פורטל:גאולוגיה/הידעת?/קטעי הידעת

עריכהלקט קטעי "הידעת?"

1	טרמוליט טרמוליט הוא מינרל בצבע לבן, אחד מסוגי האזבסט ששימש בעבר כחומר מבודד, עד שנתגלה כי שאיפת הסיבים מהם הוא מורכב גורמת למחלות שונות כדוגמת סרטן הריאה. את השם למינרל קבע בשנת 1789 הרוקח השווייצרי יוהאן הפּפְנר, על שם המקום בו ידע כי נתגלה לראשונה, עמק טרמולה (Val Tremola) שנמצא דרומית למעבר סנקט גוטהרד בקנטון טיצ'ינו שבשווייץ. אולם מחקרים מודרניים גילו שבעמק טרמולה אין ולא היה אי פעם טרמוליט. הסתבר שהפּפְנר לא מצא בעצמו את המינרל אלא רכש אותו מסוחר שסיפר לו כי מקור המינרל בעמק זה. ניתוח כימי של דגימות של טרמוליט מתקופתו של הפּפְנר המצויות במוזיאונים לטבע בלוזאן ובז'נבה גילו שמקורם האמיתי הוא באזור קמפוֹלוּנגוֹ (Campolungo) הנמצא דרומית לעמק טרמולה.	עריכה | תבנית | שיחה
2	הלוחות הטקטוניים נדידת היבשות היא תאוריה שפותחה על ידי אלפרד וגנר בתחילת המאה ה-20 וניסתה להסביר את תהליך התנועה של יבשות. נדידת היבשות קדמה לתאוריית טקטוניקת הלוחות המודרנית המספקת הסברים מורכבים לתנועתם של הלוחות המרכיבים את קרום כדור הארץ על-פני המעטפת. טקטוניקת הלוחות מסבירה כיצד מתרחב ים סוף – שבמרכזו עובר הבקע הסורי-אפריקני המפריד בין הלוח האפריקאי והלוח הערבי המתרחקים זה מזה – ומתפתח כאוקיינוס צעיר. היפרדות זו ותנועתו של הלוח הערבי צפונה תהפוך תיאורטית בעוד כמה מיליוני שנים לפי קצב זה, את ערב הסעודית לשכנתה המזרחית של ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
3	זירקון זירקוניה זירקון הוא מינרל המשמש כאבן חן, ומשמש גם מדד לגילם של סלעים באמצעות חישוב דעיכת אורניום לעופרת. בשל הדמיון השמי, קיימת נטייה להתבלבל בינו לבין זירקוניה (cubic zirconia), שהיא גביש מלאכותי – כלומר, מעשה ידי אדם – המשמש כתחליף ליהלום בתעשיית התכשיטים.	עריכה | תבנית | שיחה
4	אגן ההטבלה בקתדרלת מגדבורג בנויה מפורפיר שמקורו מג'באל אבו דוקן בסמוך להורגאדה שבמצרים חלק מקיסרי האימפריה הביזנטית היו מכונים בתואר "נולד לארגמן" (πορφυρογέννητος – פורפיריגניטוס). מקור הכינוי בסלע בגוון חום-ארגמן שהרומאים העריכו מאוד כאבן לבנייה וכינו אותה בשם פורפיר (בלטינית – ארגמן, מילה שמקורה ביוונית). את הסלע נהגו לחצוב במקום אחד בלבד, "מונס פורפיריטיס" (Mons Porphyritis – הר הפורפיר), כיום ג'באל אבו דוקן, במדבר המזרחי של מצרים. בסלע נעשה שימוש בבניית מונומנטים ומפעלי בנייה גדולים. כך למשל מצופים קירות הפנתאון ברומא בלוחות פורפיר. את התואר "נולדו לארגמן" העניקו היסטוריונים ביזנטיים לקיסרים שנולדו במשפחה הקיסרית, על מנת להבדיל בינם לבין קיסרים שעלו לשלטון באמצעות הפיכה. המקור לתואר הוא במנהג של נשות הקיסרים ללדת בחדר בארמון שקירותיו צופו בלוחות פורפיר.	עריכה | תבנית | שיחה
5	-	הוספה
6	סקוריה טוף כשאדריכלי נוף, גננים ושתלנים קוראים לחצץ נקבובי "טוף" – הם מתכוונים לסקוריה – סלע געשי המועף מלוע הר געש בעת התפרצות געשית. סלע זה הוא נקבובי כתוצאה מבועות גז בתוך הלבה היוצרת אותו, המותירות חללים בעת התקררותו המהירה של הסלע. גם טוף הוא סלע געשי, והוא נוצר מדחיסה ומילוּט (מלשון מלט) של רובדי אפר געשי.	עריכה | תבנית | שיחה
7	איקוסיטטרהדרון לכמה מסוגי המינרלים יש מבני גביש מורכבים מאוד. כך למשל למינרלים לוסיט, אנלציט ולכמה מסוגי הגארנט יש מבנה בצורת פאון בעל 24 פאות זהות, שצורתן דלתון הקרוי איקוסיטטרהדרון. למינרל קלציט, המרכיב העיקרי בסלעי הגיר ו"האבן" אותה אנו פוגשים בתחתית הקומקום והסותמת את צינורות המים החמים, יש מבנה פשוט של מעוינון, אבל הוא מצוי בטבע גם כסקלנוהדרון, פאון בעל 12 פאות.	עריכה | תבנית | שיחה
8	זרם פירוקלסטי בהר מיון זרם פירוקלסטי הוא תערובת של גזים, אפר ורסיסי סלעים געשיים, הנראית כמו ענן סמיך בצבעי אפור-שחור שמתגלגל ומתערבל על צלע הר געש בדרכו למרגלותיו. זרם פירוקלסטי מסוכן יותר מזרמי לבה, לא רק בגלל החום הגבוה בתוכו שמגיע למאות מעלות צלזיוס, אלא גם עקב מהירות גלישתו שיכולה להגיע למאות קילומטרים לשעה. אחת הדוגמאות לחורבן שזרמים פירוקלסטיים יכולים לגרום היא ארבעת הזרמים שהחריבו את העיר הרקולנאום בשנת 79 וכיסו אותה בשכבות אפר געשי בגובה של כ-20 מטרים.	עריכה | תבנית | שיחה
9	גבישי פיריט פיריט הוא מינרל גפרתי. הברק המתכתי שלו וצבעו דמוי הפליז הקנו לו את הכינוי "זהב השוטים", מאחר שמחפשי זהב רבים טעו וחשבו אותו לזהב. למרבה האירוניה, לעיתים אכן ניתן למצוא בו כמויות קטנות של זהב, ופיריטים מסוימים אף נחשבים כעפרה משובחת להפקתו.	עריכה | תבנית | שיחה
10	-	הוספה
11	כיתוב תמונה קרט הוא מושג המשמש בשני אופנים: קרט כיחידת משקל באבני חן. מקור השם היווני בזרע פרי החרוב שמשקלו בערך 200 מיליגרם. קרט כמידת טוהר במתכות יקרות, מסומן בזהב באות K. החישוב נעשה על ידי הנחת יסוד שטוהר מושלם שווה ערך ל-24 קרטים. לדוגמה: אם מחצית מן הסגסוגת היא זהב והמחצית השנייה מכילה מתכות אחרות, הרי שמדובר בדרגת טוהר של 12 קרט.	עריכה | תבנית | שיחה
12	כיתוב תמונה חול מזמר, הוא כינוי לחול המפיק צלילים בתדר נמוך תחת לחץ. הצליל מופק בדרך כלל כשהרוח נושבת על גבי דיונות החול או מלחץ על החול בעת הליכה עליו. קיימת מחלוקת מדעית לגבי מנגנון הפקת הצלילים ולגבי הקשר בין גודל וצורת הגרגירים לבין סוג הצליל ועוצמתו. הצלילים המופקים מן החול המזמר תוארו כנהימה, רעם ואף שאגה.	עריכה | תבנית | שיחה
13	רעידת אדמה - מוקד באותו תאריך (26 בדצמבר) שנה אחר שנה התרחשו שתי רעידות אדמה קשות באיראן ובסומטרה. שני אירועים אלה התרחשו בשולי האוקיינוס ההודי, אזור פעיל מאוד מבחינה טקטונית.	עריכה | תבנית | שיחה
14	-	הוספה
15	דיוריט אבן רוזטה העשויה גרנדיוריט דיוריט הוא סלע יסוד פלוטוני אפור כהה, קשה וגס גביש. תוספת של מינרלים להרכבו הבסיסי יוצרת סלעים מגוונים ושונים. אבן רוזטה אשר שימשה כמפתח לפיענוח הכתב ההירוגליפי נחשבה במשך שנים רבות לגרניט או בזלת, אך למעשה היא סלע מסוג גרנדיוריט, דיוריט עשיר בקוורץ. סוג אחר של דיוריט, הנקרא "נפולאוניט" או "קורסיט" (על שום הימצאותו בקורסיקה), מכיל מבנים כדוריים או אליפטיים. אם הכדורים בו צמחו זה לצד זה, כאשר הוא נחתך ומלוטש עשויה להתקבל דוגמה בצורת הספרה 8.	עריכה | תבנית | שיחה
16	-	הוספה
17	-	הוספה
18	-	הוספה
19	רעידת האדמה בפקיסטן, 2005 הגאולוג האמריקאי ג'ים ברקלנד (Jim Berkland), שכיהן כגאולוג הראשי במחוז סנטה קלרה בקליפורניה, הושעה בשנת 1989 למשך חודשיים לאחר שטען בראיון עיתונאי ב-13 באוקטובר באותה שנה כי תתרחש באזור רעידת אדמה בעוצמה שבין 6.5 ל-7 בסולם ריכטר במהלך הימים הבאים. ברקלנד טוען כי ניתן לחזות רעידות אדמה גדולות בהתבססו על חישוב כוח המשיכה של הירח, העולה בעת פריגיאה וגם בעת מולד הירח ובעת ליקוי חמה – אז מצטבר כוח המשיכה של הירח והשמש. לטענתו, במועדים אלה משפיע כוח המשיכה המצטבר על המעטפת וכתוצאה מכך גם על תנועת לוחות טקטוניים שהירח עובר מעליהם. ברקלנד הוחזר לעבודתו לאחר שהבטיח שלא לצאת יותר בתחזיות מעוררות-אימה, אותן המשיך לפרסם באתר האינטרנט שלו. מעריציו טוענים כי תחזיותיו נכונות במרבית מהמקרים, לדוגמה: ארבעה ימים לאחר שהציג את תחזיתו, ב-17 באוקטובר 1989, התרחשה בסן פרנסיסקו רעידת אדמה בעוצמה 6.9. ב-22 בדצמבר 2004 חזה ברקלנד רעידת אדמה עזה בעת הירח המלא שלאחר חג המולד. ואכן, ב-26 בדצמבר התרחשה רעידת אדמה באוקיינוס ההודי שעוררה גלי צונאמי אדירים. תחזית נוספת של ברקלנד התאמתה ימים לאחר פרסומה ב-2005: רעידת אדמה בפקיסטן בעוצמה של 7.6, שהתרחשה כמה שעות לאחר שנצפה באזור ליקוי חמה.	עריכה | תבנית | שיחה
20	-	הוספה
21	אם אתרע מזלכם ונקלעתם לרפסודה כניצולי ספינה טובעת, זכרו ששתיית מי ים לשם התגברות על הצמא, לא רק שלא תועיל, אלא אף תזרז את התייבשות גופכם. השתן המרוכז ביותר שיכולות כליות האדם להפיק הוא בן 1,200 מיליאוסמולים לליטר ולמי ים ריכוז מומסים פי שניים מזה. לכן, כדי להיפטר מהמלחים העודפים מליטר מי ים שנשתה, צריך הגוף להפיק שני ליטרים של שתן ולהפריש אותם, ובכך הוא בעצם מאיץ את קצב איבוד הנוזלים ואת ההתייבשות.	עריכה | תבנית | שיחה
22	-	הוספה
23	יהלום עם מינרל נוסף, שנלכד בתוכו. היהלום יקר יותר מאבני חן אחרות, בעיקר בגלל מוסכמות חברתיות (שחלקן נובע משיווק חכם וויסות שוק חכם, שביצע קרטל היהלומים דה בירס במשך עשרות שנים). גם דירוג המחיר בין היהלומים עצמם, נובע ממוסכמות. ישנן מוסכמות לשקלול גורמים כמו גודל היהלום (קרט) וניקיונו הפנימי. היהלומים הטבעיים נוצרו בשכבות קרקע עמוקות בהרבה מכל אבן יקרה אחרת. חומרים אחרים, שנלכדו בתוך יהלומים, הם למעשה, דגימות קרקע משכבות עמוקות מאוד, שספק אם יש דרך אחרת לדגום, ולכן חומרים אלו מעניינים מאוד את הגאולוגים. לעומתם, מלטשי היהלומים רואים בהם לכלוך, ומסלקים אותם מהיהלומים. הניקוי מתבצע על ידי חלוקת היהלום הגדול וה"מלוכלך" למספר יהלומים קטנים, שכל אחד מהם גובל במקום בו היה קודם ה"לכלוך".	עריכה | תבנית | שיחה
24	מפולת שלגים בהימליה ליד הר האוורסט במלחמת העולם הראשונה נהרגו כ-50,000 חיילים בחזית האיטלקית-אוסטרית בהרי האלפים בעקבות מפולות שלגים. חלק גדול מהמפולות נגרמו שלא במתכוון כתוצאה מאש ארטילרית שגרמה לאפקט כדור השלג. ב-1949 בוצע הניסוי הראשון לשליטה על מפולות שלגים באמצעות ירי פגזים, באתר סקי ליד סולט לייק סיטי שבארצות הברית. למרות הסיכונים בשימוש בתחמושת צבאית, שיטה זו משמשת באופן יומיומי להגנה על כבישים, עיירות ואתרי סקי רבים מפני מפולות שלגים.	עריכה | תבנית | שיחה
25	-	הוספה
26	מלה, בירת האיים המלדיביים האיים המלדיביים הם מדינה המורכבת מכ-1,200 איים קטנים, והגובה הממוצע בה רק כמטר וחצי מעל פני הים. בעת הצונמי הגדול בדצמבר 2004, היה רוב שטח האיים מכוסה מים במשך מספר דקות. בעקבות גלי הצונאמי נוצרו שינויים כה משמעותיים בגאוגרפיה של כמה מהאיים, עד שלא הייתה ברירה אלא לעדכן את מפות הרפובליקה.	עריכה | תבנית | שיחה
27	-	הוספה
28	פרס מקור הצבע האדום השכיח בנוצות הרגליים והחזה של עוף הפרס הוא בסלעים עשירים בתחמוצת ברזל בהם הוא מתחכך. מקור נוסף הוא מנהג העופות לשטוף עצמם במים המכילים מינרל זה. במינרל יש תרכובות אורגניות אשר גורמות לשינוי הפיגמנטים.	עריכה | תבנית | שיחה
29	גל הצונאמי מתנפץ על החף זמן קצר לפני אסון הצונאמי באוקיינוס ההודי ב-2004 שהתה טילי סמית' בת ה-10 מאנגליה על חוף הים בפוקט בחופשה עם הוריה. היא הבחינה בסימנים עליהם למדה בשיעור גאוגרפיה כסימנים מקדימים לבואו של צונאמי, דיווחה על כך להוריה, והפצירה בהם לפנות את החוף. לפני שחזרו לבית המלון אביה עידכן את איש האבטחה וכך הם הביאו במהירות לפינויים של כ-100 האנשים ששהו על החוף באותה שעה, דקות ספורות לפני שהכה הגל. באסון הצונאמי קיפחו את חייהם יותר מרבע מיליון איש, אך אף לא אחד מהם באותו החוף בו שהתה טילי סמית'.	עריכה | תבנית | שיחה
30	שרטוט גאולוגי המסביר לאן מחלחלים מי מאגר בית זית, תחת האדמה עד שנות החמישים, מי הגשמים, שירדו על מרבית שטח מזרח ירושלים, התנקזו מזרחה, אל ים המלח, ומרבית מי הגשמים שירדו על מערב ירושלים, התנקזו מערבה, אל הים התיכון. אולם כיום, כל מי הגשמים משטח ירושלים מתנקזים לים המלח. יתרה מזאת, גם מי הגשמים מחלק מפרווריה המערביים של ירושלים, כמו מוצא, בית זית וחלק ממבשרת ציון מתנקזים לים המלח. השינוי נגרם בשל הקמת האגם המלאכותי, "מאגר בית זית", בעזרת הקמת סכר על נחל שורק - גדול נחלי הרי ירושלים, שבאופן טבעי התנקז לים התיכון. המאגר הוקם במטרה לעכב את המים, ולאפשר להם לחלחל אל האדמה, להגיע אל שכבת מי התהום, המכונה אקוויפר ההר, ולהישאב בבארות באזור השפלה. זאת במקום להישפך לים התיכון, ולהתבזבז. אלא שבניגוד להערכת אנשי המקצוע, המים המחלחלים לאדמה במאגר בית זית, זורמים לים המלח.	עריכה | תבנית | שיחה
31	האש בתוך שער הגיהנום של דרווזה בוערת כבר למעלה מ-45 שנה ברציפות. הבור, שבקוטר של כ-70 מטרים ובעומק 30 מטר ליד הכפר דרווזה שבטורקמניסטן, נוצר בטעות: בשנת 1971 במסגרת חיפוש אחר מאגרי נפט תת-קרקעיים, גאולוגים סובייטים קדחו אל תוך חלל תת-קרקעי, וציוד הקידוח קרס פנימה תוך כדי יצירת הבור הרחב. הם גילו כי הבור מלא בגז רעיל, וכדי להיפטר מהגז ולקחת את הציוד ששקע לבור הם החליטו לכלות את הגז בצורה טבעית על ידי הדלקתו. הגאולוגים העריכו שהגז יתכלה תוך כמה ימים, אולם בפועל הבור בוער מאז אותו יום. התושבים שגרים סמוך לאתר העניקו לבור את שמו "שער הגיהנום", בשל האש, החום הרב ועצם היותו בור פעור באמצע המדבר. בנובמבר 2013 ירד החוקר הראשון לקרקעית הבור ואסף דוגמיות מהקרקע ומהאקסטרמופילים בקרקעית.	עריכה | תבנית | שיחה
32	-	הוספה

בחזרה לפורטל