 5-Minute Clinical Consult. 18th Edition. 2010. Editor: Domino F.J. Wolters Kluwer/Lippencott. Philadelphia.
- ^ ” רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע - שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו - חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה”, סעיף 368ד.(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
- ^ Roy Meadow, Munchausen syndrome by proxy abuse perpetrated by men, Arch. Dis. Child. 78 (1998), pp. 210–216.
- ^ Anna Motz, The Psychology of Female Violence: Crimes Against the Body. Routledge, 2001. מסת"ב 978-0415126755
- ^ Sir Roy Meadow will not be struck off after winning appeal, TimesOnline, February 17, 2006.
- ^ מעריב, אפריל 1984
- ^ מעריב ינואר 1984
- ^ מעריב ינואר 1984
- ^ על אף שם המשפחה, לא היה קשר משפחתי בין השניים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
23481347תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח