סוס הבית

סוס הבית
מצב שימור
מצב שימור: מבוית
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מפריטי פרסה
משפחה:	סוסיים
סוג:	סוס
מין:	סוס רמכי
תת־מין:	סוס הבית
שם מדעי
Equus ferus caballus

סוס מרוצים

סוסי מוסטנג בארצות הברית

קובץ:New Forest Pony Dorset-2.jpg

פוני מהסוג "ניו פורסט"

סוסה מניקה

אדם רוחץ סוס בחוף הים של חיפה

סוס הבית (שם מדעי: Equus ferus caballus או גם Equus caballus caballus‏), הנקרא בדרך כלל סוס, הוא בעל חיים מבוית, תת-מין של הסוס רמכי ממשפחת הסוסיים. האב הקדמון של סוס הבית היה כנראה הטרפן שרעה בערבות אסיה ואירופה בתקופה בה בוית הסוס.

מאפיינים פיזיים

הסוס הוא בהמה גדולה בעלת ארבע רגליים המסוגלת לפתח מהירויות ריצה גדולות. הוא יונק ושייך לסדרת מפריטי פרסה. לסוס זנב גדול ושעיר.

בשלד הסוס יש כ-205 עצמות. לעצמות הרגל של הסוס יש פרופורציות שונות מאלה של אדם. החשיבות הקריטית של כפות הרגליים ורגליו של הסוס סוכמה באימרה האמריקנית, "אין רגל, אין סוס". החלק החיצוני של הפרסה עשוי מחומר הדומה לציפורן האנושית.

סוסים מותאמים למרעה. לסוס בוגר יש 12 שיניים חותכות בחלק הקדמי של הפה, מותאמות לנגוס בדשא או בצמחייה אחרת. ויש לו 24 שיניים מותאמות ללעיסה: הטוחנות הקדמיות, ושיניים טוחנות בחלק האחורי של הפה.

משקלו של הסוס נע בין 400 קילוגרם ל-1,000 קילוגרם, בהתאם לזן שאליו הוא שייך ולתזונתו.

חושים

חושי הסוס מבוססים על מעמדו בטבע כטרף, שבו הוא חייב להיות מודע לסביבתו בכל עת. יש לו העיניים הגדולות ביותר מכל יונק קרקעי אחר, והן ממוקמות בצידי ראשו, כך שיש לו טווח ראייה של יותר מ-350 מעלות. יש לו ראיית יום וראיית לילה טובה, אבל הוא מבחין רק בשני צבעים, ראיית הצבעים דומה במקצת לעיוורון צבעים אדום-ירוק בבני אדם, שבו צבעים מסוימים, במיוחד גוונים של הצבע האדום, מופיעים כצל ירוק.

חוש הריח של הסוס, נמצא בטווח שבין אדם לכלב. לחוש תפקיד מפתח באינטראקציות החברתיות של סוסים, כמו גם זיהוי ריחות מפתח אחרים בסביבה. לסוס שני מרכזי חוש ריח. המערכת הראשונה היא בנחיריים וחלל האף, מרכז אשר מנתח מגוון רחב של ריחות. השני, ממוקם מתחת לחלל האף, הוא איבר יעקובסון ולו מסלול עצבי נפרד במוח, כשעיקר תפקידו לנתח פרומונים.

שמיעתו של סוס היא טובה. פינה של כל אוזן יכולה להסתובב עד 180 מעלות, ומספקת פוטנציאל של 360 מעלות שמיעה, מבלי להזיז את הראש. סוגים מסוימים של רעש, עשוי לתרום ללחץ ועצבנות של הסוס. מחקר ב-2013 בבריטניה מצביע על כך שסוסים היו יציבים ורגועים ביותר בסביבה שקטה, או בהאזנה לג'אז. סימני עצבנות הופיעו בעת האזנה למוזיקה קלאסית או מוזיקת רוק. על פי מחקר זה גם מומלץ לשמור ליד סוס על רמת הרעש נמוכה מ-21 דציבלים.

לסוס תחושה טובה של איזון וחוש מישוש מפותח. האזורים הרגישים ביותר הם סביב העיניים, האוזניים, והאף. סוס מסוגל לחוש מגע עדין, כמו נחיתת חרקים בכל מקום בגוף. לסוס יש תחושה מתקדמת של טעם, המאפשרת לו למיין את המספוא, ולבחור את האוכל המועדף עליהם, סוסים בדרך כלל אינם אוכלים צמחים רעילים.

תזונה

סוסים הם אוכלי עשב, עם מערכת עיכול המותאמת למספוא ועשבים וחומר צמחי אחר, שנצרכת בעקביות לאורך כל היום. לכן, בהשוואה לבני אדם, יש להם בטן קטנה יחסית אבל מעיים ארוכים מאוד, כדי להקל על זרימה קבועה של חומרים מזינים. סוס במשקל 450 קילו יאכל 7–11 קילו של מזון ליום, ובשימוש רגיל, יצרוך 38–45 ליטר של מים ביום. סוסים אינם מעלי גירה, כך שיש להם רק קיבה אחת, כמו בני אדם, אך שלא כמו בני אדם, הם יכולים לעכל תאית, מרכיב עיקרי של דשא. סוסים אינם יכולים להקיא, כך שבעיות עיכול יכולות לגרום במהירות לכאבי בטן והם גורם מוביל במוות.

התנהגות

תוחלת החיים של הסוס היא 25–30 שנה. סוסים מעל גיל 20 יכולים לדהור כל עוד יש שמירה על כושר, ובאנגליה נוהגים לפנק סוסים זקנים ולשחררם למרעה. אך, למרות זאת, אנשים ממשיכים להעביד סוסים שעברו את גיל 20: הם מוכרים אותם לסוחרים כדי שימשיכו לשמש כסוסי עבודה. סוסים אחדים מגיעים לגיל 40, ולעיתים רחוקות אף יותר מכך.

כאשר טמפרטורת גופו של הסוס עולה, במטרה להתקרר, קצב נשימותיו עולה, מעשר עד עשרים, למאתיים ואפילו שלוש מאות. באופן זה הוא מבצע את פעולת ההלחתה, וגורם להתאדות מואצת של נוזלים מלשונו וקנה הנשימה שלו, ובכך ממזג ואף מוריד את חום גופו. שינת הסוס הפכה לדוגמה לשינה קלה וקצרה, מפורסם גם נוהגו המיוחד לישון בעמידה.

למעשה הסוס ישן גם בשכיבה שינה עמוקה יותר, אך מרבה לנמנם פעמים רבות במשך היום ועושה זאת בעמידה, מה שמאפשר לו זאת הוא תפס מיוחד במפרקי הברכיים אשר מאפשר לו להרפות את שרירי רגליו בלי לקפלן. (בקדמיות זהו מצב אוטומטי בזמן הרפיה, ובאחוריות מופעל בצורת יציבה שונה של הרגל).

רבייה

מחזור הייחום של סוסה מתרחש בערך כל 19–22 יום, ומתרחש מתחילת האביב לסתיו.

היריון הסוסה נמשך כ-340 ימים, עם טווח ממוצע של 320–370 ימים (11 חודשים). הסוסה ממליטה בדרך כלל סייח אחד; תאומים ייתכנו אבל מדובר בתופעה נדירה ולפעמים מסוכנת. לאחר ההמלטה, הסייח נעמד על רגליו בשעות הראשונות של חייו. כמו כן, בשעות הראשונות לאחר ההמלטה הסייח יונק את חלב האם הראשון. חלב זה הוא חיוני בבניית מערכת החיסון של הסייח מכיוון שהוא מכיל נוגדנים. גמילה של הסייחים נעשית בדרך כלל בגיל שבין ארבעה לשישה חודשים.

נדיר אצל סוסים מבויתים (במיוחד הנקבות) להתרבות לפני גיל שלוש. בגיל ארבע סוס נחשב לבוגר, אף שבדרך כלל השלד ממשיך להתפתח עד גיל שש. ההתפתחות תלויה בתנאים נוספים כמו הגודל, הגזע, המין, ואיכות הטיפול.

בשירות האדם

ממצאים ארכאוזואולוגיים מראים כי האדם החל לביית את סוס הבר בערבות מרכז אסיה. הסוסים המבויתים הראשונים שימשו לבשר, לרכיבה ולחליבה. הסוס המבוית התפשט במהירות ברחבי אירואסיה באלפים השלישי והשני לפנה"ס. סוסים מבויתים הובאו לראשונה לאמריקה ולאוסטרליה רק לאחר גילוין על ידי האירופאים.

לסוס מגוון רב של שימושים בתרבות האנושית:

• הסוס משמש בעבודות המשק ובחקלאות לגרירת מחרשות ועגלות.
• הסוס היה כלי תחבורה מרכזי ב־3000 השנים שלפני המצאת מנוע הקיטור. הוא הוביל עגלות וכרכרות ושימש לרכיבה.
• במלחמה הסוס היה כלי מכריע.
  • המצרים, האשורים והבבלים התבססו על חיל מרכבות חזק שכלל מרכבות עם צוות של רכב ולוחם (קשת או לוחם שחמוש ברומח ארוך).
  • בעקבות המצאת המשוורת והאפסר, החל הסוס לשמש לרכיבה קרבית. כך נוצר מעמד הפרש הלוחם וחיל הפרשים. חילות הפרשים המונגולים הטילו את חיתתם על אסיה, המזרח התיכון ומזרח אירופה בתחילת ימי הביניים ואילו האירופאים ביססו את צבאותיהם על האבירים - פרשים כבדים עטויי שריון. קרנם של הפרשים החלה לרדת רק עם המצאת אבק השרפה והתפתחות כלי הירי, אך חילות הפרשים שרדו עד למלחמת העולם השנייה. מאז משתמשים בפרשים במספר מקומות שהגישה אליהם קשה.
• טקסים.
• עבודות שיטור וטיפול בהפרות סדר.
• ספורט: מרוצי סוסים, ותחרויות ראווה שונות, ביניהן קפיצות ראווה, רכיבה אומנותית, רכיבה מערבית ועוד.
• תרפיה: הסוס משמש גם לרכיבה טיפולית, המסייעת לנכים, בעלי מוגבלויות, ילדים בעלי בעיות קשב וריכוז, חוסר ביטחון עצמי ועוד.
• מחקר: הסוס משמש במחקר כחיה נוחה להפקת נוגדנים, על ידי הזרקת האנטיגן, איסוף חוזר של דם הסוס וניקוי הנוגדנים. חוות הסוסים המפורסמת ביותר כחווה מחקרית נקראת "סנטה קרוז".
• תחביב: רכיבה על סוסים כתחביב או כאטרקציה תיירותית.

להגנה על פרסת הסוס, פרסות מברזל מונחות על רגליהם, על ידי איש מקצוע - מפרזל. הפרסה גדלה ללא הרף, ובסוסים המבויתים היא צריכה להיות מטופחת בכל 5–8 שבועות.

גלריה

• 
• 
• 
• 
  סוס מושך רוכבים במלחמת העולם השנייה
• 
  סוס עם רוכב מאומן
• 
  סוסים רועים באחו
• 
  אנימציית סוס דוהר בצילום מעשה ידי אדוארד מויברידג', פתרון חידת הסוס הדוהר.

ראו גם

• קפיצות ראווה
• בעלי חיים בשירות כוחות הביטחון
• הנס החכם
• מרוץ סוסים
• פרזול סוסים
• וולטינג - התעמלות וריקוד על סוס
• רכיבה אומנותית
• עיוורון ירח
• כרכרה
• סגידה לסוסים

קישורים חיצוניים

• סוס הבית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אבי בליזובסקי, פוענח גנום הסוס, באתר הידען, 8 בנובמבר 2009
• טובה צדקה, רכיבה לילדים, דבר, 11 ביולי 1966
• אנטומיה של הסוס – איברים בגוף הסוס
• מילון למונחי סוס, רתמה, עגלה ומחרשה (1948), באתר האקדמיה ללשון
• Horses are Very Weird - סרטון הסבר על סוסים (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

סוס הבית32091810Q726