פורטל:הומור/הידעת?/קטעי הידעת?

לקט קטעי "הידעת?"

1	-	הוספה
2	-	הוספה
3	בשנת 1957 דיווחה תוכנית תחקירים ברשת הטלוויזיה הבריטית BBC, כי יבול הספגטי בשווייץ היה שופע במיוחד בשנה החולפת, בעקבות חורף נוח וההיעלמות של מזיקי-הספגטי. המשדר הסביר כי הספגטי נקטף מעצי ספגטי, ואחר כך מונח לייבוש בשמש, ולווה בצילומים של קטיף ב"מטעי ספגטי" של משפחה שווייצרית. בתוכנית צפו כ-8 מיליון איש, ולאחר השידור התקבלו במשרדי ה-BBC מאות שיחות טלפון, של אנשים שביקשו לדעת כיצד ניתן להשיג את העץ. רובם לא שמו לב לעובדה שהתוכנית שודרה באחד באפריל.	עריכה | תבנית | שיחה
4	אספסיאנוס הסנאט הרומי נהג להעלות קיסרים רומים לאחר מותם לדרגה של אלילים. כאשר הקיסר אספסיאנוס חש שיום מותו מתקרב, הוא התבדח, בחוש האירוניה האופייני לו, ואמר: "אבוי, אני חושב שאני הופך לאל" (Vae, puto deus fio). המפגש בין היהודים לאימפריה הרומית הוליד מספר בדיחות משחקי מילים, אחד מהן הייתה העובדה שנשיא ישראל כונה על ידי הרומאים "בעל החוטם" מכיוון שזוהי משמעות המלה נשיא (nasi) בלטינית.	עריכה | תבנית | שיחה
5	-	הוספה
6	-	הוספה
7	-	הוספה
8	קלוד אלווד שאנון בין המצאותיו של המדען קלוד שאנון, אבי תורת האינפורמציה ובעל תרומה נכבדה למדע הקריפטוגרפיה והאלקטרוניקה, ניתן למצוא: פריזבי ממונע רקטית, מקל פוגו ממונע ומחשב נישא לחיזוי תוצאות של משחק ברולטה. בין המכשירים ההומוריסטיים יותר שהמציא נכללת קופסה בעלת מתג יחיד. בעת לחיצה על המתג, יוצאת מתוך התיבה זרוע מכנית, מחזירה את המתג למצבו הקודם וחוזרת אל התיבה.	עריכה | תבנית | שיחה
9	תמיסה של מלח ודיהידרוג'ן מונוקסיד. החומר קשה לזיהוי היות שאין לו טעם ואין לו ריח התרכובת הכימית דיהידרוג'ן מונוקסיד, המכונה גם חומצה הידרוקסילית, מהווה מרכיב חשוב בגשם חומצי, תורמת לאפקט החממה, גורמת לארוזיה בטבע, ולקורוזיה וחלודה במתכות. בליעתו של החומר גורמת לאדם להגיב בהזעה מוגברת ובצורך להטיל שתן. למרות זאת יצרני משקאות קלים מחדירים חומר זה למוצריהם, מפעלי תעשייה ממשיכים להשתמש בו, וכמויות עצומות ממנו נשפכות מדי יום לים ולנהרות ומחלחלות למי התהום.	עריכה | תבנית | שיחה
10	האי מנהטן בעיר ניו יורק ניסור האי מנהטן הוא אגדה אורבנית. מדובר בהלצה משנת 1824, שבה הפיץ נגר בשם לוזייר שמועה לפיה ישקע האי מנהטן בשל בניית הבניינים בקצהו הדרומי. לוזייר הציע כי ינסרו את האי, יגררו את דרומו לים, יסובבו אותו ב־180° ויחזירו אותו, כך שהבניינים שהכבידו על קצהו של האי ימצאו כעת במרכזו.	עריכה | תבנית | שיחה
11	-	הוספה
12	-	הוספה
13	-	הוספה
14	יום המגבת דאגלס אדמס, מחבר סדרת ספרי המדע בדיוני ההומוריסטית "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", כתב בחוש ההומור האבסורדי האופייני לו כי מגבת היא "הדבר השימושי המאסיבי ביותר שאפשר שיהיה לטרמפיסט הבין-כוכבי." זאת הן בשל סיבות מעשיות כגון היכולת "להתעטף בה ולחמם עצמך בעוברך דרך ירחיה הקרים של ג'אגלאן ביתא", והן בשל נטייתם הלא ברורה של יקבועים (לא טרמפיסטים) להניח כי לטרמפיסט הנושא מגבת יש בהישג ידו גם "מברשת שיניים, בגד רחצה, סבון, פחית ביסקוויטים, משקה, מצפן, מפה, תרסיס נגד חרקים, ביגוד למזג אוויר רטוב, חליפת חלל, כרטיסים להצגה וכן הלאה." בדיחת המגבת, שחזרה במקומות רבים בסדרת הספרים ובשאר יצירות "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" (תסכית, סדרת טלוויזיה, סרט קולנוע), זכתה לפופולריות רבה בקרב מעריצי אדמס. ב-25 במאי 2001, שבועיים לאחר מותו של אדמס, הוכרז יום המגבת, בו חובבי "מדריך הטרמפיסט" נושאים עמם מגבת לכל מקום אליו ילכו, ומאז אותו יום נחגג כל שנה באותו תאריך.	עריכה | תבנית | שיחה
15	-	הוספה
16	-	הוספה
17	סופי סיילס בשנות ה-60 הייתה פופולרית בארצות הברית תוכנית הטלוויזיה לילדים אותה הנחה הקומיקאי סופי סיילס. התוכנית, שהורכבה ממערכונים ובדיחות, גרמה למהומה רבתי ב-1 בינואר 1965. סיילס ביקש מצופיו לגשת למיטת הוריהם, אשר לדבריו לבטח היו עייפים מחגיגות ראש השנה האזרחית, ולאסוף מארנקיהם את "פיסות הנייר הירוקות והמוזרות שעליהן תצלומי נשיאי ארצות הברית" ולשלוח לו אותן, בתמורה ישלח להם גלויה מפוארטו ריקו. כאשר התוכנית אכן קיבלה שטרות דולר רבים, ונאלצה לנסות ולהחזירם לבעליהם המקוריים, החלה מחאה רבה בקרב ההורים, ושידור התוכנית הופסק למשך שבועיים.	עריכה | תבנית | שיחה
18	דסטין תרנגול ההודו, במסיבת קדם-האירוויזיון הבריטית ב-2008 צורת מחאה פוליטית יוצאת דופן היא יצירת מפלגות מגוחכות, בניסיון לשים ללעג את מערכת הבחירות הדמוקרטית ואף ליצור סאטירה חברתית. לעיתים משמשים הדברים כמתיחה ותו לא. בעבר אף הוצעו בעלי חיים לתפקידים ציבוריים. ברומא העתיקה הבטיח הקיסר קליגולה למנות את סוסו האהוב אינקיטאטוס לקונסול, ובאירלנד של ימינו מצביעים רבים נתנו את קולם לדסטין תרנגול ההודו; בקנדה, מפלגת הקרנפים הבטיחה "לא לקיים אף הבטחה", ומצעה כלל גם את ביטול חוק המשיכה והריסת הרי הרוקי, כדי שתושבי אלברטה יוכלו לראות את השקיעה באוקיינוס השקט. לעומת מפלגה זו, שמעולם לא הצליחה להכניס נציג לפרלמנט הקנדי, מפלגת אוהבי הבירה הפולנית זכתה ב-16 מנדטים בסיים (הפרלמנט הפולני), כאשר עיקר מצעה התבסס על כך שבפאבים ברחבי המדינה תוחלף הוודקה בבירה.	עריכה | תבנית | שיחה
19	"בעבר נאמר שאם תשים כמות אין-סופית של קופים ותתן לכל אחד מהם מכונת כתיבה, אחד מהם יכתוב בסוף יצירת מופת. עכשיו, בעזרת האינטרנט זה הוכח כלא-נכון" רוברט וילנסקי משפט הקוף המקליד גורס כי ברצף ארוך מספיק של אותיות אקראיות, יופיע בסופו של דבר, כמעט בוודאות, כל טקסט אפשרי. באופן ציורי ניתן לתאר את המשפט בעזרת קוף שמקליד תווים במכונת כתיבה באופן אקראי, ואחרי זמן רב מאוד מתקבל רצף האותיות של אחת מיצירות שייקספיר. המשפט קיבל אזכורים רבים בתרבות, החל מבדיחות במדריך הטרמפיסט לגלקסיה ובמשפחת סימפסון ועד לגרסאות למשפט בספרים הסיפור שאינו נגמר והשען העיוור.	עריכה | תבנית | שיחה
20	-	הוספה
21	מתיחת הירח הגדולה הייתה סדרה של שישה מאמרים שהופיעו בעיתון "ניו יורק סאן" החל ב-25 באוגוסט 1835 ושטענו למציאת חיים על הירח, בצורה של מגוון חיות פנטסטיות, שהתגלו לכאורה באמצעות "טלסקופ עצום שפועל בעיקרון חדש לגמרי". המאמרים יוחסו לסר ג'ון הרשל, האסטרונום הידוע ביותר של אותה תקופה (שכמובן לא כתב אותם). הרשל עצמו היה מבולבל בתחילה, וציין שתגליותיו האמיתיות לעולם לא יכלו להיות כה מדהימות. הבלבול פינה את מקומו מאוחר יותר לכעס, כאשר הוא נאלץ להתמודד עם שאלות מאנשים שלקחו ברצינות את התרמית.	עריכה | תבנית | שיחה
22	פורטרט יוזף היידן יוזף היידן, מחשובי המלחינים בתקופה הקלאסית, נודע בחוש הומור מפותח ואהב לחמוד לצון. בפרק השני של סימפוניית ההפתעה, הוא הפתיע והשכים את הקהל, עם אקורד חזק במיוחד, מיד לאחר מוטיב ארוך ב"פיאנו" - נגינה חרישית, שהרדימה אותו. היידן זכה לכבוד מצד המוזיקאים בחצר ניקולאוס אסטרהאזי, שעליהם היה ממונה, כיון שהצליח לקיים אווירה נוחה ביחסי העבודה, אך גם ייצג ביעילות את האינטרסים של הנגנים בפני מעסיקם. דוגמה לכך היא סימפונית הפרידה. היידן כתב וביצע אותה ב-1772, כתגובה לשהות כפויה וממושכת של הצוות המוזיקלי במעון הקיץ של הנסיך, בעוד שמשפחותיהם נותרו באייזנשטאדט. הסימפוניה מסתיימת בפרק, במהלכו מדי כמה תיבות קמים נגנים אחדים ממקומם, מכבים את נר התאורה של התווים שלהם, ועוזבים את האולם. כך עד שנותרים על הבמה רק שני כנרים, המנגנים דואט. הנסיך הבין את הרמז, והתזמורת הורשתה לעזוב את המעון כבר למחרת.	עריכה | תבנית | שיחה

בחזרה לפורטל